להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>
להצטרפות לקבוצת בחדרי נשים בוואצאפ לחצי כאן 
אלול שלי: העבירה של היידישע וועקער • טור
בסאטירה עוקצנית נזכרת רוחמה מור ב'דער יידישע וועקער' של רוממה, ואיך הוא "אוסף עבירות" לקראת יום הדין
יהודים, קומו באמצע הלילה! צילום ארכיון: יונתן סינדל, פלאש90
תקופה קצרה בחיי זכיתי לחיות באזור רוממה בירושלים. זהו אזור מפורז בתוך שטח ירושלים ששייך לתושבי חו"ל, והשפות המדוברות בו הם אנגלית אמריקאית, אנגלית בריטית ואידיש.
עודני גרה שם, וימי אלול פרשו את כנפיהם האצילות והמרעידות משהו, על רוממה וירושלים. אחיהם הספרדים של יושבי רוממה המאושכנזת לחלוטין החלו כבר לומר סליחות. הבשורה הגיעה לרוממה רק שלושה שבועות לאחר מכן.
אני לכשעצמי הייתי שוכחת מכך לחלוטין. טרדות השעה, היום והחיים מונעים ממני להגיע לסליחות, או לזכור מה התאריך באותו יום. אך מסתבר שהיה מישהו שרצה להזכיר לי את מה שאולי רציתי לשכוח.
יום ראשון לאמירת סליחות. אני לתומי ישנה שנת ישרים, והעולם ישן יחד איתי. אלא שאז אני מתעוררת בפתע פתאום מקול קריאתו של כרוז.
כאן עלי לציין שכרוזים שעוברים ברוממה הם תופעה שכיחה. האזור עתיק יחסית, ו"די לוויע" יוצאת בסביבה כל שעתיים, מה שגרם לי לשקול לפתוח ערוץ רדיו-לוויות שידווח על לוויות שיוצאות מדי שעה עגולה ויחסוך לכולנו להתוודע על כל מי שנאסף אל אבותיו. בין לבין יושמעו שירים א-קפלה מתוך התחשבות באבלים. אולם, בעוד שכרוזים בשעה 11 בלילה הם תופעה שכיחה באזור, כרוזים בשעה חמש בבוקר - עוד לא קרה.
מה מסתבר? אחד מבני השכונה נשבה בקסמו הרומנטי של "דער וועקער", הוא השמש של העיירה שהיה מתדפק בין הדלתות ומעיר את התושבים לסליחות בשעת בוקר מוקדמת בעיירות גליציה. כיוון שלא ראה לנכון לכתת רגליו בין מאות הדירות בשכונה, הלך ולמד והתחמש ברכב וכרוז.
והנה שומעת אני קריאה בקולו הצלול של הבוקר, "שטייט אויף צו סליחות!" או משהו כזה (לא באמת יודעת אידיש, העתקתי מויקיפדיה). אחח. האכפתיות של אנשים בישראל.
תוהה אני לעצמי מתוך ערפילי השינה, האם כבוד הוועקער לא רואה את האבסורד בקריאה לאמירת סליחות תוך כדי גזילת שנתם של התושבים התמים שלא בהכרח מעוניינים לקום בשעה זו?
אלא שאז הבנתי. אותו צדיק - כל כך צדיק - שהוא משוכנע שאין לו עבירות לבקש סליחה עליהם מבורא עולם. לפיכך, מטריח עצמו אותו צדיק לקום בחמש בבוקר כדי ליצור עבורו עוונות שיוכל להתוודות עליהם.
משכך, אני עושה 'מצווה' בכך שאני מתעצבנת עליו, כי אלמלא כעסי עליו - לא היו לו עבירות! הריני מקיימת בכעסי גמילות חסדים כפשוטו.
חזרתי אם כן לישון תוך כדי כעס של שמחה של מצווה, ותערב עלי שנתי.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות