איך לא חשבו על זה קודם? • טור אישי
אלי אדלר ועוד 119 חונכים, מורים ומטפלים בנוער נושר התכנסו לראשונה כדי לאחד כוחות בסיוע לצעירים
בשקט ובחשאי התרחשו להן השבוע "קפיצת מדרגה" ותפנית דרמטית ומרחיקת לכת בכל האמור בטיפול בנוער חרדי נושר ובנוער חרדי בסיכון.
הנושא הזה הוא פצצת זמן מתקתקת המאיימת על החברה החרדית כולה ולמרבה הפלא רמת המודעות אליה, ובמיוחד בקרב ההורים, לא גבוהה. הבעיה היא בעיה איסטרטגית של ממש הנדחקת לשוליים. המספרים מדהימים. אין חסינות לאף סוג בית, לאף חוג, לאף צורת חינוך ולאף סגנון התנהלות. כולם נפגעים, כולם ניזוקים ומכולם נושרים הנושרים.
לא אאריך כרגע על מגוון הסיבות לנשירה ואף לא על דרכי הפתרון המצויות והרצויות, לא זו מטרת המאמר וכבר נכתב על כך לא מעט.
לא רבים יודעים זאת אבל בציבור החרדי יש מאות(!) מוסדות, מטפלים, רכזים, חונכים, מדריכים, מלווים ועוד ועוד, המקדישים את חייהם לטיפול בנוער ועושים עבודת קודש מופלאה בתחום.
אבל, כל אחד מהם, כל מוסד, כל חונך, כל מלווה וכל רכז, עבד עד היום לבד. לבד בשיטה שפיתח או שבה הוא מתמחה, לבד מבחינת הגישה, או לבד מבחינת האיזור הגיאוגרפי והמוניציפאלי בו הוא מצוי.
מזה זמן, הגיעו מספר בכירים וותיקים בתחום למסקנה שחייבים לחבר את כל העוסקים בתחום ולהכניסם תחת קורת גג אחת, וזאת ע"מ ליצור הפריה הדדית, ליצור מאגר מידע עשיר ומגוון שאליו יתרום כל אחד את הידע והמומחיות שלו, ליצור חיבור באמצעותו יוכלו העוסקים בתחום להתייעץ האחד עם השני, להחליף רעיונות ולהסתייע זה בזה במגוון הבעיות הנערם לפתחם.
השבוע, בשקט בשקט נערך כינוס היסוד של הארגון המאחד הזה. כינוס ראשון מסוגו, בו השתתפו כמאה ועשרים אנשים העוסקים בנושא מכל היבטיו.
מסיבות שונות, בעיקר טכניות, לא ניתן היה להזמין את כל העוסקים בתחום, כי כאמור, רבים הם מאד, אבל בעתיד יערכו בע"ה כינוסים וימי עיון נוספים, בהם יוגדל ויורחב מספר החברים ותינתנה הזדמנויות נוספות לדון בעניינים שונים העומדים על הפרק.
כבר עתה מסתייעים החברים זה בזה על בסיס קשר יומיומי בפתרון בעיות שונות, במתן עצות ורעיונות, ובהכוונה והפניה למקום המתאים לכל מי שנזקק לכך. הרבה מאד בעיות קשות ומקרים שנחשבו כמעט בלתי ניתנים לפתרון מצאו את פתרונם בדרך זו.
את הכנס אירגנו הרב חיים וולמן מב"ב, הרב אלי יעקובי מירושלים והרב ישעיהו דרוק מנתניה, והוא התקיים בקמפוס היפהפה של ישיבת "דרכי שלום" שבראשות הרב אליהו פרנקל ובניהולו החינוכי של הרב שמשון אבוטבול, הנמצאת באחד המקומות היפים ביותר בארץ, ב"גבעת יערים" אשר בהרי פרוזדור ירושלים.
הכנס נסב בעיקר סביב ההחלטה על הקמת הארגון, ששמו נקבע ל-"ע.נ.ף" (פ'עילים ע'בור נ'וער), סביב ההיכרות ההדדית של הנוכחים וסביב הדרכים המעשיות לפיתוח וגיבוש הארגון לכלל כלי בעל עוצמה רבה בתחום הטיפול בנוער.
הרבה רעיונות והרבה תכניות עומדים על הפרק, ועתה בכוחות משותפים ובאיחוד השורות ניתן יהיה בע"ה להוציאם לפועל בצורה הטובה ביותר. הצלחה של הארגון הזה משמעה הרבה פחות דמעות, הרבה פחות כאבי לב והרבה הרבה פחות עגמת נפש בבתים רבים רבים.
הנושא הזה הוא פצצת זמן מתקתקת המאיימת על החברה החרדית כולה ולמרבה הפלא רמת המודעות אליה, ובמיוחד בקרב ההורים, לא גבוהה. הבעיה היא בעיה איסטרטגית של ממש הנדחקת לשוליים. המספרים מדהימים. אין חסינות לאף סוג בית, לאף חוג, לאף צורת חינוך ולאף סגנון התנהלות. כולם נפגעים, כולם ניזוקים ומכולם נושרים הנושרים.
לא אאריך כרגע על מגוון הסיבות לנשירה ואף לא על דרכי הפתרון המצויות והרצויות, לא זו מטרת המאמר וכבר נכתב על כך לא מעט.
לא רבים יודעים זאת אבל בציבור החרדי יש מאות(!) מוסדות, מטפלים, רכזים, חונכים, מדריכים, מלווים ועוד ועוד, המקדישים את חייהם לטיפול בנוער ועושים עבודת קודש מופלאה בתחום.
אבל, כל אחד מהם, כל מוסד, כל חונך, כל מלווה וכל רכז, עבד עד היום לבד. לבד בשיטה שפיתח או שבה הוא מתמחה, לבד מבחינת הגישה, או לבד מבחינת האיזור הגיאוגרפי והמוניציפאלי בו הוא מצוי.
מזה זמן, הגיעו מספר בכירים וותיקים בתחום למסקנה שחייבים לחבר את כל העוסקים בתחום ולהכניסם תחת קורת גג אחת, וזאת ע"מ ליצור הפריה הדדית, ליצור מאגר מידע עשיר ומגוון שאליו יתרום כל אחד את הידע והמומחיות שלו, ליצור חיבור באמצעותו יוכלו העוסקים בתחום להתייעץ האחד עם השני, להחליף רעיונות ולהסתייע זה בזה במגוון הבעיות הנערם לפתחם.
השבוע, בשקט בשקט נערך כינוס היסוד של הארגון המאחד הזה. כינוס ראשון מסוגו, בו השתתפו כמאה ועשרים אנשים העוסקים בנושא מכל היבטיו.
מסיבות שונות, בעיקר טכניות, לא ניתן היה להזמין את כל העוסקים בתחום, כי כאמור, רבים הם מאד, אבל בעתיד יערכו בע"ה כינוסים וימי עיון נוספים, בהם יוגדל ויורחב מספר החברים ותינתנה הזדמנויות נוספות לדון בעניינים שונים העומדים על הפרק.
כבר עתה מסתייעים החברים זה בזה על בסיס קשר יומיומי בפתרון בעיות שונות, במתן עצות ורעיונות, ובהכוונה והפניה למקום המתאים לכל מי שנזקק לכך. הרבה מאד בעיות קשות ומקרים שנחשבו כמעט בלתי ניתנים לפתרון מצאו את פתרונם בדרך זו.
את הכנס אירגנו הרב חיים וולמן מב"ב, הרב אלי יעקובי מירושלים והרב ישעיהו דרוק מנתניה, והוא התקיים בקמפוס היפהפה של ישיבת "דרכי שלום" שבראשות הרב אליהו פרנקל ובניהולו החינוכי של הרב שמשון אבוטבול, הנמצאת באחד המקומות היפים ביותר בארץ, ב"גבעת יערים" אשר בהרי פרוזדור ירושלים.
הכנס נסב בעיקר סביב ההחלטה על הקמת הארגון, ששמו נקבע ל-"ע.נ.ף" (פ'עילים ע'בור נ'וער), סביב ההיכרות ההדדית של הנוכחים וסביב הדרכים המעשיות לפיתוח וגיבוש הארגון לכלל כלי בעל עוצמה רבה בתחום הטיפול בנוער.
הרבה רעיונות והרבה תכניות עומדים על הפרק, ועתה בכוחות משותפים ובאיחוד השורות ניתן יהיה בע"ה להוציאם לפועל בצורה הטובה ביותר. הצלחה של הארגון הזה משמעה הרבה פחות דמעות, הרבה פחות כאבי לב והרבה הרבה פחות עגמת נפש בבתים רבים רבים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות