כ' ניסן התשפ"ד
28.04.2024

מחקר מקצועי קובע: ברקת שינה את הסטטוס קוו בנושא השבת

הדו"ח המלא ב'פרסום ראשון' • מרכז ליב"ה, גוף מחקר אקדמאי-תורני בחן את חילולי השבת בירושלים • מסקנותיו: הסטטוס-קוו נפרץ, ראש העיר ניר ברקת מעורב במיזמים שונים המעודדים פריצת חומות השבת, העירייה פועלת להקמת "מרחב עירוני חילוני" • העירייה: הנתונים אינם נכונים

הפגנת שבת בירושלים. צילום ארכיון: פלאש 90
הפגנת שבת בירושלים. צילום ארכיון: פלאש 90

במהלך השנים האחרונות, הואשם ראש העיר ירושלים לא אחת על ידי הנציגות החרדית בעיר בכך שהוא תומך ומעודד את פריצת חומות השבת בבירה. כך גם השתמע לא אחת מסיקור התופעה בכלי התקשורת החרדים, ובין השאר באתר 'בחדרי חרדים'. מנגד, טענו ראש העיר ומקורביו כי הוא פועל רק מתוך הכרחים חוקתיים או מגבלות, וכי ככל שהדבר תלוי בו הוא מקפיד על שמירת הסטטוס קוו בנושא.

עד כה, לא נערך מחקר מקצועי שיאמת את הטענות לכאן או לכאן. הדברים השתנו עם כניסתו לתמונה של מרכז ליב"ה, גוף מחקרי שהוקם לפני שנתיים בעקבות גזירות ממשלת לפיד, ואשר מתמקד במחקר ובדיקת נתונים בנושאי דת ומדינה, בעיקר בנושאים טעונים שעל הפרק.

בדו"ח שהנפיק המרכז, מסוכמים הדברים באופן הבא: "ישנה מגמה ברורה ומכוונת לשבור את הסטטוס קוו בירושלים כדי להפכה לחילונית יותר. בתקופה האחרונה המגמה צברה תאוצה ובאה לידי ביטוי בפתיחת מספר אתרים ציבוריים בשבת היוצרים 'מרחב עירוני חילוני'".

מסקנות הדו"ח כבר הובאו השבוע ב'יתד נאמן', אך לידי 'בחדרי חרדים' הגיע הדו"ח המלא, כולל הפרטים הנקודתיים המצביעים על הקשר לראש העיר ועל העקביות בנושא זה.

"פתיחת מתחם היס פלאנט בטענה כי הוא פרטי מעוררת מס' בעיות – מהותיות וחוקיות. פתיחת 'קפה עלמה' הוא אקט מתוכנן לפרוץ את הסטטוס קוו מתוך אמביציה ברורה, בשת"פ גורמים פלורליסטיים והעירייה. מתחם התחנה הוא דוגמה נוספת להסכמת העירייה לתכניות פיתוח העיר תוך שינוי הסטטוס קוו. פתיחת תאטרון החאן מהווה מיזם נוסף של גורמים ששמו להם למטרה לשנות את צביון השבת בעיר. דוגמאות נוספות ליוזמות בתכנון העירייה שמקודמות תוך כוונה להרחיב את חילול השבת באתרים ציבוריים (פארק הצבאים, ספורטק). הקרן לירושלים היא גוף הדוחף ומעודד את שינוי צביון העיר בשת"פ עם גורמים פלורליסטיים ובתקציבי ענק. הקרן עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ראש העיר".

הדו"ח מרחיב בכל אחד מהסעיפים, ומוכיח באריכות את הקשר שבין ראש העיר לגורמים השונים שמובילים את פריצת חומות השבת בירושלים כאידיאל, ובין השאר סיעת התעוררות, גופים המקדמים מתן כשרות פרטית (שלא מטעם הרבנות) ואשר מכשירים גם מסעדות מחללות שבת, הקרן לירושלים ועוד.

אחד מחוקרי המרכז מסביר ל'בחדרי חרדים': נקודת השינוי להבנתנו היא במהלך השנים האחרונות בפתיחת מתחמי הקניות (יס פלאנט, התחנה, תיאטרון החאן). אומנם לפתיחת מתחמים אלו קדמה עבודת הכנה של מספר שנים - אבל אכן ניתן להצביע על תקופת כהונתו של ניר ברקת כמשנה סטטוס קוו בתהליך. כמו כן פתיחת המנהלים החברתיים בשבת היא עניין של השנתיים אחרונות".

הוא מציין גם כי "חשוב להבנתי להדגיש שיש בכלל במדינת ישראל מאבק על זהותה היהודית. מעמדה של השבת בערים רבות כמו תל אביב ועוד עומדת תחת מתקפה של ארגונים רבים המנסים להתיר תחבורה ציבורית בתי עסק ועוד. ירושלים כבירת ישראל, יותר מכל עיר, תקבע איך תראה המדינה כולה בשבת".

מי עומד מאחורי המגמה?
נעתיק לדוגמא את החלק בדו"ח המתייחס למתחם התחנה: "מתחם תחנת הרכבת הישנה בעמק רפאים (המכונה גם:"התחנה הראשונה") הוא מתחם פנאי ובילוי המאכלס בתי אוכל, מקומות בלוי ומשחק ובתי ודוכני מסחר שונים.

"לאחר שבוטלה הגעת הרכבת לתחנה עמד המתחם שומם משך כ15 שנה עד ששטח התחנה נשכר על ידי העירייה מרכבת ישראל, והרשות לפיתוח ירושלים פרסמה מכרז להקמת מרכז תרבות במתחם התחנה בדומה למתחם שהקימה עיריית תל אביב בתחנת הרכבת של יפו. בינואר 2012 נבחרה חברת פלורנטין כזוכה. בהקמת המתחם הושקעו כ-35 מיליון ש"ח. חלקו הראשון של המתחם החדש נחנך במאי 2013 ובו מסעדות, בתי קפה ודוכני מסחר, וכאשר חלק מהחנויות פתוחות גם ביום השבת בליווי כתבות אוהדות בתקשורת שתיארו את חילול השבת כמהפכה של ממש: "המהפכה היא בכך שפתיחת התחנה יצרה מרחב ציבורי חדש - פתוח, רועש והמוני. דבר כזה לא קרה מעולם, לפחות לא במערב ירושלים... אין זה מובן מאליו לראות כמות כזו של אנשים מחללת שבת בפרהסיה בעיר. בעיני החילונים יש המאמינים שמדובר בפריצת דרך של ממש בדרך לשינוי אופיין של השבתות בירושלים". [הארץ,26.05.13]

"במקרה זה, היזמית הייתה עיריית ירושלים בשיתוף עם הרשות לפיתוח ירושלים שהיא גוף סטטוטורי-ממשלתי (עיין נספחים) שפועל במקביל ובשת"פ עם העירייה. שוב ניתן לראות שלא זו בלבד שלא הייתה פה הגבלה על החברה הזוכה במכרז שלא להפעיל את המתחם בשבת אלא אף נראה שמלכתחילה כך היה התכנון", מסכם הדו"ח.

בהמשך מתייחס הדו"ח גם בהרחבה לקרן לירושלים: "מי שעומדת מאחורי חלק גדול מיוזמות אלו היא 'הקרן לפיתוח ירושלים' (שהינה חברה-אחות של העירייה, כעין "חברה לפיתוח" הקיימת במועצות האזוריות) החברה מגדירה את מטרתה באופן ברור: "החזון שלנו - לסייע בצמיחתה של ירושלים כעיר מודרנית, סובלנית, פלורליסטית תרבותית, בעלת חוזק כלכלי וקהילות מגוונות". במקרה של בית קפה עלמה ניתן לראות כי הקרן פעלה באופן אקטיבי מאוד כדי ליצור בית קפה פתוח בשבת, במטרה לסייע ביצירת האזור ה'חילוני'", נטען בדו"ח.

"יותר מכך, הקרן פועלת יחד עם תנועת ירו-שלם שהוזכרה לעיל, שמגדירה את מטרותיה באתר הבית שלה כך: מטרות הקואליציה הינן לחזק את צביונה מרובה הגוונים של העיר, ולחזק ולהעצים את הפעילות האזרחית הפלורליסטית בירושלים המהווה נדבך חיוני להבטחת עתידה של העיר. במהלך 2013 ביססה הקואליציה את נוכחותה והשפעתה בעיר, בעיקר באמצעות מיזם השבתות, מתוך הבנה כי אתגר צביונה מרובה הגוונים של ירושלים, בא לידי ביטוי מובהק בסוגיית פני השבת בעיר, וכי השבת – כזמן הרוח, התרבות והקהילה היהודי האולטימטיבי, היא מרחב נהדר לצמיחת כוחות ועוצמות זהותיות-קהילתיות בכל שכונות העיר. באמצעות מיזם השבתות של הקואליציה, אנו פועלים להשבת והנגשת השבת כמרחב לעניין ולהשראה לציבור הירושלמי כולו, ולפיתוח וקידום יוזמות שונות לציבור הירושלמי המגוון בכל שכונות העיר הפלורליסטיות".

הדו"ח מציין כי "התנועה פועלת במרץ לגרום לעוד ועוד מקומות לפתוח בשבת וכן עוסקת במיזם "שבוס" תחבורה ציבורית –פרטית בשבת, אם כן, ברור לגמרי, שאג'נדת הקרן לירושלים בפעולותיה הישירות ודרך תנועת ירו-שלם היא להגיע לירושלים חילונית יותר ויותר תוך שינוי מרקם החיים שנשמר בה במשך שנים.

"הקרן לירושלים פועלת כביכול באופן פרטי ואינו תלוי בעירייה, אלא שמתברר שחלק גדול מהתרומות שהניע את פיתוח האתרים הנ"ל הגיע לקרן ע"י גיוס תרומות שנעשה ע"י ראש העיר ניר ברקת בעצמו. מה שמלמד שהיוזמות "הפרטיות" של הקרן לירושלים וממילא גם תנועת ירו-שלם שמטרתה המוצהרת כאמור, לפעול בכל הדרכים לפריצת הסטטוס קוו בשבת בירושלים, ליוזמות אלו שותף גם ראש העיר. [סימוכין לטענתנו זו אפשר למצוא באופן ברור בהודעת דוברות ירושלים המופיעה בנספחים ומתארת את העבודה המשותפת של ברקת והקרן לירושלים]".

על מרכז ליב"ה
יהודה ולד, חבר הנהלת מרכז ליב"ה, מסביר ל'בחדרי חרדים': "מרכז ליב"ה הוקם לפני שנתיים בעקבות הגזירות בממשלה הקודמת נגד הדת, העיסוק בנושאים הללו מורכב. לשם כך התאחדו כמה בוגרי ישיבות מהחוג החרד"לי שמתעסקים בחינוך, חקלאות, עסקים ועוד, אבל כאלה שהתורה והמדינה חשובות להם, ובעיקר הגוון והצביון היהודי של המדינה - נגד המגמות של מדינת כל אזרחיה".

לדברי ולד, "פעילות המרכז באה לידי ביטוי בתחומי חקיקה, בנושאים כמו פגיעה בעולם הישיבות, חילולי שבת, הכותל הרפורמי, עליית הפלאשמורה ועוד. יש צוות חוקרים שאוספים נתונים מכל מיני גופים ומקורות מידע ובונים דו"חות מקצועיים. הדו"חות נשלחים לכל המוקדים הספציפיים החשובים, חברי כנסת ושרים, גדולי ישראל, הרבנים הראשיים, ראשי ישיבות רבים - גם במגזר החרדי וגם בציונות הדתית". בנוסף, הוא מציין כי המרכז כבר הוזמן על ידי ועדות בכנסת להציג עמדות מקצועיות, כמו בנושא הפלאשמורה שעלה לאחרונה.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הנתונים אינם נכונים. בתקופת ברקת לא חל כל שינוי בסטטוס קוו בשבת הנהוג מזה שנים רבות בירושלים כולל תחת ראשי העיר הקודמים, במסגרתו חל איסור בשבת על קיום מסחר ותחבורה ציבורית, לעומת תחומים אחרים, שמתאפשרים במסגרת החוק, ללא שינוי מהעבר. מדיניות העיריה נותרה כשהיתה בכל השנים. בהסכם הקואליציוני עליו חתומים כל סיעות הקואליציה העירונית, ישנה מחויבות לשמירת הסטטוס קוו. העיריה מקפידה על כך, וכך יהיה גם בעתיד".











חלק שני בדו"ח:

























סטטוס קוו בירושלים דוח מרכז ליבה חילולי שבת בירושלים מרחב עירוני חילוני ניר ברקת

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד