1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. על המדף

נחשף הזוג החרדי מאחורי "מחניים"

אם שמות כמו 'המעיין הלבן', 'ילד במאסר', 'שאול יצחק השובב' ו'הדוב המרקד', מצליחים לעורר בכם רגש נוסטלגי, כנראה שגם אתם גדלתם על הספרונים של 'מחניים' • הזוג החרדי שמאחורי ההצלחה, הרב גרשון בורקיס ורעייתו, העניקו ראיון ראשון ומרתק לשבועון 'כפר חב"ד', במהלכו סיפרו איך הכל התחיל – בפגישה עם הרבי מליובאוויטש זצ"ל • 'בחדרי חרדים' מגיש קטעים נבחרים מהכתבה, באדיבות 'כפר חב"ד'
חיים גיל, ו' טבת תשע"ו 18/12/2015 01:16

צילומים: ישראל בליזובסקי צילומים: ישראל בליזובסקי


קרוב לארבעים שנה נעים חייה של משפחת בורקיס משיכון חב"ד בלוד סביב הספרונים הכחולים-צהובים שהפכו למותג הרבה לפני שכל ילד ידע מהו מותג. במשך כל השנים האלה לא התראיין אבי המשפחה והסדרה, ר' גרשון, לאף כלי תקשורת.

אם שמות כמו 'המעיין הלבן', 'ילד במאסר', 'שאול יצחק השובב' ו'הדוב המרקד', מצליחים לעורר בכם רגש נוסטלגי, כנראה שגם אתם גדלתם על הספרונים האלה שהיו חומרי הקריאה היחידים שנכנסו לכל בית יהודי חרדי באותן שנים רחוקות.

למרבית הפלא, גם היום, עשרות שנים לאחר צאתם לאור עולם, ממשיכים ספרונים אלה לגדל דור נוסף של ילדים ליראת שמיים, אמונת חכמים, אהבת תורה ומידות טובות. הפלא מתעצם לנוכח העובדה שעיצובם המיושן אינו עומד לכאורה בסטנדרטים של היום, והתמיהה גדלה שבעתיים לנוכח העובדה ששוק ספרי הילדים החרדי, רווי וגדוש עד להתפקע באלפי ספרים שקצב הוצאתם רק הולך ומואץ משנה לשנה.

כדי להבין את סוד ההצלחה, יש לחזור עשרות שנים לאחור. ליחידות הגורלית לה זכו בני הזוג בורקיס בשנת תשל"ז. ר' גרשון שאינו מבין מה מעניין במשלח ידו, נעתר ומספר לנו את סיפורה של היחידות שהולידה את הוצאת הספרים 'מחניים', והביאה לעולם יראת שמיים ואולי, כפי שנראה לנו, הצליחה לתרום תרומה לא מבוטלת להחלשת המחלוקת בין הליטאים והחסידים.

מספר ר' גרשון: בשנת תשל"ז נסענו לרבי, אני ואשתי. כמו כל חסיד שזוכה להגיע לרבי, נכנסנו ליחידות. הגשנו לרבי את הפתק אותו כתבנו עם כל השאלות שלנו, ביניהם שאלתי גם אודות כוונתי להוציא לאור ספרים לילדים המבוססים על סיפורי צדיקים. הרבי התייחס לעניין חינוך ילדי ישראל ואמר שכל דבר שמוסיף בחינוך כדאי להתעסק בו, והרבי הוסיף ואמר: 'ס'איז זייער א גוטע זאך'. זה דבר מאוד טוב וכדאי להתעניין בזה".

בקודש פנימה
בנקודה הזאת נעצור לרגע ונעבור לעזר כנגדו, הגב' פנינה בורקיס שמספרת לנו כיצד נולד הרעיון. "צריך לזכור שבאותן שנים לא היו בכלל ספרי ילדים שהתאימו לציבור החרדי. זה כמובן הפריע גם לנו בבית. היו כל מיני ספרי ילדים שהיו נקיים והיינו צריכים לגייר אותם. בעלי לא אהב בכלל שהספרים האלה נכנסים אצלנו הביתה ובכל פעם היה מעיר לי על זה.

"אני זוכרת שבאותם ימים היו עוטפים אוכל בנייר עיתון והילדים היו קוראים אפילו את קרעי העיתונים האלה. עד כדי כך לא היו חומרי קריאה לילדים. בעלי חשב שיש מקום לעשות ספרי ילדים על טהרת הקודש. אני לא חשבתי שיש לזה סיכוי. כשהגענו לרבי וידענו שאנחנו נכנסים ליחידות, כל אחד מאיתנו כתב על פתק את השאלות והבקשות שלו. היות והסבירו לנו שחסידים לא רוצים להטריח את הרבי, החלטנו שנאחד את שני הפתקים לפתק אחד.

"בעלי נתן לי את הפתק שלו כדי שאעתיק את זה לפתק אחד ואז ראיתי את השאלה הזאת. שאלתי אותו למה הוא מערב את הרבי בויכוח שלנו, אבל הוא התעקש שהוא רוצה לשאול את הרבי וכך עשינו. בסופו של דבר היינו ביחידות שלוש-עשרה דקות. שש דקות מתוך היחידות הוקדשו רק לעניין הזה של הספרונים...".





בטרם נחזור לאשר התרחש באותה יחידות מופלאה ולזרעים שניטעו בזכותה, נציין אנקדוטה בדבריה של הגב' בורקיס ונביא את הדברים מפיה. "כאשר ישבנו בגן עדן התחתון ואמרנו תהילים בהמתנה לתורנו, זכרתי שאמרו לי שיש לרבי פעמון בו הוא מצלצל כאשר מישהו נשאר יותר מהזמן הראוי בחדרו הקדוש. פתאום צלצל הפעמון. ואז ראיתי את לייבל (הרה"ח לייבל גרונר שיחי', מזכירו של הרבי. ח"ג), מגיע במהירות למקום ופותח את דלת חדרו של הרבי ומותיר אותה פתוחה. היו שם בני זוג. הבעל יצא והאישה נותרה לשוחח עם הרבי וכעבור זמן קצר שוב צלצל הפעמון ושוב הגיע לייבל, ושוב נותרה הדלת פתוחה עד שאותה אישה הבינה כנראה את הרמז ויצאה.

"כשנכנסו חששתי מאוד שזה יקרה לנו ועמדתי קרוב לדלת. אמרתי לעצמי שאני לא רוצה את הבושות האלו שיצטרכו להוציא אותי... אבל בסופו של דבר נשארנו שם שלוש-עשרה דקות. זה המון המון זמן וזכינו להוראות וברכות בזכותם הוקמה הוצאת מחניים".

ר' גרשון: "הרבי אמר שהיות וכבר יצאו לאור ספרים לילדים, הרי שעליי ללכת לאנשי המקצוע וללמוד מהם איך עושים ספרים לילדים. הרבי התכוון לספרי ילדים שיצאו לאור על ידי אנשים שלא שומרים תורה ומצוות. אבל לרבי היה חשוב שהכל ייעשה בצורה הכי מקצועית. שנבחר את הצייר הטוב ביותר, ונדפיס בדפוס האיכותי ביותר. הרבי אפילו התעכב על עניין הנייר".
משום מה נדמה לנו שהרבי רצה שילדים חרדיים שנחשפו לספרים של אותם ימים, יקבלו מוצר יהודי באיכות שלא תפחת מהמוצרים שיש בשוק.

"הרבי פתאום אמר לנו שבמשרד החינוך עומדים לשנות את תכניות הלימודים ושעלינו ליצור קשר עם משרד החינוך ולהבין מה הם התכנים שייכנסו לתכניות הלימודים כדי להתאים את הסיפורים שלנו לעניין הזה. איש לא ידע שיהיה שינוי כזה. זה היה עדיין בימי המערך, אבל אז בגין עלה לשלטון ושר החינוך שהתמנה היה זבולון המר שבאמת רצה לשנות את תכניות הלימודים", אומרת הגב' בורקיס.

ר' גרשון ממשיך ומספר כי הרבי פנה לרעייתו ושאל האם כבר יצרה קשר עם נשות חב"ד בניו-יורק. "כאשר ענתה בשלילה, הרבי אמר לה שעליה ללכת לדבר עם נשי חב"ד ולראות מה הם הוציאו לאור וללמוד מהם מה ניתן להעתיק לארץ הקודש, וגם לשתף אותן במה שמתרחש בארץ כי אולי יוכלו להעתיק מזה גם לכאן".

הגב' בורקיס מספרת כי רצתה להוציא לאור ספר בישול עבור נשים יהודיות. "באותה תקופה יצא לאור ספר בישול של חב"ד באנגלית ורצינו לתרגם אותו לעברית. כי המושגים שונים בעברית. כך למשל אומרים באנגלית "אצבע מרגרינה", איך אומרים את זה בעברית? בסופו של דבר, הספר הזה שהיה למעשה סוג של שולחן ערוך של ההלכות הרלוונטיות לאישה במטבח ובבית, יחד עם מתכונים יהודיים לאורך כל חגי ישראל, נמכר בהמון עותקים. אני בטוחה שהוא תרם לקירוב המון נשים לשמירת תורה ומצוות".

כאשר יצאו בני הזוג מגן עדן העליון, ניתן היה להבחין בהתרגשותם הרבה. הגב' בורקיס מספרת כי הרב גרונר פנה אליהם ושאל אותם מדוע הם כה נרגשים. "אמרתי לו שהרבי אמר לי לפגוש את נשי חב"ד בניו-יורק, ואני לא יודעת מה לעשות. זו הפעם הראשונה שלי אצל הרבי ואני לא מכירה כאן אף אחד. הרב גרונר אמר שנלך לישון ונקום מחר בבוקר רגועים והכל יהיה בסדר. כך באמת היה. הוא חיבר אותנו לנשים הנכונות והכל הסתדר". מאוחר יותר נגלה כי הרבי שלח את גב' בורקיס גם לנשי חב"ד בארץ, אך על-כך בהמשך.

מספר שנים לאחר מכן, כאשר הוצאת הספרים כבר הפכה לעובדה קיימת, נכנס ר' גרשון ליחידות נוספת. "זה היה בשנת תשמ"א. נכנסתי לרבי ליחידות וסיפרתי מה קורה עם הספרים. הרבי התעניין מאוד והרבי אפילו שאל אותי מי מפיץ את הספרים בארץ. סיפרתי לרבי ואמרתי איך קוראים למפיץ, והרבי שאל ומה קורה כאן באמריקה. אמרתי שעדיין לא מצאתי מישהו מתאים. הרבי אמר שיש למצוא מישהו כזה ולדאוג שהספרים יופצו גם בחוץ לארץ, והם כבר יופצו מעצמם. והרבי סיים ואמר: "ס'איז א גוטע זאך און מ'דארף מפיץ זיין וואס מערער". זה דבר טוב וצריך להפיץ כמה שיותר".





הצייר שצייר את כל סיפורי מחניים במשך שנים רבות, הוא חיים (הנריק) הכטקופף ועוד נחזור אליו בהמשך. הכטקופף צייר גם עבור הוצאת ספרים נוספת שהייתה בבעלות בתו של רב חשוב מבני ברק. שנים לאחר מכן, כאשר הוצאת 'מחניים' הפכה לשם דבר, ביקשה בעלת הוצאת 'שרשרת' למכור למשפחת בורקיס את הוצאת הספרים שבבעלותה. "שאלתי את הרבי וקיבלתי תשובה בכתב שהכילה שתי מילים: 'אין כדאי' כתב לי הרבי". אני דווקא חשבתי אז שזה רעיון טוב שהרי זה אותו צייר, אבל הרבי אמר שלא, אז ירדתי מזה".

במשך השנים, כל אימת שיצאו לאור ספרונים חדשים, היה ר' גרשון שולח לרבי או מביא עמו בבואו לרבי. "הייתי עובר אצל הרבי בדולרים ומביא לרבי את הספרים החדשים. פעם שלושה-עשר ספרונים ופעם חמשה-עשר ספרונים. בפעם האחרונה שהבאתי לרבי ספרונים, זה היה בחנוכה תשנ"ב. נתתי לרבי את הספרונים שתורגמו לרוסית. לייבל גרונר לקח את הספרונים ועמד להניח אותם מאחורי הסטנדר, אבל הרבי פנה אליו ואמר לו שיחזיר אותם ויספור כמה הבאתי. אחרי שהוא ספר, הרבי נתן לי דולר כנגד כל ספרון שהבאתי". בכלל, לאורך השנים קיבל ר' גרשון תשובות רבות מהרבי. פעמים רבות כתב לו הרבי 'אזכיר על הציון'. 'נתקבל ותשואות חן' ועוד.

והנה אנקדוטה מאוד מעניינת. בחוברות 'התמים' שיצאו לאור באירופה לפני המלחמה, הופיעה סדרת סיפורים בשם 'אבות החסידות'. בחוברת האחרונה הופיע סיפור שבסופו היה כתוב "המשך יבוא", אלא שהמשך מעולם לא יצא לאור, משום שהגרמנים יימח שמם פלשו לפולין והוצאתו של הביטאון נעצרה.

"שמתי לב שישנה התפתחות בסיפור ושההמשך חסר", מספר לנו ר' גרשון. "ניגשתי לספרן, לוין (הרשד"ב לוין, מנהל ספרית ליובאוויטש. ח"ג), ואמרתי לו שאני יודע שיש המשך ואני מבקש שייתן לי אותו כדי שאוכל להדפיס אותו. הוא ענה: 'אני לא יכול לתת לך, אני צריך לשאול'.
"תיארתי לעצמי שהוא מתכוון לשאול את הרבי ואמרתי לו: 'בבקשה. תשאל. אני מחכה'. ואכן, אחרי מספר ימים הוא ניגש אליי ואמר לי לבוא לקחת ממנו את המשך הסיפור. הדפסנו אותו אז בשם 'סוד ההצלחה'. זה ספרון מספר שישים ואחת בסדרה".

בחירת הסיפורים
איך בחרתם את הסיפורים, מה היה הקו שהנחה אתכם?
"באותה תקופה הייתה הוצאת ספרים שלא אהבתי את הסיפורים שלהם. הם היו ממציאים דברים. אני חשבתי שזה לא נכון. שצריך לספר רק סיפורים אמיתיים שיש להם את היכולת להשפיע על מוחו ולבו של הילד. לכן חיפשתי רק סיפורים ממקורות אמינים ושיש בהם סיפור עם התרחשויות. כי הרי צריך לצייר את זה, אי אפשר לבחור בסיפורים טקסטואליים בלבד".





איך שומרים ארבעים שנה על אותו עיצוב? אפילו שקיות החלב השתנו עם השנים.
"אפשר לשנות. אבל למה לשנות? זה מוצר מוצלח, מותג, למה לשנות. השינוי רק עלול להזיק".
זה כל כך מפתיע עד שאנחנו מתקשים להאמין למה שמספר לנו בנו של ר' גרשון, הרה"ת אהרון (אהר'לה). "ישנם ספרונים שהודפסו עשרות שנים עם אותן פלטות בדיוק. אפשר לראות שאפילו מספרי הטלפון נותרו מספרי הטלפון הישנים שכבר מזמן לא קיימים. אין שום עניין לשנות. להיפך, המקוריות והיציבות מביאים עוד לקוחות חדשים".

אנו חוזרים לר' גרשון ושואלים האם דור הילדים של היום שגדל על מיעוט טקסט וריבוי קומיקס, מצליח להסתדר עם הספרים הישנים המעוצבים ומאויירים בסגנון של פעם ומלאים טקסט שיש לקרותו.
הוא מחייך ואומר: "מי קונה את הספרים? ההורים, נכון? וההורים חוזרים ואומרים 'אנחנו גדלנו על הספרים האלה'. הם נהנו והם רוצים שגם הילדים שלהם ייהנו". וכך גדל דור חדש של ילדים שאוהבים את ספרי 'מחניים'.

אפרופו "גדלו על ספרי מחניים", מספר ר' אהרון שבאחד ממסעותיו ברחבי הארץ למכירת הספרים, נכנס למסעדה כשרה בבעלות חרדית בחיפה. "רק הנחתי את הפליירים על השולחן, והנה קפץ משום מקום יהודי שנראה אברך ליטאי בכל ישותו. 'דעו לכם שהספרים שלכם הכניסו בי יראת שמיים בילדותי', אמר והלך".





ומכאן לדברים שאמר כ"ק האדמו"ר מסרט ויז'ניץ זצ"ל, שהלך לעולמו לפני חודשים מספר. את הדברים סיפר לר' גרשון, אחד מבניו של האדמו"ר. "הוא אמר לי שאבא שלו אמר שהספרים האלה מכניסים יראת שמים בלבם של ילדים רבים".

מה סוד הצלחתם של הספרים האלה?
"אני לא יודע. אל תשאלו אותי. הברכות של הרבי הן אלו שמחזיקות את הספרים האלה. הן סוד ההצלחה שלהם".

הכתבה במלואה מתפרסמת השבוע בשבועון 'כפר חב"ד'.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הידעתם שהצייר הכטקופף ז"ל היה חילוני?!?!  (ל”ת)


    • אנחנו גדלנו על חזל, סיפורי צדיקים ותמונותיהם (ל”ת)


    • הוא היה גוי (ל”ת)


    • הכטקופף היה יהודי 

      שאול

  2. תמיד הריח אפעס  (ל”ת)


  3. יפה.  (ל”ת)


  4. אתם מקלקלים להם. עכשיו הליטאים לא יקנו את הספרונים  (ל”ת)


  5. מי לא הרגיש את זה  

    מנחם מנדל

    • אתה באמת חושב שהתנאים הלכו נעלי שפיץ עם גרבי מותג (ל”ת)

      מייר

    • צודק בהחלט,אלו אנשי חול (ל”ת)


  6. הספרים מדהימים נתנו לי המון בילדות  (ל”ת)


  7. עד היום, זה הספרים שהכי מושך אותי, ציורים שובי לב  (ל”ת)

    אלחנן

  8. זה ה ספרים כמה געגוע יש לי לספרים האלה  

    אא

  9. אחח היו ימים...  

    ד

  10. אל תשכן באהליך עוולה- ספר שאינו מוגה  

    palmoni777

  11. לרבי מסערט ויזניץ יש רק בן אחד האדמור שליט"א  (ל”ת)


;