י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024

הפרעות חרדה: דרכי התמודדות וההבדל מפחד

איך מגדירים חרדה, על אלו מערכות היא משפיעה בגוף ומה הביטוי הפסיכולוגי שלה? • מאמר בריאותי

הפרעות חרדה: דרכי התמודדות וההבדל מפחד


לפי דו"ח שפורסם על-ידי משרד הבריאות במרץ 2012: אחד מכל 6 בוגרים (18+) סבל במהלך חייו מהפרעת חרדה או דיכאון. הבעיה הנפשית השכיחה ביותר בארה"ב, המשפיעה על כ-40 מיליון מבוגרים מגיל 18 ומעלה (18% מאוכלוסייה בארה"ב), היא הפרעות חרדה!

על פי מחקר בשם "הנטל הכלכלי של הפרעות חרדה" שנערך ע"י ADAA שהתפרסם בכתב העת לפסיכיאטריה קלינית: טיפול 'בהפרעות חרדה' עלו לארה"ב יותר מ-42 מיליארד דולרים בשנה (כמעט שליש מתוך 148 מיליארדי דולרים שמוקצבים לטיפולים בבריאות הנפש של אזרחי המדינה!) הפרעות חרדה היא הפרעה שניתן לטפל בה, אך בממוצע רק כשליש בלבד מהלוקים בה הולכים לקבל טיפול.

בדרך כלל כמחצית מהאנשים שסובלים מחרדות סובלים גם מדיכאון וכן להיפך.

הפרעות חרדה כוללות סוגים שונים של הפרעות חרדה:
• הפרעת חרדה כללית
• פוביה פשוטה/ספציפית
• הפרעה טורדנית כפייתית
• הפרעת דחק פוסט טראומתית PTSD
• הפרעת פאניקה .
• חרדה חברתית.

מהי חרדה?

חרדה היא מצב בו האדם מרגיש פסיכולוגי ופיזיולוגי, מתח, דאגה, אי שקט ופחד מפני סכנה אמיתית או דמיונית שהוא מרגיש מולה חוסר אונים.

החרדה ברמה הסבירה היא תגובה טבעית שלנו היא מניעה אותנו לבצע פעולות בחיים ושומרת אותנו בחיים במקרים מסוימים. אך כאשר החרדה היא ברמה גבוהה מדי, היא נהפכת להפרעת חרדה.

לדוגמא: לאדם יש מבחן שחשוב לו לעבור אותו בהצלחה כגון מבחן טסט לנהיגה. החרדה (ברמה הסבירה) שהוא צריך לעבור את המבחן, גורמת לו לחזור על החומר העיוני טוב וכן להתאמן על החלק המעשי. ולהשתדל להגיע עירני למבחן. (הכי חשוב!)

זה מצב חרדה טוב לאדם מפני שהיא עוזרת לו בחיי היום יום. כי אם הוא לא יפחד שמא לא יעבור מבחן מסוים, הוא יזלזל ולא ילמד את החומר הדרוש לאותו מבחן וככל הנראה גם לא יעבור אותו.

חרדה גם מצילה חיים: למשל אדם שעובר את הכביש ורואה רכב מגיע מולו במהירות ותוך שברירי שניות אם לא ירוץ במהירות למדרכה הקרובה הרכב ייכנס בו בעוצמה רבה.

בעצם החרדה שהוא מרגיש באותם רגעים שרואה את הרכב המגיע מולו במהירות, המערכת הסימפטטית בגוף נכנסת לפעולה שגורמת להפרשת 'אנדרלין', דופק מהיר וכו'. והיא כעין אזעקה המתריעה לגוף שאומרת לו תיזהר! ומאפשרת לו להתנהג בהתאם למצב. (ראה בהמשך בהרחבה על המערכת הסימפטטית).

כאשר אדם נכנס למצב של חרדה או פחד הוא מושפע פסיכולוגית, פיזיולוגית והתנהגותית

פסיכולוגית:
המחשבות גורמות לחרדה! מחשבות מפחידות כגון: יקרה לי משהו, אני לא אצליח, אני אפול עוד מעט ומחשבות דומות נוספות מוסיפות לחרדה כגון: אני לא יכול להתמודד אני מתמוטט עוד שנייה. לפעמים לא רק המחשבות המפחידות גורמות לחרדה ומגדילות אותן, אלא החרדה נגרמת מהמחשבות עצמם.

פיזיולוגית:
יש בגופינו מנגנון פיזיולוגי במערכת הסימפטטית שנקרא fight or flight שפירושו: להלחם או לברוח. כאשר הגוף חש בסכנה מנגנון זה מתעורר וכאשר חולפת הסכנה מערכת הפרא סימפטטית מרגיעה אותו. המערכת הסימפטטית גורמת לנו לשרוד את הסכנה הקיימת (חרדה וכו') ושהגוף יוכל להמשיך לתפקד בצורה הטובה ביותר בכדי שננצל.

לדוגמא: אם אדם לכוד בבית שעולה באש, המערכת הסימפטטית תכנס לפעולה ותתחיל להפריש הורמונים רבים, כשהעיקרי מביניהם הוא האדרנלין וזה יגרום לשינוי בגוף: הדופק יעלה במהירות וקצב הלב ישתנה בהתאם, הזעה, תחושה של רעד בשרירים, נשימות מהירות וקצרות וכל זה בכדי שיחוש את הסכנה וידע להתמודד את המצב.

אנשים שנמצאים במצב סכנה פועלים ועושים דברים הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית שהם לא היו מסוגלים לעשותם בחיי היום יום הרגילים. מה שגורם להם לפעול כך היא המערכת הסימפטטית.

במקרה שהמערכת הסימפטטית עובדת בצורה מוגברת יהיו מערכות בגוף שהן פחות הכרחיות באותו רגע שיפסיקו לעבוד כגון מערכת העיכול וההפרשה. ככל שהחרדה יותר גדולה כך תפעל המערכת הסימפטטית יותר בחוזקה. אנשים הסובלים מחרדות תדירות, המנגנון הסימפטטי רגיש יותר וכאשר הם חשים אפילו מעט חרדה הוא נכנס מיד לפעולה. והמערכת השניה: הפרא סימפטטית אינה מרגיעה מיד בחלוף החרדה.

עשו ניסיון לעצמכם: סגרו את העיניים ודמיינו איך חלילה נפצעתם בתאונה ואתם שוכבים על הכביש ללא הכרה, כוחות ההצלה מנסים נואשות לעשות החייאה במשך מספר דקות. דמיינו סיטואציה זו למשך 3 דקות ואתם תרגישו לאט לאט איך שקצב הלב מתחיל לפעול במהירות, נשימות קצרות ומהירות וזיעה מתפשטת בגוף.

התנהגותית:
אנחנו נתנהג בהתאם לחרדה. נבצע פעולות הימנעות כדי להימנע מהחרדה וכן פעולות בטחון בכדי להרגיע את החרדה.

הימנעות: לדוגמא אם אנו מפחדים ללכת לרחוב מסוים, אז נמנע מללכת לשם כדי שלא נהיה בחרדה.
אדם הסובל מחרדה לדבר בפני קהל, ימנע מלהגיע לאירוע בכדי שלא יכבדו אותו לדבר.

פעולות בטחון: כגון: נדבר הרבה פעמים עם חבר כדי שירגיע אותנו מהחרדה שלנו. או נתקשר הרבה פעמים לכוחות ההצלה כדי לוודא שהכול בסדר.

ההבדל בין חרדה לפחד?

חרדה ופחד הם תסמינים דומים ההבדל ביניהם הוא במספר דברים.

פחד: הרגשה של פחד נוצר מול איום אמיתי ומציאותי. לדוגמא: הבית נשרף ברגע זה. והמערכת הסימפטטית תפעל.

חרדה: חרדה מול איום שלא אמיתי ועתידי. לדוגמא: חרדה שמא הבית ישרף כי אני חרד שמא יפלו הנרות לרצפה. אבל גם אז תפעל המערכת הסימפטטית.

לטיפול בשיטת רוט לריפוי בעיות ובכדי למנוע בעיות בעתיד צלצלו .0527171294.0548468552
חרדה פוביה דכאון פחד תסמינים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד