הגבאי מעכו: "מאות ניצלו מטבח. המחבלים צילמו פה שעות"
מתפללי בית הכנסת המפורסם בעכו 'אור תורה' עדיין המומים מחשיפת תוכנית המחבלים לחולל במקום טבח • גבאי בית הכנסת ל'בחדרי': "היה כאן נס גדול. אין פחד בעיר" • רב העיר: "המחבלים לא קשורים לתושבים. חיים כאן בדו קיום"
בית הכנסת 'אור תורה' בעכו. צילומים: ויקפדיה
"אפילו שכני הערבים אמרו לי שהם מזועזעים", כך אומר הערב (ד) לבחדרי חרדים שמעון ביטן, גבאי בית הכנסת בעכו בו תכננו מחבלים לבצע פיגוע נורא, על פי התבנית של הפיגוע המחריד בהר נוף.
על פי מידע שהגיע ל'בחדרי חרדים' ומתפרסם כאן לראשונה, מדובר בבית הכנסת המפורסם - אור תורה, השוכן במבנה ייחודי ומעוטר בפסיפסים וויטראז'ים ומהווה מוקד מרכזי לתפילה ואף מקום תיירות.
שלושה תושבי ג'דיידה-מכר שבגליל המערבי, הואשמו היום בכך שניסו לבצע פיגוע ירי ודקירה בבית הכנסת ברחוב קפלן 13 בעכו.
לדברי ביטן, "כששמעתי את זה הזדעזעתי, אני מרגיש בחלום, לא מאמין שזה הגיע אלי, פשוט טירוף, היה כאן נס גדול ואני אסביר לך למה, בית הכנסת קיים 50 שנה, באים לשם בכל יום מאות אנשים לבקר. בית הכנסת מאוד בולט בעיני העובר ושב, ואף מוכר בכל העולם כבית כנסת מיוחד שמבקרים בו אלפי תיירים, ולכן אני חושב שאותם מחבלים הגיעו דווקא לכאן, בעקבות היותו מוכר ותוסס מאוד במהלך היום, יש במקום שיעורים ותפילות ללא הרף".
איך אתם מרגישים כעת?
"התחושות אצל המתפללים קשות מאוד, אם זה ח"ו היה קורה, זה יכל להיגמר קשה מאוד ובאסון גדול. אנו נערוך היום בערב סעודת הודיה ונברך 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'. גם כשיש פיגועים בכל הארץ - בעכו שבה מתגוררים ערבים ויהודים כאחד יש דו קיום ואין פחד. אפילו שכניי הערבים אמרו לי שהם מזועזעים".
ביטון ממשיך ומצהיר: "אבל זה לא ישבור אותנו, אנו נמשיך בעשייה ונפתח את המקום, להגדיל תורה ולהאדירה. אנו נדרוש לאבטח את המקום, ראוי לציין שבחגים ובמועדים יש אבטחה סביב בית הכנסת, עכשיו נדרוש לאבטח אותו גם בשאר הימים". לדבריו, "המחבלים הסתבובו פה שעות וצילמו את המקום".
לסיום, הוא מודה לכוחות הביטחון: "אני ומתפללי המקום מודים מקרב לב לכוחות הביטחון אשר פעלו כנדרש ועצרו את אלו המתכננים לפגוע בנו, ואני מודה לבורא עולם על הכל".
"אין קשר בין החוליה לתושבים הערבים של עכו"
גם אריאל, גבאי בית כנסת סמוך, אומר לבחדרי חרדים: "בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו רק כי אנחנו יהודים, אך אנחנו בוטחים בה', ובמיוחד בימים אלו שאנו זוכרים את גבורת הלוחמים ב'יום הזיכרון' - גם אנחנו לא מפחדים. העיר עכו היא עיר שקטה ורגועה, וכך היא תמשיך להיות. לא ניתן לאף אחד להחליש אותנו.
הרב יוסף ישר, רב העיר עכו, אומר לבחדרי חרדים: "אין שום קשר בין תפיסת החולייה שתיכננה לבצע פיגוע לבין חשש לפיגועים בעיר מצד תושבי העיר הערבים, מערכת היחסים בין היהודים לערבים תקינה ויש כאן רגיעה מוחלטת על בסיס דו קיום מוצלח. היה כאן נס גדול מאוד, ואנו מודים לקב"ה, נכנס את כל תושבי העיר לסעודת הודיה ותודה לקב"ה, אנו מודים לה' על הנס הגדול שקרה, ואנו מודים לכוחות הביטחון על פעילותם ומברכים אותם על הצלחתם".
בית הכנסת אור תורה הוקם בידי עולים מתוניסיה, והוא מכונה גם "התוניסאי" או "הג'ריבה", על שם בית הכנסת הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה. בית הכנסת הוקם בשנות ה-50 במבנה עתיק ששימש עד אז כמתנ"ס. גבאי בית הכנסת, ציון בדש, החליט להוסיף למבנה יצירות פסיפס, כשם שהיה מקובל בבתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל. הוא פנה למפעל הפסיפס של קיבוץ אילון, ופסיפס ראשון הוצב בבית הכנסת.
לאורך השנים נוספו עוד ועוד קטעי פסיפס, וכיום קירותיו החיצוניים והפנימיים, תקרתו וחלק מהרצפה מכוסים כולם במאות מיליוני אבני פסיפס צבעוניות. צבעי האבנים טבעיים, ואף אחת מהן לא נצבעה. כולן הובאו ממקומות שונים בארץ ישראל, מרמת הגולן ועד הרי אילת. בנוסף, יש בבית הכנסת 140 חלונות ויטראז'. הפסיפסים והוויטראז'ים עוסקים בתולדות עם ישראל, החל בסיפורי התנ"ך וכלה באירועים מהמאה ה-20, וכן בנופי ארץ ישראל, עריה ועולם החי והצומח שלה. 11 יצירות עוסקות בשואה, וסדרה נוספת של פסיפסים מוקדשת למטבעות ארץ ישראליים לדורותיהם. עד היום מיוצרים רוב הפסיפסים באילון.
אלמנט ייחודי נוסף בבית הכנסת הוא הימצאותם של לא פחות משישה ארונות קודש שדלתותיהם עשויות כסף. כל היכל מוקדש לנושא אחר: האחד לקהילות ישראל בעולם, השני לצה"ל, השלישי לשואה, הרביעי לעשרת הרוגי מלכות, לעולי הגרדום, לחטיבת כרמלי (ששחררה את עכו במלחמת העצמאות) ולאלי כהן, החמישי לגירוש ספרד והשישי לירושלים.
על פי מידע שהגיע ל'בחדרי חרדים' ומתפרסם כאן לראשונה, מדובר בבית הכנסת המפורסם - אור תורה, השוכן במבנה ייחודי ומעוטר בפסיפסים וויטראז'ים ומהווה מוקד מרכזי לתפילה ואף מקום תיירות.
שלושה תושבי ג'דיידה-מכר שבגליל המערבי, הואשמו היום בכך שניסו לבצע פיגוע ירי ודקירה בבית הכנסת ברחוב קפלן 13 בעכו.
לדברי ביטן, "כששמעתי את זה הזדעזעתי, אני מרגיש בחלום, לא מאמין שזה הגיע אלי, פשוט טירוף, היה כאן נס גדול ואני אסביר לך למה, בית הכנסת קיים 50 שנה, באים לשם בכל יום מאות אנשים לבקר. בית הכנסת מאוד בולט בעיני העובר ושב, ואף מוכר בכל העולם כבית כנסת מיוחד שמבקרים בו אלפי תיירים, ולכן אני חושב שאותם מחבלים הגיעו דווקא לכאן, בעקבות היותו מוכר ותוסס מאוד במהלך היום, יש במקום שיעורים ותפילות ללא הרף".
איך אתם מרגישים כעת?
"התחושות אצל המתפללים קשות מאוד, אם זה ח"ו היה קורה, זה יכל להיגמר קשה מאוד ובאסון גדול. אנו נערוך היום בערב סעודת הודיה ונברך 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'. גם כשיש פיגועים בכל הארץ - בעכו שבה מתגוררים ערבים ויהודים כאחד יש דו קיום ואין פחד. אפילו שכניי הערבים אמרו לי שהם מזועזעים".
