דייטש מאחד את ירושלים • טור

אמר פעם מי שאמר, ואם לא אמר אז הגיע הזמן לומר את זה, שחלק מסט היכולות של פוליטיקאים מוכשרים - היא היכולת לתזמן אירועים משפחתיים ואישיים לטיימינג מושלם. זו הייתה התחושה ששררה אמש (ג) באולמי קונקורד בבני ברק, שם חיתן מ"מ ראש העיר ירושלים, יוסי דייטש, את בנו.

ליצמן ודרעי, גפני ואשר, אנשי 'יש עתיד' ונציגי הליכוד, בעלזא לצד שלומי אמונים, חבר מועצה מחב"ד עם משנהו מהסיעה המרכזית, רבנים מכל קצוות הקשת החרדית, עיתונאים מכל כלי התקשורת המגזרית - ושאינה, טרחו לפנות את הערב ולאחל מזל טוב לבבי לדייטש, שספק אם הצליח להתפנות לרגע כדי לחגוג עם המשפחה.

נדמה כי במקום לרקוד בחתונה - רקד דייטש בכמה חתונות במקביל, והצליח ללהטט בין אורחיו, ממש כמו שהפליא לעשות עד כה בזירה הפוליטית, בעיקר זו המוניציפאלית בירושלים.

כי אם מדברים על טיימינג, הרי שבדיוק לפני שבוע התפרסמו ידיעות על התמודדות ומגעים רשמיים של ראש העיר ניר ברקת במישור הארצי במסגרת הליכוד, ומאליה מתעוררת שאלת היורש המתאים, ובעיר מורכבת כירושלים, מדובר בשאלה כבדת משקל.

מחד, הציבור החרדי כולו שווה כמעט מחצית מקולות הבוחרים בעיר, מאידך, כמעט זה לא מספיק, מה גם שבשתי מערכות הבחירות האחרונות לא הצביע ציבור זה כמקשה אחת. בעוד במערכת הבחירות הקודמת הייתה זו חסידות מסוימת ש'סגרה' עם ברקת מתחת לשולחן, הרי שבבחירות האחרונות התפורר הקול החרדי והאחדות המגזרית המפורסמת נגוזה כמעט לחלוטין.

לשתי הבעיות הללו, פיצול הקול החרדי והצורך בהבאת קהלים נוספים, דייטש הוא האיש הנכון במקום הנכון, כפי שתועד היטב אתמול, (קישור בסוף המאמר) שומר דייטש על קשרים טובים והדוקים עם כל החצרות והחוגים בירושלים, ולמרות היותו איש 'שלומי אמונים' דה יורה, הרי שדה פקטו הוא קודם כל שליח ציבור חרדי למופת, המלהטט היטב בין הטיפין.

שנית, הפגין דייטש בשנתיים האחרונות - שהיו מורכבות למדי מבחינת הנציגות החרדית בעיר - יכולת מרשימה להביע דעה נחרצת בנושאים חרדיים, אך לא לשבור את הכלים עם המגזר הכללי ולשמור על התחשבות הדדית ברגישויות והמורכבויות בבירת ישראל. משימה שאינה פשוטה כלל ועיקר, בשים לב לטמפרמנט שמלווה כל מאבק מינורי בעיר הקודש והמקדש.

מלבד זאת, מסתבר שדייטש אהוד על הקהל, בצורה יוצאת דופן. די אם אספר לכם כי מספרי הצפיות בגלריית החתונה שעלתה הבוקר ב'בחדרי חרדים', הפתיעו אותנו במערכת מאוד.

אמנם, מוקדם עדיין לחזות, אבל תרשו לי להמר שזהות מועמדה של 'שלומי אמונים', יהדות התורה והיהדות החרדית בכלל לראשות העיר ירושלים בבחירות הקרובות - כבר נקבעה. כעת נותר לנו רק לאחל לו בהצלחה.

הפרחים לדאעש
ואפרופו מועמדויות מצליחות, ובמעבר חד מעבר לאוקיינוס, שם מסתמנת מועמדותו של דונלד טראמפ, המיליארדר התמהוני למחצה, כדבר הכי טוב שקרה למפלגה הרפובליקאית בעשור האחרון.

מאז 2009, עת סיים ג'ורג' בוש הבן 8 שנות כהונה וברק אובמה הדמוקרטי כבש את ארה"ב, התקשו השמרנים האמריקאים להתאחד תחת דגל אידיאלי, של מועמד שיבטא דעות שמרניות 'נכונות' אך יוכל לדבר גם לקהלים נוספים, כזה שיהיה אהוד בחוגי מסיבות התה אבל יוכל גם לדבר בשפה שכל אמריקאי יבין.

טראמפ עושה זאת, בענק. אם תעקבו אחרי כלי התקשורת הגדולים בארה"ב, CNN, וושינגטון פוסט, ניו יורק טיימס, FOX ואחרים, תגלו שהבנאדם פשוט לא יורד מהכותרות. לטוב או למוטב, כל אמירה שלו מקבלת כותרת בהבלטה, כל אדם מרגיש כלפיו אנטגוניזם או הזדהות. כבר שנים לא היה למחנה השמרני מועמד צבעוני כל כך (לא בגוון העור, זה עשוי לקחת עוד עשורים בצד הזה של המפה הפוליטית).

בלתי אפשרי לצפות כבר היום האם טראמפ יזכה באופן סופי במועמדות הרפובליקנית והאם יצליח לגבור על הילארי קלינטון, הפה הגדול שלו עשוי לעמוד לו לרועץ, אבל אם יוכתר, אין ספק שהוא חייב את הפרחים לארגון הטרור דאעש, שהציף את הנושא הבטחוני והציב אותו ואת רעיונותיו על סדר היום. כל אירוע טרור נוסח סן ברנרדינו או התראה של ממש כמו זו שהשביתה את מערכת החינוך של לוס אנג'לס, מקרבים את טראמפ עוד צעד ליעד.

מתיישב על החטיבה
ומי שאימץ את הגישה הטראמפית ומרבה בפליטות פה בזירה המקומית, הוא בצלאל סמוטריץ', הח"כ הטרי של הבית היהודי, שמסתמן כקונטרה רצינית למנהיגות האנמית משהו של סיעת תקומה בראשות אורי אריאל.

בעוד יו"ר סיעתו מתקשה להשיג כותרות, וגם כאשר הוא מככב זה קורה בעיקר בהקשרים ביזאריים כמו טרנספר לחתולים, סמוטריץ' מתעסק בכל תפוחי האדמה הלוהטים, נכווה לפעמים - אבל גם מפלס את דרכו בנחישות לליבותיהם של חובשי הכיפות הסרוגות.

אז כן, האמירה שלו לטובת החשודים ברצח בכפר דומא קוממה רבים, וגם הציטוט שקצת הוצא מהקשרו על כך ששניים מתוך חמשת ילדיו אינם עניים - הוא לא בהכרח החכם ביותר, אבל המאבק למען החטיבה בהתיישבות שהוא מוביל, פלוס המיצוב שלו כסמן הימני הברור בקואליציה, מדברים היטב בשטח.

גם כאן, מוקדם עדיין להמר, אבל אני מאמין שנראה אותו עוד שנים רבות בצמרת ההנהגה הדתית לאומית, ושום סטטוס בפייסבוק לא יעצור את זה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!