1. עמוד הבית
  2. פוליטי
  3. ערוץ הכנסת

המהלך שיפרוץ את הדרך לשילוב חרדים בשירות הממשלתי

מאחורי הקלעים, מתנהל מאבק של שר האוצר משה כחלון נגד אורי יוגב - מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות מימי לפיד, לשינוי שיטת מינוי הפקידות הממשלתית הבכירה • השינוי יפרוץ את הדרך לשילוב חרדים בשירות הממשלתי
אבי בלום, ו' אדר ב תשע"ו 16/03/2016 09:56

צילום: לע"מ שר האוצר משה כחלון. צילום: מרים אלסטר

אומרים שחכם לומד מטעויות של אחרים, אז אומרים. בראשית השבוע הזה חזר שר האוצר המכהן על אותן טעויות של קודמו בתפקיד. לפיד הטיח בגפני עם כניסתו לאוצר את המשפט שהפך לקאלט ובסופו של דבר חזר אל אומרו כבומרנג: "הפסקנו לקבל ממך הוראות". יאיר לפיד מנסה עד היום למזער נזקים מול החרדים, אך מחליפו בתפקיד משה כחלון, עשה השבוע טעות דומה אם כי בנימה הרבה יותר תמימה.

בצהרי יום שני, על רקע הסערה שפרצה בדיוני ועדת החוקה, הצהיר כחלון כי "החוק נגד ההון השחור יעבור למרות התנגדותו של גפני" וכך, במשפט אומלל כרך שר האוצר את החרדים וההון השחור בחבילה אחת. את דמות היהודי הנודד ובידיו צרורות מזומנים שפירנסה קריקטוריסטים אירופאים במאה שעברה, מחליפה במדינת ישראל דמותו של החרדי.

האומללות במשפט של כחלון נעוצה בכך שהקרב נגד החוק, שראוי יותר לכנותו חוק המישוש
הפיננסי, היה משותף כמעט לכל נציגי הסיעות שהשתתפו בדיוני ועדת החוקה. אם החוק החדש שרשות המיסים מקדמת בחסות שר האוצר יעבור, תוכל רשות המיסים לדרוש כמעט ללא הגבלה מידע על חשבונות עסקיים ופרטיים מגופים פיננסיים כמו בנקים, חברות ביטוח, חברות בורסאיות, קופות גמל, קרנות נאמנות, מנהלי תיקי השקעות וחברות אשראי.

הצעת החוק שאושרה בכנסת בקריאה ראשונה, נתקלה בהתנגדויות של כל הגורמים המקצועיים, מלשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון ועד ללשכת המסחר והיועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, שדנה בהצעה. חברי הכנסת שיושבים בוועדת החוקה אליה הועבר הדיון בהצעת החוק, סימנו על ההצעה איקס שחור גדול כאשר בראש המתנגדים עמד ח"כ בני בגין מהליכוד, שנחשב לסוג של פלס אידיאולוגי בסוגיות של חירות וחופש, שני רק לאורן חזן. בגין הסביר כי משמעות ההצעה היא פגיעה חמורה ובלתי מידתית בכבוד האדם, חירותו ופרטיותו. גפני שיצא חוצץ נגד החוק והסביר כי יהפוך כל אזרח לחשוד פוטנציאלי, השמיע אפוא את דעת מרבית החברים, ולא דווקא חרדים.
היוצא מן הכלל שיצא לעזרת רשות המיסים, היה היו"ר מטעם הבית היהודי, ניסן סלומינסקי, שנודע בדאגתו הגדולה לשקיפות בחטיבה להתיישבות. האחרון ששם את הביצים בסל של סלומינסקי, הוא שר האוצר הקודם לפיד ששם את מבטחו בח"כ הסרוג בתפקידו כיו"ר ועדת הכספים דאז כמי שיקדם עבורו את חוק מע"מ אפס. הסוף ידוע: של הביצים, של השר ושל לול התרנגולות כולו.
אלא שכחלון משום מה, בהתנהגות שאינה אופיינית לו, לא הביט לאחור וסירב ללמוד מהטעויות של קודמו. לא רק שהוא תלה את יהבו בסלומינסקי, הוא אף אימץ השבוע את הטקטיקה הידועה של 'הכה בחרדים והצל את המדינה'. את המלחמה בחוק הפוגעני הוא הדביק לגפני – כסטארט-אפ סטריאוטיפי, אנטי-חרדי.

'הכייס המנומס' כפי שכונה כחלון בעבר על ידי חבריו לליכוד, אותת לתקשורת בלי להכביר במילים שלא מדובר במאבק ערכי נגד פגיעה בפרטיות, אלא בעוד קרב של השחורים מבני ברק שמחביאים את ההון השחור-ירוק מתחת לבלטות ומעלימים מיסים.

גפני לא אהב את המשפט המשחיר של כחלון וגם לא קנה את ההסברים בדיעבד שהדברים נאמרו בתמימות ובאגביות, ללא נימה אישית. בלשכת גפני תלו את המתקפה האישית של כחלון במה שהתרחש בבוקר יום שני בחדר ועדת הכספים.

מראשית הקדנציה, מאמץ משרד האוצר מדיניות של נומרטור ולפיה, הממשלה מחויבת לוודא שיש כיסוי תקציבי כתנאי לכל החלטה בעלת משמעות כספית. בניסיון לתקוע טריז בין המתנגדים ל'חוק נגד ההון השחור' הסבירו באוצר שהעברת ההצעה נועדה לכסות על הגרעון שייווצר בעקבות ההנחות שניתנו בתחבורה הציבורית, לדרישת דרעי. גפני שמע את המנגינה וחיכה בפינה. כשבבוקר יום שני הוגשה לוועדת הכספים הצעה אחרת של האוצר שמשמעותה הייתה חיסכון משמעותי לקופת המדינה הוא השמיע קול תרועה: "אז יש לכם נומרטור", הוא אמר לפקידי האוצר, "אפשר להוריד מסדר היום את הצעת החוק נגד ההון השחור". חלפו שעות ספורות וכחלון הגיב באמירה מיותרת ומשחירה.
תפקידו, מעמדו ובעיקר אופיו של יו"ר ועדת הכספים – לא מקנים לו בקדנציה הנוכחית רגע של מנוחה. ביום בו גפני עשה 'סולחה' (בעיקר למצלמה) עם יו"ר ישראל ביתנו איווט ליברמן, הוא מצא עצמו פותח חזית חדשה עם שר האוצר כחלון. כל עוד גפני מנהל את הקרבות מחוץ לנגמ"ש ולא בתוכו, המצביעים החרדים יכולים להיות רגועים.

כחלון מנסה לשכנע את חברי הכנסת (גם החרדים) ומסביר שהחקירות יתמקדו אך ורק בגורמים שייווצר בעניינם חשש סביר. הבעיה היא שכחלון עצמו, בהתבטאויותיו, הוכיח כי בעיני אנשי האוצר, החשודים המידיים הם החרדים.

המחירים מאמירים. צילום: יעקב לדרמן
המחירים מאמירים. צילום: יעקב לדרמן

מילים במקום בניינים
המשגה שעשה כחלון השבוע מול גפני, אינו המקרה היחיד בו חוזר כחלון על אותה טעות של לפיד. גם בתחום הדיור, כחלון מאבד לאחרונה את הסבלנות ואת קור הרוח. אחרי חצי שנה של שמירה (בחוכמה) על זכות השתיקה ולנוכח נתוני הלמ"ס שמעידים על עליות מחירים, נאלץ כחלון לעשות כמנהג קודמו ולדבר בלי כיסוי.

מי שיכול לחכך ידיים בהנאה זהו ראש הממשלה. כחלון נופל באותו פח יקוש בו נלכד קודמו בתפקיד. על תפקיד שר האוצר ניתן לומר את מאמר חז"ל המובא ברש"י בפרשת בהעלותך על משה רבינו: "הטל עליהם צרכי ציבור והם כלים מאליהם".

שר האוצר אינו מסתיר את הבטן המלאה שיש לו על ראש הממשלה, ובעניין הזה, הוא שותף טבעי לנפתלי בנט שנוטר טינה לנתניהו, לא בלי סיבה. היחידים שחשים בנוח אלו החרדים ובאווירה הזאת, מיותר להתייחס לשמועות על שינוי הרכב הממשלה. כל מי שמסתובב במסדרונות ושומע את הקולות מבין שנתניהו והחרדים הם השותפים הטבעיים היחידים. על כל השאר ביבי לא סומך. לא על בנט, לא על כחלון ובוודאי שלא על איווט.

בראש רשימת הממורמרים ניצב משה כחלון, שמאשים את כל העולם ואשתו, רק לא את עצמו. בניגוד ליאיר לפיד הרי ששר האוצר המכהן נכנס למשרד עם תוכנית סדורה של הצפת השוק במכרזים בשיטת מחיר למשתכן. ההנחיה של שר האוצר עם כניסתו לתפקיד הייתה כי כל קרקעות המדינה ישווקו בשיטת מחיר למשתכן לזוגות צעירים. בשיטה הזאת המדינה משווקת את הקרקע ללא עלות והקבלנים מגישים בפועל הצעות למכירת דירות לזכאים במחירים הזולים ממחירי השוק בסכומים שבין עשרים לשלושים אחוזים.

אז איך זה שלמרות הצפת המכרזים המחירים ממשיכים לעלות? כאן צריך לקחת בחשבון את העובדה שכשבעים אחוזים מעסקאות המכר בתחום המקרקעין נעשות על ידי משפרי דיור ורוכשי דירות להשקעה. בהתאם למדיניות החדשה של כחלון אלו גם אלו אינם נכללים במפת השיווקים החדשה. התוצאה המתבקשת היא עלייה מתמשכת של מחירי הקרקעות הפרטיות באזורי הביקוש – שם קרקעות המדינה מועטות והקרקעות הפרטיות מרובות. כחלון רואה את המספרים ומבין את הנתונים. גם המצביעים מבינים, כפי שניתן להיווכח בסקרים.

את הסיבה לניסיונות הנואשים של כחלון לחפש אשמים, אפשר בהחלט למצוא במפת מחירי הדיור. לזכותו ייאמר שהוא לפחות מנסה לפתור את מצוקת הדיור, מה שאי אפשר לומר על הנציגים החרדים. בשבועיים האחרונים נעשים ניסיונות לחבל ביוזמה שסוקרה כאן לפני שבועיים, ונועדה להכליל התחייבות להקצאת מכרזי דירות ייעודיות לחרדים במסגרת הסכמי הגג שנחתמים בין האוצר לרשויות. דרעי שקיבל התחייבות מראש מטה הדיור הממשלתי אביגדור יצחקי, ולפיה קבינט הדיור לא יכונס עד שתימצא נוסחה, הופתע לקבל בשבוע שעבר זימון לישיבת קבינט הדיור מבלי שבסדר היום הוכלל סעיף הדיור לחרדים.

בתשובה למכתב נזעם ששיגר דרעי למבטיח שהפר את מילתו, השיב אביגדור יצחקי כי הסוגיה הועברה להכרעת היועמ"ש מנדלבליט לאחר שהמשנה ליועמ"ש ארז קמניץ, טען שהניסוח אינו חוקתי. גם אם מנדלבליט ידחה את עמדת משנהו ויאשר את הנוסח המוצע, הרי שבשלב הזה, מדובר רק במילים ולא בבניינים. כחלון לכל הפחות, נקט גם באי אלו פעולות – למרות שאינן מניבות תוצאות.

חרדים בחברות. יו"ר ועדת הכספים משה גפני. צילום: פלאש90
חרדים בחברות. יו"ר ועדת הכספים משה גפני. צילום: פלאש90

כסף או נבחרת
ימים לא קלים עוברים על אחד מהאנשים החזקים בשירות הציבורי, מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב. מבקר המדינה, יוסף שפירא, פנה במהלך השבוע החולף ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כדי שיורה לפתוח בחקירה בהתאם לסעיף 14ג לחוק מבקר המדינה. הסעיף מטיל האימה קובע כי במידה ודו"ח המבקר מעלה חשש למעשה פלילי, יוגשו הממצאים ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיורה אם לפתוח בחקירה.

שפירא ביקש ממנדלבליט שיורה על פתיחת חקירה בחשד לניגודי עניינים במינוי רואי חשבון חיצוניים ברשות החברות הממשלתיות. בפניית מבקר המדינה, אף שורבב שמו של יוגב שלא בטובתו, לפרשיות בהן עלה חשש לרישום כוזב במסמכי תאגיד ואי תקינות במכרזים.

מקומן של חדשות מהסוג הזה במדורי הפלילים של העיתונות החרדית, שם מתפרסמים דרך קבע חשדות ואישומים בעניינם של אישים חילוניים בלבד, שהרי אצלנו במגזר, כולם "זכאים". אם כך, תשאלו, מה למדור דנן ולחדשות מסוג זה? התשובה, תתפלאו, מובילה גם היא לכחלון, שר האוצר שידו בכל.
כמנהגם של זכאים, האשימו מקורבי יוגב, בתגובה לדה-מרקר, גורמים זרים הפועלים ממניעים פסולים: "רשות החברות מובילה רפורמה, שמטרתה לסייע בהפיכת החברות הממשלתיות למקצועיות, רווחיות ונקיות. כחלק מהרפורמה, עוסקת הרשות בהתמודדות בלתי פוסקת עם תופעות פסולות וניקוי רעות חולות. לצערנו, תמיד יהיו בעלי עניין, אשר ינסו לשמר את השיטה הישנה והפסולה. אין בכוונתנו להירתע מגורמים עלומים בעלי אינטרסים זרים".

מקורבי יוגב לא נקטו בשם המפורש אך הרמיזות היו ברורות – אף יותר מאלו של שר האוצר כלפי הנציגים החרדים. מי שתקפו לאחרונה בחמת זעם את מנהל רשות החברות הממשלתיות הם שר האוצר כחלון ומקורביו. חזיתית ופומבית, יצא כחלון לקרב נגד גולת הכותרת של פעילות יוגב: נבחרת הדירקטורים שהורכבה בתקופת לפיד על ידי אורי יוגב. "יש לי כבוד לנבחרת הדירקטורים", אמר כחלון לאחרונה, "אבל אין לי כבוד כשהדברים נעשים עקום". כחלון תיאר איך הנבחרת נבנתה בצלמה ובדמותה של יש עתיד. בלי תושבי פריפריה, בלי צעירים ובלי חרדים. נשמע מוכר מתחומים רבים נוספים.

כחלון קרא להדחתו של יוגב ותלה זאת בין השאר בהדרת החרדים ממכרזי הדירקטורים לחברות הממשלתיות, אך בעניין הזה ניתן לאמץ את דברי רבי שמעון בר יוחאי, "כל מה שתיקנו לא שתיקנו אלא לצורך עצמן". במקרה שלפנינו נכון יותר לומר: כל מה שהרסו.

זהות השליט שבונה והורס השתנתה מאז תקופת המשנה, אך התובנה נותרה כשהייתה. בשבועות האחרונים נחשף באכסניה זו כי ועדת השרים לחקיקה מעכבת במכוון את השלמת חקיקת הצעת חוק העדפה מתקנת שהגיש גפני בקדנציה שעברה. הצעת החוק הוכללה בקדנציה זו גם בהסכם הקואליציוני של ש"ס, ואף אושרה בקריאה טרומית ברוב גדול של 81 ח"כים. אלא מה? בהליך מוזר ולא מוכר החליטה ועדת השרים לחקיקה כי הקואליציה תתמוך בהצעת החוק הפרטית בקריאה טרומית, אך לקראת קריאה ראשונה תידרש תמיכה מחודשת של ראש-הממשלה – מה שלא קרה כמובן עד עתה, ועד בכלל.

בהתאמה מלאה לאמירה של שרון בשעתו על יד ימין ויד שמאל של נתניהו שפועלות במנותק, הרי שגם במקרה הזה אין קשר בין מעשי יד ימין לפעולות יד שמאל. החלטת ממשלה בעניין אושרה פה אחד, אולם הליך החקיקה עדיין מעוכב. המצב הבלתי הגיוני הזה גורם לכך שמעשית, אפליית החרדים בשירות הציבורי נמשכת, הואיל והמועמד החרדי ידורג תמיד במקום האחרון, אחרי הערבי, האתיופי ושאר המועדפים לטובה מכוח חוק, הגובר על החלטת ממשלה.

בהיעדר העדפת חרדים על פי חוק בהתאם לסיכומים, גם נבחרת היא אופציה לא רעה. אם דירקטורים חרדים ימונו לחברות ממשלתיות כאקט של התרסה נגד אורי יוגב, כי אז דווקא שר האוצר כחלון, שהשחיר השבוע את פני הנציגים החרדים, יהיה חתום על ההישג הגדול של שילוב חרדים בתפקידים משפיעים.

עשייה למען החברה
שר האוצר כחלון התפרץ לדלת פתוחה, ובהקשר הזה, מתאים יותר לומר: פרוצה. ראשיתו של הסיפור, בקדנציה שעברה. במסווה של 'תיקון עולם' החליט שר האוצר לפיד לנקות את האורוות ולהחליף את הסוסים. לצורך כך, הוחלט על הרכבת 'נבחרת דירקטורים' שמתוכה ימנו השרים, דירקטורים בחברות הממשלתיות.

מינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות, הוא מעין 'מספר הזהב' של המיניסטרים המכהנים.

הדירקטורים נהנים ממשכורות שמנות בתמורה להשתתפות בישיבות חודשיות במהלכן הם מאשרים התקשרויות במאות מיליונים. בשנות השמונים והתשעים תנאי הסף לבחירה היה חברות במרכז המפלגה. בפרשת הנגבי אמר ביהמ"ש את דברו ומאז למדו השרים להתחכם ולמנות חברים, שאין להם התואר הרשמי של חברות במרכז הליכוד. לפיד הצהיר על שינוי סדרי בראשית: הנבחרת שתיבחר תהיה מקצועית, הפוליטיזציה בחברות הממשלתיות, תעבור מן העולם. נגיף הזיקה (הפוליטית) יוכחד.

מי שניצח על הרכבת נבחרת הדירקטורים היה אורי יוגב מיודענו, אשר מונה בתקופת לפיד למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. השחקנים זומנו לנבחרת, אך המאמנים הנוכחיים, שרי הממשלה, מסרבים להעלותם על המגרש. עשרות תקנים פנויים לא מאוישים כיום בפועל. השרים מטעם הליכוד טוענים שלנבחרת צורפו בורגנים ושבעים, בני דמותו של לפיד. מהלך להדחת אורי יוגב, יצא לאחרונה לדרך, עם קידום החלטת ממשלה שתקל על אופציית פיטורי בכירים בשירות הציבורי. במקום לעבור בדרך החתחתים הנהוגה כיום של ועדה בראשות שופט, תועבר האחריות לנציבות שירות המדינה.
הנבחרת נתפרה בשעתו למידותיו של לפיד, ונפרמת בימים אלו כדי לעצבה מחדש לטעמו של כחלון. התפירה והפרימה נועדו לצרכי אחרים, אך יכול להיות שבמסגרת ההליך, תיתפר לראשונה גם חליפת דירקטור נטולת שעטנז שתהלום את מידותיהם של דירקטורים חרדים.

מהלך הרכבת נבחרת הדירקטורים של יוגב נעשה בקדנציה הקודמת, והליכודניקים קלטו את משמעותו באיחור – בקדנציה שאחרי. אחד מחברי הכנסת הקודמת נזכר השבוע כי חברי הכנסת החרדים היו הראשונים שזיהו. הנה לסיום, דברים שנכתבו כאן בשעתו, ברגע האמת, הרבה לפני שכחלון ושרי הליכוד, קלטו את התרגיל של יוגב ושות'.

"הממשלה מדברת גבוהה גבוהה על תעסוקת חרדים אבל עושה הכל כדי לשמר את מעמדם כחוטבי עצים ושואבי מים. כאשר משרד האוצר יצא עם 'המכרז של המדינה' למינוי דירקטורים במגזר הציבורי, הועברה לו רשימה שגיבשו ח"כי דגל התורה המונה עשרות שמות מהמגזר החרדי. מוישה גפני ריכז, יעקב אשר לחץ, אבל במשרד האוצר של לפיד מצאו את הדרך לסנן כל חרד באלגנטיות קרירה. בתחילה הועלה רף הניסיון לחמש שנים, וכאשר עדיין נותרו חרדים ברשימה, שודרגה הדרישה. כדי לחסום כל פרצה הועלה הרף ונדרשו שנות ניהול רצופות בצמידות למינוי. החומות הוגבהו, החרדים נותרו מחוץ לגדר".

הדברים הללו נכתבו כאן בשעתו מפיהם של גפני ואשר. אחרי יותר משנתיים, בא כחלון ומנסה לפרוץ את החומה כחלק מניסיון נואש שלו בתום שנת כהונה, להציג הישג לרפואה, באחד מהתחומים עליהם הוא מופקד.

נותר רק לקוות שהפעם, תיקבע בשער מזוזה כשרה, שתאפשר גם לכמה חרדים לצלוח את הקריטריונים המגבילים. הדרך לשוויון זכויות מלא, עוברת במינוי אנ"ש לפקידות הממשלתית הבכירה. לכו תשאלו את החברים מהמחנה הציוני-דתי.

יפתח בחקירה? אביחי מנדלבליט. צילום: עקיבא ווייס
יפתח בחקירה? אביחי מנדלבליט. צילום: עקיבא ווייס

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לא ציוונו להיות לנטל.............  (ל”ת)


    • ציונו לדאוג לטובת העסקקונים. וטובתם שנישאר נבערים עניים. ותלויים בחלוקע'ס ובלי זמן ושכל לחשוב........... (ל”ת)


    • העיקר זה שס (ל”ת)


  2. כתב לא הוגן  

    צרציל

  3. טור מרענן  


    • ציוונו להיות לנטל מבייש ומבזה על סביבותינו ??????? (ל”ת)


  4. צריך לכחת בחשבון  

    הרב שטרנבוך לא צודק

  5. כתבה מעולה  (ל”ת)

    דבי

  6. קיים חשש שהפלרת יתר של המים עלול לגרום לטרפות בעופות לצרכי מאכל  

    בברכה

  7. יהי"ר שיזרקו הסרוגים מהקואליציה ויקימו ממשלת מרכז שמאל ללא תככנים  

    אינשאללה.

    • שריר הוא דן סגל, הוא חרדי שלא מוצא את מקומו (ל”ת)


  8. טוב מאוד! נמאס מהרפורמים רפורמים רפורמים  

    בב

  9. חבל על כחלון, התחיל טוב אבל כנראה שהלחץ התקשורתי עושה את שלו  


;