בית הדין הגדול קבע: בסמכות בי"ד לעכב יציאה מהארץ לאזרח חוץ
פסק דין חדש ותקדימי התקבל בבית הדין הגבוה, לפיו בסכות בתי הדין בארץ לעכב יציאה מהארץ של סרבן - אף אם אינו אזרח ישראל
- עקיבא ווייס
- ח' אייר התשע"ו
- 5 תגובות
בית הדין הרבני הגדול, צילום: יוסי זמיר, פלאש90
תקדים - בית הדין הרבני הגדול קבע כי בסמכות בתי הדין הרבניים להוציא צווי עיכוב יציאה מהארץ גם למי שאינם אזרחים ישראלים.
הדיינים הרב אליהו הישריק, הרב יצחק אלמליח והרב מימון נהרי כתבו פסק הלכה החובק לא רק את המשפט העברי לדורותיו אלא גם את הפסיקה האזרחית לדורותיה. בית הדין הרבני הגדול החליט לקבל ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי, שלא אישר צו עיכוב יציאה נגד אזרח ארצות הברית שאינו אזרח ישראלי.
הדיון נסוב סביב שני בני זוג אמריקאים שנישאו בלייקווד שבניו ג'רזי, שם נולדו להם שלושה ילדים. לפני כשנה עזב הבעל את הבית ועבר לניו יורק. לאחרונה הגיע הבעל לביקור קצר בישראל ובעת שהותו הגישה האישה כנגדו תביעת מזונות וגירושין לבית הדין הרבני האזורי. כמו כן בקשה האישה להוציא כנגד האיש צו כעיכוב יציאה מהארץ.
בית הדין הוציא תחילה צו עיכוב יציאה כמוקבל במעמד צד אחד. בתגובה, הגישו הבעל ובא כוחו בקשה לביטול הצו בטענה כי אין בסמכות בית הדין הרבני בישראל לדון ולעכב בישראל תושב חוץ. דייני בית הדין הרבני האזורי קיבלו את הבקשה והחליטו לבטל את צו עיכוב היציאה. האישה ובא כוחה מיהרו להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ובקשו גם עיכוב ביצוע של ביטול עיכוב היציאה.
בתחילת הדיון בבית הדין הרבני הגדול הציעו הדיינים לבעל באופן פרקטי להתגרש לאלתר ולהשאיר את יתר ענייני חלוקת הרכוש, המזונות, הסדרי הראיה וכו' להכרעת בית הדין בארצות הברית או בישראל בשלב מאוחר יותר. הבעל 'זיגזג' בהסכמתו ובסופו של דבר סירב.
בית הדין נדרש לשאלה האם לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעת מזונות של אישה נגד בעלה, למרות שהוא אינו אזרח ישראל ולמרות שחוק בתי הדין הרבניים קובע כי בסמכותם לדון בענייני גירושין בין יהודים בישראל.
בשלב הראשון ניתחו הדיינים את הסוגיה על פי הכלל ההלכתי בשולחן ערוך של "תובע הולך אחר הנתבע" והציגו סדרה של פסיקות של גדולי הדיינים לדורותיהם לעניין זה, ובעיקר של הרכבי הדיינים הרב עובדיה יוסף, הרב אליעזר גולדשמידט והרב שאול ישראלי זצ"ל. כמו כן של הרכב הדיינים הרב אלישיב, הרב ז'ולטי והרב ישראלי ופסקי דין נוספים של הרב הראשי הרב אברהם שפירא זצ"ל ויבדל לחיים ארוכים הרב שלמה דייכובסקי.
הדיינים ציטטו פסק דין של אב בית הדין הרבני האזורי בעצמו שדן בעניין דומה בשבתו בבית הדין הרבני בצפת, שם פסק במקרה דומה כי למרות שהצדדים מתגוררים בארצות הברית בית הדין מוסמך לדון ולפסוק בעניין. בשלב שני בחנו חברי בית הדין הגדול את הנושא על פני המשפט האזרחי, והציגו פסקי דין של נשיאי בית המשפט העליון מאז קום המדינה. החל מהשופטים משה זילבר ואהרון ברק וכלה בנשיאה הנוכחית של בית המשפט העליון מרים נאור.
בפסק הדין הסופי נקבע כי "הערעור מתקבל ונגד, הבעל יוצא פסק עיכוב יציאה מהארץ. בית הדין האזורי בישראל ידון בתביעת המזונות שהגישה האישה וישקול אפשרות לדון בתביעת הגירושין".
הדיינים הרב אליהו הישריק, הרב יצחק אלמליח והרב מימון נהרי כתבו פסק הלכה החובק לא רק את המשפט העברי לדורותיו אלא גם את הפסיקה האזרחית לדורותיה. בית הדין הרבני הגדול החליט לקבל ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי, שלא אישר צו עיכוב יציאה נגד אזרח ארצות הברית שאינו אזרח ישראלי.
הדיון נסוב סביב שני בני זוג אמריקאים שנישאו בלייקווד שבניו ג'רזי, שם נולדו להם שלושה ילדים. לפני כשנה עזב הבעל את הבית ועבר לניו יורק. לאחרונה הגיע הבעל לביקור קצר בישראל ובעת שהותו הגישה האישה כנגדו תביעת מזונות וגירושין לבית הדין הרבני האזורי. כמו כן בקשה האישה להוציא כנגד האיש צו כעיכוב יציאה מהארץ.
בית הדין הוציא תחילה צו עיכוב יציאה כמוקבל במעמד צד אחד. בתגובה, הגישו הבעל ובא כוחו בקשה לביטול הצו בטענה כי אין בסמכות בית הדין הרבני בישראל לדון ולעכב בישראל תושב חוץ. דייני בית הדין הרבני האזורי קיבלו את הבקשה והחליטו לבטל את צו עיכוב היציאה. האישה ובא כוחה מיהרו להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ובקשו גם עיכוב ביצוע של ביטול עיכוב היציאה.
בתחילת הדיון בבית הדין הרבני הגדול הציעו הדיינים לבעל באופן פרקטי להתגרש לאלתר ולהשאיר את יתר ענייני חלוקת הרכוש, המזונות, הסדרי הראיה וכו' להכרעת בית הדין בארצות הברית או בישראל בשלב מאוחר יותר. הבעל 'זיגזג' בהסכמתו ובסופו של דבר סירב.
בית הדין נדרש לשאלה האם לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעת מזונות של אישה נגד בעלה, למרות שהוא אינו אזרח ישראל ולמרות שחוק בתי הדין הרבניים קובע כי בסמכותם לדון בענייני גירושין בין יהודים בישראל.
בשלב הראשון ניתחו הדיינים את הסוגיה על פי הכלל ההלכתי בשולחן ערוך של "תובע הולך אחר הנתבע" והציגו סדרה של פסיקות של גדולי הדיינים לדורותיהם לעניין זה, ובעיקר של הרכבי הדיינים הרב עובדיה יוסף, הרב אליעזר גולדשמידט והרב שאול ישראלי זצ"ל. כמו כן של הרכב הדיינים הרב אלישיב, הרב ז'ולטי והרב ישראלי ופסקי דין נוספים של הרב הראשי הרב אברהם שפירא זצ"ל ויבדל לחיים ארוכים הרב שלמה דייכובסקי.
הדיינים ציטטו פסק דין של אב בית הדין הרבני האזורי בעצמו שדן בעניין דומה בשבתו בבית הדין הרבני בצפת, שם פסק במקרה דומה כי למרות שהצדדים מתגוררים בארצות הברית בית הדין מוסמך לדון ולפסוק בעניין. בשלב שני בחנו חברי בית הדין הגדול את הנושא על פני המשפט האזרחי, והציגו פסקי דין של נשיאי בית המשפט העליון מאז קום המדינה. החל מהשופטים משה זילבר ואהרון ברק וכלה בנשיאה הנוכחית של בית המשפט העליון מרים נאור.
בפסק הדין הסופי נקבע כי "הערעור מתקבל ונגד, הבעל יוצא פסק עיכוב יציאה מהארץ. בית הדין האזורי בישראל ידון בתביעת המזונות שהגישה האישה וישקול אפשרות לדון בתביעת הגירושין".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות