1. עמוד הבית
  2. עסקים ונדל"ן
  3. בארץ

דרישה: להכיר רשמית בהסמכה לרבנות

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, דורשת להכיר בהסמכה לרבנות ודיינות עבור גמול השתלמות למשפטנים
אלי שלזינגר, י"א טבת תשע"ו 23/12/2015 23:17

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90 בית דין. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, מבקשת לבחון הכרה בהסמכה לרבנות ולדיינות כמזכה בגמול השתלמות למשפטנים.

עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית המשרד, פנתה לנציב שירות המדינה משה דיין ולממונה על השכר באוצר קובי אמסלם, בעניין הכרה בהסמכה לרבנות ובכושר לדיינות כמזכים לגמול השתלמות. במסגרת זו, מציעה המנכ"לית לבחון את האפשרות להכיר בהסמכה לרבנות ובכושר לדיינות לצורכי גמול השתלמות למשפטנים ולפרקליטים בשירות המדינה, על סמך הערך המוסף שלימודים אלה מעניקים במסגרת תפקידם, שכן תחום הלימודים הזה הינו רלוונטי וחופף מאד לתחומי הידע הנדרשים למשפטנים בשירות המדינה, כמו גם בשל הצורך הלאומי בשילובם של בני המגזר החרדי בשוק העבודה.

"לאחרונה הוברר לי כי המדינה כמעסיק, אינה מכירה בהסמכה לרבנות ובכושר לדיינות כמזכים לעניין גמול השתלמות למשפטנים, אף כאשר ההסמכה ניתנת על ידי הרבנות הראשית לישראל, שהיא רשות ציבורית-ממשלתית לכל דבר ועניין", כותבת פלמור במכתב, על רקע המאמצים לעודד את השתלבותם של בני המגזר החרדי בשוק העבודה בכלל, ובשירות המדינה בפרט.

ישנם לא מעט חרדים הפונים ללימודי משפטים, וינשם גם הנקלטים כמשפטנים בשירות המדינה. אותם חרדים, מביאים עמם תעודת הסמכה לרבנות או כושר לדיינות, עליה עמלו רבות. "תחום הלימודים הזה רלוונטי וחופף מאד לתחומי הידע הנדרשים למשפטנים בשירות המדינה" כותבת מנכ"לית המשרד.

גמול ההשתלמות, מהווה גמול מקצועי שנקבע בהסכמים הקיבוציים, הניתן לעובדים שסיימו קורסים והשתלמויות מקצועיים בהיקף של ‎400 שעות לימוד, העונים על כללים מסויימים מעבר לנדרש למילוי התפקיד אותו הם ממלאים, ובתנאי שהקורסים קשורים לתחום הרחב של ביצוע התפקיד אותו ממלא העובד.

"תעודת הסמכה לרבנות מהווה כשירות לכהן כרב שכונה או כרב עיר מטעם המדינה וכושר לדיינות מהווה כשירות לכהונה כדיין בבית דין רבני אזורי", מדוע שתעודה זו לא תהווה גמול השתלמות? "משך זמן הלימוד הנדרש כדי לעמוד בבחינות אלה, יוצר חזקה כי הנבחן השקיע את שעות ההכשרה הנדרשות עבור ההכרה בגמול השתלמות".

עוד נטען במכתב כי "מן המפורסמות הוא כי המשפט העברי זכה לעיגון בחקיקה כאחד ממקורות המשפט מהם ניזונת שיטת המשפט שלנו. סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קובע כי כאשר ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

"במשרד המשפטים אף קיימת מחלקה למשפט עברי המספקת שירותים וחוות דעת לכלל משרדי הממשלה. ציטוטים ומונחים מן המשפט העברי נכתבים כדבר שבשגרה בפסקי דין של בית המשפט על כל ערכאותיו, כמו גם אמירות בדבר חשיבותו הלאומית. כך למשל התבטא בית המשפט העליון וקבע כי "המשפט העברי הוא 'נכס תרבותנו הלאומית' הוא ליווה את העם היהודי במהלך ההיסטוריה הארוכה שלו. האומה היהודית התייחסה אל המשפט העברי, בכל תקופותיה ובכל תפוצותיה כאל קניינה המיוחד, כחלק מנכסי צבא הברזל של תרבותה קבלת השראה מהמשפט העברי בגיבוש החקיקה ובפרשנותה עולה בקנה אחד עם היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית כאחד". כפי שעולה מרוח דברי בית המשפט העליון שהובאו לעיל – המשפט העברי רלוונטי מאד בגיבוש החקיקה ובפרשנותה, כמו גם בתיקים המתנהלים בבתי המשפט, כך שאין כל ספק כי הידע הנרכש בלימוד זה רלוונטי מאוד לתחום העיסוק של המשפטנים".

לסיכום, היא מציינת: "לאור זאת, אציע לבחון את האפשרות כי תארים אלה לצורכי גמול השתלמות למשפטנים ופרקליטים בשירות המדינה, על סמך הערך המוסף שלימודים אלה מעניקים להם במסגרת תפקידם, כמו גם בשל הצורך הלאומי בשילובם של בני המגזר החרדי בשוק העבודה".







הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;