חוסר רגישות מבהיל: רוגל אלפר בביקורת על האלמן נתן מאיר

אמש (שני) שודר הסרט "בדרכה שלה" – שמתעד את בני משפחת מאיר מעתניאל, במשך 30 יום מאז הרצח של אמם, דפנה, הי"ד.

הסרט התיעודי של ציפי ביידר, שודר בפריים טיים של ערוץ 10, והצליח להוציא לרוגל אלפר, מ'הארץ', את מה שלא יכול היה לכלוא בבטנו. ביקורת על אדם שהוציא את הכאב הטרי כל כך, ושפט אותו בצורה קשה ומכוערת בטור דעה פומבי.

"שלא במתכוון, הוא חושף את השקפת עולמם המזעזעת, האבסורדית, המופרכת וההרסנית. אסור לצפות בסרט כזה צפייה אמפטית וסנטימנטלית. זה סרט פוליטי", כתב אלפר על נתן מאיר.
"נתחיל בגזענות" – ממשיך המאמר, ומתייחס לציטוט מהסרט: "רצינו שרק יהודים ייגעו באבן הזאת ביום שאחרי", אומר נתן כשהוא מצולם ליד המצבה של אשתו הנרצחת. ואלפר לא חוסך ביקורת: "האמירה הזאת מתקבלת בלב הפריים־טיים של ערוץ 10 כלגיטימית ומובנת מאליה. ממש איזו הערת אגב של מתנחל. איפה היא ניצבת בסקאלת הגזענות של סמוטריץ'? זה יותר או פחות גזעני מלרצות ללדת עם יהודים בלבד?"

בהמשך הוא תוקף את אמונתו של נתן, על התבטאויות כדוגמת 'הוקרב פה קרבן' – כשהוא מתייחס לדפנה כקרבן. ומתייחס בזלזול לכך שנראה כי מאז הרצח, אמונתו של נתן באלוקים, רק התחזקה.
שיהיה ברור, כותב אלפר לקראת הסוף: "נתן מאיר איננו פרטנר. הוא לא פרטנר לשום תהליך פוליטי רציונלי ודמוקרטי שיכול להוביל להסדר עם הפלסטינים. הוא לא אח שלי. נתן מאיר מדבר יפה ורהוט אבל הוא לא יכול להיות פרטנר שלי לכלום. כנראה שגם לא למדינה".

קראתי את הדברים ולא האמנתי למקרא עיני. אפשר להיות ימני או שמאלני, אפשר לבקר, אפשר לא להסכים, אפשר עוד הרבה דברים שהם שונים במהותם. אבל לקחת את יכולת הכתיבה והבמה, ולנצל אותה כדי לשפוט בצורה כל כך פוגעת, אדם שאיבד לפני רגע את אשתו בדרך המזעזעת ביותר, בפתח ביתו, כשהיא נאבקת במחבל שרצח את חייה והשאיר לאדם הזה מלבד שברון הלב הקשה מנשוא, עוד ששה יתומים – לא יודעת. מחפשת את האנושיות פה ולא מוצאת, וזה עצוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!