ביטון ממשיך ומצהיר: "אבל זה לא ישבור אותנו, אנו נמשיך בעשייה ונפתח את המקום, להגדיל תורה ולהאדירה. אנו נדרוש לאבטח את המקום, ראוי לציין שבחגים ובמועדים יש אבטחה סביב בית הכנסת, עכשיו נדרוש לאבטח אותו גם בשאר הימים". לדבריו, "המחבלים הסתבובו פה שעות וצילמו את המקום".
לסיום, הוא מודה לכוחות הביטחון: "אני ומתפללי המקום מודים מקרב לב לכוחות הביטחון אשר פעלו כנדרש ועצרו את אלו המתכננים לפגוע בנו, ואני מודה לבורא עולם על הכל".
"אין קשר בין החוליה לתושבים הערבים של עכו"
גם אריאל, גבאי בית כנסת סמוך, אומר לבחדרי חרדים: "בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו רק כי אנחנו יהודים, אך אנחנו בוטחים בה', ובמיוחד בימים אלו שאנו זוכרים את גבורת הלוחמים ב'יום הזיכרון' - גם אנחנו לא מפחדים. העיר עכו היא עיר שקטה ורגועה, וכך היא תמשיך להיות. לא ניתן לאף אחד להחליש אותנו.
הרב יוסף ישר, רב העיר עכו, אומר לבחדרי חרדים: "אין שום קשר בין תפיסת החולייה שתיכננה לבצע פיגוע לבין חשש לפיגועים בעיר מצד תושבי העיר הערבים, מערכת היחסים בין היהודים לערבים תקינה ויש כאן רגיעה מוחלטת על בסיס דו קיום מוצלח. היה כאן נס גדול מאוד, ואנו מודים לקב"ה, נכנס את כל תושבי העיר לסעודת הודיה ותודה לקב"ה, אנו מודים לה' על הנס הגדול שקרה, ואנו מודים לכוחות הביטחון על פעילותם ומברכים אותם על הצלחתם".
בית הכנסת אור תורה הוקם בידי עולים מתוניסיה, והוא מכונה גם "התוניסאי" או "הג'ריבה", על שם בית הכנסת הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה. בית הכנסת הוקם בשנות ה-50 במבנה עתיק ששימש עד אז כמתנ"ס. גבאי בית הכנסת, ציון בדש, החליט להוסיף למבנה יצירות פסיפס, כשם שהיה מקובל בבתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל. הוא פנה למפעל הפסיפס של קיבוץ אילון, ופסיפס ראשון הוצב בבית הכנסת.
לאורך השנים נוספו עוד ועוד קטעי פסיפס, וכיום קירותיו החיצוניים והפנימיים, תקרתו וחלק מהרצפה מכוסים כולם במאות מיליוני אבני פסיפס צבעוניות. צבעי האבנים טבעיים, ואף אחת מהן לא נצבעה. כולן הובאו ממקומות שונים בארץ ישראל, מרמת הגולן ועד הרי אילת. בנוסף, יש בבית הכנסת 140 חלונות ויטראז'. הפסיפסים והוויטראז'ים עוסקים בתולדות עם ישראל, החל בסיפורי התנ"ך וכלה באירועים מהמאה ה-20, וכן בנופי ארץ ישראל, עריה ועולם החי והצומח שלה. 11 יצירות עוסקות בשואה, וסדרה נוספת של פסיפסים מוקדשת למטבעות ארץ ישראליים לדורותיהם. עד היום מיוצרים רוב הפסיפסים באילון.
אלמנט ייחודי נוסף בבית הכנסת הוא הימצאותם של לא פחות משישה ארונות קודש שדלתותיהם עשויות כסף. כל היכל מוקדש לנושא אחר: האחד לקהילות ישראל בעולם, השני לצה"ל, השלישי לשואה, הרביעי לעשרת הרוגי מלכות, לעולי הגרדום, לחטיבת כרמלי (ששחררה את עכו במלחמת העצמאות) ולאלי כהן, החמישי לגירוש ספרד והשישי לירושלים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות