הערבים עותרים: לא רוצים לייבא בשר כשר
עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי כמה חברות ואזרחים ערבים, דורשת להחריג אותם מהחוק האוסר לייבא לישראל בשר שאינו בכשרות הרבנות
צילום אילוסטרציה: אסתר רוביאן, פלאש 90
ערבים דורשים לאפשר להם ייבוא של בשר לא כשר לישראל, כך נחשף הבוקר (ה) ב'הארץ'. מדובר בעתירה נגד משרד הכלכלה שהוגשה על ידי כמה עותרים, ובהם חברת בשר מכפר כנא, והמבקשת להחריג את הערבים מהחוק המתנה ייבוא בשר בקבלת תעודת כשרות של הרבנות הראשית, מאחר ולטענתם, מדובר בכפיה דתית על האוכלוסייה הערבית.
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד סאוסן זהר מהמרכז המשפטי עדאלה, בשם חברת הבשר אחמד אפנדי בע"מ מכפר כנא, ובשם אזרחים ערבים, מוסלמים ונוצרים. והיא טוענת, כי דרישות הכשרות מטילות מעמסה כלכלית מיותרת ומזיקה על היבואן הערבי, שאין לו עניין ביבוא ושיווק של בשר כשר.
לטענת העותרים, עלות הכשרת הבשר לצורך עמידה בתנאים קבלת כשרות מהרבנות היא כ–424 אלף שקל בחודש, הוצאה המתגלגלת לכיסו של הצרכן, לרבות הצרכן הערבי, שאינו מחויב בכללי כשרות. מנכ"ל החברה, איאד אפנדי עוואדה, אמר ל'הארץ' כי העתירה היא שלב נוסף במאבק שהחל בו ב–2008 נגד שר התעשייה והמסחר דאז בנימין בן אליעזר והרבנות הראשית, כדי לקבל אישור לייבא בשר ללא הכשר.
"יש כאן עניין עקרוני נגד כפייה דתית", הוא הסביר והוסיף שהוא, כחברה המשווקת בשר רק ביישובים הערביים, אינו צריך להיות חייב בתנאי הכשרות. לדבריו, עלויות השחיטה והכשרות לחברה כמו שלו, שמייבאת כמויות קטנות יחסית של בשר, הופכת את העסק ללא רווחי.
בעתירה טענה עוד עו"ד זהר כי כי בשל תהליך ההכשרה של הבשר, "אזרחים ערבים נאלצים לרכוש ולצרוך בשר מיובא, וחייבים לצרוך בשר שאופן השחיטה שלו, החלקים המותרים לאכילה, והטעם של הבשר, נכפה עליהם בשל החלת כללי הדת היהודית האורתודוקסית".
בעתירה הובאו דוגמאות להחרגת המיעוט הערבי מאכיפת חוקים מסוימים, כמו חוק איסור גידול חזיר שקבע כי הוא אינו חל על יישובים שבהם רוב התושבים ערבים־נוצרים; חוק חג המצות, האוסר על בתי עסק למכור חמץ, שקבע שהוא אינו חל על יישובים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים; ולאחרונה, הקביעה בעקבות עתירת עדאלה לבג"ץ בשם רדיו א־שמס, שתחנת הרדיו תוחרג מאיסור שידורים ביום כיפור.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה ל'הארץ' כי ברגע שתתקבל עתירה, המשרד יגיב בפני שופטי בג"ץ.
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד סאוסן זהר מהמרכז המשפטי עדאלה, בשם חברת הבשר אחמד אפנדי בע"מ מכפר כנא, ובשם אזרחים ערבים, מוסלמים ונוצרים. והיא טוענת, כי דרישות הכשרות מטילות מעמסה כלכלית מיותרת ומזיקה על היבואן הערבי, שאין לו עניין ביבוא ושיווק של בשר כשר.
לטענת העותרים, עלות הכשרת הבשר לצורך עמידה בתנאים קבלת כשרות מהרבנות היא כ–424 אלף שקל בחודש, הוצאה המתגלגלת לכיסו של הצרכן, לרבות הצרכן הערבי, שאינו מחויב בכללי כשרות. מנכ"ל החברה, איאד אפנדי עוואדה, אמר ל'הארץ' כי העתירה היא שלב נוסף במאבק שהחל בו ב–2008 נגד שר התעשייה והמסחר דאז בנימין בן אליעזר והרבנות הראשית, כדי לקבל אישור לייבא בשר ללא הכשר.
"יש כאן עניין עקרוני נגד כפייה דתית", הוא הסביר והוסיף שהוא, כחברה המשווקת בשר רק ביישובים הערביים, אינו צריך להיות חייב בתנאי הכשרות. לדבריו, עלויות השחיטה והכשרות לחברה כמו שלו, שמייבאת כמויות קטנות יחסית של בשר, הופכת את העסק ללא רווחי.
בעתירה טענה עוד עו"ד זהר כי כי בשל תהליך ההכשרה של הבשר, "אזרחים ערבים נאלצים לרכוש ולצרוך בשר מיובא, וחייבים לצרוך בשר שאופן השחיטה שלו, החלקים המותרים לאכילה, והטעם של הבשר, נכפה עליהם בשל החלת כללי הדת היהודית האורתודוקסית".
בעתירה הובאו דוגמאות להחרגת המיעוט הערבי מאכיפת חוקים מסוימים, כמו חוק איסור גידול חזיר שקבע כי הוא אינו חל על יישובים שבהם רוב התושבים ערבים־נוצרים; חוק חג המצות, האוסר על בתי עסק למכור חמץ, שקבע שהוא אינו חל על יישובים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים; ולאחרונה, הקביעה בעקבות עתירת עדאלה לבג"ץ בשם רדיו א־שמס, שתחנת הרדיו תוחרג מאיסור שידורים ביום כיפור.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה ל'הארץ' כי ברגע שתתקבל עתירה, המשרד יגיב בפני שופטי בג"ץ.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות