על חשיבותה הערכית של השבת אבידה • טור

בין המצוות הרבות הכלולות בפרשת השבוע 'כי תצא', מונים אנו גם את מצוות 'השבת אבידה' החשובה.

מצווה זו פירושה, כי לא זו בלבד שאסור לנו לקחת חפץ השייך למישהו, בגניבה או בערמה, אלא שאם אנו הולכים בדרך ורואים חפץ שבעליו איבד אותו, אסור לנו להתעלם ממנו, אלא צריך להרים את החפץ ולהתאמץ בכדי להחזירו לבעליו.

רק כשבטוחים שהבעלים התייאשו ממציאת החפץ – אזי מותר למוצא לקחת את החפץ לעצמנו. בתלמוד מסופר על רבי שמעון בן שטח שקנה חמור מישמעאלי, ומצא אבן יהלום יקרה תלויה בצווארו. אמרו לו תלמידיו: "רבי הרי כתוב: "ברכת השם היא תעשיר", והשם זימן לך ברכה באבן היקרה שמצאת".

למרות זאת אמר רבי שמעון בן שטח לתלמידיו להחזיר מיד את האבן שמצא לישמעאלי. "מצווה זו חביבה עלינו במיוחד, כי לא כל יום היא מזדמנת, וצריך להיות בר-מזל, בכדי למצוא מציאה ולקיים את מצוות השבת אבידה".

חד וחלק: מוטב לאבד עם חכם, מאשר להרוויח עם טיפש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!