חוק הגיוס אושר ע"י הגרי"ש אלישיב זצ"ל

חמש דקות אחרי שנשמעה ברחובות ירושלים הצפירה שמבשרת על שעת הדלקת הנרות, צלצל מכשיר הטלפון בביתה של עו"ד איה דביר, המשמשת כיועצת המשפטית במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

על הקו היה סגן שר החינוך ח"כ מאיר פרוש, שהצמיד את מכשיר הטלפון לאוזנו כשהוא חבוש שטריימל חסידי, לבוש קאפטען חגיגי ופאותיו משתלשלות על צדעיו לכבוד שבת – זכר למעשה וקשרי בראשית עם חסידות גדולה וידועה. "את יכולה להבין לבד מה המשמעות אם אני מתקשר אלייך בשעה כזאת", אמר פרוש לעו"ד דביר, "קיבלתי לפני כחצי שעה את הנוסח הסופי של חוק הגיוס המתוקן והתקשרתי כדי לומר שאני לא יכול להסתכל על הנייר ולא מסוגל לקבל כך את השבת".

החמין שבישלה מחלקת יעוץ וחקיקה ביום שישי בצהריים, היה בלתי אכיל ולא רק כמנה עיקרית בסעודת שבת, אלא גם כסעודה שלישית בשבתות שעון החורף, הנאכלת בדוחק כדי לצאת ידי חובה. בחוק המתוקן שהגישה הפרקליטות הופיעו מונחים בלתי ניתנים לעיכול דוגמת סעיף מפורש העוסק ב'עידוד גיוס בוגרי ישיבות' ונוסח המדבר על 'דחייה רק בשיעורים' לגילאי 21 ואילך במקרה של אי עמידה ביעדים. פרוש הבין שאם כך ייראה הנוסח הסופי, הרי שעיתון 'הפלס' לא יהיה הביטאון היחיד שיבקר קשות את 'גזירת הגיוס'.

השקיעה הנראית באופק אילצה את הצדדים להפסיק את השיחה ולחדש אותה עשרים וארבע שעות אחרי, עם צאת השבת. במשרד המשפטים יש הנוהגים להקדים ולעשות מלאכה כבר במוצ"ש בבוקר כדי לעמוד בעומסים, אבל כאן נתבקשו כל המעורבים לשבות ממלאכה, ויש מי שמאמין כי הבקשה כובדה.

כשנצפו שלושה כוכבים, התעדכנו שלומי אמוני ישראל בחדשות הזוועתיות שהגיעו מעיר האורות והפיצוצים פריז. לפרוש ולחברים מיהדות התורה, לא היה פנאי להבדיל בין קודש לחול ולהאיר עם נר הבדלה בצבעי הטריקולור. תוך שעה קלה הם מצאו עצמם בליבו של דיון סוער מול שרת המשפטים שקד ובכירי לשכת היועמ"ש ומשרד הביטחון.

התוצאה שאושרה השבוע בקריאה ראשונה, ותובא לקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא, היא הטובה ביותר בנסיבות שנוצרו. הסמכות לקביעת היעדים נמסרה לשר הביטחון, מתווה הביניים הוארך עד לשנת 2023. לפי הנוסחה המתוקנת, הרי שגם אם החוק יפקע באותה שנה מחמת אי עמידה ביעדים, ישרור מצב משפטי עמום, וזאת מכוח סעיף 36 לחוק שירות ביטחון המאפשר לשר הביטחון לדחות או לבטל את גיוסם של מיועדים לשירות ביטחון. בג"ץ אומנם קבע שהדיחוי לבני הישיבות מחייב חקיקה ראשית ואינו יכול להסתמך על הוראת שר הביטחון, אולם בניגוד לחוק שעבר בקדנציה שעברה הרי שבהצעת החוק המתוקנת לא נקבע מפורשות כי יוטלו סנקציות פליליות.

אם ללמוד מניסיון העבר, ממש לא כדאי להסתמך על דקדוקי חקיקה שיאפשרו להתחמק מעמידה רשמית ביעדים. שר הביטחון בוגי יעלון, אומנם היטיב להסביר השבוע כי אין היגיון בכך שהסדר הביניים יפקע בגין חסר של עשרים מתגייסים כפי שהיה בשנה האחרונה, אך לכולם ברור כי אם הפער יעמוד על מאות ולא על עשרות - בג"ץ יתערב ויאמר את דברו.

בדיונים שהתקיימו, התריעה המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר, כי זה בדיוק מה שקרה בחוק טל. המציאות לא התיישרה עם החקיקה – שהפכה לאות מתה, ובג"ץ קבר רשמית את החוק. התובנה הזאת גורמת גם לח"כים החרדים לקוות שבשנים הבאות תהיה עמידה ביעדים.

בכסף הקואליציוני שחולק השבוע בנדיבות, הועברו כמה מיליונים טובים כ"מתן בסתר", לתקצוב עבור נוער חרדי מנותק. אחד מחברי-הכנסת ציין באירוניה כי רק בזכות הנוער שפרק עול ונחשב ביעדי הגיוס כנוער חרדי, ניתן לעמוד ביעדים שמאפשרים למי שתורתו אומנותו לשבת ולשקוד על תלמודו.

בשורה התחתונה, כמו בהסכם הגרעין עם איראן, הרווחנו זמן. הציונות הוגדרה בראשית ימיה כניצול מרווחי זמן היסטוריים, ולפיכך בעניין הזה ניתן לומר השבוע: כולנו ציוניים.

האיום הוויז'ניצאי
"אל תאיימו עלינו", אמר בטון שלו ורגוע יו"ר הקואליציה מטעם הליכוד ליו"ר סיעת יהדות התורה, לנגד עיניהם המשתאות של יושבי-ראש סיעות הקואליציה, "לא נספיק להשלים את העברת חוק הגיוס וגם אתה וחבריך יודעים שהעיכוב לא נוצר בגללנו. אם תתעקשו, נלך לבחירות והכל יתפוצץ".

המשפט המתסיס לא נאמר לפני קדנציה או שתיים, אלא ביום שני שעבר במהלך הישיבה השבועית של יושבי-ראש סיעות הקואליציה. ח"כ מוזס התעקש כי יש להביא את התיקון לחוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית בצמידות להעברת התקציב, ולא דקה אחר כך. הנגבי הסביר שמדובר במשימה בלתי אפשרית, "צריך לפרסם את החוק לעיון הציבור ולקיים דיון בוועדה. זה ייקח כמה ימים ולכן לא נספיק להעביר את זה ביחד עם התקציב". כשמוזס התעקש והזכיר שמדובר במחויבות קואליציונית ברורה – השמיע הנגבי בקור הרוח האופייני לו את האיום הריק מתוכן בהליכה לבחירות.

מוזס יצא מהישיבה המשותפת בריצה מהירה היישר לישיבת סיעת יהדות התורה. שלא כדרך הטבע, נכחו בישיבה בשבוע שעבר גם ח"כי דגל התורה, וזאת לבקשת מנהלי הסמינרים – שידעו תמיד לתפעל את נציגי יהדות התורה כמו חברי מרכז המפעילים את ח"כי הליכוד. כשמנהלי הסמינרים סיימו להשמיע את זעקות השבר נגד המחוז החרדי במשרד החינוך, קמו ח"כי דגל התורה ללכת. "רגע, תשמעו מה היה בישיבת ראשי הסיעות", קרא לעברם מוזס, וכשהחברים חשבו שהוא שוב מתבדח על הפלגנות הסיעתית, מיהר הח"כ הוויז'ניצאי להבהיר: "אני מתכוון לישיבת ראשי סיעות הקואליציה. הנגבי איים בהליכה לבחירות אם נתעקש להעביר את תיקון חוק הגיוס ביחד עם התקציב".

בשעה שיו"ר סיעת יהדות התורה המאוחדת עורר מהומה בחדר ישיבות הסיעה, בר הפלוגתא לעימות, יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת חוץ וביטחון צחי הנגבי, מיהר להתקשר לבעל-הבית ששהה בוושינגטון. נתניהו ששייף את נאומיו באנגלית בגרון ניחר מהתקררות, נזרק באחת לתלאות הממשלה הצרה ונאלץ לטפל במשבר בשלט רחוק. רק חסר היה שישאל את הסובבים איך אומרים באידיש: תושיה.

ביבי לא הבין מה רוצים ממנו החרדים. "למה הם מאיימים? הרי עמדתי בכל מה שהתחייבתי לחרדים בנושא הגיוס", הוא התלונן במהלך שהותו בחו"ל, "החרדים יודעים שבאתי לקראתם לכל אורך התהליך. לבקשתם, הנחיתי כבר בקיץ את שר הביטחון יעלון להתקדם ולהקים ועדה מצומצמת. זימנתי אישית פגישה מסכמת עם מאיר פרוש, איילת שקד, יהודה וינשטיין, אחז בן ארי ואביחי מנדלבליט כמה ימים לפני נסיעתי לחו"ל. כולם מבינים שאף בחור ישיבה לא יגויס בכפייה אם ההצבעה תידחה מעט. למה לעשות עניין מכמה ימים?".

במדור זה נכתב לא אחת על הסחבת המכוונת שנקט נתניהו בקדנציות קודמות בסוגיית הגיוס, אלא שהפעם, חייבים להודות שהצדק דווקא עם ראש הממשלה. ביבי לא מרח וגם לא ברח. לפני מספר שבועות, פנה בשמו השר זאב אלקין שניסח את ההסכם הקואליציוני, והאיץ בחברים החרדים להגיע לנוסחה מוסכמת. את השאלה מדוע נגררה החקיקה עד לרגע שאחרי אחרון, יש להפנות בראש ובראשונה לחברי הכנסת החרדים.

דואר צבאי
חילופי הדברים הקשים בין מוזס להנגבי והתשובות המגומגמות שהתקבלו בימים שלאחר מכן, התגלגלו לשאילתה ששלח מוזס למזכיר מועצת גדולי התורה האגודאית הרב מרדכי שטרן. זה האחרון בתגובה של השולף הכי מהיר בקריה, השיב במכתב שמוען לחברי הכנסת של אגודת ישראל ופורסם בשתי גרסאות שונות.

בגרסה הראשונה והאותנטית, נכתבו לחברי הכנסת הדברים כהווייתם: "לבקשת יו"ר הסיעה מוה"ר מנחם אליעזר מוזס שיחי' שאלתי את פי גדולי התורה והחסידות, חברי מועצת גדולי התורה בקשר לשינוי חוק הגיוס". בגרסה השנייה שצונזרה לצרכי תעמולה נכתב לחברי הכנסת: "לבקשתכם שאלתי וגו'". בשמו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, שאתר הציון שלו במירון הוא ביתו השני של מוזס, כבר נאמר כי אהבה ושנאה מקלקלות את השורה. חוק גיוס יש. לפיוס – נמשיך לחכות עד בוא הגואל.

בשתי הגרסאות של מכתב מזכיר המועצת, השורה התחתונה הייתה זהה: "הננו להודיעכם כי דעתם היא כי הסכמים חייבים לכבד וכי עליכם לעמוד על כך שחוק הגיוס יושלם על ידי שלוש קריאות לפני אישור תקציב המדינה".

כשהתברר ביום ראשון, כי למרות המכתב הנחרץ, הרי שעובדתית הצדק עם הנגבי ואין כל אפשרות תקנונית-חוקתית לדלג על ההליך בוועדת חוץ וביטחון, נמצאה הדרך לשחרר את הסינדול העצמי. מועצת גדולי התורה כונסה ביום ראשון, ומזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט נשלח לכינוס כשבידו מכתב עם התחייבות חתומה על-ידי כל ראשי סיעות הקואליציה, להשלים את חקיקת תיקוני חוק הגיוס, עד ליום רביעי הבא.

בסיעת אגודת ישראל היו מי שמתחו ביקורת על היעדר איסוף המודיעין המוקדם של יו"ר הסיעה ושל מזכיר מועצת גדולי התורה: "אם הם היו בודקים ומבינים שאי אפשר להעביר את חוק הגיוס כבר השבוע בשלוש קריאות הייתה נמנעת הוצאת המכתב הראשון עם ההוראה הלא רלוונטית והכינוס המאולץ שבא בעקבותיו. הכל כבר סוכם בינינו לבין ראש-הממשלה והכותרות המיותרות בעיתונות החילונית הזיקו, וסייעו ללפיד ולא לנו".

לפרגון ההדדי בין החברים התרגלנו זה מכבר. על המהלך של מוזס שהתגלגל עצמאית ללא תיאום מוקדם ניתן לומר במבט לאחור: גם זו לטובה. אחרי שהמכתב פורסם יישרו החברים קו. בסופו של דבר, החלטת המועצת העבירה את החוק מהמגרש הפוליטי - לרבני, ואילצה את נתניהו לצאת מגדרו ולחתום על התחייבות כתובה.

האקט האמור, גם הבהיר לנתניהו וליו"ר הקואליציה שבנושא הזה אין מקום למשחקי-אצבעות. כאשר ח"כ יואב קיש, ממקימי 'מאהל הפראיירים' הסביר למוזס בבוקר יום שני כי בכוונתו להתקזז עם ח"כ מהרשימה הערבית כשחוק הגיוס יעלה להצבעה, מוזס פנה להנגבי והסביר לו 'ככה שהוא יבין', שגם הוא שוקל להיעדר מההצבעה על התקציב עקב חתונת נכדתו ביום המחרת.

כשהנגבי התחמק ותירץ כי ממילא יש רוב מוצק להעברת חוק הגיוס עקב היעדרותם העקרונית של הח"כים הערבים (13 מהרשימה המשותפת ו-1 ממרצ), מוזס לא ויתר והסביר שהעקרונות שלו לא פחות מוצקים. את השפה הזאת הנגבי מבין וכשהחלה הקריאה השמית החוזרת של חברי הכנסת הוא דלק במסדרון אחרי יואב קיש, נכנס עמו יד ביד למליאה ולא נרגע עד ששמע אותו מכריז ברגע האחרון: בעד.

את השאלה מדוע נסחב תיקון החקיקה עד לזמן פציעות, יש להפנות אפוא לשחקנים החרדים ששיחקו על המגרש. בקדנציה שעברה התנדבו חברי הכנסת פרוש ואטיאס לעשות את העבודה השחורה ולשבת בוועדת שקד. לצידם כשותף לדיונים בלי זכות הצבעה, ישב גם ח"כ מוישה גפני. בסבב הנוכחי, העדיפו בש"ס לשבת על הספסל ולתת גיבוי לחברים מיהדות התורה. אטיאס אומנם היה שותף כאזרח מודאג למגעים עם צמרת משרד הביטחון ולשכת היועץ המשפטי, אולם מרבית הדיונים התקיימו בהיעדרו של נציג ש"ס, בסוג של סטטוס-קוו שהתקבע במשך השנים ולפיו, מה שטוב לבחורי יהדות התורה, יפה גם למיטב הנוער של ש"ס.

אבל גם ביהדות התורה נראתה כאן חלוקת עבודה. גפני, ליצמן ופרוש שיתפו פעולה, אבל בחלק גדול מהפגישות נכח ח"כ פרוש בגפו. "מטבע הדברים כסגן שר היה לי יותר זמן מאשר ליו"ר ועדת הכספים בתקופת תקציב ולשר הבריאות שמתפקד במשרה מלאה", סינגר השבוע פרוש על חבריו. אצל פרוש אף פעם אין לדעת מנימת קולו אם הוא רציני, או ציני, או אולי גם וגם.

כדי להבהיר שהוא היה, הווה ויהיה בעניינים, מיהר גפני להצהיר כי יעמוד על כך שהחקיקה תושלם עד יום שני הבא, וזאת למרות שהיועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, ביקש לקיים הליך דיוני מינימלי בוועדת חוץ וביטחון לכל הפחות עד ליום רביעי. אחרי שהעיקרון כבר נקבע, ברגע שהוסכם לדחות את ההצבעה למועד שאחרי התקציב, התעריף חשוב פחות. ההנחה בקרב החברים היא שגם אם אילוצים משפטיים ידחו את ההצבעה בכמה ימים, החוק יעבור לבסוף ככתבו וכלשונו.

את דגל תיקון החקיקה הניפה השבוע מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אך זה לא מנע מהחברים חדורי המטרה ב'הפלס' להמשיך לכוון את החיצים לעברה של דגל התורה. גזירי עיתונים ישנים של 'יתד' נשלפו, ציטוטים של גפני הובאו מהארכיון. לכל גזירה יש כתובת, והמען למאמרי נתי גרוסמן נגד 'גזיירת הגיוס', היה מאז ומתמיד רחוב יצחק ניסים 19 בבני ברק – בתיבת הדואר של גפני משה, המנוי בעל כורחו על עיתון הפלס מיום היווסדו.

ליבאי בעי
פרוש ישב ביום שני בחדרו כשערימות של טיוטות מונחות על שולחנו. כשנשאל מדוע חיכה עם חבריו עד לרגע האחרון, הוא הסביר שהשאלה מוטעית מיסודה. מסתבר שהמגעים לשינוי חוק הגיוס, החלו אי שם בראשית חודש תמוז התשע"ה. במשך שלושה שבועות נוהלו מגעים עם עו"ד דוד ליבאי, לשעבר שר המשפטים מטעם העבודה, שהתבקש להוביל את המגעים לשינוי החוק מטעם יהדות התורה. פרוש הציג לליבאי את התיקונים המוצעים, אשר התבססו על הסעיפים שליבאי עצמו ועו"ד נוסף, משפטן אפרורי בשם בוז'י הרצוג ששתיקתו באותם ימים הייתה אומנותו, ניסחו בתיאום עם החרדים בקדנציית ברק ב-99'.

ההסתמכות על הצעת החוק הנושנה מקדנציית ברק, אפשרה לפרוש להסביר לאדמו"רים כי "גזירת הגיוס" בגלגולה המתוקן, היא חליפה גזורה היטב, נקיה משעטנז רעיוני, זהה לתרשים עליו סמכה את ידיה בשעתו ההנהגה החרדית כולה בראשות מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

החיזור אחר ליבאי נמשך כשלושה שבועות שבסיומם העדיף שר המשפטים לשעבר לוותר על התענוג, אולי בגלל שגם הוא עשה את שיעורי הבית שלו והבין כי העבודה תתנגד כאיש אחד לתיקון החקיקה. מי שהפתיעה השבוע לרעה היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ שהתחייבה בקולה בתגובה לשאלה שהצגתי לה (ב-11.6.15, בראיון לתוכנית פילפוליטיקה), כי תימנע בהצבעה על תיקון חוק הגיוס וביטול הסנקציות הפליליות. יחימוביץ נחשבת לאישה שמילתה מילה אך מסתבר שגם אצלה לפעמים, הכל דיבורים.

אחרי שאופציית הייצוג על ידי דוד ליבאי נפלה, נתבקש לייצג את החרדים עורך הדין יצחק מירון. בשלב זה, ובהתאם למחויבות בהסכם הקואליציוני, נתבקש שר הביטחון בוגי יעלון לכנס ועדה פנימית לשינוי החקיקה. אלא שגם כאן, לא הכל הלך למישרין וצריך היה ליישר הדורים. זה קרה כשיעלון ציוות לוועדה נציג מהבית היהודי והזמין לדיון את מזכ"ל עמותת חדו"ש שחר אילן. כשהחרדים שמעו ששחר מופיע נעשה להם שחור בעיניים. "למה אתה הופך את הוועדה לפוליטית?", אמר פרוש לשר הביטחון, "אין שום צורך בהבאת נציגים והשמעת עמדות סותרות כי הרי הכל כבר נאמר בוועדת שקד. כל מה שצריך זה לנסח תיקון שיבטל את הסנקציות הפליליות בהתאם למחויבות בהסכם הקואליציוני".

יעלון נתן את הפקודה הנכונה ליועץ המשפטי מטעם משרד הביטחון, אחז בן ארי, והוועדה כונסה בהרכב מצומצם. טיוטות הועברו מיד ליד ומצד לצד. בשלב מסוים נתבקשה שרת המשפטים איילת שקד להיכנס ללב העניין. לדברי החברים החרדים שהתאכזבו ממנה קשות בקדנציה שעברה, הרי שהפעם הפתיעה אשת הטייס לטובה בעיקר בנוכחותה הדומיננטית ושליטתה בעמדות המשפטיות שיצאו ממשרדה. טרם צאתו של נתניהו לחו"ל הוא נפגש עם סגן השר פרוש, שרת המשפטים שקד, מזכיר הממשלה והיועצים המשפטיים – לממשלה ולמשרד הביטחון, כדי לגמור את המלאכה. כשצחי הנגבי התקשר כדי להתלונן ולספר מה מוזס מעולל, ביבי באמת הופתע ולא הבין בשל מה המהומה.

נכונותו של ראש-הממשלה לשבת סביב שולחן עגול עם שרת המשפטים, היא העדות הטובה ביותר לרצינותו. כמנהג חסידים יראים ושלמים, ביבי לא פנה אל הגברת שקד ישירות במהלך הדיון, וביקש ממזכיר הממשלה לסכם ולהסביר היכן הדברים עומדים. כשזה מצידו העביר את השרביט לאיילת שקד, ביבי ישב שעה ארוכה והאזין בקשב. ככל ששקד האריכה בדיבורה כך צנחה הטמפרטורה בחדר. אין פלא אפוא, שכמה ימים אחר כך נתניהו נחת בארצות הברית עם התקררות קשה.

זכות השיבה
יו"ר ועדת הכספים הסתובב השבוע במסדרונות כחתן שהורי הכלה החליטו לפרסם ברבים את הנדוניה שנתנו לו. פרסום התקציבים הקואליציוניים מכוח ההוראות החדשות של היועמ"ש בעקבות פרשת ישראל ביתנו, הפך את התקציבים לשקופים. מימרת חז"ל על ברכה השרויה בדבר הסמוי מן העין מעולם לא נראתה כה רלוונטית, ורק בחסות העשן המיתמר מפריז לא הופנו כל הכותרות לתקציבי החרדים.

בהסכם הקואליציוני הובטחו לכל ח"כ מיהדות התורה ומש"ס עשרים מיליוני שקלים. גפני הציע כבר לפני כמה חודשים לוותר על מראית עין של ביזה וחלוקת שלל ולהכליל את הכל בתקציב הרשמי. ההצעה התקבלה ובעקבותיה באה לעולם רשימה מסודרת שבמרכזה תקצוב של עשרות מיליונים לחינוך העצמאי, לישיבות ולסמינרים ובשוליה כמה פירורי מיליונים פה ושם ליעדים נבחרים אודותיהם מיותר להכביר מילים, יען כי האויב קורא ומאזין.

בש"ס טענו השבוע כי הם גילו באיחור אופנתי שגפני עשה להם תרגיל. את התקצוב הקואליציוני שנועד להם בסך מאה וארבעים מיליון הוא מכר לאוצר ככיסוי לקיצוץ הרוחבי בתקציבים, ובמקביל, דאג להוסיף סעיפים תקציביים בסך מאה ועשרים מיליוני שקלים עבור מוסדות וגופים הקשורים ליהדות התורה.

כשדרעי שמע על כך הוא הזעיק את סגן שר האוצר איציק כהן והורה לו שלא לוותר על אגורה שחוקה. בחזית התקשורתית דרעי בכלל התעקש על תחום אחר: מע"מ אפס על תעריפי נסיעה בתחבורה הציבורית והנחות ל'שקופים' על תשלומי מים וחשמל, אך מאחורי הקלעים המאבק היה על כל הקופה. דרעי הבהיר כי נציגו בוועדת הכספים יצחק וקנין לא יצביע בעד התקציב ונתניהו וכחלון נאלצו להכניס את היד לכיס ולעמוד בהתחייבויות.

גפני בתגובה דוחה את הטענות ומסביר כי הוא זה שעמד לצידה של ש"ס: "באוצר הציעו לי בשבוע שעבר להעביר את התקציב בוועדה בתמיכת שני חברי כנסת מהרשימה הערבית אבל עמדתי לצידו של דרעי והבהרתי שעד שהוא לא יקבל את שהובטח לו, ועדת הכספים לא תצביע על התקציב".

תהיה אשר תהיה הגרסה, בשורה התחתונה ניתן לומר כי גם גפני וגם דרעי יכולים להיות מרוצים. גפני סיפק את הסחורה, הוביל את דיוני התקציב ומיקד את הכותרות בסוגיות כלליות ולא חרדיות. איפה הוא ואיפה יו"ר הוועדה בקדנציה שעברה, ח"כ ניסן סלומינסקי, שאפשר לאופוזיציה להשתלט על דיוני הוועדה, לשבש את העברת מע"מ אפס ולהפיל את הממשלה.

דרעי מצידו, הצליח אחרי שלוש עשרה שנה, להפנות את מרבית הכסף הקואליציוני של ש"ס לצרכים האמיתיים של הציבור הספרדי. על התקציבים הלא צבועים במשרד הפריפריה, הנגב והגליל נכתב כאן בשבועות האחרונים, אבל מה שלא פחות חשוב, זה מה שנעשה בתקצוב הקואליציוני של ש"ס. כאן, מדובר במגמה הפוכה מזו שראינו בשלוש עשרה השנים האחרונות תחת הנהגתו של היו"ר לשעבר אלי ישי. לא עוד עשרות מיליונים של 'מתן בסתר' לצינורות תקציביים שנסתמים בדרך כמו פתחי ניקוז בימי סערה. למעלה משמונים מיליון, מתוך מאה וארבעים המיליונים שהובטחו לתנועה, יועברו לשיקום ולקידום רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס, או איך שמכנים זאת הש"סניקים: המהפכה חוזרת.

בשנים עברו, סכום לא מבוטל מהתקציב דלף בדרך או נתקע בצנרת בגלל סתימות משפטיות. היועץ המשפטי לממשלה והחשב הכללי באוצר, ידעו להסביר שהסעיף לא שוויוני ו/או לא שקוף ו/או לא חוקי, וחלק גדול מהתקצוב הוחזר לאוצר בצער רב בסוף השנה. כדי להימנע ממצב דומה, שלח דרעי את מנכ"ל רשת המעיין, חיים ביטון, ביחד עם סגן שר האוצר איציק כהן, לסדרת דיונים מקדימה מול נציגי לשכת היועץ המשפטי לממשלה והחשבת הכללית באוצר.

למעיין החינוך, בניגוד לחינוך העצמאי, יש כיום בעל-בית אחד ולא ארבעה. במקום לריב על משרדים ותקנים נעשתה שם עבודת שיקום בשטח ובעקבותיה נערך בשבועות האחרונים פילוח צרכים מדויק. מנכ"ל רשת מעיין החינוך הגיע למפגשים מול פקידים בכירים הנגועים בדעות קדומות. אפשר בהחלט להבין אותם הואיל ורק לפני שנה פלוס, הם קראו בעיון מאות עמודי ביקורת במסגרת דו"ח קשה שפורסם על הרשת.

ביטון חתר למטרה פגישה אחר פגישה. כשבידיו נתונים סדורים, הוא דיבר אליהם במספרים והוכיח כי התקצוב המוגדל שיועבר לבינוי, שיפוצים, שעות הוראה וכו', לא יתעדף את ילדי הרשת מול ילדי החינוך הממלכתי. במקרה הטוב, הכסף שיועבר יצמצם במעט את הפערים שנוצרו במהלך השנים לרעת החינוך החרדי.

כל הדיבורים היפים הללו לא היו מועילים כמובן, בלי התייצבות פוליטית ברורה של יו"ר ש"ס שהבהיר כי העברות התקציב לגופי החינוך הספרדיים הם בבחינת תנאי קודם למעשה של אישור חוק התקציב. רק אחרי שהאישור התקציבי והגושפנקא המשפטית ניתנו, הוכללו הסכומים במסגרת התקציבית שכפה דרעי על שר האוצר ועל ראש הממשלה.

דרעי הגיח השבוע בשעת לילה מאוחרת כשהוא מלווה במנכ"ל ש"ס ורשת המעיין ביטון וישב עם סגני ראשי הערים מטעם ש"ס, ביניהם אישים שמלווים אותו מהימים ההם עד לזמן הזה. בפעם הראשונה מאז שב מהמקום שלפניו איש ממנו חי עוד לא חזר, הוא הזכיר למשתתפים את האיש האנרגטי, מלא החיות והמרץ משנות השמונים והתשעים: מדלג מנושא לנושא, מאבד עניין כשמתבזבז הזמן וחותר למטרה.

סגן ראש עיריית אלעד צוריאל קריספל, מוותיקי עסקני ש"ס ואושיית רשת חברתית, קילס את המפגש במניפסט גדוש בפרגון, שבח והלל, שיכול להוציא מתחת ידיו רק איש-מפלגה המקרין חמימות אישית בטמפרטורה גבוהה. בקרירות הסתווית שמאפיינת את המדור ניתן לסכם זאת בשתי מילים: ברוך השב.

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!