תופעה 'חרדית' בשבדיה: זמני רחצה נפרדים
בריכות ציבוריות בשבדיה חוללו סערה ציבורית כאשר החליטו לבוא לקראת האוכלוסיה המוסלמית ולהנהיג שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים
- יואל ביטלמן
- ב' ניסן התשע"ו
- 5 תגובות
יחצ
תופעה 'חרדית' בשבדיה: בשל ריבוי המהגרים המוסלמים במדינה, בריכות רבות החליטו על שעות שחיה נפרדות לגברים ולנשים.
הנושא עלה על סדר היום בתוכניתו החדשה של אראל סגל בגל"צ, בה השווה את השבדים לחרדים. "השבדים חזרו בתשובה כולם, הם השתגעו, החליטו לעשות שחיה נפרדת בבריכות לגברים ולנשים, כאילו כל השבדים עכשו הופכים לחסידי גור, חסידי בעלזא, גערלאך", ציין בהלצה.
מדובר בברכות שחייה ציבוריות בסטוקהולם, בירת שבדיה, שחלקן הנהיגו לאחרונה זמני רחצה נפרדים לנשים וגברים, בעקבות ריבוי המהגרים המוסלמים ומתוך ניסיון להתחשב בהם.
מזה שבוע דנים הפובליציסטים בכלי התקשורת המקומית בסוגיית ההפרדה בבריכות השחיה, כאשר שבדיה היתה למעשה פורצת הדרך הראשונה שהנהיגה שחיה מעורבת בבריכות, עוד לפני מאה שנה.
בריכות השחייה הציבוריות בשבדיה מנוהלות בידי העיריות, כחלק ממאמץ בריאות לאומי הזוכה למימון ניכר – יוזמה שאותה הציגה הממשלה הסוציאל־דמוקרטית בראשית העשור, במטרה ליצור מקום מפגש ותרגול.
בעקבות הזעם והביקורת הציבורית שהתעוררה על זמני הרחצה הנפרדים, הצהירו הרשויות העירוניות שההחלטה להפריד בין הגברים והנשים נבעה דווקא ממאמץ לקדם את ההגירה, כדי לאפשר לנשים מוסלמיות ללמוד לשחות ולהתעמל בהתאם לאמונה הדתית שלהן. כמו כן נטען שההפרדה תאפשר לאנשים רבים יותר גישה לבריכות הציבוריות.
עם זאת, גורמים רבים בשבדיה לא מוכנים לקבל את ההסבר וטוענים כי הממשל אינו מסוגל להתמודד עם הבעיה שנוצרה עקב קליטת עשרות אלפי מבקשי מקלט מוסלמים. בשנת 2014 לבד קלטה שבדיה 81,300 מבקשי מקלט, ובשנה שלאחר מכן המספר הוכפל. בעקבות הזעם הציבורי, החליט נציב תלונות הציבור לשוויון לפתוח בחקירה על המעמד החוקי של הפרדה המבוססת על דת ומין. אבל אף שמדובר בגוף ממשלתי, לתוצאות החקירה של נציב תלונות הציבור לשוויון אין השפעה אמיתית על המדיניות שנקבעת בכל עירייה ועירייה בפני עצמה.
הנושא עלה על סדר היום בתוכניתו החדשה של אראל סגל בגל"צ, בה השווה את השבדים לחרדים. "השבדים חזרו בתשובה כולם, הם השתגעו, החליטו לעשות שחיה נפרדת בבריכות לגברים ולנשים, כאילו כל השבדים עכשו הופכים לחסידי גור, חסידי בעלזא, גערלאך", ציין בהלצה.
מדובר בברכות שחייה ציבוריות בסטוקהולם, בירת שבדיה, שחלקן הנהיגו לאחרונה זמני רחצה נפרדים לנשים וגברים, בעקבות ריבוי המהגרים המוסלמים ומתוך ניסיון להתחשב בהם.
מזה שבוע דנים הפובליציסטים בכלי התקשורת המקומית בסוגיית ההפרדה בבריכות השחיה, כאשר שבדיה היתה למעשה פורצת הדרך הראשונה שהנהיגה שחיה מעורבת בבריכות, עוד לפני מאה שנה.
בריכות השחייה הציבוריות בשבדיה מנוהלות בידי העיריות, כחלק ממאמץ בריאות לאומי הזוכה למימון ניכר – יוזמה שאותה הציגה הממשלה הסוציאל־דמוקרטית בראשית העשור, במטרה ליצור מקום מפגש ותרגול.
בעקבות הזעם והביקורת הציבורית שהתעוררה על זמני הרחצה הנפרדים, הצהירו הרשויות העירוניות שההחלטה להפריד בין הגברים והנשים נבעה דווקא ממאמץ לקדם את ההגירה, כדי לאפשר לנשים מוסלמיות ללמוד לשחות ולהתעמל בהתאם לאמונה הדתית שלהן. כמו כן נטען שההפרדה תאפשר לאנשים רבים יותר גישה לבריכות הציבוריות.
עם זאת, גורמים רבים בשבדיה לא מוכנים לקבל את ההסבר וטוענים כי הממשל אינו מסוגל להתמודד עם הבעיה שנוצרה עקב קליטת עשרות אלפי מבקשי מקלט מוסלמים. בשנת 2014 לבד קלטה שבדיה 81,300 מבקשי מקלט, ובשנה שלאחר מכן המספר הוכפל. בעקבות הזעם הציבורי, החליט נציב תלונות הציבור לשוויון לפתוח בחקירה על המעמד החוקי של הפרדה המבוססת על דת ומין. אבל אף שמדובר בגוף ממשלתי, לתוצאות החקירה של נציב תלונות הציבור לשוויון אין השפעה אמיתית על המדיניות שנקבעת בכל עירייה ועירייה בפני עצמה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות