1. עמוד הבית
  2. מחשבים ואינטרנט
  3. טכנולוגיה

הדרך החדשה להתמודדות חרדית עם אינטרנט וסמארטפון: המסמך המלא

יותר ממאה אלף איש נחשפו לפרסום הבלעדי ב"בחדרי חרדים" על העמדה התורנית של הרבי מקרלין - איך להתמודד עם פגעי האינטרנט והסמארטפונים • הפרסום יצר רעידת אדמה של ממש, וכעת אנו מביאים לראשונה את המסמך המלא - ובעברית • פרסום ראשון
משה ויסברג, ג' טבת תשע"ז 01/01/2017 13:44

פרסום ראשון פותחת

המסמך המרתק מבית מדרשו של האדמו"ר מקרלין סטולין המשנה חשיבה על התמודדות חרדית באינטרנט שפורסם לראשונה ב'בחדרי חרדים' וגרם לגל תגובות והתעניינות בארץ ובעולם.

האדמו"ר מקרלין סטולין, הנוקט בגישה לפיה אין מקום לאסור באופן גורף את השימוש בטכנולוגיה, וכי זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה - מסר את משנתו לחסידים באמצעות הרה"ג רבי שמעון שפיצר, מגיד שיעור מפורסם בדף היומי, שפירט בשיעור ארוך את הדברים.

כעת השיעור המלא נכתב בפרוטרוט והוא מובא ב'בחדרי חרדים' במלואו.

חלק א' - הרבה דרכים למלחמה
ראשית נצטט את השאלות העיקריות אשר רבים מתחבטים בהן.

א. כיצד ייתכן להקל בדברים העומדים ברומו של עולם? הרי החשש הוא מפני הדברים החמורים ביותר וכידוע כי רבים חללים הפילה הטכנולוגיה הזו. ובפרט, שהרי דרך החסידות מעולם היתה ללכת לפנים משורת הדין, כמובא ב'חובות הלבבות' שיפרוש אדם מצ"ט שערי היתר כדי שלא לבוא לאיסור, אם כן איך תיתכן הנהגה כזו שנראה לכאורה כאילו מזלזלים ומקילים ראש בדבר שהיה מן הראוי להחמיר בו כדרכם של חסידים?

ב. רבים זועקים ואומרים: 'אני מכיר אברך ירא שמים אב למשפחה בעל רגש בתפילה, ובית לתפארה שרכש מכשיר כזה מפני הצורך ומאותו יום השתנו חייו לבלי הכר, למרות שסבר שהוא יוכל להישמר, למעשה הוא נחלש ברוחניות ור"ל הגיע לשאול תחתית', כיצד אפשר אפוא להתעלם ממכשולות עצומות אלו??? בפרט, לאור המציאות שהטכנולוגיה מתקדמת הלאה והסכנות גוברות עוד ועוד, הרי לא נוכל להחריש ולהתעלם!

ג. הרי גם אלו שיש להם סינון טוב, רואים אנו שהתמכרו לגמרי למכשירים אלו, ומאבדים זמן ועוסקים בהבלים יומם ולילה באופן חמור ביותר, כיצד ניתן להתעלם מסכנה כזו? האם אין כאן התעלמות כלשהי מהמציאות?

להגדיר היטב את הבעיה לחלקיה

א. כדי להבהיר היטב את הענין, ראשית יש להבין שאי אפשר להכליל ולערב את כל הבעיות בחדא מחתא. עלינו לחלק את הסוגיא לפרטים השונים ולהבין כל חלק בפני עצמו. נושא "הטכנולוגיה" בכלל, ו"הפלאפונים" בפרט מורכב מהמון פרטים. ביניהם כאלו שהם בגדר "איסור" ממש, אחרים המוגדרים רק כ"בלתי ראויים", ישנן גם תופעות נלוות המסתכמות רק בכך שאנו לא מורגלים להם, במבט ראשון הן נראות חמורות מאוד אולם במחשבה שניה נראה שאין זה כצעקתה. הכלל: יש להבין ולפרט כל חלק בפני עצמו.

צילום: יוסי זמיר פלאש 90
צילום: יוסי זמיר פלאש 90

הרבה דרכים למלחמה
נפתח בדוגמה מהוויות העולם. לא מזמן סערה כל הארץ בענין "האיום האיראני". דווח כי איראן שואפת ומקדמת תכנית של פיתוח נשק גרעיני, וקברניטיה מצהירים בקול גדול על מטרתם הנוראה, ה"י. כידוע, התקיימו וויכוחים בין מקבלי ההחלטות בממשלה כיצד יש לקדם את פני הרעה. היו שדגלו בדעה שיש לבצע תקיפה אווירית ולמגר את האיום. אמנם תהיינה לכך השלכות קשות, העורף עלול להיפגע, יהיו הרבה הרוגים חלילה, אולם, הם עמדו על דעתם שזאת הדרך המועדפת למיגור האויב, מאשר להמשיך ולחיות עם איום תמידי של הגרוע מכל. מאידך, היו רבים שחלקו על גישה זו. הם לא זלזלו כלל בחומר האיום, אך סברו שעדיף לנקוט בדרכי לחימה שונות. עדיף ללחום מבפנים, כמו: השתלת ווירוסים למחשבים האיראנים, שיגור מרגלים, חיסול מדעני גרעין בכירים ועוד. היו גם אחרים שטענו שיש ללחום רק במישור הדיפלומטי - בעיצומים או סנקציות וכו'.
הווי אומר: הרבה דרכים למלחמה וכמה אנפין ואופנים ישנם בשדה הקרב.

וכאן המקום להדגיש ולהוקיע את הטעות שהשתרשה בקרב רבים וטובים. רבים טועים לחשוב כאילו ישנן שתי שיטות בנידון. שיטה אחת הדוגלת במלחמה בפגעי הטכנולוגיה, והשיטה האחרת הגורסת שאין מקום להילחם בדבר. מדוע? כי כנראה אין זה נורא כ"כ ח"ו... לכן אפשר להקל.

מחשבה זו בטעות יסודה!!! אין כאן שום מקום לדיון האם צריכים להילחם או לאו. השאלה היא רק על אופי דרכי המלחמה. כיצד יש להתנהל במלחמה גורלית זו. טעות לומר שיש כאן מחמירים או מקילים. חלילה לומר כן, שהרי אין שום מקום להקל ראש ח"ו בסכנות חמורות כאלו.

אלא, ישנה כאן שיטה ברורה המסורה לנו בס"ד והמאירה את עינינו כיצד יש לנהוג במלחמה זאת. מה הן הדרכים הנכונות למלחמה בשדה הקרב הקריטי הכרוך בסכנות וחורבן נורא אם אין נלחמים בו בדרך הנכונה. האחריות היא על הכלל, ויש להבהיר כי שומה עלינו להילחם במלחמה זו וכי הדרך במלחמה זו שונה מכפי שרגילים לחשוב.


תכנון לטווח הארוך
נתבונן באירוע שהתרחש לפני כעשור, לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בארה"ב החליט נשיא ארה"ב דאז לפתוח במלחמה קרקעית בעיראק במטרה לכבוש ולהילחם נגד המדינה העוינת ממנה יצאו קיני טרור. כיום כעבור 10 שנים במבט לאחור התבררה הטעות הקריטית. כתוצאה מאותה מלחמה, קמה 'המדינה האסלאמית' - "דאע"ש" שכבר טבחה במאות אלפי בני אדם ברחבי העולם, והעולם כולו מקדיש מאמצים רבים ללחום נגדה.

רבים מהמומחים טוענים שסיבת היווצרותה של 'המדינה האסלאמית' נבעה מהחלל הריק שנוצר כתוצאה מהפיכת עיראק למדינה נטולת שלטון ובעקבות האנדרלמוסיה ששררה לאחר כניסת צבא ארה"ב למדינה. מה התברר? - היקף כמות הנרצחים והחורבן במדינה ובמדינות מסביב, גדולה בהרבה ממה שאמור היה להיות בשלטון הקודם.

זאת תוצאה של חוסר חשיבה לטווח הארוך. מובילי המלחמה בעיראק חשבו רק על הטווח הקצר והתמקדו במטרת הפלת השלטון הקיים. הם לא לקחו בחשבון את התוצאות לטווח הרחוק - מה יקרה לאחר מכן. הם לא נערכו היטב לשלבים הבאים וכך נוצר וואקום שהביא למצב בו עריקי צבא עיראק התקבצו יחד והקימו את גוף הטרור הנורא ביותר בעולם. זן חדש של מחבלים שזעזעו כל לב ברחבי
תבל. מצב גרוע בהרבה מקודמו.

בכל מלחמה הנטיה הטבעית היא להעדיף לחסל לגמרי את האויב בבת אחת. אולם, במלחמה כמו במלחמה, נדרשת מחשבה ודעה רחבה. תכנון שקול ונטילת אחריות מוחלטת. גם במבצעים שנערכו בעזה נשמעה תמיד הדעה של הדוגלים בשיטה 'לחסל את האויב' - להילחם ולהרוג את כל המחבלים ולמחוק אותם. מאידך, נשאלת השאלה מי מוכן לקחת אחריות ולהמר על השלב הבא כיצד נתמודד עם התוצאה ומי ערב שהיא לא תהיה יותר גרועה מהמצב העכשווי?!

כאמור, כך הן גם פני הדברים בנושא הטכנולוגיה. בוודאי אין שום מקום לפקפוק שמוכרחים להילחם ללא הרף, אין מנוס מללחום במלחמה האמיתית ואסור לנו לחמוק ממנה. אכן מלחמת קודש זו מתנהלת בעוז במחננו בכל תוקפא דקדושה, אולם, היא מתנהלת בראיה לטווח הארוך ותוך נטילת אחריות מוחלטת על כל השלבים הבאים בס"ד. רק זאת הדרך הנכונה להצליח במערכה.

גם במלחמה עלול מי שנקלע לחזית לחשוב בטעות שכאן מסתיימת הלחימה, אולם טעות גדולה בידו. מתחת לרדאר, הרחק מעיניו מתרחשת לחימה מקבילה בשלל כיוונים. את תוצאת אותה לחימה לא רואים תמיד מיד, זו דרך 'ארוכה שהיא קצרה' שאת פירותיה קוצרים לפעמים בטווח הארוך. אף כאן עלינו לדעת שזאת הדרך היחידה שתלווה אותנו ואת בנינו לדורות. רק ההיערכות הנכונה להתמודדות עם התקדמות הטכנולוגיה שתמשיך ותגבר היא הדרך במלחמה זו המתמקדת בשרשי הבעיה בעצמה.


חלק ב' - מדוע מכשיר 'סמארטפון' אינו חפצא דאיסורא
בשורות דלהלן נבאר את הענין גם מבחינה הלכתית, ועלינו להדגיש: חלילה אין כאן מקום לזלזול בגדולי ישראל שליט"א. אלא מו"מ בדברי תורה. בד בבד ישנה כאן ביקורת נוקבת כנגד מהלך שנשמע בחוצות כאילו המכשירים למיניהם הם "חפצא דאיסורא", ויש מקום לבזות ולגנות מי שמחזיק בהם אף באופן מותר עם סינון, וזה מהלך שאינו נכון כלל על פי תורה.

א. על פי תורה אין מקום להגדירו כ'חפצא דאיסורא'. על פי תורתנו הק' אין מקום לאסור חפץ המיועד לשימוש באופן מותר. קל וחומר כאשר רבים נזקקים לו לצרכים רבים וחיוניים ההולכים ומתרבים מיום ליום, קשה מאוד למצוא מקום ע"פ תורה לאסור אותם. וזה ברור שבוודאי אם יש חפץ שאין בו שום צורך, ואינו מיועד אלא לדברים האסורים, אמנם הוא אסור לשימוש, משא"כ מכשירים אלו המיועדים להשתמש בהם לצרכים אמיתיים, אי אפשר לאסרם. וכמו שמצינו בש"ס ובפוסקים כמה פעמים שלא אסרו דברים, הגם שאפשר להשתמש בהן שלא כדין. אף שלאחר הסינון יש עדיין מקום למכשולות, מכל מקום אין זו סיבה שיהיה מקום לתת על זה שם איסור לפי המבואר בחז"ל, בשו"ע ופוסקים להדייא, וכדלהלן.

רכב בזמן חז"ל, מה היה דינו?

הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא - הרכב, וכלי התחבורה השונים. אלו קיימים כבר שנים רבות ובכל
זאת לא נשמעה מעולם סברה לאסור את השימוש בהם עקב הסכנות הרבות הכרוכות בהם. הרי רבים חללים הפילו אותם רכבים מסוכנים. אבות ובנים נגדעו, משפחות נהרסו רח"ל, מיליוני בני אדם נהרגו בתאונות דרכים ברחבי העולם, פחדים נוראים, ולמרות הכל לא אסרו זאת חכמי התורה. אם נתבונן ונחשוב האם בזמן חז"ל היו אוסרים את הנסיעה ברכב? התשובה: לא! והראיה לכך מספינה. בזמן חז"ל התירו להפליג בספינה על אף הסכנה שבכך כמו שמצינו בגמ' שאנשים הרבה נטבעו ונהרגו ויורדי הים באניות צריכים לברך 'הגומל', מכל מקום לא מצינו שום אזכור ומשא ומתן לאסור את השימוש באותן ספינות. על כרחך מוכח שכל חפץ וענין שהמציא לנו הקב"ה במסגרת טבע העולם ואפשר להשתמש בו לדברים המותרים אינו נאסר, ואין מקום לומר שהוא 'חפצא דאיסורא'.

לפני כ-30 שנה אירע בארה"ב מעשה נורא. אדם נהג ברכבו בפראות ותוך זלזול בחוקי התנועה, עד שפגע באברך אב למשפחה ודרס אותו רח"ל בהותירו את ילדיו הרכים יתומים. המקרה זעזע מאוד את אמות הסיפים ברחוב היהודי. ברגע אחד של שטות וזלזול בנהיגה נכונה נהרסה משפחה שלימה. הכל התהלכו הלומי כאב. במהלך ימי השבעה, היו שהתבטאו מתוך כאב באמרם: 'בזמן חז"ל היו אוסרים כליל את המכונית'... ימים ספורים לאחר מכן חל ליל הראשון של סליחות, וכ"ק אד"ש בעת שיחת קדשו הזכיר את ענין התאונה הקשה. בתוך הדברים אמר שבזמן חז"ל היו מחמירים ומתקנים תקנות גדולות וחוקים לשמירת הבטיחות בדרכים. כשתמצי לומר: כאן טמון החילוק בין אמירה הנשלפת מתוך כאב לבין מה שנאמר מתוך אחריות כללית.

הגדרת 'דרכא אחרינא'

נדגיש, שאין הכוונה למכשירים ללא סינון ח"ו, מאן דכר שמייהו. הדברים כאן מתייחסים אך ורק למכשירים עם סינון ראוי. האווירה הרווחת כיום היא שאף מכשירים אלו הינם בגדר של ברירת מחדל, ורבים מצטטים שאסורים כדין 'איכא דרכא אחרינא', ועל כך יש לדון ולברר את הדבר מבחינה הלכתית כדלהלן:

סוגיא דדרכא אחרינא מובא בגמרא בבא בתרא (דף נ"ז:), בה מבואר שכאשר אדם רוצה לעבור בדרך מסויימת שיש שם חשש מכשול – אי 'איכא דרכא אחרינא' — דהיינו: אם יש עוד דרך להגיע אל יעדו - והוא בוחר ללכת בדרך המכשולות, רשע הוא והנה שם אין מפורש מהו גדר דרכא אחרינא, האם מיירי גם באופן שהדרך האחרת ארוכה יותר או קשה יותר ולמעשה, אין שום ראיה מהגמרא לאסור גם בכה"ג מדין 'איכא דרכא אחרינא' ולחייבו ללכת בדרך הארוכה או הקשה. אף בראשונים
שם בסוגיא לא נמצא דין כזה. וזה בוודאי דין שאי אפשר לבדותו מליבנו ולומר שאף באופן שאדם
נזקק לדרך זו, ויותר ניקל לו ללכת בה, הרי זה גם נכלל בגדר "איכא דרכא אחרינא".

בפסקי מרן הגר"נ קרליץ שליט"א בהלכות יחוד פסק הלכה למעשה, שהחובה ללכת בדרכא אחרינא היא כשיש דרך אחרת שאינה ארוכה או קשה יותר.

ראוי להזכיר את דברי מרן פוה"ד הגר"מ פיינשטיין זצ"ל באה“ע סי‘ נ"ו שם מתייחס בבהירות לשאלה זו. הגר"מ מצטט את הגמרא בה מבואר שכאשר אדם רוצה לעבור בדרך מסוימת שיש שם חשש מכשול - אי איכא דרכא אחרינא והוא בוחר לילך בדרך המכשולות רשע הוא, ואי ליכא דרכא אחרינא
אנוס הוא. והקשה הגר"מ על דין זה שאם אין לו דרך אחרת מותר מפני שהוא 'אנוס': ותמה 'ומה בכך שליכא דרכא אחרינא', הרי הוא עובר על אחד משלוש עבירות החמורות, שהן 'אביזרייהו דג"ע'
ואם כן, מה שייך כאן טענת אונס, הרי הן בגדר של יהרג ואל יעבור? ואיך מותר לו לילך כלל למחוז חפצו? הרי עדיף שיישאר בביתו? ואם משום שצריך להתפרנס ולעבוד ושאר צרכיו, מה בכך? הרי אונס ממון הוא, ואינו דוחה שאר איסורים???.

אלא מסיק הגר"מ דעל כרחך צריך לומר דכיוון שאין כאן איסור ממש אלא חשש שיבוא לידי הרהור, והוא הרי הולך באופן היתר - לצורך פרנסתו וכדו', אם כן אינו מחויב לחשוש שיבוא לידי איסור ולהפסיד ממונו ושאר צרכיו. על כן יכול לילך לדרכו ומן השמים יסייעו בעדו. ומדבריו מבואר להדיא שהיה פשוט לו בפירוש הגמרא בסוגיית 'איכא דרכא אחרינא' שאין שום מקום לאסור אדם מלכת לחפציו ולצרכיו מפני חששות וכו'. וכפי שכבר הזכרנו שאין מקום לומר על חפץ שהוא חפצא דאיסורא כשאין בו איסור ממש אלא אפשר לבוא על ידו לחששות, וכנ"ל.

כאן יודגש שבאמת אין מקום להקל במי שמשתמש במכשיר לצורך שטויות והבלי הזמן בעלמא, שאז ייתכן שנכלל בגדר 'איכא דרכא אחרינא'. אנו עוסקים במי שצריך את המכשיר לצרכים אמיתיים בחייו.

הלוואי שהמכשיר מעולם לא היה נוצר
ב. הגישה לאוסרו כ'חפצא דאיסורא' נועדה לכישלון זאת ועוד, עצם הגישה של הטלת איסור על הדבר, נועדה מראש לכישלון. במבט מפוכח לטווח ארוך ניתן להעריך בוודאות כי היקף התקדמות הטכנולוגיה שאנו רואים היום הוא עדיין כאין ואפס נוכח מה שמצפה לנו בעתיד הלא רחוק. במבחן המציאות לא יתאפשר לעמוד בהתבדלות מול הצונאמי הטכנולוגי שיציף אותנו מכל עבר.

