בג"ץ אישר: הסבא ישלם 'מזונות' לנכדים
כחלק ממנופי הלחץ על סרבן גט שנמלט מהארץ, הוטל חיוב המזונות על אביו - ואושר גם בעתירה שהגיש האחרון לבג"ץ
- עקיבא ווייס
- א' אייר התשע"ו
- 6 תגובות
בגץ. צילום:פלאש 90
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אישר אתמול (א') פסק דין של בית הדין הרבני האזורי בירושלים שחייב את אביו של סרבן גט במזונות נכדיו כחלק ממהלך שנועד לסייע בפתרון בעיית עגינות של אישה.
סרבן הגט נמלט מהארץ והוא שוהה באומן שבאוקראינה, סמוך לציון קברו של רבי נחמן מברסלב. הבעל מעגן את אשתו ואף אינו משלם את דמי המזונות שנפסקו לו. לאחר דיונים ממושכים ובחינה מדוקדקת של הנושא חייב בית הדין הרבני האזורי בירושלים בהרכב הדיינים: הרב יעקב אליעזרוב – ראב"ד, הרב יצחק זר והרב גדעון שריון את הבעל במתן גט, ובשל סירובו המתמשך הטילו עליו הדיינים "הרחקות דרבנו תם" הכוללות בין השאר "איסור להתפלל עמו, לדרוש בשלומו, לארחו, להאכילו וכו' עד שיתרצה ויתן גט לאשתו". כמו כן נפסקו לו דמי מזונות עבור שלושת ילדיו ואשתו. סרבן הגט נמלט כאמור מהארץ לאומן שבאוקראינה והשאיר את אשתו עגונה וללא מזונות ומטה לחם לה ולשלושת ילדיה.
בנסיבות אומללות אלה החליט בית הדין הרבני האזורי לחייב את אביו של הסרבן בתשלום דמי המזונות לשלושת נכדיו בסך של 2000 ₪ לחודש – ההפרש שבין הסכום שחויב בו הבעל ובין הסכום המשולם לאישה בפועל באמצעות הביטוח הלאומי. כמו כן דן בית הדין בעיכוב יציאה מהארץ כנגד הסבא, אביו של סרבן הגט. האב ערער על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול אך הערעור נדחה משום שלא הוגש במועד. אבי סרבן הגט שחויב במזונות נכדיו עתר לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ וטען כי בית הדין הרבני פעל בניגוד לכללי הצדק הטבעי ובחריגה מסמכות. לדבריו, הוא לוקה בשל חטאי בנו וזכויותיו הבסיסיות נפגעות ללא הצדקה.
בית המשפט העליון, בהרכב בראשות המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין והשופטים יצחק עמית ונועם סולברג, קבע כי "דין העתירה להידחות על הסף". פסק הדין מהווה מסר לעותרים כנגד פסקי הדין של בתי הדין הרבניים ובו נאמר בין השאר "בית משפט זה אינו יושב כערכאות ערעור על החלטותיו של בית הדין הרבני. התערבות בהחלטות בתי הדין הדתיים תעשה רק במקרים קיצוניים, בהן הוכחה חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי".
"חרף טענותיו של העותר אין אני סבור כי עלה בידו להצביע על פגמים מסוג זה בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין האזורי", אמר השופט יצחק עמית שכתב את פסק הדין בשם ההרכב. עוד הוסיף השופט עמית: "אשר לטענה כי החיוב במזונות הנכדים משמש גם כ"מנוף לחץ" על הבן, אציין כי מפסק דינו של בית הדין הרבני האזורי עולה כי חיובו של העותר נועד במקורו לסייע בכלכלת נכדיו בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, ולא כסנקציה המוטלת על אביו של סרבן גט. אם וככל שיש לחיוב במזונות הנכדים גם אפקט נוסף, הרי שעל פי הדוקטרינה של Double Effect אין בתוצאה אגבית זו (של הפעלת לחץ על הבן) כדי לגרוע מההצדקה לחיובו של העותר במזונות נכדיו".
בהנהלת בתי הדין הרבניים הביעו סיפוק רב מפסיקת בג"ץ. מנהל בתי הדין הרב שמעון יעקבי: "בחודשים האחרונים מקדמים בתי הדין באופן אינטנסיבי פתרונות לסרבנות גט באמצעות לחצים מוצדקים על בני משפחה שנותנים לסרבני גט תמיכה מוסרית וגיבוי כלכלי. אנו שואבים עידוד מפסק הדין של בג"ץ הנותן שוב רוח גבית לפסקי דין של בתי הדין שניתנו על פי דין תורה ועולים בקנה אחד עם החוק בישראל".
יצוין כי על שולחנו של בית המשפט העליון מונחת עתירה דומה כנגד פסיקת בית הדין הרבני בתל אביב יפו שהטיל מאסר וצו עיכוב יציאה מהארץ על אביו של סרבן גט במקרה אחר שפורסם בתקשורת.
סרבן הגט נמלט מהארץ והוא שוהה באומן שבאוקראינה, סמוך לציון קברו של רבי נחמן מברסלב. הבעל מעגן את אשתו ואף אינו משלם את דמי המזונות שנפסקו לו. לאחר דיונים ממושכים ובחינה מדוקדקת של הנושא חייב בית הדין הרבני האזורי בירושלים בהרכב הדיינים: הרב יעקב אליעזרוב – ראב"ד, הרב יצחק זר והרב גדעון שריון את הבעל במתן גט, ובשל סירובו המתמשך הטילו עליו הדיינים "הרחקות דרבנו תם" הכוללות בין השאר "איסור להתפלל עמו, לדרוש בשלומו, לארחו, להאכילו וכו' עד שיתרצה ויתן גט לאשתו". כמו כן נפסקו לו דמי מזונות עבור שלושת ילדיו ואשתו. סרבן הגט נמלט כאמור מהארץ לאומן שבאוקראינה והשאיר את אשתו עגונה וללא מזונות ומטה לחם לה ולשלושת ילדיה.
בנסיבות אומללות אלה החליט בית הדין הרבני האזורי לחייב את אביו של הסרבן בתשלום דמי המזונות לשלושת נכדיו בסך של 2000 ₪ לחודש – ההפרש שבין הסכום שחויב בו הבעל ובין הסכום המשולם לאישה בפועל באמצעות הביטוח הלאומי. כמו כן דן בית הדין בעיכוב יציאה מהארץ כנגד הסבא, אביו של סרבן הגט. האב ערער על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול אך הערעור נדחה משום שלא הוגש במועד. אבי סרבן הגט שחויב במזונות נכדיו עתר לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ וטען כי בית הדין הרבני פעל בניגוד לכללי הצדק הטבעי ובחריגה מסמכות. לדבריו, הוא לוקה בשל חטאי בנו וזכויותיו הבסיסיות נפגעות ללא הצדקה.
בית המשפט העליון, בהרכב בראשות המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין והשופטים יצחק עמית ונועם סולברג, קבע כי "דין העתירה להידחות על הסף". פסק הדין מהווה מסר לעותרים כנגד פסקי הדין של בתי הדין הרבניים ובו נאמר בין השאר "בית משפט זה אינו יושב כערכאות ערעור על החלטותיו של בית הדין הרבני. התערבות בהחלטות בתי הדין הדתיים תעשה רק במקרים קיצוניים, בהן הוכחה חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי".
"חרף טענותיו של העותר אין אני סבור כי עלה בידו להצביע על פגמים מסוג זה בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין האזורי", אמר השופט יצחק עמית שכתב את פסק הדין בשם ההרכב. עוד הוסיף השופט עמית: "אשר לטענה כי החיוב במזונות הנכדים משמש גם כ"מנוף לחץ" על הבן, אציין כי מפסק דינו של בית הדין הרבני האזורי עולה כי חיובו של העותר נועד במקורו לסייע בכלכלת נכדיו בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, ולא כסנקציה המוטלת על אביו של סרבן גט. אם וככל שיש לחיוב במזונות הנכדים גם אפקט נוסף, הרי שעל פי הדוקטרינה של Double Effect אין בתוצאה אגבית זו (של הפעלת לחץ על הבן) כדי לגרוע מההצדקה לחיובו של העותר במזונות נכדיו".
בהנהלת בתי הדין הרבניים הביעו סיפוק רב מפסיקת בג"ץ. מנהל בתי הדין הרב שמעון יעקבי: "בחודשים האחרונים מקדמים בתי הדין באופן אינטנסיבי פתרונות לסרבנות גט באמצעות לחצים מוצדקים על בני משפחה שנותנים לסרבני גט תמיכה מוסרית וגיבוי כלכלי. אנו שואבים עידוד מפסק הדין של בג"ץ הנותן שוב רוח גבית לפסקי דין של בתי הדין שניתנו על פי דין תורה ועולים בקנה אחד עם החוק בישראל".
יצוין כי על שולחנו של בית המשפט העליון מונחת עתירה דומה כנגד פסיקת בית הדין הרבני בתל אביב יפו שהטיל מאסר וצו עיכוב יציאה מהארץ על אביו של סרבן גט במקרה אחר שפורסם בתקשורת.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות