1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. אימון אישי

חינוך למוגנות - איך נגן על ילדנו מפגיעה? חלק א'

איך אפשר להגיד לילד שצריך להיזהר אפילו מסבא? איך אפשר להסביר לילד על פגיעות מסוכנות מבלי לעורר אצלו שאלות מיותרות שאיננו רוצים שישאל? יצחק יונה, יועץ חינוכי מוסמך עונה על שאלות של הורים חוששים
יצחק יונה, יועץ חינוכי מוסמך, י"ד אייר תשע"ו 22/05/2016 17:49

ילדים בחיידר. צילום אילוסטרציה. נתי שוחט/פלאש90 ילדים בחיידר. צילום אילוסטרציה. נתי שוחט/פלאש90 צילום: נתי שוחט/פלאש90

בעקבות האירועים האחרונים בנושא פגיעות בילדים(חשוב לציין שלמפרע מסתבר שהם קרו והתקיימו בתוך מחננו במשך שנים רבות והתגלו רק חלק מהם לאחרונה), הורים רבים שואלים שאלות רבות כאשר המאפיין המשותף של כולן הוא חרדה גדולה לשלום ילדיהם.

איך מסבירים שצריך להיזהר גם מקרובים, דודים ואפילו אחים גדולים?
מי חולם שדוד, אח או גיס יפגע בילד שלי?
מהי תכנית מוגנות ואיך בונים אותה?
מה לעשות אם אני חושש/ת שילדי נפגע?
איך מזהים פגיעה בילד?
ועוד הרבה שאלות ותהיות.

נעשה סדר בדברים ונתחיל מהתחלה:

כיום אנו יודעים כי רוב העבריינים הכירו את קורבנותיהם לפני התקיפה; כ-30% הם קרובי משפחה של הילד, בדרך כלל אחים, אבות, דודים או בני דודים; כ 60% הם מכרים אחרים כגון חברים של המשפחה, שמרטפים או שכנים; ואילו זרים אחראים רק לכ-10% ממקרי תקיפה נגד ילדים.
הנתונים האלו מאוד מלחיצים כי אם לא נסמוך על הקרובים לנו אז על מי כן נסמוך?! הוא יכול לצוץ מכל מקם ומכל פינה. אולי הוא בכלל כבר שם (או פה) ועושה את המעשים האלו ולנו אין מושג ירוק על מה שקורה?!

אכן, זה באמת מלחיץ אך יחד עם זאת ישנה גם נקודת אור משמעותית.

בין כוחניות לפיתוי:
אין זה סתם שרוב הפגיעות מתרחשות ע"י קרובים או מכרים. הפוגעים בילדים מתאפיינים בכך שעל פי רוב הם אינם מתחילים את מעשיהם בכוח אלא ברכישת אמונו של הילד וזאת ע"י שלל מתודות, החל בנתינת דבר מתיקה (בעיקר אצל ילדים קטנים) וכלה בדאגה כנה ואמיתית לשלומם ולרוחניותם (מאפיין בעיקר מתבגרים שנפגעים ע"י מורי דרך ורבנים).

בדרך כלל, כאשר אנו מקבלים מתנה או מחווה מזולתנו, אנחנו מרגישים הרגשה נעימה ונוטים באותו הרגע לשכוח הרגשות מנוגדות. לדוגמה, כאשר מישהו הכעיס אותנו או פגע בנו, כאשר הוא בא לבקש סליחה ונותן לנו מתנה אנו נוטים להדחיק את רגש הכעס או כל רגש שסותר את ההרגשה הנעימה שמתלווה למחווה וכך אנו יכולים לסלוח. זאת השיטה בה משתמש התוקף, הוא יגלה לילד חיבה, אהבה או רצון לעזור וכדו' ע"מ לטשטש את התנגדותו וככל שגיל הילד קטן כך יותר פשוט להסיח את דעתו מסכנה או ממניפולציה.

ולמה חשוב לדעת את זה? כי התוקף (בפרט תוקף לאורך זמן) יחפש את הקרבן הנוח. זה שהוא יכול לסמוך עליו שלא יספר אם אמרו לו לא לספר, זה שמתבייש לעמוד מולו ולשאול שאלות ובעיקר זה שאין לו קשר נורמלי עם ההורים. זוהי א"כ נקודת האור: ניתן לגדל ילדים חסינים יותר מפני פגיעה, זאת ע"י לימוד הילד מה לומר במקרה של ניסיון לפגיעה, מה שירתיע את הפוגע כאשר הוא לא יראה בו "טרף קל" כמו גם הפסקת הפגיעה כמה שיותר מהר במקרה שחלילה כבר קרה.

אז מה לעשות כדי שהילד שלי לא ייפגע?
הטיפול בנושא פגיעות מתחלק לשלושה: מניעה, זיהוי, עצירה וטיפול.
בפרק הנוכחי ננסה לתת מענה הנוגע לחלק הראשון של מניעה ובניית תכנית מוגנות.

תכנית מניעה - איך לבנות תכנית מניעה/ מוגנות בבית?
כשמדברים על מניעה צריך להקדים ולומר כי לאור הסיפורים האחרונים שהתפרסמו, הורים רבים שרויים בלחץ והפתרונות שמחפשים הינם של כאן ועכשיו, אך אין זה נכון לבנות תכנית מניעה/ מוגנות מתוך לחץ. ראשית, כי זה לא יעיל, ושנית, כי זה עלול להתפרש אצל הילד כהיסטריה ממשהו נורא שקרה או שעומד לקרות - מה שלא עוזר להטמעת המסרים.

תכנית המוגנות צריכה לכלול אלמנטים של הכרת הזכויות שלי על הגוף שלי, הטמעת מושג הצניעות והמשמעות של סוד.

מה, להגיד לו שגם סבא יכול לפגוע בו?!
ישנה שאלה של הרבה הורים ושהוזכרה לעיל; איך מסבירים לילד שלי שצריך להיזהר גם מבני משפחה? התשובה לכך היא, נסביר לילדינו ש"הגוף שלי הוא שלי פרטי ואין לאף אחד רשות לגעת לי בגוף ללא הסכמה - גם לא לאבא ואמא". בשעה שאנו מקלחים את הילדים נשאל אותם האם הם מרשים לנו לסבן להם את הגוף. סביר להניח שבפעם הראשונה שנעשה את זה הם ירימו גבה אבל או אז נדע שהילד שלנו מתחיל להפנים מסרים נכונים לגבי הגוף שלו. אפשר גם להסביר לו: "זה הגוף שלך ואתה מחליט אם זה בסדר שנסבן אותך או לא. אם תגיד שלא, זו זכותך. אין לאף אחד, גם לא לאבא ואמא, זכות לגעת לך בגוף, ללא רצונך.

כהורים, אנו נדרשים ממש לחפש זמנים בהם נוכל להעביר את המסר הנ"ל באופן שזה ייתפס אצלו כדרך חיים ולא רק כ"הוראת שעה ברגעים היסטריים".

כמו"כ, נתרגל עם הילדים את המסרים הנ"ל בזמן אמת. למשל, כאשר אנו בגינה עם הילד ואדם מבוגר נופף לילד לשלום (מה שקורה הרבה), לבדוק איך הילד הגיב ואז לפתוח שיחה בנושא: מה אנחנו עושים אם מישהו שאנחנו לא מכירים אומר לנו שלום? (מחפשים את אמא בעיניים ועושים לה שלום ואפשר אפילו לומר, הנה אמא שלי.) ואם אמא לא באזור? (נקום ונחפש אותה ונגיד לה שאיזה סבא אמר לי שלום.) כמובן שאין זה אומר שכוונותיו של האיש זדוניות ואף לילד לא נעביר מסר כזה אך יחד עם זאת, אנו מצפים שהילד יבין שהאדם הזר לא אמור להילחץ מזה שאתה פונה לאמא או לאבא כאשר הוא פונה אליך. ניתן גם לשאול: אם כאשר אתה תעשה לי שלום עם היד האיש ימהר להתרחק, מה זה יאותת לך? "אם מישהו עשה לך משהו שנראה לך רע, מה נעשה?" (נספר מיד לאדם הראשון שאנחנו בוטחים בו).

ועשית ככל אשר יורוך?
אמנם ידוע, כי רוב המוטיבים שישנם בפגיעות אצל ילדים הינם חוצים מגזרים ודתות, אך ישנו מוטיב אחד שמאפיין לצערנו יותר את הציבור האמוני, והוא, שמגיל קטן אנו מחנכים את הילדים שלנו על כבוד להורים, למורים ולרבנים וכו' מה שמגביר את הסיכון במצבים בהם הפוגע הוא בעל סמכות הורית, חינוכית או דתית.

לכן, א. כאשר אנחנו מדברים עם הילדים שלנו על כיבוד אב ואם וכבוד למורה או לרב וכדו' זו הזדמנות מצוינת לשרבב מסר מוגנות כדוג' "מה שאבא ואמא אומרים או הרב אומר צריך לעשות, אבל כמובן רק אם זה נראה לנו שה' מרשה. אם זה משהו שנראה לנו שזה אסור - לא נעשה זאת! למשל, אם אמרו לנו לשמור את הדבר בסוד". ב. נלמד ונאמן את הילד לזהות בעצמו מצבים מסוכנים. נטמיע את זה ע"י שתי עקרונות: הסתתרות וסוד.

נאמר לילד: "אם מישהו מנסה מאוד מאוד להסתיר משהו שהוא עושה איתנו, כנראה שהוא עושה משהו לא טוב! וזה ממש לא משנה מי זה!"

נלמד את הילד מה זה "סוד טוב" ומה זה "סוד רע"?
סוד טוב: זה נעים, זה לזמן קצר, זה סוד שאנחנו לא מתביישים בו.
סוד רע: זה לא נעים, דורשים מאתנו לא לספר לעולם, הוא מציק לנו.

אם מישהו אמר לי לשמור סוד מאבא ואמא זה אומר שהוא כנראה עשה משהו רע ולכן אני מיד הולך לספר לאבא או אמא!

איך נדבר על הנושא עם הילד בלי שהוא ייבהל או ישאל יותר מדי שאלות?
ראשית, אין מושג כזה יותר מדי שאלות! עדיף לנו שילדינו ישאלו את השאלות מאשר שחלילה אנחנו נשאל אותם לאחר מעשה. ושנית, ניתן להטמיע מסרים של זהירות מפגיעה אישית, בתוך סכנות שלא קשורים בדווקא לפגיעות מסוג זה: נדבר על נזקי השמש בחופש/ נהיגה בזהירות באופניים בשולי הכביש/ סכנת טביעה בים ולהוסיף גם: יש להיזהר מזרים/ לא לעלות על רכב שאינך מכיר וכו'/ יש סכנות שעטופות במתנות (לשוחח על חיזוי וזיהוי, למה הוא בכלל נותן לי מתנה? האם הוא מבקש ממני משהו בתמורה למתנה? האם מה שהוא מבקש זה נראה לי משהו שמותר לעשות?/ ללכת עם חברים, לא לקצר את הדרך למקומות שלא הולכים בהם אנשים .לא לקבל ממתקים מזרים. לא ללכת עם אף אחד לשום מקום. לא לפתוח לאף אחד הדלת בבית. לא למסור פרטים אישיים.

והכי חשוב: יש ללמד תגובה מידית במקרה שמישהו מבקש ממך משהו שנראה לך אסור/מסוכן.

"צריך להגיד לא! ולבצע ניתוק מהיר מהמקום ללא שמירת קשר עין".
בפרק הבא נדבר על שני החלקים הבאים שהם זיהוי, עצירה וטיפול. וננסה לענות על השאלות:
• איך נגלה אם ילדנו עבר חלילה פגיעה מינית?
• מה עובר על ילד שנפגע מינית?
• אם אני חושד/ת שקרוב משפחה עשה משהו שלא כשורה- מה ואיך לעשות?
• אם משהו בהתנהלות או בהתנהגות של המורה של הבן שלי נראה לי לא כשורה, מה לעשות?
• אם הילד נפגע בצורה כזו או אחרת, מה לעשות בטווח הקצר ומה בטווח ארוך?

לשאלות בנושא ובנושאי חינוך אחרים ניתן לפנות בדוא"ל a900300@gmail.com

יצחק יונה
יועץ חינוכי מוסמך - אוני' בר אילן. ומטפל קוגנטיבי התנהגותי (cbt) – הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות שע"י אוני' חיפה ואיט"ה.
מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. למה אין חוק על הפקרות הנוראה באיטרנט  (ל”ת)

    סדר והגנה נבונה

    • איזה כיף לנוול את הפה ועוד עם תירוצים (ל”ת)


  2. איך מעלים כתב שלמד באקדמיה הארורה זה אתר חרדי?  (ל”ת)


    • תתקדם!! (ל”ת)


  3. נעזרנו בו בטיפול בבן שסבל מחרדות תקופה מאוד ארוכה.  

    אמא למתבגר

  4. הכתב למד בישיבת המשגיח הסורר  (ל”ת)

    וילינשטוק

;