ד' כסלו התשפ"ה
05.12.2024

מוזיאון ישראל עם תערוכות ייחודיות לחנוכה

זה הזמן לבקר במוזיאון ישראל וליהנות מתערוכות אקטואליות לחג

מראה כללי של גלריית החנוכיות. צילם אלי פוזנר
מראה כללי של גלריית החנוכיות. צילם אלי פוזנר

חנוכייה ומוזיאון, לכאורה שני דברים שלא הולכים יחד. מה לחג כה קדוש ונעלה עם "תרבות", ועוד כזו המתכתבת עם יוון ומצרים. אך ביקור במוזיאון ישראל, גילה לנו תערוכת חנוכיות שהחכימה אותנו במנהגי יהודים בארצות שונות ובמרוצת השנים, מהם הבנו שדווקא חנוכה הוא הזמן. לא רק בגלל תערוכת החנוכיות, אלא גם בגללה.

אגף היודאיקה במוזיאון, מספק הפתעות היסטוריות ואולי אפילו היסטריות לכל מי שמנהגי יהודים וחייהם בעבר, מסקרנים ומעניינים אותו.

הביקור עצמו מספק תחושה אירופאית אמיתית. העיצוב, החללים ואפילו תרבות המבקרים לצד התנהלות הצוות - חוויה שלרגע מוציאה אותך מהאווירה הייחודית של ירושלים ומקפיצה אותך כדי להבין - בפעם המי יודע כמה, את הפער בין ישראל לאירופה. אבל זו כבר מודרניזציה.

בחזרה אל החנוכיות. התצוגה המרשימה מזכירה לנו שעד לפני כ 400 שנה, לא התערבבו המושגים. 'מנורה' זו מנורה, ו'חנוכייה' זו חנוכייה - כזו שבנויה עם גב. עד היום יש אדמו"רים ובני משפחותיהם המקפידים על חנוכייה בדגם המקורי, עם הגב, עם אפשרות לתלייה, וכזו שלמעשה הסתירה את ה'פרסומי ניסא' מהעוברים ושבים ברחוב - זאת בהתאם לזמנים בהם יהודים חששו להבליט יהדותם.

חנוכיות עתיקות אחרות החזירו אותנו למסכת שבת והתיאורים בה על הדרך בה הציבו פתילות בשמן כדי להדליק נר. מעין צלוחית קטנה, בשלל צורות, שאל חזיתה מוזרם השמן במעין תעלונת קטנה ושם מוצבת הפתילה. כך גם עשו את החנוכיות בתקופות מסוימות. מעניין לציין, שדווקא חנוכיות מארץ ישראל הן הכי קרובות לצורת החנוכיה בה נוהגים כיום להדליק בעיקר הליטאים.

באופן מפתיע על גבי חלק מהחנוכיות מופיעים תבליטים לדמויות רחוקות מיהדות, וכמו משהו שנראה כהכרה בערכים מקומיים ודמויות הירואיות של תרבויות זרות ליהדות. אולי זה נעשה מתוך רצון להסתיר את השימוש היהודי לכלי המפואר, אולי חוסר בידע הלכתי, אך מה שברור שלפחות מההוכחות הוודאיות המוצגות במוזיאון, מזה שמונה מאות שנה לכל הפחות, השקיעו יהודים מאמץ וממון רב, זמן וכישורים יוצאי דופן, כדי לפאר את החנוכיה.

בחלק בו מוצגים בתי הכנסת - כמה כאלה שהועתקו כמעט בשלמות מקצוות עולם - נדהמנו לגלות כי בבית הכנסת מקוצ'ין הודו, באחת מתוך שלוש הקהילות, בעל הקורא בספר תורה עלה לקומה מעל לחלל בית הכנסת ולמעשה מקבילה לעזרת נשים ומשם קרא בתורה המתפללים בקומה התחתונה.

תודה לד"ר רחל צרפתי על המידע והסיור המרשים שהעניקה לנציג האתר

גלריית החנוכיות במוזיאון ישראל:























צילום: אלי פוזנר



בית הכנסת מקוצ'ין (באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים)
מוזיאון ישראל ביקור חנוכה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}