במקום שנאת חינם, בואו נחמיר באהבת חינם

1.
הזדמנתי השבוע לשמחת ברית של בַּנְשַֹׁ"ק, דור חמישי למרן ראש הישיבה הרב שך זצוק"ל. בסעודת המצוה, הוזמן הסבא לדבר. מרן הגרמ"צ ברגמן דיבר בשקט, באיטיות, והמשתתפים שתו כל מילה בשקיקה, לא פחות מאשר התלהבו מהעוף והבקר שהוגשו בתשעת הימים. מצד אחד, ניכר היה כי הוא שמח בשמחת משפחתו. מצד שני, ניכר בפניו ובדבריו צער החורבן. הוא סיים את דבריו בברכה, עליה חזר שלוש פעמים: "יהי רצון שנזכה להתאחד עם הקב"ה, ויהי רצון שנזכה להתאחד בינינו".

משא התלמידים על כתפיו: ראש ישיבת רשב"י, חבר מועצת גדולי התורה, חתנא דבי נשיאה, אך יותר מכל מעיקה עליו גזירת המחלוקת שפשטה בקרב מחננו והביאה בכנפיה אווירה בלתי פוסקת של שנאת-חינם. 'לשם שמים', כמובן.

לא נעים לכתוב על זה, אבל אין זמן מתאים יותר. כל ילד יודע, כי בית המקדש השני חרב בתשעה באב בעוון שנאת חינם. ומה התשובה לשנאת חינם? איך נוכל לבנות את בית המקדש השלישי? גם זאת כל ילד יודע לומר: אהבת חינם.

מקובל לחשוב שמקורו של המושג אהבת חינם בכתבי חז"ל או בדברי הראשונים. רק לאחרונה גיליתי כי זהו מושג בן זמננו, פרי יצירתו של דודי זקני, הגראי"ה קוק זצ"ל. וכך הוא כותב בספרו 'אורות הקודש': "ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם..."

האדמו"ר ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ, הוסיף ואמר: "מוטב שאכשל מאה פעמים באהבת ישראל חינם, מאשר פעם אחת בשנאת ישראל חינם".

'אהבת חינם'? אין חיה כזו, שהרי כל יהודי מחויב לאהוב כל איש מישראל מדין 'ואהבת לרעך כמוך'. אז מדוע הושרש כל-כך המושג בתוכנו, עד כי לעתים נדמה שמקורו לפני אלפי שנים? נדמה, כי בימים ההם, ידעו לחיות איש עם רעהו בשלום, אך בדורנו, יש כל-כך הרבה תירוצים ("הוא שייך לרב פלוני"/ "הוא נמנה על הקהילה ההיא"/ הוא שכן רע"/ "הוא רשע מרושע") עד שנדמה לנו כי אם אנחנו אוהבים מישהו, אנחנו עושים זאת כמתנת-חינם, בחסד וברחמים. אך יש שיגידו כי עדיף לאהוב את אחינו 'בחינם', מאשר לא לאהוב בכלל..

2.
אנחנו 'מחמירים' היום מאד בנושא של שנאת חינם. הפילוגים בעמנו מתבטאים בשלל תחומים: בין ציבורים ובין יחידים, והכי מצער – בין קהילות ורבנים. והכל, כמובן, לשם שמים. אז נכון, לא חייבים להסכים, אבל צריך לדעת לחיות ביחד, אם לא זה עם זה, לפחות זה לצד זה, ללא תגרה וקטטה.

הרבנית שולמית אזרחי מביאה בספרה על אביה, המשגיח הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל, סיפור יסודי שעשוי לשפוך אור על שורש הבעיה:

מספר הרב צבי טאובר: "בשעת סעודת 'שבע ברכות', בהשתתפות חוג מסוים, הגיע אחד הרבנים המפורסמים בעיר. חלק מהנוכחים קיבל את פניו בזלזול ופגע בכבודו, בגלל צעד שעשה, שלא נראה להם.

"סיפרתי על כך למשגיח, והוא שמע בדבריי נימה אוהדת לגבי קבלת הפנים הזו.

"הוא נכנס עמי למטבח, מזג כוס תה, ולפתע – רקע ברגלו על גבי הרצפה וקרא בתקיפות:

הם בעלי גאוה! הם חושבים שרק השיטה שלהם היא הנכונה, וכל שיטה אחרת פסולה! לכן הם מרשים לעצמם לפגוע באחרים!

"לאחר דקות מספר, הוסיף:

"יצאתי מכליי, כי רציתי שתשמע את זה כך, בצורה הזו..."

3.
ויש, כמובן, גם 'שנאת חינם' בין שכנים. בחודשים האחרונים אני עוסק בשיפוץ דירתי. בין כל ענייני הבירוקרטיה ובעלי המקצוע, גיליתי שכנים חדשים שלא הכרתי. אותם הגבר והגברת בשינוי אדרת.

ידיד שביקש לעודד אותי, סיפר לי על-כך מעשה נפלא.

אב למשפחה ברוכת-ילדים בא להתייעץ עם מרן ראש-הישיבה הגראי"ל שטיינמן. "הדירה שלנו צפופה", הוא אמר. "יש בידינו שתי אפשרויות: לעבור לדירה מרווחת או להרחיב את דירתנו הצפופה?"

"נו, מה הבעיה?", שאל הרב.

"שיש לנו שכנים טובים. ואנחנו חוששים שביעד החדש, יהיו לנו שכנים פחות טובים".

"אל דאגה", השיב לו הרב. "אחרי השיפוץ, אתה לא תכיר את השכנים.. השכנים של לפני הבנייה, הם לא השכנים של אחרי הבנייה..."

עם יד על הלב, הכל תלוי בנו. בפרקי אבות נאמר "איזה דרך ישרה שיבור לו האדם... לב טוב, עין טובה, שכן טוב, חבר טוב". בפשטות רגילים לפרש שהכוונה שיהיה לאדם שכן טוב וחבר טוב, אך לפי רבינו יונה, טעות לפרש כן. לדבריו, כשם ש"לב טוב" ו"עין טובה" הכוונה שליבי יהיה לב טוב וכן העין שלי תהיה עין טובה, כך הכוונה שאני אהיה שכן טוב וחבר טוב.

4.
לפיד של אש קוצף ורועש, שורף ומבעיר את העיר,
לא מותיר שריד, תקווה ואחוה, להפריד בכל מחיר,
מלחמת אחים, רק להשמיד ת'עבר גם העתיד
כשאח נגד אח, המנצח תמיד מפסיד!

על שנאת חינם מקדשנו נעלם, גלינו מארץ אבות
היכן החלום הנפלא של שלום וקיבוץ הגלויות?
חלף יובל ומי שואל האם לא טעינו אולי?!
נשוב ונחזור לאחור כי סבלנו די!

שמעו נא אחיי זעקה מתוך לב קרוע, עד מתי?!
אבינו עוד חי, ושואל את בניו מדוע? עד מתי?!
בשם הילדים הרכים שבגן,
בשם רבבות, רבבות בני אדם,
השיבנו אליך ונשובה, ואז ודאי

הנה באים ימים
עולם כל כך תמים
כולם בנחת
חיים בלי פחד
שבת אחים גם יחד
עם מלא תקוה
עמוק בלב האמונה
פתאום באה רוח
בעולם שבטוח
חוזרים לראשית הימים

(עד מתי, חיים ולדר)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!