להבא, על מתווה הגז יחתמו שופטי בג"ץ

השאלה קופצת, עומדת וזועקת. באם דנו בירושלים על פי דין תורה - הכיצד ולמה חרבה ירושלים? הכוונה היא שדנו בדקדוקי עניות, ללא חמלה, ללא רחמים. לא השתמשו בכרך החמישי של השו״ע, כרך ההגיון והשכל.

בנושא מתווה הגז, בג״ץ אמר את דברו. ברוב של 4 בראשות כבוד המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין מול 1 בדעת מיעוט (כבוד השופט נועם סולברג). ההגיון המשפטי מוצק וברור. ממשלה דמוקרטית נבחרת ל-4 שנים. היא אינה יכולה לכפות את דעתה על הממשלות הבאות אחריה, שייבחרו גם הן בדרך דמוקרטית על פי המפה הפוליטית דאז, שאינה חייבת להיות זהה להיום. 'פסקת היציבות' המבטיחה את 'הסכם מתווה הגז' ועמידותו ל-10 שנים ללא חקיקה בכנסת, רק על פי החלטת ממשלה, לדעת רוב שופטי בג״ץ בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינה חוקתית.

כבוד השופט נועם סולברג בדעת מיעוט, העדיף את הכרך החמישי של השו״ע, כרך ההגיון. טובת הציבור הייתה השיקול המכריע ולא ״פלפול באותיות הקטנות״. לכאורה, דעת הרוב לא ״התעלמה״ מטובת הציבור. הם נתנו לממשלה גלגל הצלה, דחייה של שנה ביישום ההחלטה ובתוך פרק הזמן תזדקק הממשלה לחקיקה מסודרת בכנסת שתעגן את פסקת היציבות.

״אליה וקוץ בה״. הממשלה הודיעה מראש לבג״ץ, כי בגלל המבנה הצר של הקואליציה והתנגדות חלק מהחברים, היא אינה יכולה טכנית ומעשית לדאוג לחקיקה הנדרשת! בקיצור ולא לעניין. ״בג״ץ לא הוציא את הערמונים מהאש״ עבור ממשלתו הצרה של בנימין נתניהו. ההחלטה חוקתית, מעוגנת, אך לא ״חכמה״ ולא לטובת הציבור הרחב. חבל.

אולי סוף סוף יפול האסימון לבעל הטלפון... וכשבוחרים שופטים חדשים. חלק מסיבות והתאמת המינוי יהיה האג׳נדה האישית בנושא ״ההתערבות החוקתית במשילות ובעבודת המחוקק״.

ככה אי אפשר לנהל מדינה ומערכת משילות בעלת כוח פעולה. הפחד מבג״ץ מאפיל על שיקול דעתם של כל האמורים לשלוט ולהחליט, מרמת ראש עיר נבחר, עד לראש ממשלה שזוכה לאמון הכנסת. זהו טרור שיפוטי, שמגובה בהחלטות הנציב העליון - היועץ המשפטי לממשלה. גם שיקול דעתו של הנ״ל נקבע ומתחשב בעליל מיכולותיו להתמודד מול וכנגד עתירות וסעדים מבית המשפט הגבוה לצדק.

גם באם ההחלטה האחרונה מגובה משפטית וחוקתית והיא מגובה - היא מתחשבת בעיניים צרות של דיון משפטי, קר ומלומד, אך לא לקחה בחשבון את מלוא ההשלכות על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו ובעיקר את העובדה שנוצר פה כאוס מוחלט ביכולת המשילות של הממשלה הנבחרת. אי יכולת להכנס למו״מ מסחרי מול גורמי חוץ וחברות בינלאומיות. באם הכל בגיץ והכל שפיט - גם את המו״מ המסחרי יש לנהל מול שופטי בג״ץ.

מילותיו הקשות אך המנומסות של רוה״מ בהתייחסותו להחלטה האומללה לדידו. מלמדות יותר מכל, על תסכול עמוק והבנה כי הבעיה אינה בהחלטה האחרונה. אלא, באי יכולתו כראש ממשלה נבחר להשפיע על האיוש והדמויות שמחליטות את ההחלטות שבאמת קובעות. טוב יעשו בממשלה ובכנסת, באם לעתיד לבוא ובהקדם, ידאגו להרכב נוח יותר של בג״ץ שיאפשר לממשלה למשול.

בארה״ב הגדולה שבדמוקרטיות, חסר שופט לבית המשפט הגבוה עקב פטירה. שם לא מתביישים לבחור שופט על פי השקפותיו והאג׳נדה האישית שלו. הדבר ברור מאליו. בארה״ב הנשיא ממליץ על שופטים שנבחרים לכל ימי חייהם! על פי השקפת העולם הקרובה לליבו של הנשיא הנבחר. האיזון בהרכב נשמר עם החלפת השלטון כל 4 שנים ולפעמים 8 שנים. כך חיים, כך מנהלים ממשלה. כך נשיא נבחר יכול לשלוט ללא איום מהרשות השופטת. מה שטוב לארה״ב לא טוב לישראל. אנחנו ממזמן לא ״אור לעמים״, אבל בהחלט ״חושך״ לעצמנו. חבל.
י. ש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!