1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

ערבות כלל ישראל – יסוד קבלת התורה • טור

טורו השבועי של ברוך מרזל: כיצד לומדים מהפרשה שיש לנו אחריות לכל אחד ואחד, בניגוד לתפיסה ה'ליברלית' הרווחת
ברוך מרזלכ"ז אלול תשע"ה 11/09/2015 06:58

מרזל. צילום: פלאש 90 צילום: פלאש 90


הפרשה שלנו מתחילה בפניה של משה אל כלל העם לפני כריתת הברית בערבות מואב, כאשר הוא מפרט את המעמדות השונים שבקרב העם – "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך" (כ"ט, ט' – י'). ולכאורה מתעוררת כאן תמיהה, אם הפסוק הזכיר דרך כלל כי אתם ניצבים "כולכם", מדוע המשיך ופרט את מרכיבי הכלל. הביטויים "כלכם" ו"כל איש ישראל" היו צריכים לכאורה להספיק, ולמה לה לתורה, שכה מדקדקת לא להוציא מילה מיותרת, לפרט ולהגיע עד שואב המים? "אור החיים" הקדוש נדרש לשאלה זו, כמו גם לשאלה הכללית מה נתחדש בברית זו, והנה תשובתו המאלפת –

"צריך לדעת כוונת מאמר זה, עוד למה הוצרך לפרט ראשיכם וגו' טפכם וגו' ולא הספיק לומר בדרך כלל כלכם. עוד צריך לדעת טעם הברית הזה הלא בסמוך אמר אלה דברי הברית, ואם רצה לכלול גם האמור בפרשה זו בכלל הברית היה לו להקדים הדברים ויאמר על הכל אלה דברי הברית.
ונראה כי כוונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה על זה כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים זה בעד זה, והעד הנאמן מה שגמר אומר "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו" וגו', הרי שעל הערבות מדבר הכתוב, ואין זה הברית שאמר בסוף פרשת תבא, כי אותו ברית הוא על עצמן, וזה שיתחייב כל אחד על אחיהו העברי כפי היכולת שביד כל אחד".

כמה שונה השקפת התורה מהמושג המערבי של "חיה ותן לחיות", מהמושג הגויי של זכויות הפרט, מהמושג הכפרני לפיו "זכותו של כל אחד לחיות את חייו הפרטיים כאוות נפשו, ואל לו לזולת להתערב בחייו". גישה זו נובעת מהנחת היסוד המערבית, לפיה אין אמת מוחלטת, ו"כל אחד יש לו אמת שלו", וממילא אין למישהו זכות לכפות את ערכיו על הזולת. אולם לפי התורה, שקובעת כי ישנה אמת אחת ויחידה, מחובתו של כל מי שבכחו לדאוג לכך שהזולת גם הוא יקיים את מצוות ה'. אני מתערב, כי אני ערב! חתמנו ערבות בערבות מואב.

הדברים אמורים לגבי כל אחד במקומו, במשפחתו, בחברה בה הוא חי, והם אמורים ביתר שאת וביתר תוקף ביחס למנהיגי העם. ואלו דברי האור החיים שם בהמשך – "ואומרו כלכם פירוש כולם יש עליהם עול זה כל אחד לפי מה שהוא על דרך אומרם ז"ל במסכת שבת (נ"ד:) כל מי שיש בידו למחות בכל העולם נתפס על כל וכו' וכל מי שיש בידו למחות באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, וכל מי שיש בידו למחות בבני ביתו נתפס על וכו', והוא מה שפרט הכתוב כאן ואמר ראשיכם וגו' שכל אחד יתחייב כפי מה שיש בידו, ראשיכם הם הגדולים שבכולן שיכולין למחות בכל ישראל אלו יתחייבו על הכל, שבטיכם כל שבט ושבט יתחייב על שבטו, זקניכם ושוטריכם כל זקן יתחייב על משפחתו, כל איש ישראל הם ההמון כל אחד יתחייב על בני ביתו".

הדברים מקבלים משנה תוקף במיוחד בזמנים כמו עכשיו, כשהעולם כולו מיטלטל ואף אחד אינו יודע מה ילד יום. מחובתם של מנהיגי ישראל לערוב עבור אחיהם, ללמד אותם את חובתם לעלות לארץ ולקיים בה את מצוות התורה. מי שאינו מסוגל לעשות זאת, יהיו שיקוליו אשר יהיו, אינו ראוי להנהיג. הוא נכשל במבחן הערבות, וראוי שיפנה את מקומו לאחרים. הבה ניקח את דברי הפרשה ברצינות, הבה נשים על לבנו את דברי אור החיים. זו לא רק שאלה של הבנת הכתוב, זו יכולה להיות שאלה של חיים ומוות עבור מיליוני יהודים.

ברוך מרזל.
עוצמה יהודית.
חברון.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. חזק וברוך  

    אברהם בן יעקב

  2. מרזל צודק וצדיק  (ל”ת)

    שלום אלקובי

  3. חבל שאתה לא כותב כל שבוע  (ל”ת)

    שרה דיין

  4. ברוך חזק  (ל”ת)

    מוטי

;