"היזמים החרדים מחפשים פתרונות לבעיות בחיי היום-יום"

ישראל הוציאה מתוכה בעשורים האחרונים לא מעט יוזמות והמצאות ששינו את העולם. מרכזי הפיתוח של חברות כמו אינטל, מיקרוסופט, גוגל ועוד, שהוקמו במדינה, עשויים להעיד על הדרך שבה מתייחסים בעולם אל ה"ראש היהודי". למרות שלצופה מהצד נראה אולי כי אנשי הציבור החרדי נשארים מחוץ לתמונה, אלפים מהם רוכשים מדי שנה מקצועות בתחום ההיי-טק ומהווים חלק בלתי נפרד מהעשייה ומהתעשייה. במקביל, מוקמים מדי שנה מיזמים רבים על ידי יזמים בני המגזר החרדי. לתחרות סטארט-אפים חרדיים שנערכה לא מכבר התייצבו לא פחות מ-220 מיזמים חרדיים.

לדברי אליעזר גרוס, יו"ר קבוצת ההשקעות "בסדנו" המתמחה ביזמות ובפיתוח מוצרים ובהשבחתם, "היזמים החרדים שונים מהחילונים בכך שרובם אינו נחשף ביום-יום לאתרי קניות, רשתות חברתיות ופרסומות ברשת. לכן הרעיונות שלהם יהיו מכוונים פחות ליצירת אפליקציות, משחקים או פלטפורמות פרסום, אלא יותר לפתרונות של בעיות בהן הם נתקלים בחיי היום-יום". ממש כמו 5 המיזמים בכתבה שלפניכם, אותם פיתחו יזמים חרדים.

Prog - מארקטפלייס ליוצרים ומעצבים
בני הזוג חיים וטובי דיקמן, חרדים מבני-ברק, הקימו לפני 15 שנה סטודיו לגרפיקה בביתם. "חיים למד חצי יום בכולל וחיפשנו איך להתפרנס", נזכרת טובי, שקיבלה על עצמה את משימות הניהול של הסטודיו. זוג האוטודידאקטים, שהרגישו צורך בקשר עם מעצבים אחרים לצורך קבלת עצות וחוות דעת מקצועית, הקימו את קהילת "גרפיקה במגזר החרדי" באתר "הייד פארק" ובשנת 2007, רכשו שרת והקימו את אתר Prog, המאפשר ליוצרים ומעצבים להציג את עבודותיהם וליצור קשר עם עמיתים ולקוחות. אל האתר, בו רשומים כ-24 אלף משתמשים, מועלות מדי יום כ-1,500 הודעות חדשות ונצפים בו, לדברי טובי, כ-3 וחצי מיליון דפים בחודש.

המיזם של בני הזוג, שזכה בתחרות היזמים שנערכה על ידי מאיץ הסטארטאפים של תכנית "קמא-טק" לשילוב חרדים בהיי- טק, משלב בין זירת פרילנסרים בינלאומית, רשת חברתית ומערכת המנתחת את פעילות המשתמשים באתר ומעניקה להם ציונים. "המערכת נותנת סיכוי לאנשים משכבות נוספות, כגון: ערבים, אתיופים ועוד", אומר חיים דיקמן. "היא בודקת רק עד כמה אתה מקצוען".

במקביל, הקימו בני הזוג מכללה ללימודי גרפיקה, בניית אתרים, עיצוב, קולנוע ומקצועות נוספים לבני המגזר החרדי. במכללה לומדים כיום כ-560 תלמידים בשבוע ורובם המכריע של המרצים בה חילוני.

כיס-לב - עמדה דיגיטלית לשליחת מכתבי תודה, תרומות ועוד
הרעיון למיזם, המאפשר ללקוחות במרכזים רפואיים להביע תודה לצוות, לתרום סכום כסף כאות הוקרה, להצטרף לרשימת תפוצה ועוד באמצעות עמדה דיגיטלית ייעודית, נולד במוחה של היזמית לאה הבר, במהלך עבודתה כמזכירה רפואית בבית החולים סורוקה בבאר שבע. "אנשים רוצים להביע תודה", היא אומרת, "ולא יודעים איך. אם הם מביאים עציץ, צריך לטפל גם בו; שוקולד? רובנו בדיאטה; ותמונות, בדרך כלל לא מתאימות לעיצוב של המחלקות". הבר, שעבדה בחממה הטכנולוגית בגוש קטיף ורכשה ידע בתכנות, החליטה ליצור עמדה דיגיטלית מזמינה שתענה על הצורך של המטופלים להביע תודה. "אף אחד הרי לא יתחיל להתרוצץ בבית החולים כדי לתרום 20 שקל", היא אומרת, "וכיום אין שום מקום שבו אפשר לעשות את זה".

הבר חברה לקבוצת 'בסדנו' שליוותה אותה ופתחה לה את הדלתות במוסדות רפואיים. ביניהם בתי החולים לניאדו, בילינסון, סורוקה ושניידר, שהתרשמו מהעמדות ונמצאים כיום בתהליך רכישה או הצבה שלהן לניסיון. הצפי הוא כי העמדה, אשר נרשמה כפטנט במשרד הפטנטים האמריקאי, תעורר עניין בעשרות מוסדות ומרכזים רפואיים.

איך מסתדרת אישה חרדית בעולם היזמות? הבר בחרה להיות מלווה על ידי קבוצת ההשקעות החרדית בסדנו, אבל אין לה בעיה לעבוד עם ספקים שאינם חרדים. "אני פשוט מגדירה להם מראש את הגבולות שלי".

Pojo - מערכת לבניית אתרים
אריאל קליקשטיין, חרדי מבני-ברק, הוא בוגר של מה שהוא מכנה: "המסלול הרגיל של בחור חרדי קלאסי: בית ספר, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, מתחתנים ויוצאים לעבוד". הוא ושותפו, המעצב יוני לוקסנברג, שניהם אוטודידאקטים ללא תעודת בגרות שנפגשו במסגרת משפחתית, התחילו, לדבריו, "לשחק עם בניית אתרים" ולמדו קצת תכנות על הדרך. כנראה שהם למדו לא מעט כי החברה שהקימו: "סטודיו אריו דיגיטל", שהחלה את דרכה בבניית אתרים למגזר החרדי, צברה רשימה מכובדת ביותר של לקוחות כמו: מולר, טרה, ביתילי, קופיקס, משק צוריאל ועוד. במהלך העבודה השותפים שמו לב לכך שכ-80% מהפעולות שלהם כבוני אתרים חוזרות על עצמן והחליטו לפתח מערכת שתבצע עבורם את הפעולות הללו באופן אוטומטי.

"התחלנו לפתח ויצרנו משהו טוב", נזכר קליקשטיין. השניים החליטו למכור את פעילות בניית האתרים שלהם ולהתמקד במוצר החדש - מערכת המאפשרת לבוני אתרים מקצועיים לחסוך עד 50% מזמן העבודה, בלי לכתוב שורות קוד. המערכת, שהושקה לפני כשנה בגרסת בטא, משרתת כיום כמה אלפי משתמשים משלמים, כ-70% מהם חברות לעיצוב ובניית אתרים ברחבי העולם. החיסכון בזמן עבודה, והכלים המאפשרים פיתוח של אתרים טובים יותר, הם לדברי קליקשטיין היתרונות המשמעותיים ביותר של Pojo והמטרה שהוא ושותפיו הציבו לעצמם היא: "לפרוץ החוצה כמה שיותר ולשנות את השוק".

AKA - הדפסת בתים בתלת מימד
ד"ר שמעון מזרחי הוא דוקטור למדעי המחשב, שחזר בתשובה בגיל 18 ולמד לתואר ראשון בהנדסה במרכז האקדמי לב, מוסד להשכלה גבוהה המשלב לימודים אקדמיים עם לימודי תורה במתכונת ישיבה גבוהה. את הלימודים לתואר השני הוא השלים באוניברסיטה העברית ואת התואר השלישי בירושלים ובניו-יורק. "טכנולוגיה בשבילי היא לא רק פרנסה אלא גם מקור לחדוות יצירה", אומר מזרחי, אב ל-8 ילדים ומרצה במרכז האקדמי לב, העוסק בפיתוח מערכות מחשב ייעודיות ובייעוץ טכנולוגי לתחום הבנייה.

הרעיון להדפיס בתים באמצעות מדפסות תלת מימד, נולד כאשר פנה אל ד"ר מזרחי, דוד זילבר, עולה חדש מארצות-הברית ובפיו השאלה: האם ניתן להשתמש בטכנולוגיה המדוברת כדי להדפיס בתים? מזרחי החל לבדוק מה קורה בתחום הזה בעולם והבין שיש לו מה לחדש. במקביל פנו השותפים אל קבוצת ההשקעות בסדנו ותחתיה הם הופכים את הרעיון למציאות, כשבסדנו נותנת להם את המימון, הקשרים והמטריה הבינלאומית.

לדברי ד"ר מזרחי, הפתרונות הקיימים כיום בעולם מנסים לחקות את שיטות הבנייה המסורתיות, אולם הם מתעלמים מנושאים מורכבים כמו: תקני בנייה, דרישות, חוקים, שילוב במערכות מחשב, בחירת חומרי בניין ועוד. ההיכרות המעמיקה של החברה עם החוקים הללו, לצד היכולות הטכנולוגיות שלה, יאפשרו לה להדפיס חדרים שלמים, כולל התקני חשמל, מים וריצוף. זאת בשונה מהפתרון הסיני המאפשר הדפסה של קירות בלבד. המכונה המיועדת תהיה מסוגלת, לדברי מזרחי, להדפיס בית פרטי מוכן לגימור בתוך שבוע ימים בלבד. החיסכון בזמן ובעלויות כוח האדם המקצועי עומד לשנות לחלוטין את תחום הבנייה הפרטית למגורים; והשלב הבא הוא פיתוח מכונה "מטפסת", באמצעותה ניתן יהיה להקים גם מבנים רבי קומות.

פמילינק - לקנות ברשת בלי לגלוש
עבור נשות המגזר החילוני, רכישות של בגדים ואביזרי אופנה ברשת הן עניין של מה בכך, אולם עבור נשים חרדיות רכישה באמצעות האינטרנט היא משימה בלתי אפשרית כמעט. "האינטרנט במגזר החרדי הוא לרוב מוקצה מחמת מיאוס", אומר שלום סעדון, מנהל קרן פרנס"ה מקבוצת בסדנו, המתמחה בליווי יזמים משלב הרעיון ועד הפיכתו למוצר רווחי. אז מה עושות נשים חרדיות שרוצות לקנות בחו"ל? רובן מזמינות באמצעות קרובי משפחה החיים מעבר לים וחלק קטן מהן, שנהנה מגישה לאינטרנט במקום העבודה, מצליחות לבצע רכישות באינטרנט, תוך שהן מסתכנות בחשיפה לתכנים שאינם ראויים. קרן פרנס"ה זיהתה את הצורך באפשרות לקנייה נקייה ברשת והחליטה ליצור את "פמילינק", פתרון שיאפשר גם לנשים חרדיות לבצע רכישות באמצעות האינטרנט.

רשת פמילינק, אשר החנות הראשונה שלה החלה לפעול בבני-ברק בקיץ 2015, מאפשרת למעשה לבצע קניות באינטרנט בלי להתחבר לאינטרנט. בחנויות הרשת, המעוצבות כחנויות בגדים רגילות, מוצבות עמדות מחשב שאינן מחוברות לאינטרנט, בהן יכולות נשים חרדיות לבצע הזמנות מתוך אלפי מוצרים בכל התחומים. לאחר ביצוע הרכישה, ישירות מספקים או מאתרי קניות שעוברים סינון קפדני, תגיע ההזמנה אל בית הלקוחה. במקרים של חוסר שביעות רצון, יוכלו הלקוחות לקבל את כספן בחזרה. בנוסף לחנות הראשונה של רשת פמילינק בבני-ברק, הפועלת כפיילוט למיזם, מתעתדת הרשת לפתוח חנויות נוספות בירושלים, קריית ספר, אלעד ובאזורים חרדיים בארצות-הברית. סעדון לא פוסל הקמת חנויות כאלה גם במגזר החילוני.

יזמות חרדית 2015. יזמות אחרת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!