י"ח ניסן התשפ"ד
26.04.2024

צפו: הלוחמים הנועזים ביותר של צה"ל

הם עפים מגגות, זוחלים במנהרות ונשלחים לפרק מוקשים • הצצה נדירה לאחת היחידות החשאיות ביותר • צפו

צילוםף קובי הר צבי
צילוםף קובי הר צבי


בימים אלה עסוק צה"ל בפירוק שדות מוקשים באזור אילת. מי עושה את המלאכה המסוכנת הזו?

יש יחידות חיוניות לשדה הקרב של צה"ל אך מעט מאוד שמעו עליהן מחוץ לצה"ל. אחת מהן היא יחידת הנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם), יחידה מובחרת של חיל ההנדסה הקרבית המיועדת למשימות הנדסיות מיוחדות. שהיא בעצם יחידה המפעילה רובוטים.

מדובר ביחידה הפועלת לעתים בצורה עצמאית, אך לא מעט גם לצד יחידות מיוחדות אחרות בצה"ל.

היחידה הוקמה לפני כ-20 שנה, עת אוחדה היחידה לסילוק פצצות (יחס"פ) עם סיירת 'יעל' של חיל ההנדסה. לפני כעשור, התאגד גם צוות המנהרות ל"יהל"ם", תחת השם סמו"ר. חלק נרחב מפעולותיה של היחידה שקטות ומסווגות. עתה הסכים צה"ל לאפשר לכתב 'בחדרי חרדים' להציץ אל תוך היחידה.


צילום: קובי הר צבי

יחידת יהל"ם היא יחידת הרובוטיקה של צה"ל. לרשות היחידה, עומד מערך מרשים של עשרות רובוטים מסוגים שונים, המיועדים לפעילויות ביטחוניות מגוונות ומורכבות. בשנים האחרונות גברה בצה"ל ההכרה בחשיבות ביכולותיה של היחידה, ובהתאמה לכך - נפח הפעילות שלה גדל באופן ניכר, ובכך, למעשה, השתלבה היחידה באופן אינטגרלי בלחימה הצה"לית. היחידה פעילה בכל גזרות הלחימה השונות.

בימים שבשגרה מוטלות על היחידה מגוון רחב של פעולות, וביניהן: הריסות ופיצוץ מבנים, חבלה בתשתיות אויב, טיפול בחומרי נפץ, הכנת מטענים, נטרול מטעני חבלה של האויב, פינוי שדות מוקשים מורכבים, איתור והשמדת סליקים, איתור והשמדת מנהרות הברחה ותופת ומשימות נוספות. "בכל אירוע שמעורב בו חשד למטענים, בית ממולכד, חפץ חשוד או כל זירה מפוקפקת אחרת, אנו מעדיפים להשתמש עם הרובוטים" אומר רס"מ י', מנהל עבודה במחלקת הרובוטיקה של יהל"ם, "אנו תמיד מעדיפים לשלוח רובוט, ולא לסכן חיי אדם".



ישנם כמה סוגי רובוטים, המתחלקים למספר קבוצות. רובוטי ס"פ (סילוק פצצות), רובוטי סריקה ותצפית והקבוצה השלישית הם רובוטים לתלת"ק (לחימה תת קרקעית). זאת מעבר לרובוטים הגדולים כדוגמת D9 (עליו יורחב בהמשך) ובובקט T190. לכל אחד מהרובוטים הללו ישנו תפקיד משלו ויכולות שונות. במקרים מסויימים על פרכי המשימה, יתכן גם שילוב של מספר רובטים יחד.

למרות גודלו המזערי יחסית של הרובוט הקטן, הוא נושא עליו ציוד טכנולוגי מתוחכם, ובראשו מצלמות מתוחכמות המספקות תמונה פנורמית של 360 מעלות. בנוסף, הרובוט הקטן גמיש יותר, ומצליח לפעול גם בתנאי שטח קשים בעלי טופוגרפיה מורכבת: הרובוט "יודע", לטפס עליות, וגולת הכותרת: אין לו צד ישר. הרובוט נוסע על שני צדדיו גם כשהוא הפוך. למעשה ניתן לזרוק אותו מגובה לתוך פיר, וכן להעיף אותו מעל גג, משם הוא כבר יסתדר. למרות שהרובוט הקטן, בניגוד לאחיו הגדולים, נטול זרועות, יש לו יתרון משמעותי נוסף: הוא ניתן לנשיאה, יחד עם מערכת ההפעלה, על גופו של הלוחם באמצעות אפוד במשקל כולל של כ-12 ק"ג.



רובוט נוסף שנמצא בשרות היחידה הוא רובוט סילוק הפצצות, או כפי שהוא מכונה בשפה הצה"לית: ס"פ - aneros. רובוט האנדוס שמשמש לתחום הס"פ איננו צעיר - נמצא בשירות מאז שנות ה-90, אך מסתבר שלמרות השנים הרבות שחלפו - התפוקה שהוא נותן מצדיקה את דחיית שחרורו. על רובוט הס"פ מותקנת מערכת של 3-4 מצלמות, כאשר שתיים מתוכן הנן מצלמות סטטיות אשר מיועדות להתמצאות השטח, ומצלמה נוספת דינמיות שנעות בהתאם להוראות התפעול של הלוחם. כל מערך הצילום שמוצב על הרובוט מיועד לספק תמונה מלאה של זירת הפעולה ללוחם שנמצא בעמדת ההפעלה. הלוחם משתמש בתמונות המוצגות על מסך המחשב שלפניו, על מנת להבין האם העצם החשוד הוא מטען אמת או חפץ סתמי. במידה והרובוט יזהה כי מדובר במטען אמת, יפעל הלוחם להביא את זרוע הרובוט אל הרכיב הנפיץ במטען שלפניו, ולנטרל אותו באופן כירורגי. רובוט ה-aneros מצויד בזרוע עם שבע דרגות חופש, המאפשרים מרחב תמרון מוטורי רחב. בנוסף, בעת הצורך יורכבו עליו כלים ואמצעים שונים, בהם גם כלי נשק. הס"פ, למעשה, משמש כתשתית אידאלית לכלי לוחמה, ובכך הוא הופך למכפיל כח משמעותי. כאשר כוחות צה"ל מעוניינים להיכנס אל שטח חשוד, יוזמן למקום צוות יהל"ם, שעל פי ממצאי הזירה יבחר ברובוט המתאים. אם זה רק לצורך סריקה ישלח רובוט סריקה, ובמידה ויש חשד למילכדו או מטען אוייב, ישלח רובוט ס"פ, שתפקידו הוא לנטרל את האיום. ולזכות את זירה (טיהור שטח א.ש.) מעצמים חשודים כפצצות או מטענים, לפני כניסת כוחות צה"ל.



הפעלת הרובוטים נעשית בצורה אלחוטית או באמצעות סיב אופטי ע"פ הצורך ותנאי השטח על ידי מפעיל-לוחם שממוקם במרחק מה מהרובוט. התפעול מתבצע באמצעות מערכת ממוחשבת אותה מפעיל הלוחם. ערכת ההפעלה הממוחשבת כוללת בתוכה מחשב, ג'ויסטיק, ומערכת טכנולוגית מתוחכמת המיועדת לקבלת הנתונים מהשטח באמצעות הרובוט. לאחר מכן תבצע המערכת עיבוד נתונים משוקלל, ותציג אותו למפעיל בצורת רשימת נתונים שונים, המסייעים לו להפעיל את הרובוט בהתאם לתנאים.

במהלך צוק איתן ב-2014, ידי היחידה היו מלאות עבודה. לכל צוות לחימה של צה"ל שפעל ברצועה הוצמד כח של אנשי יחידת יהל"ם. עשרות הרובוטים שברשות היחידה שימשו כחלוצים של ממש במערך הלחימה במגוון פעילויות ביטחוניות, וביניהן: טיהור שטחים, סריקת מנהרות, נטרול מטענים, סריקת בתים החשודים כממולכדים ועוד שלל פעולות שמנעו פגיעות בנפש.



למרות התדמית של הרובוטים כחסינים לפגיעה, מסתבר כי הדבר נכון ברוב המקרים - אך לא בכולן: לאורך כל שנות הפעילות של יהל"ם איבדה היחידה שני רובוטים - תוך ימים ספורים.

הרובוטים התפוצצו כל אחד מהן מסיבותיו הוא. מנהל עבודה רובוטיקה ביהל"ם חושף כי במהלך מבצע "צוק איתן" נמצאה מנהרה בשטח מסוכן, ובעקבות החשש כי היא ממולכדת, הוחלט כי לפני שישלחו לוחמים לתוכה - ייעשה שימוש ברובוט לצורך סריקה.

הרובוט נשלח פנימה, אולם בשלב מסויים התקבלה החלטה כי השהייה הארוכה בזירה מסכנת את חיי הלוחמים, ועל כן החליט מפקד היחידה לפוצץ את המנהרה עם הרובוט.



במקרה נוסף, במהלך סריקת מנהרה, ניתק הקשר עם רובוט, וגם במקרה הזה הוחלט לפוצץ את המנהרה עליו. "העלויות של הרובוטים אינן זולות כלל: מחירו של רובוט אחד על הציוד הרב שלו יכול לחצות את רף מליון ש"ח, אך במידה וקיים חשש שהוא ייפול בידי האויב, אנו מעדיפים לאבד אותו ולא לתרום להם את הטכנולוגיה".

בין יחידת יהל"ם ליחידת החבלה במשטרת ישראל קיימת חלוקת עבודה ברורה, כאשר באחריות המשטרה נמצאים היישובים, הערים והכבישים בתוך שטח ישראל, ובאחריות צה"ל - במקרה הזה יהל"ם, נמצאות כל הגזרת האחרות: גבולות ישראל, שטחי יהודה ושמרון, ובעתות לוחמה גם פנים שטח האויב כדוגמת לבנון ורצועת עזה.

במקרים מסוימים יתבצע שיתוף פעולה בין שני הגופים מבחינה טכנולוגית. מבחינת ציוד הרובוטיקה - ישנם רובוטים ששני הגופים מחזיקים במקביל, וישנם רובוטים שנמצאים בידי גוף אחד בלבד, ובמקרי הצורך יושאל כלי על מנת לטפל בבעיה ספציפית, ובסיום השימוש יוחזר הכלי לידי הגוף המקורי לו הוא שייך.

צילום: קובי הר צבי
















































צהל רובוטיקה ישראל טרור עזה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד