מי מבקש לעכב פסק דין נגד הווקף?
איתמר בן גביר הוטרד בהר הבית על ידי הוואקף ותבע את הארגון למשפט: ומי ביקש לעכב את פסק הדין?
- אלי שלזינגר
- ט"ז שבט התשע"ו
- 1 תגובות
קובי הר צבי
בצעד חסר תקדים מבקשת פרקליטות המדינה לעכב פסק דין בהעדר הגנה נגד הווקף, במסגרת תביעה שהגיש עורך הדין איתמר בן גביר.
בחודש ספטמבר הגיע בן גביר להר הבית, ולאחר שנכנס כנוהל שבשגרה עקבו אחריו אנשי הווקף, כפי שנעשה כלפי כל יהודי המגיע להר.
בשלב מסויים גם צעקו לעברו צעקות נגד העם היהודי ובן גביר השיב את הקריאה "עם ישראל חי". המשטרה עיכבה את בן גביר ששוחרר אמנם כעבור זמן קצר, אך למחרת התבקשה הרחקתו מהר הבית למשך 15 ימים.
בית משפט השלום בירושלים דחה בקשת המשטרה והשופט קבע שבן גביר לא ביצע עבירה, אלא שעורך הדין לא הסתפק בכך והגיש תביעה כנגד המשטרה בגין עיכוב שווא, כנגד הקצין ניצן דואניס, שהורה על הרחקתו מהר הבית וכן כנגד ארגון הווקף בגין הפרת חוק הפרטיות כאשר נטען שאסור לאנשי הארגון להתחקות ולבלוש אחר אזרחי ישראל.
המשטרה והקצין ניצן דואניס הגישו באמצעות הפרקליטות כתב הגנה, אלא שארגון הווקף נמנע מלעשות זאת, ובשבועות האחרונים הגיש עורך הדין בן גביר בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הווקף.
הרשמת הבכירה סיגל אלבו, ביקשה מעורך הדין בן גביר, להמציא פסיקתא לחתימה אלא שלפתע הוגש מסמך דחוף מאת פרקליטות מחוז ירושלים ובית המשפט התבקש על ידי סגן בכיר בפרקליטות מחוז ירושלים אזרחי ליאור סקברר, להמתין עם מתן פסק הדין עד אשר המדינה תבדוק אם הווקף הוא הנתבע הנכון.
עורך הדין בן גביר הגיב בחריפות וטען כי מעבר לעובדה שאין למדינה כל סמכות להגיש בקשה בשם הווקף שכלל לא הגיש כתב הגנה, הרי שבקשת המדינה חסרת בסיס משפטי, ואכן הרשמת הבכירה הורתה למדינה לנמק מה הבסיס המשפטי, לבקשת המדינה להתנגד למתן פסק דין נגד הווקף.
גורמים ציינו כי התיק הגיע למשרד ראש הממשלה ולמשרד החוץ ושם בוחנים אפשרות של השלכה מדינית לפסק דין נגד הווקף.
"זו שערוריה שהפרקליטות פועלת בניגוד לאינטרס הציבורי ומבקשת לגונן על ארגון שמבקש למחוק את השליטה היהודית בירושלים וכלל לא מכיר בבית המשפט", ומר עו"ד איתמר בן גביר בתגובה. "לפרקליטות לא רק שאין בסיס משפטי לעשות כך ואין לה כל יפוי כוח מהווקף, אלא שאין לה גם תוקף מוסרי לפעול כפי שהיא מבקשת לפעול, ולא מובן לי איך דווקא במשרד ראש הממשלה מחזקים את הווקף, ומנסים לאפשר לו לצפצף על בית המשפט ועל מדינת ישראל".
מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר כי "פרקליטות המדינה אינה מייצגת את הוואקף, אלא רק את מדינת ישראל. משהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הוואקף, ביקשה המדינה לבחון אם יש לה עמדה בעניין טרם מתן פסק דין. בחינה זו טרם הסתיימה".
בחודש ספטמבר הגיע בן גביר להר הבית, ולאחר שנכנס כנוהל שבשגרה עקבו אחריו אנשי הווקף, כפי שנעשה כלפי כל יהודי המגיע להר.
בשלב מסויים גם צעקו לעברו צעקות נגד העם היהודי ובן גביר השיב את הקריאה "עם ישראל חי". המשטרה עיכבה את בן גביר ששוחרר אמנם כעבור זמן קצר, אך למחרת התבקשה הרחקתו מהר הבית למשך 15 ימים.
בית משפט השלום בירושלים דחה בקשת המשטרה והשופט קבע שבן גביר לא ביצע עבירה, אלא שעורך הדין לא הסתפק בכך והגיש תביעה כנגד המשטרה בגין עיכוב שווא, כנגד הקצין ניצן דואניס, שהורה על הרחקתו מהר הבית וכן כנגד ארגון הווקף בגין הפרת חוק הפרטיות כאשר נטען שאסור לאנשי הארגון להתחקות ולבלוש אחר אזרחי ישראל.
המשטרה והקצין ניצן דואניס הגישו באמצעות הפרקליטות כתב הגנה, אלא שארגון הווקף נמנע מלעשות זאת, ובשבועות האחרונים הגיש עורך הדין בן גביר בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הווקף.
הרשמת הבכירה סיגל אלבו, ביקשה מעורך הדין בן גביר, להמציא פסיקתא לחתימה אלא שלפתע הוגש מסמך דחוף מאת פרקליטות מחוז ירושלים ובית המשפט התבקש על ידי סגן בכיר בפרקליטות מחוז ירושלים אזרחי ליאור סקברר, להמתין עם מתן פסק הדין עד אשר המדינה תבדוק אם הווקף הוא הנתבע הנכון.
עורך הדין בן גביר הגיב בחריפות וטען כי מעבר לעובדה שאין למדינה כל סמכות להגיש בקשה בשם הווקף שכלל לא הגיש כתב הגנה, הרי שבקשת המדינה חסרת בסיס משפטי, ואכן הרשמת הבכירה הורתה למדינה לנמק מה הבסיס המשפטי, לבקשת המדינה להתנגד למתן פסק דין נגד הווקף.
גורמים ציינו כי התיק הגיע למשרד ראש הממשלה ולמשרד החוץ ושם בוחנים אפשרות של השלכה מדינית לפסק דין נגד הווקף.
"זו שערוריה שהפרקליטות פועלת בניגוד לאינטרס הציבורי ומבקשת לגונן על ארגון שמבקש למחוק את השליטה היהודית בירושלים וכלל לא מכיר בבית המשפט", ומר עו"ד איתמר בן גביר בתגובה. "לפרקליטות לא רק שאין בסיס משפטי לעשות כך ואין לה כל יפוי כוח מהווקף, אלא שאין לה גם תוקף מוסרי לפעול כפי שהיא מבקשת לפעול, ולא מובן לי איך דווקא במשרד ראש הממשלה מחזקים את הווקף, ומנסים לאפשר לו לצפצף על בית המשפט ועל מדינת ישראל".
מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר כי "פרקליטות המדינה אינה מייצגת את הוואקף, אלא רק את מדינת ישראל. משהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הוואקף, ביקשה המדינה לבחון אם יש לה עמדה בעניין טרם מתן פסק דין. בחינה זו טרם הסתיימה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות