ח' ניסן התשפ"ד
16.04.2024

על חשבון הציבור: חגיגת היועצים היקרה של השלטון המקומי

דוח המבקר מגלה כי משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות - והן העסיקו מאות יועצים בעשרות מיליוני שקלים • כך, עיריית קריית ביאליק שילמה למהנדס העיר לשעבר 6 מיליון שקל על ייעוץ - בזמן שהעסיקה מהנדס עיר בשכר מלא

  • י"ג כסלו התשע"ו
על חשבון הציבור: חגיגת היועצים היקרה של השלטון המקומי
יצחק הררי, פלאש 90


רשויות מקומיות התקשרו עם יועצים חיצוניים לקבלת שירותים בעלות של מיליוני שקלים ובניגוד לכללי המינהל התקין - כך עולה מדוח מבקר המדינה על השלטון המקומי.

מהדוח של המבקר יוסף שפירא עולה כי חלק מההתקשרויות נמשכו שנים ארוכות בלי שאותן רשויות בחנו את הצורך בהן ובלי שנתנו הזדמנות שווה ליועצים אחרים; ההתקשרויות נעשו בלי הסכמים ובחלק מן המקרים בלי אסמכתא; במקרים אחרים הסכמי התקשרות בין רשויות ליועצים נחתמו בדיעבד, והמבקר מתריע כי "התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות היעילות והחיסכון ויש בה כדי לפגוע באמון הציבור ולעורר חשש כי שיקולים לא ענייניים היו מעורבים בהליכי קבלת ההחלטות".

מדובר בתופעה נרחבת של התקשרויות שנעשו בחלק גדול מהרשויות לקבלת שירותי ייעוץ בתחומי אדריכלות, ייעוץ ארגוני, הנדסה, יחסי ציבור ודוברות, חשבונאות וכלכלה ועוד. התקשרויות אלה, כפי שעולה מהדוח, נעשו ברבים מן המקרים בלי מכרז או פטור מפרסום מכרז.

הביקורת של מבקר המדינה נעשתה בין נובמבר 2014 לאפריל 2015, והתמקדה בשש רשויות מקומיות: עיריות גבעתיים, הרצליה, קריית ביאליק, אשדוד, המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה והמועצה האזורית באר טוביה. במקביל, המבקר בדק את הדיווחים שהעבירו 162 רשויות מקומיות ברחבי הארץ למשרד הפנים אודות היקף התקשרויותיהן עם יועצים חיצוניים. הביקורת העלתה כי בשנת 2013 התקשרה עיריית הרצליה עם 252 יועצים בעלות כוללת של כ-23 מיליון שקל; עיריית אשדוד שכרה שירותי ייעוץ מ-211 יועצים בעלות של כ-18 מיליון שקל; עיריית גבעתיים התקשרה עם 143 יועצים בעלות של כ-15 מיליון שקל; עיריית קריית ביאליק התקשרה עם 44 יועצים בעלות של כ-6 מיליון שקל; מועצת באר טוביה התקשרה עם 20 יועצים בעלות של כ-2 מיליון שקל והמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה התקשרה עם 25 יועצים ובעלות כוללת של כ-700 אלף שקל. בשש הרשויות האלה נע ההיקף הכספי הממוצע על העסקת היועצים בין 3% ל-11% מכלל עלויות השכר שלהן לעובדים.

מהדוח עולה כי עיריית אשדוד העסיקה בתפקיד יועצת את מנהלת מחלקת אגרות והיטלי הפיתוח שלה לשעבר, למרות שמדובר בתפקיד שאמור להיות מאויש בידי עובד עירייה. היועצת הועסקה בעירייה במקביל למשרה המאוישת בידי עובדת של הרשות שמילאה תפקיד דומה. עוד מצא המבקר, כי היועצת הועסקה במשך תקופה שארוכה בפי שלושה מתקופת העסקה ראשונית שעליה החליטה ועדת היועצים של הרשות. במקרה אחר, עיריית גבעתיים העסיקה את מנהל מחלקת התשתיות שלה לשעבר כיועץ, וזאת באמצעות חברה חיצונית לאספקה של שירותי ייעוץ כלכלי. זאת, למרות שאותו עובד כבר פרש משורות העירייה לגמלאות. המבקר מצא כי העירייה התקשרה במשך שנים ארוכות עם החברה בלי מכרז ובלי שקיימה הליך תחרותי אחר.

הביקורת מצאה כי עיריית קריית ביאליק העסיקה את מהנדס העירייה לשעבר בתפקיד של יועץ בתחומי ההנדסה וניהול של פרויקטים ובלי שהקדימה ופרסמה מכרז. המבקר מציין בדוח כי במהלך שנות ההתקשרות העירייה שילמה לו סכומים ניכרים שהסתכמו ביותר מ-6 מיליון שקל - זאת בזמן שהעירייה מעסיקה מהנדס עיר בשכר מלא. העירייה טענה בתגובה למבקר כי היועץ ההנדסי הגיש סיוע למהנדס העיר. אלא שהבדיקה העלתה שגם אחרי שמהנדס העיר ביקש להפסיק את ההתקשרות עם היועץ היא הופסקה רק כעבור כחודשיים. בכל חודש קיבל היועץ שכר של כ-25 אלף שקל.

עוד בעיריית קריית ביאליק: הביקורת מצאה כי בין 2003 ל-2015 העסיקה העירייה חבר מועצת עיר לשעבר בתפקיד של יועץ ארגוני, בלי שפרסמה לתפקיד מכרז ובלי שערכה עם היועץ - חבר מועצה לשעבר - הסכם בכתב. ההתקשרות בין העירייה לבין היועץ נעשתה כחודשיים בלבד אחרי שסיים את כהונתו הציבורית כחבר מועצה, וזאת בניגוד לפקודת העיריות. במקרה אחר, עיריית קריית ביאליק התקשרה עם חברה שבבעלות חבר מועצה לשעבר למען אספקת שירותי ייעוץ בנושא מכרזים ובתמורה חודשית קבועה, בלי קשר לעבודה שביצעה אותה חברה. המבקר גם מצא כי אותה חברה לא נדרשה כלל לדווח על היקף העבודה שעשתה למען העירייה: "במסמכי העירייה לא נמצא הסבר המבסס את ייחודיותם של חברי המועצה לשעבר כנותני שירותים", נכתב.

במקרה של מועצת באר טוביה נמצא כי המועצה העסיקה יועץ לתפקיד קצין בטיחות בתעבורה עם עובד שלה לשעבר, וזאת בניגוד להנחיית משרד הפנים לפיה מדובר במשרת חובה סטטוטורית.

ביקורת חריפה נמתחה בדוח גם על ההתנהלות של משרד הפנים האמון על הרשויות המקומיות: "בהיעדר הנחיות ברורות של משרד הפנים אימצו הרשויות המקומיות פרשנות גורפת ומרחיבה להוראות הפטור ממכרז ובניגוד לקביעת בית המשפט העליון שיש לפרשן בצמצום". המבקר מוסיף ומציין כי "יש לראות בחומרה את המחדל של משרד הפנים ואת השתהותו הבלתי סבירה בקביעת הנחיות ברורות ואחידות לרשויות המקומיות המהווה מכשלה לפעילותן בעניין זה, ומביא למצב הקיים שבו הן מתקשרות עם מאות יועצים בהיקפי התקשרות מצטברים של עשרות מיליוני שקלים באופן שאינו שקוף ואינו שוויוני".
מבקר המדינה מרכז השלטון המקומי משרד הפנים רשויות מקומיות יוסף שפירא

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד