אייכמן ימ"ש התחנן: "ביקשתי לעזוב"
54 שנה אחרי משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, מתפרסמת בקשת החנינה שהגיש: "מילאתי פקודות"
צילום: Israel National Photo Collection
המסמכים נחשפים: במסגרת ציון יום השואה הבינלאומי שחל היום (ד'), מתפרסמים מסמכי בקשת החנינה שהגיש לנשיא השני יצחק בן צבי הפושע הנאצי אדולף אייכמן.
משפטו של הפושע התקיים לפני 54 שנה, הוא הואשם כי במסגרת תפקידו באס.אס, פיקד על ביצוע ה'פתרון הסופי', והובלת יהודי אירופה למחנות ההשמדה. אייכמן הורשע והוטל עליו עונש מוות.
בבית הנשיא יוצגו היום מכתב בקשת חנינה מקורי בכתב ידו של אייכמן ומכתב נוסף שכתבו אחיו.
כמו כן, יוצגו המלצת שר המשפטים דאז, דב יוסף, הודעתו הנשיא בן צבי על דחיית החנינה, וכן פתק עם נאום הפתיחה של התובע במשפט, גדעון האוזנר הכתוב בכתב ידו ובו המשפט המפורסם: "איני ניצב כאן לבדי, עמי ניצבים שישיה מיליון יהודים".
בבקשת החנינה שלו כתב אייכמן: "לא נתתי שום פקודה בשמי שלי, אלא תמיד פעלתי בפקודה...אני מתעב כפשעים גדולים ביותר את הזוועות שבוצעו ביהודים וחושב שהיוזמים של זוועות אלה יתבעו לדין עכשיו ובעתיד. ואולם בזה יש למתוח קו בין המנהיגים האחראיים לבין אנשים כמוני, שנאלצו לשמש רק כלי שרת בידי המנהיגות. לא הייתי מנהיג אחראי, ולכן איני מרגיש את עצמי אשם".
אייכמן הוסיף: "דווקא תחת רושם הזוועות שלא נשמע כדוגמתן, אשר הייתי עד להן, ביקשתי מיד להעבירני לתפקיד אחר. כמו כן, גיליתי מרצוני בשעת חקירתי במשטרה את הזוועות שלא היו ידועות עד אז, כדי לעזור על ידי כך לקבוע את האמת כדבר שאין חולקים עליו".
הבקשה הועברה כמקובל לנשיא, בצירוף המלצתו החד משמעית של שר המשפטים באותם הימים, דב יוסף, שלא לחון את אייכמן.
הנשיא השיב: "לאחר ששקלתי את בקשות החנינה שהוגשו בעניינו של אדולף אייכמן, ולאחר שנתתי את דעתי לכל החומר שהיה לפני, הגעתי לכלל מסקנה, שאין כל הצדקה להעניק לאדולף אייכמן חנינה או להמתיק את העונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום ה' בטבת תשכ"ב, 15.12.61, ושאושר על ידי בית המשפט העליון בשבתו בבית משפט לערעורים פליליים ביום כ"ה באייר תשכ"ב 29.5.62. הריני מודיעך אפוא כי החלטתי לדחות את הבקשות ולא להשתמש לגבי מקרה זה בסמכותי לחנינה ולהפחתת עונשין". לסיום הוסיף: "כאשר שכלה נשים חרבך, כן תשכל מנשים אמך".
בליל ה-1 ביוני 1962, לאחר סירוב הנשיא לחנינה, הוצא אייכמן להורג בתלייה. גופתו נשרפה בחצר כלא רמלה ואפרו פוזר בים, מחוץ למימיה הטריטוריאליים של ישראלצילום: דוברות בית הנשיא
משפטו של הפושע התקיים לפני 54 שנה, הוא הואשם כי במסגרת תפקידו באס.אס, פיקד על ביצוע ה'פתרון הסופי', והובלת יהודי אירופה למחנות ההשמדה. אייכמן הורשע והוטל עליו עונש מוות.
בבית הנשיא יוצגו היום מכתב בקשת חנינה מקורי בכתב ידו של אייכמן ומכתב נוסף שכתבו אחיו.
כמו כן, יוצגו המלצת שר המשפטים דאז, דב יוסף, הודעתו הנשיא בן צבי על דחיית החנינה, וכן פתק עם נאום הפתיחה של התובע במשפט, גדעון האוזנר הכתוב בכתב ידו ובו המשפט המפורסם: "איני ניצב כאן לבדי, עמי ניצבים שישיה מיליון יהודים".
בבקשת החנינה שלו כתב אייכמן: "לא נתתי שום פקודה בשמי שלי, אלא תמיד פעלתי בפקודה...אני מתעב כפשעים גדולים ביותר את הזוועות שבוצעו ביהודים וחושב שהיוזמים של זוועות אלה יתבעו לדין עכשיו ובעתיד. ואולם בזה יש למתוח קו בין המנהיגים האחראיים לבין אנשים כמוני, שנאלצו לשמש רק כלי שרת בידי המנהיגות. לא הייתי מנהיג אחראי, ולכן איני מרגיש את עצמי אשם".
אייכמן הוסיף: "דווקא תחת רושם הזוועות שלא נשמע כדוגמתן, אשר הייתי עד להן, ביקשתי מיד להעבירני לתפקיד אחר. כמו כן, גיליתי מרצוני בשעת חקירתי במשטרה את הזוועות שלא היו ידועות עד אז, כדי לעזור על ידי כך לקבוע את האמת כדבר שאין חולקים עליו".
הבקשה הועברה כמקובל לנשיא, בצירוף המלצתו החד משמעית של שר המשפטים באותם הימים, דב יוסף, שלא לחון את אייכמן.
הנשיא השיב: "לאחר ששקלתי את בקשות החנינה שהוגשו בעניינו של אדולף אייכמן, ולאחר שנתתי את דעתי לכל החומר שהיה לפני, הגעתי לכלל מסקנה, שאין כל הצדקה להעניק לאדולף אייכמן חנינה או להמתיק את העונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום ה' בטבת תשכ"ב, 15.12.61, ושאושר על ידי בית המשפט העליון בשבתו בבית משפט לערעורים פליליים ביום כ"ה באייר תשכ"ב 29.5.62. הריני מודיעך אפוא כי החלטתי לדחות את הבקשות ולא להשתמש לגבי מקרה זה בסמכותי לחנינה ולהפחתת עונשין". לסיום הוסיף: "כאשר שכלה נשים חרבך, כן תשכל מנשים אמך".
בליל ה-1 ביוני 1962, לאחר סירוב הנשיא לחנינה, הוצא אייכמן להורג בתלייה. גופתו נשרפה בחצר כלא רמלה ואפרו פוזר בים, מחוץ למימיה הטריטוריאליים של ישראלצילום: דוברות בית הנשיא
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות