צפו בגפני מזהיר: "אבטל מכרזי מפת"ח"

"כל הממשלות יוצאות בהכרזות דרמטיות על שילוב חרדים בשוק העבודה כיעד לאומי אבל במבחן התוצאה, כולן נכשלות", כך פתח הבוקר (ד') יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני דיון מיוחד שנערך בועדה, בעקבות בעיות קשות שהתעוררו בתהליך שבו החל משרד הכלכלה להעברת מרכזי תעסוקת חרדים (מפת"ח) ליזמים פרטיים.

גפני פתח את הדיון ואמר כי העדיף ש"לא לקיים בנושא דיון בוועדה ובמקום זאת, לטפל בבעיות באופן פרטני מול הגורמים הרלוונטיים במשרד הכלכלה", אלא ש"נראה שבכל הנושא של תעסוקת חרדים יש הרבה סיסמאות שאין מאחוריהן ממש. גם חרדים רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד, לא מבקשים יותר". במהלך הדיון התברר עד כמה המהלך של העברת מרכזי 'מפת"ח' לזכיינים פרטיים נעשה בצורה שגויה ופוגע במטרות לשמן הם הוקמו.



במהלך הדיון התבררה מידת ההצלחה הרבה של מרכזי מפת"ח שהוקמו בסיוע ארגון הג'וינט ושעתה, המדינה מעוניינת להרחיב את הפרויקט באמצעות יזמים פרטיים. במרכזים עובדים חרדים שבעצמם הוכשרו לשוק העבודה ולטיפול בבני המגזר שמחפשים דרכים לרכוש השכלה, לעבור הכשרה ולהשתלב בשוק התעסוקה. העסקת חרדים בתהליכי ההשמה תרמה להצלחה. עתה, היזמים הפרטיים שינו את תנאי העסקת העובדים לרעה, חלקם פוטרו ונראה שגם הפרמטרים להצלחת העובדים השתנו והמטרה איננה עוד השמות איכותיות אלא מקסימום השמות ובכל מחיר.

צבי מילר, עובד בארגון מפת"ח, חרדי בוגר ישיבות שביקש להשתלב בשוק העבודה, סיפר כיצד הגיע למפת"ח, תחילה כמשתתף ולאחר-מכן עבר הכשרה והפך לעובד הארגון וסייע לשלב חרדים אחרים בעבודה, עד שעבר לעבוד בתחומים אליהם הוכשר. מילר: "מפת"ח הוקם כדי לתת מענה לחרדים שרוצים להשתלב בשוק העבודה וזה עבד טוב. ברגע שהשיקולים עסקיים, מקדמי התעסוקה יעבדו לפי יעדים של מקסימום השמות ולפי זה יתוגמלו. הבעיה שבוגרי ישיבות לא תמיד יודעים למה מתאימים, אם ללמוד או לעבוד מיד וכד' והמוטיבציה של המקדמים תהיה – לא ללוות אותם בתהליך ממושך אלא להפנות אותם להשמה מהירה, גם אם בסוף זה ייכשל".

המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מיכל צוק, ניסתה להדוף את הטענות הקשות נגד ההתנהלות בעניין מרכזי מפת"ח, אך דבריה לא שכנעו את הנוכחים ובכללם יו"ר הוועדה גפני וח"כ מנואל טרכטנברג. צוק הצהירה, כי תבדוק את הטענות לפגיעה בעובדים וכי הנושא יטופל. בנוסף אמרה, כי "הכל נעשה בהתאם להנחיות הייעוץ המשפטי ועפ"י מה שהחוק מאפשר בהתקשרויות עם גופים".

ח"כ טרכטנברג הודה לגפני על קיום הדיון בנושא ואמר, כי "אכן לא היה נכון להסתפק במגעים מול פקידי משרד הכלכלה לפתרון בעיות נקודתי".

יו"ר הוועדה גפני הביע תרעומת קשה על ההתנהלות הממשלתית בנושא. "יש כאן משהו בסיסי מעוות בתהליך של משרד הכלכלה. פרויקט מפת"ח היה הצלחה. אם באמת מעוניינים בתעסוקת חרדים, אז מה שחשוב זה לא הסטטיסטיקה, שבפועל מתעסקים רק בה, רק במספרים. אף אחד איננו מלאך, אבל גם חרדים רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד, השאלה אם ישתלבו ברמות נורמליות. אינני מוכן לשמוע עוד את הסיסמאות בעד שילוב חרדים. רוצה ביצוע איכותי בפועל. מבין שהיקפי הפעילות גדלו מאוד אז מעבירים החוצה, אך צריך לעשות במכרז לאחר בחינה מדוקדקת. המכרז כפי שנעשה לגבי הלכה למעשה לא נעשה מתוך דאגה לעובדים ולהשמה איכותית. משרד הכלכלה עצמו לא היה מאשר תנאי העסקה כמו אלו שהוצעו לעובדים ע"י הזכיינים".

גפני ציין בפני צוק, כי "קיימים תקדימים של ביטול מכרזים. כך למשל, בוטל מכרז בעקבות דרישת איגוד העובדים הסוציאליים בהיקף של 600 מיליון ₪, כי לא היתה בו התייחסות לתנאי העובדים והחשכ"לית הורתה לבטלו ולפרסם אחד חדש תוך התחשבות בעובדים. לא אוותר בעניין העובדים, בדיוק כפי שאני נוהג לגבי כל ההפרטות שנדונות כאן בוועדת הכספים. אפנה לראש הממשלה, ליועץ המשפטי לממשלה שייעץ בעניינים המשפטיים הנוגעים לנושא, ואדרוש את עצירת התהליך ובחינתו מחדש. אני עומד בחזית בעניין הזה ויודע את האמת – הממשלה לא עושה דבר על-מנת לשלב באמת את החרדים בשוק העבודה. לא אוותר בעניין ואדרוש רה-ארגון מקיף".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!