ט"ו תמוז התשפ"ד
21.07.2024

יש עתיד חושפת בעתירה: הישגי החרדים בתיקון חוק הגיוס

פרסום ראשון: הח"כים החרדים אמנם מסרבים לפרט את הישגי תיקון חוק הגיוס, אך ניתן ללמוד אותם במלואם מהעתירה שהגישו סיעת 'יש עתיד' והתאחדות הסטודנטים לבג"ץ נגד החוק - הנחשפת ב'בחדרי חרדים' לראשונה במלואה

ח"כ שטרן מגיש את העתירה בבג"צ בשבוע שעבר, צילום: יונתן זינדל, פלאש90
ח"כ שטרן מגיש את העתירה בבג"צ בשבוע שעבר, צילום: יונתן זינדל, פלאש90


חשיפת 'בחדרי חרדים': לפני שבוע, מיד לאחר תיקון חוק הגיוס בכנסת, הגישו סיעת יש עתיד והתאחדות הסטודנטים עתירה לבג"ץ נגד תיקון החוק. לכלי התקשורת נשלחו ציטוטים חלקיים בלבד, אך כעת נחשפת העתירה המלאה לראשונה.

מנוסח העתירה ומהטענות הכתובות בה, עולה כי ב'יש עתיד' מבינים כי תיקון חוק הגיוס מונע למעשה את תוכניתם לגיוס קולקטיבי של בחורי הישיבות, מבטל כליל את הסנקציות הפליליות ואת משמעותם של יעדי הגיוס, ומאריך באופן משמעותי את תקופת ההסתגלות. זאת על אף שהח"כים החרדים מסרבים לפרט במפורש את הישגי חוק הגיוס, למרות שהם סופגים ביקורת גם פנים מגזרית הטוענת כי הסנקציות עדיין בעיצומן.

העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין גיא בוסי ורונן אביאני המתמחים בהגשת עתירות לבג"ץ ואשר הגישו גם את העתירה נגד ליצמן שחייבה אותו להיות שר הבריאות במשרה מלאה, והיא הוגשה נגד ראש הממשלה, שר הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה ה-24 והכנסת.

בתחילה, מפרטת העתירה את הרקע, תיקון 19 לחוק הגיוס, המוכר גם כחוק לפיד. העתירה מסבירה את מטרותיו לגיום ושוויון בנטל, ומציינת "נקדים מעט את המאוחר, תיקון 21 - נשוא עתירה זו - מבטל כליל את האמור לעיל" (תיקון 21 הוא התיקון הנוכחי לחוק הגיוס).

ב'יש עתיד' טוענים כי החוק המקורי קבע תקופת הסתגלות שמטרתה להוות רק מעין 'תקופת הכשרה' לקראת תקופת הקבע, אך עתה, "הלכה למעשה תיקון 21 מאריך את תקופת ההסתגלות ל-9 שנים", ולטענתם, "חסרה מידתיות ומכאן נעדרת חוקיות".

העותרים מתקשים להבין מדוע "מה שבעבר נקבע כי די ב-3 שנים על מנת לבחון את ייעודו, גדל פתע פתאום במספר לא פרופורציונאלי של מעל 200%", והם מזכירים כי מלבד זאת "הארכת תקופת ההסתגלות באופן כה חריג באה יחד עם ביטולה כליל של תקופת הקבע".

המסקנה המתבקשת לטענתם היא ש"המשיבים מבקשים שלא לגייס את בחורי הישיבה שתורתם אומנותם, מתוך שיקול פוליטי צר".

בהמשך העתירה מתייחסים העותרים לסמכותו של שר הביטחון, ומאשימים כי "תיקון 21 מבקש לקבוע הסדר של מעגל קסמים ולפיו שר הביטחון יוכל שוב ושוב ושוב להאריך את הפטור". הם גם טוענים כי לא יתכן ששר הביטחון הוא זה שיקבע את היעדים לעצמו, ומציינים כי כך סברה גם היועצת המשפטית לוועדת חוץ וביטחון. עם זאת, העותרים מתחמקים מהסבר מדוע פרט זה בעייתי, בפרט לאחר שפסק דין רובינשטיין המפורסם, דרש מהכנסת בדיוק את החקיקה הזו - להעניק באופן רשמי לשר הביטחון סמכות לפטור מגיוס גם בהיקף גדול, אם יחליט שכך נדרש.

לסיום, מציינת העתירה כי "תיקון 21 מחזיר אותנו הלכה למעשה עשרות שנים לאחור, עת הוא מבצע אבחנה אסורה ומפלה בין מי שהוא תלמיד ישיבה ובין מי שאינו כזה"...















חוק הגיוס עתירה בג''צ יש עתיד בחורי ישיבות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 27 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד