1. עמוד הבית
  2. פוליטי
  3. החרדים

הדיון האחרון בועידה: שארית ישראל, יתד נאמן ותודעה

פאנל מרתק במעמד טרום נעילת ועידת דגל התורה על מפעלות המפלגה: "והחוט המשולש לא במהרה יינתק"
אלי כהן, כ"ט אדר ב תשע"ו 08/04/2016 09:25

ששש (8)

בתום שלושה ימי דיונים אינטנסיביים, ורגע קל לפני מעמד הנעילה הגדול, משתתפי וועידת דגל התורה השלישית התכנסו למושב אחרון של דיון והסקת מסקנות אופרטיביות, משם יצאה הקריאה הברורה: הגיע הזמן שבני התורה יחזרו הביתה, לשלושת העמודים עליהם עומד ציבור בני התורה: תנועת דגל התורה, מערכת הכשרות שארית ישראל ועיתון יתד נאמן.

תחת הכותרת "מפעלות דגל התורה", נערך דיון מרתק שעסק בעבר, בהווה ובעתיד של שלושת גופי הענק, פרי טיפוחם של גדולי ישראל, מתווי הדרך הברורה לציבור בני התורה די בכל אתר ואתר שהפכו לסימן היכר של בני התורה.

על במת הכבוד עלו בזה אחר זה הגאון רבי שבח צבי רוזנבלט חבר בד"ץ שארית ישראל, מנכ"ל שארית ישראל גבריאל שרמן, רפאל מנת, מנכ"ל יתד נאמן זליג אורלנסקי, העורך הראשי הרב ישראל פרידמן, מזכ"ל דגל התורה ויו"ר הוועידה יעקב אשר, חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב, ומנהלי "תודעה" - מרדכי בלוי וישראל משה פרידמן.

את המושב הנחה ראש מועצת רכסים ומראשוני נציגי דגל התורה יצחק רייך, לשעבר בעצמו מנכ"ל יתד נאמן. הוא פתח בדברי זכרונות ואמר כי "אני זוכר שמרן הרב שך זצ"ל הקים את יתד נאמן, אחר כך את שארית ישראל ואחר כך את תנועת דגל התורה, הרגשנו גאוות יחידה! היינו צעירים, אבל כבר אז הבנו היטב, שהמפעלים האלה הם לא רק סממנים חיצונים, הם אמצעי זיהוי. ושלושתם יחד הם חלק מארגון שלם שמחייב כל אחד מאתנו".

להביא את הטוב ביותר לבני התורה
הגאון רבי שבח צבי רוזנבלט, חבר בד"ץ שארית ישראל, פתח גם הוא בזכרונותיו מימי הקמת מערכת הכשרות. "אני זוכר היטב את דברי מרן הרב שך זצוק"ל באותו מוצאי שבת בכיכר הישיבה, כיצד הוא זעק שצריכים את הפעילות שלנו, משום שבבני ברק בונים מקוואות ונוהגים הנהגות שהינן לפי פסקי מרא דאתרא מרן החזו"א זצוק"ל. מרן הרב שך הרגיש צורך להשריש בנו, שבני תורה צריכים לקבל את הפסיקות של החזון איש.

"וזה מה שעושים בדגל התורה ובשארית ישראל. וכך הנחיל לנו הגאב"ד הגאון הגדול רח"ש קרליץ זצ"ל. אני זוכר כיצד הגרח"ש היה נלחם על כל פרט ופרט בכשרות, שתהיה ללא פשרות. חרוט בזכרוני המעשה כיצד הוא נטל פעם את שמונים שנותיו, ובענוותנותו טיפס לביתי בקומה השלישית, הוא לא רצה לקרוא לי, הוא בא בעצמו ואמר לי: אני רוצה שאתה תפקח בעצמך על השחיטה שלנו בחו"ל.

"נכנסתי אז למרן ראש הישיבה שליט"א, והוא ענה לי: 'אם הגרח"ש מבקש סימן שזה צורך הציבור, אז תסע', והוא הזהיר אותי אז: אל תוותר על שום דבר, אם לא עושים בדיוק לפי ההנחיות שלך, תעצור את השחיטה. ואני זוכר כיצד בישרתי לו בטלפון אחרי שאירע מקרה כזה ועצרתי את השחיטה, היתה לו קורת רוח מזה.

"ובאמת, כמה עמלו בשארית כדי להגיע לרמת דקדוק גבוהה, הסכינים שיש כיום בשחיטה של שארית הן המהודרות ביותר, ובדיקת הסכין היא מדאורייתא. כך גם במצות, בשמיטה ובכל ענין, טורחים להביא לבני התורה את הטוב ביותר, לא פחות מזה".

הגרש"צ הוסיף וסיים כי "בעלי המפעלים מתקשים לעמוד בדרישות שלנו, ולכן רק אם הציבור ידרוש בהמוניו את מוצרי שארית ישראל, הם יבינו שעמידה בתנאים שלנו היא משתלמת וישתפו אתנו יותר פעולה".

"אי אפשר להיות מנוי יתד בלי לאכול שארית"
עורך יתד נאמן, ישראל פרידמן, פתח בתיאור הימים שלפני יסוד ביטאונם של בני התורה. "בימי ההקמה של יתד נאמן לציבור שלנו לא היה כלי ביטוי. לדברים שמרן הגראמ"מ שך זצוק"ל רצה לבטא, לא ניתן ביטוי בכלים הקיימים. היו גם פרשיות ספציפיות של סתימת פיות, וזה מה שנתן את הדחיפה להקמת העיתון.

"אבל יתרה מזאת: הציבור כבר הרגיש היטב את הצורך להתגבש ולעמוד על דעתו, כציבור המתחנך על דרך התורה. יתד נאמן לא הוקם כדי שיהיה לציבור שלנו מה לקרוא, אלא כחלק מתכנית ארוכת טווח, כדי שכשתוקם דגל התורה ותוקם שארית ישראל, ולכך צריך כלי ביטוי".

"לאחר שכבר הוקמה דגל התורה ומערכת הכשרות גם היא יצאה לדרך, ערכנו מוסף מיוחד בחג הסוכות לכבוד שארית ישראל. במוסף זה פורסמה קריקטורה שלא משה מנגד עיני עד היום: הופיע בו איור של סוכה, בעלת שלוש דפנות: דופן דגל התורה, דופן שארית ישראל ודופן יתד נאמן, הקריקטורה היתה למראה עיני מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל והיתה לו ממנה קורת רוח מרובה. המסר היה חד וברור, וביטא לראשונה את היסוד הפשוט בקיצור נמרץ: שלושת הגופים הללו הם שלוש הדפנות המכשירות את הסוכה. זה היה חזונו של מרן הרב שך וזה חזונו של מרן ראש הישיבה שליט"א היום. מה שמחדד את ההבנה הזאת גם עבורנו: אין אלו שלוש זהויות נפרדות. אין מישהו שמנוי על יתד נאמן אבל אינו צורך ונאמן למוצרי שארית ישראל. אין מישהו שיגדיר את עצמו איש דגל התורה, בלי להיות מנוי על יתד נאמן. כמו סוכה שבלי שלוש הדפנות היא אינה כשרה, בן תורה לא יכול בלי שלושת היסודות הללו".

"אם אנחנו תנועה רעיונית, עלינו לאחוז ברעיון כולו. מהמושב הזה ששמו 'מפעלות דגל התורה' צריך לצאת מסר ברור: זה לא ענין של שארית או יתד, כל מי שבמהותו הוא בן תורה מניף הדגל, חייב להיות רק עם החוט המשולש". אי אפשר להיות איש דגל התורה בלי יתד נאמן ובלי שארית ישראל! זו חבילה אחת. מי שחושב כן, עלול למצוא בדרכו כאלה שמנויים על יתד נאמן ואוכלים שארית ולא מצביעים לדגל התורה! מהוועידה הזו חייבת לצאת הקריאה מטעם דגל התורה, שזו חבילה אחת, והחוט המשולש לא במהרה ינתק".

קריאה ברורה וחדה, נשמעה מפיו של מנכ"ל יתד נאמן, זליג אורלנסקי. הוא פתח בדברי ברכה למארגני הוועידה וציין כי "הבוקר הזה, ניתן להכתיר את הוועידה כעוד אחד מהמפעלים הכבירים שחוללה דגל התורה". לדבריו, "יש שאלה מיתולוגית, ששאלו אנשים, האם דגל התורה היא תנועה שיש לה עיתון, או שיתד נאמן זה עיתון שיש לו מפלגה. אני רוצה לומר באופן ברור: זה לא זה ולא זה. זה הציבור, זה ציבור בני התורה שיש לו את תנועת דגל התורה, שיש לו את עיתון יתד נאמן ושיש לו את מערכת הכשרות שארית ישראל!".

לדברי אורלנסקי, בניגוד למצב שהיה בעבר, כיום אין מציאות כזאת שנציג ציבור המזוהה עם דגל התורה, לא יקבל את הביטוי והחשיפה ההולמת על גבי עיתון יתד נאמן. "היום אני רוצה לומר באופן הכי מוחלט וברור, אין יותר תופעה כזאת ביתד נאמן. לא יתכן מצב שמישהו מנציגי דגל התורה או מחובר לדגל התורה, כנציג, גבאי או עוסק בצרכי ציבור, שירגיש שהוא לא מיוצג".

"בשפה המדוברת יותר אפשר לומר, העיתון הזה שייך לציבור וזה לא סתם מהשפה ולחוץ. זאת המדיניות", הדגיש המנכ"ל. "דגל התורה, שארית ישראל ויתד נאמן שייכים לציבור בני התורה. ואני קורא מכאן לכל נציגינו ולכל אחד ואחד מבני התורה, העיתון הזה מונהג כיום ע"י גדולי ישראל, וזה הזמן שעל כולם לחזור הביתה. אין לי כאן שיקול כלכלי, אלא ככל שיהיו יותר ויותר אנשים מחוברים אלינו, זה יחייב גם אותנו. אנחנו מחויבים לציבור ולא להיפך".

השביל חכם מן ההולכים בו
מנכ"ל שארית ישראל, גבריאל שרמן, תיאר כיצד הטיל עליו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל את התפקיד רב-האחריות לעמוד בראש מערכת הכשרות שארית ישראל. "זה היה בסיום שיעורו הקבוע. הוא קרא לי ואמר כי יש חשיבות עצומה להחזיק ולהמשיך את המפעל שהוקם ע"י גדולי ישראל, תחת הנהגת חברי הבד"ץ שליט"א.

אחד מבעלי המפעלים שאנו מעניקים להם כשרות, התלונן לאחרונה על נהלי הכשרות המכבידים, אך אמר לי 'אתם עושים לנו את החיים קשים אבל אני רואה בזה קידוש שם שמים'. וכאן אנו רואים גם את החיבור הטבעי והמתחייב עם נציגי הציבור של דגל התורה, כאשר בשבוע שעבר היינו צריכים להעביר לארה"ב קמח מיוחד לחולי צליאק עבור אפיית מצות, וההעברה נתקלה בקשיים בירוקרטיים. ח"כ משה גפני התערב מיד, דיבר עם מי שצריך לדבר, וכבר עכשיו חלק מהכמות כבר הגיע לארה"ב...".

ועדיין צריכים התגייסות של נציגינו ואנשינו בכל מקום. אם תהיה דרישה גדולה יותר מצד הציבור לצרוך את מוצרי שארית ישראל, זה יעזור לכולנו. הנה למשל המנות של מפעל ההזנה במוסדות, מתוך חמישים אלף מנות המיוצאות למוסדות החינוך, צריכה להיות דרישה שלפחות הרוב יהיה בהשגחת שארית ישראל.

לשם המחשה, בכניסה למצדה תלוי שלט האומר 'חכם השביל מן ההולך בו'. דהיינו שמי שלא הולך בשביל המסומן ומחפש לו קיצורי דרך, עלול לסכן את עצמו. כך גם בהליכה בדרכם של גדולי ישראל, זו דרך חכמה מאתנו ואין לחפש קיצורי דרך. ומערכת הכשרות שארית ישראל היא השביל שסללו מרנן ורבנן".

רפאל מנת, הקדים בפתח דבריו והתייחס למצגת הנתונים שהוצגה ערב קודם לכן בוועידה, המראה את כוחה של דגל התורה בשלוש הערים הגדולות. "כל מה שאומר היום מקבל משנה תוקף, כי אני פונה לקהל גדול בהרבה.

"אין ספק ששארית ישראל ידעה עליות ומורדות במהלך השנים, ונוצרה תחושה שאפשר כביכול לעבור לסדר היום, ומה זה משנה אם צורכים שארית ישראל או לא. אבל מרן ראש הישיבה שליט"א ומרן שר התורה שליט"א, כתבו מכתב יוצא דופן בערב שנת השמיטה, וחזרו וכתבו מכתב נוסף, למען מערכת הכשרות שארית ישראל. אבל הם כתבו שם משהו שאני לא חושב שהיה פעם ניסוח כזה. הם כתבו במפורש, שגם אם יש התלבטות בין מוצר בהשגחת שארית ישראל שעולה מעט יותר ממוצר בכשרות אחרת, יש לרכוש את שארית ישראל על אף ההפרש. אחרי משפט כזה כבר אין מקום לשאלה.

"למעשה, המערכת פועלת כמו גלגל. אנו מעוניינים להעניק כשרות למפעל כלשהו, הוא בודק מה מידת הכדאיות שלו מבחינה צרכנית. ולכן אם הציבור יקנה יותר מוצרים של שארית ישראל ויביע את הרצון שלו במוצרים כאלה, זה יקל עלינו לשכנע את בעלי המפעלים והחנויות בצורך לקבל על עצמם את כשרות שארית ישראל".

"נוכל להיכנס עם ההכשר ליותר מקומות, ואפילו רק כאופציה נוספת בנוסף להכשר הקיים, אבל הכל תלוי בהיענות מצד הציבור. הנה ברכסים התנאי של רבני המקום למתן הכשר בשנת השמיטה לחנויות פירות וירקות, היה להביא מהסחורה של שארית ישראל. אם דרישה כזאת תהיה גם בערים נוספות, שארית ישראל יכולה להשתנות להפליא בתוך זמן קצר". לא יתכן שאם יש אחד במשפחה שלא צורך את שארית ישראל כבר יוותרו על ההכשר. לא יתכן שהציבור שלנו יפנה לאולמות ולא ידרוש קייטרינג של שארית ישראל. הציבור חייב לצרוך זאת ולדרוש את זה, כך בעלי עסקים ייאלצו להכניס לכל מקום את שארית ישראל. הציבור צריך לתבוע מהמרכולים ומרשתות השיווק שיביאו את ההכשר של רבותינו.

הרב מנת סיכם והודיע כי "אנחנו נמנה נציג מטעמנו שיהיה בקשר עם כל משתתפי הוועידה. אני מבקש בכל לשון של בקשה כל אחד יקח ניסיון לעסק אחד, משהו קטן ליד הבית, בית עסק, מזון או חנות, וישכנע אותם לעבור לכשרות שארית ישראל".

"ילדי תודעה צריכים לקבל את האונזרע הכשר"
מפעל נוסף המלווה את דגל התורה כבר מיציקת יסודותיה, הוא רשת הפצת התורה "תודעה". על המסכים בצידי הבמה הוקרנה מצגת המתארת את מפעלי תודעה בהפצת תורה ובפעילויות נוער, לאורך השנים בכל רחבי הארץ.

יו"ר תודעה הרב מרדכי בלוי, תיאר בהתרגשות את הקשר הבלתי ניתק בין תודעה לשלושת הגופים הגדולים של ציבור בני התורה, וסיפר כי "כשהקמנו את תודעה כפעילות פנימית לנוער, אמר לי הרב שך לשאול כל דבר את מרן הראש ישיבה שליט"א, וזכיתי להיכנס עם הצוות לשאול כל דבר. פעם סיפרתי לו שקיבלתי ממתקים חינם לחלק לידי תודעה עם הכשר מהדין כלשהו. ראש הישיבה השיב ואמר "אבל ילדי תודעה זה הילדים שלנו. אתה לא נותן להם משהו שאינו א'אונזרע הכשר'. ואז הבנתי מה זה תודעה ומה זה שארית".

מנכ"ל תודעה, ישראל משה פרידמן, הוסיף כי "מה שהיה אז ממשיך גם היום ושיעורי תורה רבים ביישובים רבים זה רק בזכות תודעה. זה הארגון המקשר את דגל לערי השדה לא רק בתקופות מסוימות אלא בכל יום, שבתות וחגים. ויש עוד הרבה לעשות, אך זה תלוי בנציגים בערי השדה. צריכים לשבת יחד לראות איך אפשר לפתח ולטפח".

את המושב נעל יו"ר הוועידה מזכ"ל דגל התורה יעקב אשר, שהכריז כי "כל הגופים הללו הם דגל התורה. כולנו זרועות של אותה מערכת. ויש כאן פוטנציאל בלתי רגיל. אני רוצה להכריז כאן על "איחוד מוסדות ליטא"... אין עוד ארגון גדול כזה בעולם, עשרות אלפי משפחות וכשנתאחד יחד זה יתן כח בלתי רגיל. נחזק זה את זה, כאיש אחד עם אב זקן אחד, ויחד נצליח לחולל את המהפכה".




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מה עם הנחל החרדי???  

    בגדו ברב שך

    • לא ציוונו להיות לנטל, בבטחון בכלכלה וברפואה............. (ל”ת)


  2. העולם עומד על ג' דברים דת, הון, שלטון. כנסו  


  3. שלשת המפעלים של הרב שך שקרסו.  

    t

    • אם הפדיחה לא היתה של מפלגתי הייתי צוחק בקול והרבה זמן................ (ל”ת)


    • יש תחרות בין המפעליים מי הכי הכי מעורר חמלה........... (ל”ת)


  4. כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. עולם התורה פורח ומשגשג. למרות כל המנסים להצר אותו  (ל”ת)

    מעבר לכל דמיון

    • זה לא רק בזכות עצה של הזקנים........ הגורם הוא גם אהבת תורה אדירה שהייתה ביהדות ליטא (ל”ת)

      הגאון מוילנא הצית אש תורה

  5. ''אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי''  (ל”ת)

    מסכת מנחות דף יא

  6. חושבים שהציבור מטומטם לגמרי  

    טמטומה בתפארתה

  7. רפי מנת תפסיק לרקוד על כל החתונות  

    י פרץ

;