1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. יעקב ריבלין

עד הצפון: משחקי הכוחות בין גפני לאגודה

בטורו השבועי סוקר ריבלין את המאבק המתמשך בין גפני וצמרת אגודת ישראל, ותוהה האם אגודה תעמוד בהתחייבויותיה בחיפה
יעקב ריבלין, בקהילה, י"ג אייר תשע"ו 21/05/2016 20:22

יעקב ריבלין דעות

הפגישה שלא הייתה
בזמן שעיני כל ישראל היו נשואות אל תהפוכות המו"מ להרחבת הממשלה היה ראשם וליבם של בכירי דגל התורה במקום אחר. כמו כולם הם עקבו אחרי המו"מ, והבכיר שבהם, ח"כ משה גפני, אף נתן עצות מהיציע לראש הממשלה (גפני הוא תומך נלהב בכל ממשלה שאינה כוללת את הבית היהודי), אבל מה שקורה במגרשי הביתי, ובפרט במוניציפאלי, מטריד אותם הרבה יותר.

בשעות אחר הצהריים של יום רביעי השבוע אמורה הייתה להתקיים בבני ברק פגישה בין בכירי דגל ואגו"י במלון ויז'ניץ בבני ברק. הנושא הרשמי: התביעה של דגל התורה לרוטציה בין יוסי דייטש והנציג התשיעי של דגל התורה ברשימה המאוחדת בירושלים. הנושא הלא רשמי: התסבוכת בחיפה הקשורה יותר לסיעה המרכזית ופחות לשלומי אמונים. לדגל התורה, בכל אופן, היא יושבת על הלב הרבה יותר מהסיפור הירושלמי.

בכל מקרה, נסיבות קביעת הפגישה מלמדות על הילוך הרוחות והדם הרע בתנועה יותר מכל מה שהיה אמור לעלות בה. זה התחיל בכך שגפני ביקש את הפגישה ונענה בחיוב אך עם התניית מיקום: במשרדי אגודת ישראל בבני ברק. גפני בתגובה: רק במשרדי דגל התורה. מזכ"ל אגו"י הרב חנוך זייברט: הולכים אחרי הנתבע ואתה זה שתובע אותנו. גפני: רק מקום נייטרלי. זייברט: אז שיהיה במלון ויז'ניץ. גפני: מקובל עלי, ניפגש ברביעי בחמש אחר הצהריים.

בשעות הערב המאוחרות של יום שלישי השבוע נפל לגפני האסימון. מלון ויז'ניץ הוא אמנם בבעלות פרטית, אך מכל בחינה אחרת הוא מעוז אגודאי. הן מבחינת המיקום, בלב הקריה החסידית, והן מבחינת ההיסטוריה. במקום זה נערכו מספר כינוסים של מועצת גדולי התורה של אגו"י. אופס, איך שכחתי את זה, אמר מן הסתם גפני לעצמו ומיהר להודיע על ביטול הפגישה. הנימוק הרשמי: אילוצי לו"ז. גפני הוא אדם עסוק מאוד וגם כאשר הכנסת בפגרה ואין כמעט דיונים של ועדת הכספים (היו"ר בעימות חריף עם האוצר ולא רוצה להעביר שקל. כל הדיונים בפגרה הם רק על העברות כספים), יש לו דברים דחופים המקשים עליו להתפנות לדיוני שלום עם השותפה לסיעה המאוחדת. וכל השומע ישחק או יבכה. בכל מקרה יש להוציא את המטפחת.

ביטול הפגישה אפשר לגפני ועמיתיו לעקוב ביתר קשב אחרי תהפוכות המו"מ במשולש נתניהו- הרצוג- ליברמן, אבל לא יותר מזה. שתי הסוגיות, הירושלמית והחיפאית, ממשיכות להרעיל את יחסי שתי הסיעות כמו מוגלה המתפשטת בדם. כל יום שעובר מחמיר את הזיהום וממעיט את סיכויי הריפוי.

באגודת ישראל לא הופתעו מהביטול וגם זה לא ממש מפריע להם. בשתי החזיתות, ירושלים וחיפה, הם מחזיקים את הקלפים, וגפני הוא זה שבא לשולחן עם דרישות לצדק והגינות בלבד. הזמן החולף לבינתיים פועל לטובתם. יוסי דייטש ממשיך לכהן בירושלים, ובחיפה עומד להיווצר בתוך שבועיים מצב בלתי הפיך לטובת הצד האגודאי.

ובאשר להרעלת היחסים עם השותפה הדגלאית? באגו"י מעריכים כי בדגל החליטו לרדת מהעץ - לא של הפלג הירושלמי - ולהנמיך את גובה הלהבות. אחת הסיבות לכך נמנתה כאן בשבוע שעבר: ריבוי החזיתות בהן גפני פתוח בו זמנית. תקציר למי שהצטרף אלינו זה עתה: חזית עם שר האוצר; עם הממונה על התקציבים; עם שלומי אמונים על החינוך העצמאי ובירושלים; וחזית מול כלל אגו"י בסוגית השישים- ארבעים.

מי שנתן להם את הסימוכין להערכה זו הוא גפני עצמו. ביום שני השבוע עלה לגפני לראיון משודר אצל משה גלסנר ושפע נופת צופים ודברי שלום וידידות. כאן המקום לציין שמאז ועידת המפלגה בכ"ח אדר לא היה ראיון אחד, בין לציטוט ובין שלא לציטוט, שבו לא שפך גפני את חמתו על פרשת השישים- ארבעים ועל מערכת היחסים עם אגודת ישראל.

אבל הפעם הזמירות היו שונות. ציטוט: "החלטנו להתעסק כרגע בבעיות הקשות של היהדות החרדית כמו חילולי השבת ופחות עם הבעיות הפנימיות. בנושא הרוטציה בי-ם נקיים ישיבה עם אגודת ישראל ונעביר את ההחלטה לגדולי ישראל". תרגום: אין יותר הצהרות לוחמניות. הכול ייעשה בהתדברות ובהסכמה. ואם ישאל השואל, היכן היו הבעיות הקשות של חילולי השבת כאשר גפני החליט להרים את נס המלחמה בועידת דגל התורה לפני חודש וחצי? אז שישאל. פוליטיקאים חרדים חייבים תשובות רק למי ששלח אותם, וגם זה כידוע בערבון מוגבל מאוד.

והיה אגודאי בכיר אחד שצפה את זה מראש. כאשר חבריו לתנועה רעשו וגעשו מול המתקפה של דגל התורה הוא אמר להם לחכות בסבלנות כמה שבועות והכול ייגמר. ה'כמה השבועות' נמשכו כחודש וחצי אבל בעיקרון הוא צדק. לדגל התורה יש מלאי מוגבל של עוז נפש לניהול מלחמות, ורק צריך לחכות עד שהוא ייגמר.

לבכיר האגודאי היו שתי הוכחות לתזה אותה פיתח באוזני עמיתיו. האחת מהימים של המו"מ הפנימי להרכבת הרשימה המאוחדת. דגל דרשה רוטציה בין המקום השישי לשביעי, אגודת ישראל התנגדה. שלושה ימים לפני המועד הקובע הונף הדגל הלבן. נדבר על זה אחרי הבחירות, אמרו גפני וחבריו, והסכימו לשני מקומות מתוך השישייה הראשונה. וכל היתר היסטוריה ובכיה על חלב שנשפך.

ההוכחה השנייה הייתה הקרב על הנציג בוועדה למינוי דיינים. הקרב התנהל בשלהי הקיץ שעבר. אייכלר הגיש מועמדות מטעם יהדות התורה כפי שנכתב בהסכם הקואליציוני. גפני טען שההסכם לא רלוונטי כי אייכלר קיבל בינתיים את ראשות הועדה לפניות הציבור. אי לכך הוא הגיש מועמדות משלו והניף את דגלי הקרב. אגו"י בתגובה כינסה את המועצגה"ת והעבירה החלטה שאין על מה לדבר. אחרי שבוע מתוח משך גפני את המועמדות, ואייכלר נבחר במליאת הכנסת ברוב עצום.

מי ששילם את מחיר המלחמה המיותרת היה המועמד להיות ח"כ יעקב אשר. לפרוש כבר היה מכתב התפטרות מוכן בכיס אך הוא לא הגיש אותו בגלל הסערה. כאשר שככו הרוחות זה כבר היה מאוחר. פרשת החינוך העצמאי התפוצצה לפתע והמכתב לא נשלח עד עצם היום הזה. מוסר השכל: לא מתחילים מלחמה אם אין כוח ויכולת להתמיד עד לתוצאה.

במהלך המלחמה שכנראה כבר גוועה הזכירו בדגל התורה את האפשרות לחבור לש"ס במקרה של פילוג בשורות יהדות התורה. ליו"ר ש"ס השר אריה דרעי עימו שוחחנו השבוע הייתה דעה מוצקה על עצם המאבק: "אני לא יודע מה קורה בין שלומי אמונים לדגל התורה בחינוך העצמאי ובירושלים וזה גם לא מעניין אותי. אבל עקבתי אחרי הקרב בין גפני וליצמן על השישים- ארבעים וזה שעשע אותי. בזמן שהם דיברו אחד נגד השני בתקשורת ראיתי אותם יושבים ביחד בישיבת ראשי הסיעות בלשכת ראש הממשלה כל שבוע ומדברים כמו ידידים ותיקים. כל הוויכוחים היו הצגה לתקשורת כי שני הצדדים היו צריכים להפגין בתוככי המפלגות שלהם לוחמנות. אני לא מאמין שיהיה קרע ביהדות התורה, והכול רק דיבורים". נאום מי שבדגל התורה בונים עליו כשותף עתידי.

מצפון תיפתח הרעה
במוקד העימות בין אגודת ישראל ודגל התורה נמצא לכאורה הקרב על הרוטציה בירושלים, אבל זה רק לכאורה. המאבק שם כבר הוכרע. אין שום כוח משפטי או ציבורי שיכול לכפות על אגודת ישראל לבצע רוטציה שמעוגנת בהסכם הנתון לפרשנויות סותרות. בנוסף העובדה הידועה ולפיה אחד החוגים הליטאיים פרש ונטל לעצמו כדי מנדט שלם מדברת בהחלט בעד עצמה.

בחיפה לעומת זאת הקרב טרם הוכרע וכל הקלפים הממוסמכים נמצאים בידיה של דגל התורה. ביום חמישי הבא, ה-27 למניינם, אמורה לפקוע כהונתו של אריה בליטנטל כסגן ראש העיר ובמקומו אמור להיכנס נציג דגל התורה מרדכי מיכאל (להלן: מיכי) אלפר. כמצוות החוק המחייב אישור מראש בתחילת הקדנציה על החילופין, ההסכם אף מעוגן בהחלטת מועצת עיר. בהחלטה נאמר כי ב-26 לחודש תיפסק כהונתו של בליטנטל ותחל כהונתו של אלפר. ממש כמו בהחלטת מועצת עיריית ירושלים על החילופין בין קלרמן לפינדרוס שיתבצעו ביום ראשון הקרוב.

הדברים מעוגנים גם בהסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת שס"ג וראש העיר עו"ד יונה יהב. ההדגשה על התואר המשפטי היא הקדמה לתמיהה העומדת לעלות בשורות הבאות.

הקאצ' הוא שיונה יהב ממש לא רוצה את אלפר כסגנו. הרבה יותר נוח לו עם מי שדוגל במערך יחסים שבין מושקה לפריץ. הפריץ זורק עצם כלשהי, ומושקה אומר תודה רבה. אלפר נמצא במערכת יחסים אישית די טובה עם יהב אך בכל הקשור לזכות הציבור החרדי לחיות בעיר המפרץ הוא לוחם די קשוח. הוא נלחם על מעונות וגני ילדים בנווה שאנן ובהדר, לא היסס לטרפד תוכניות בניה של יהב כאשר אלו נועדו לקבוע תחום מושב מצומצם לציבור החרדי.

אי לכך הודיע יהב שהוא לא מתכונן לקיים את ההסכם ולמנות את אלפר לסגנו. לביטול ההסכם הוא ייאלץ לכנס את מועצת העיר ולבטל את ההחלטה הקובעת שאלפר ייכנס לתפקידו בעוד כשבוע ימים בדיוק. במקביל הוא ייאלץ להודיע כי הוא לא מכבד את ההסכם הקואליציוני עליו הוא חתום.
בכל עיר אחרת, כולל בסיעת יהדות התורה בירושלים ידועת המלחמות ועימותי הרוטציה - הודעה כזאת הייתה גורמת לפרישה מיידית של כל הסיעה מהקואליציה. משל למה הדבר דומה, להודעה של נתניהו שהוא לא מכבד את ההסכם הקואליציוני, ולוקח מליצמן את תיק הבריאות או מגפני את ועדת הכספים. עד כמה שדגל ואגו"י צהובות זו לזו עדיין יש קולגיאליות פנים חרדית מול יריבים מבחוץ.

אבל גבולות ההיגיון נגמרים כנראה בכניסה לקריית אליעזר שבפאתיה הדרומיים של חיפה. מתברר שבאגודת ישראל נאחזים בהתנגדות של יהב למינויו של אלפר כדי להמשיך את כהונתו של בליטנטל. על פניו זה נשמע מדע בדיוני., כדי שבליטנטל ימשיך לאחר שכהונתו מסתיימת חוקית בשבוע הבא הוא צריך להגיש הצעת מחליטים למועצת העיר כדי שזו תקבל החלטה הפוכה וכפולה, הן על ביטול מינויו של אלפר והן למינוי שלו מחדש.

אבל כששואלים את בליטנטל עצמו זה בהחלט לא נשמע לו דמיוני. אני, כך בליטנטל, שליח של אגודת ישראל ושל הרב יעקב ליצמן., כל מה שיורה לי לעשות - אעשה. שאלנו האם זה כולל גם הפרה של ההסכם הקואליציוני. התשובה הייתה חזרה מדויקת על המשפט האמור. מה שיגידו לו לעשות הוא יעשה.

ועד שיגידו לו, מנהלים מקורביו מגעים חשאיים עם אחת החצרות הגדולות בעיר על הסכם גלובלי חדש. לדברי גורמים באותם חצר, מדובר בהמשך כהונתו של בליטנטל תמורת הסכמה שבבחירות הבאות נציג החצר יהיה במקום הראשון ברשימה. לידיעה זו אין אישור מבליטנטל וצמרת אגו"י אך כל הגורמים המעורים בקלחת העירונית מדברים עליה חופשי- חופשי.

אם אכן התרגיל המכוער ייצא אל הפועל, ויש רגליים לדבר שבסביבתו של ליצמן מדברים על זה כעובדה מוגמרת, יישמט מידיה של אגודת ישראל קלף מרכזי בוויכוחים עם דגל התורה. הקלף הוא הטענה "אצלנו מקיימים הסכמים" המועלית במקביל לאזכורים לרקורד הקצת חלש של דגל בקיום הסכמים (ההפרה בביתר ובחינוך העצמאי). יש לקוות שמישהו באגודת ישראל יתעשת ברגע האחרון וימנע את החרפה. במקביל יש לקוות שהרקורד המשפטי של יהב והאמירות הבלתי פוסקות שלו על מילה זו מילה והסכם זה הסכם יבואו לביטוי מעשי גם כשזה מדובר בחרדים.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. עדיף יהדות ביושר והגינות. מאשר נעבך-חרדיות.  (ל”ת)


    • העתק הדבק ממי? 


  2. צחוקים  

    איש תם

  3. רדוד  

    אלי

  4. סגנון משובח  

    הצופה לבת ישראל

;