1. עמוד הבית
  2. עסקים ונדל"ן
  3. בארץ

השר והנגידה תוקעים את הרפורמה בבנקים

3 המחלוקות העיקריות שמונעות את סיום עבודת הוועדה: כמה חברות כרטיסי אשראי יופרדו מהבנקים, האם הן יקבלו הגנות ינוקא ומי יפקח עליהן? • בהודעה רשמית נמסר כי פלוג וכחלון קבעו להיפגש בימים הקרובים
גלובס, כ"ז כסלו תשע"ו 09/12/2015 17:07

פלאש90 שר האוצר כחלון, צילום: פלאש90


מבוי סתום ברפורמה בבנקים? פגישה שהתקיימה היום (ד') בין שר האוצר משה כחלון לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג הסתיימה ללא תוצאות בצהריים, כך שאין עדיין הסכמות על 3 המחלוקות העיקריות שמעכבות את פרסום מסקנות ועדת שטרום.

הצדדים עדיין ינסו לעבוד על פתרונות, אולם נכון לעכשיו אין שום הסכמה על כל המחלוקות העיקריות בוועדה. בהודעה רשמית שיצאה מטעם הצדדים נמסר כי פלוג וכחלון אכן קבעו להיפגש בימים הקרובים.

כידוע, המחלוקות העיקריות בקרב חברי הוועדה נוגעות לזהות המפקח על חברות כרטיסי האשראי ביום שאחרי פיצולן מהבנקים (בנק ישראל או האוצר), השאלה האם להפריד גם את חברת כאל או רק את ישראכרט ולאומי קארד, וכן סוגיית הגנות ינוקא לחברות כרטיסי האשראי ביום שאחרי הפיצול (ובעיקר האם לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי).

כזכור, פרסום מסקנות ועדת שטרום נדחה כבר מספר פעמים עקב המחלוקות האמורות. בוועדה קיוו להגיע להסכמות ולהציג את המסקנות בשבוע הבא, ולצורך כך נפגשו היום כחלון ופלוג כדי להגיע להסכמות ביניהם. אולם, כאמור, גם השניים לא הצליחו לפתור את המחלוקות.

אחד הנושאים העיקריים במחלוקת הוא הנפקות כרטיסי אשראי בידי הבנקים. בנק ישראל התעקש על כך שהבנקים יורשו להנפיק כרטיסי אשראי ובוועדת שטרום התנגדו לכך בתוקף. בבנק סבורים כי הגיוני וראוי לתת לבנקים אפשרות להנפיק כרטיסי אשראי, בייחוד לאחר פרסום הוראות בנק ישראל שייאסרו על הבנקים להחזיק בגופי סליקה כאמור.

על פניו, קשה לומר מדוע שטרום התעקש על איסור ההנפקות, מלבד מראית העין שהמהלך ייצור (הפרדה מוחלטת בין הבנקים לכרטיסי האשראי). גורם בשוק ההון התבטא לאחרונה בנושא בחריפות נגד שטרום וטען כי הוא "מחפש רק איך לדפוק את הבנקים" ושכל מטרתו היא "להציג במסיבת עיתונאים הישג שאפשר לשווק לציבור", כלומר פיצול מלא בין הבנקים לתחום כרטיסי האשראי.

נושא הנפקות הכרטיסים היה כאמור המכשול העיקרי להתקדמות הוועדה. עם זאת, ישנן סוגיות נוספות שעדיין לא נפתרו, כמו למשל מכירת כאל על ידי בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי. בבנק ישראל התעקשו מתחילת הדרך שכאל לא תימכר (כזכור, התנאי שהציבה בר הוא רף של 20% מנתח שוק האשראי הקמעונאי, כך שדיסקונט והבינלאומי לא נכנסים לקטגוריה הזו), בעוד שבוועדת שטרום ביקשו להפריד את כל שלוש חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

בהקשר זה נציין כי גם מכירת ישראכרט ולאומי קארד לא תתבצע באופן מיידי, אלא תינתן לבנק הפועלים וללאומי תקופה לחפש אחר קונים ולקדם את העסקאות, ממש כמו שקרה בחוק הריכוזיות וההפרדה בין חברות ריאליות ופיננסיות, שתתבצע על פני מספר שנים. במקרה של ועדת שטרום עדיין לא נקבע סופית איזו תקופה תינתן לשני הבנקים למכור את ישראכרט ולאומי קארד, אך הנטייה היא לאפשר להם שנה עד שנתיים לבצע את המכירה.

הנושא השלישי המצוי במחלוקת הוא סוגיית הפיקוח. בבנק ישראל מעוניינים להשאיר את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי בידיהם ורואים זאת כברירה טבעית במיוחד נוכח העובדה שהפיקוח על הסליקה נמצא בבנק ועמו ניסיון של שנים רבות. מצד שני, באוצר לא מעוניינים להשאיר את הפיקוח בידי בנק ישראל שכן לטענתם הבנק רואה את יציבות המערכת הפיננסית מעל הכל, גם מעל התחרות וטובת הצרכן.
עיתון גלובס לחודש היכרות - כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;