העולם מתקדם והולך בקצב מהיר מאוד, ולכן המצב כיום הוא כך: בו בזמן שאנו נלחמים במעטפת של הבעיה ואוסרים לדוגמה מכשיר ספציפי ללא שנטפל בשורש הבעיה, מהר מאוד מגיע מצב בו רבים נזקקים כבר למכשיר זה באופן חיוני, ואז מחוסר ברירה חייבים לשנות את המאבק - כלומר, מתירים את המכשיר הספציפי הקודם ומכריזים על מכשיר חדש, מתקדם יותר שהוא הוא ה"חפצא דאיסורא", וכאשר מתברר שגם באיסור זה הציבור אינו יכול כבר לעמוד, אזי עוברים לאיסור הבא... וחוזר חלילה.

זו לא הדרך הנכונה. במבט למה שהיה בעבר, נוכל להיזכר בתקופות שונות בהן נאסרו מכשירי מדיה שונים כאלו, שתוך תקופה לא ארוכה נהפכו לנחלת הכלל. האיסור הקודם פג תוקפו ופרח כלעומת שבא. אף על מחשבים יצאו בעבר בקול קורא שאסור הוא. מפאת כורח המציאות משתנים הדברים כל העת, ולעתיד ניתן לומר בבירור שהמציאות לא תשתנה לטובה. אדרבה, המצב רק יחמיר ויהפוך להיות יותר גרוע ומורכב. אנו נזדקק לשימוש בדברים אלו יותר ויותר.

כ"ק אד"ש התבטא בלשון קדשו: "הלוואי שהמכשיר מעולם לא היה נוצר"... אך כעת במציאות הוא קיים ולא יעזוב אותנו כ"כ מהר. זאת המציאות הקיימת שעלינו להתמודד עמה באופן מושכל ומתוחכם בס"ד. השיטה של איסור באופן גורף לא תוכל להתקיים והציבור לא יעמוד בזה. כאן המקום להוסיף שישנה גם מציאות נוראה של 'זילותא דבי דינא' - זלזול נורא בגדולי הדור שליט"א. כיום נוצר מצב בו ההוראה הברורה בקהילות ישראל נהפכת אצל רבים ללעג ולקלס, בשל הצורך החיוני לשימוש במכשירים השונים. תופעה כזו היתה פעם רק נחלת אנשי שוליים בודדים, ולדאבון לב פשתה תופעה כזו בקרב רבים וטובים, לזלזל בשאט נפש בהוראות גדולי ישראל רח"ל, וכדאי בזיון וקצף.

ג. ברגע שהכל נאסר, כתוצאה מכך אנשים מקילים לעצמם גם במכשיר בלתי מסונן נקודה נוספת ויש לציין שזו אינו סיבה העיקרית, אלא תוספת דברים( הגמ' בפסחים )דף י"א. – י"א:( דנה לגבי איסור הטלת מום בבכור. ומובא בכור שאחזו דם, דהיינו שחלה וצריך להקיז דמו. לרבי יהודה לא יקיז דמו, שמא יטיל בו מום. וחכמים סוברים יקיז ובלבד שלא יטיל בו מום, כלומר: שישמור מאוד שלא יטיל בו מום. הגמ' מבארת את טעם החכמים, שאנו מתירים להקיז דמו, מכיון שאדם בהול על ממונו - אי לא שרית ליה יעשנה באיסור שדואג על בהמתו... וברש"י הק' דף י"א: "הואיל ובהול הוא על ממונו אי לא שרית ליה עובר על דבריך ועושה, ושוב אינו נזהר בין מקום מום לשלא במקום מום, דסבור שהכל שרי".

היוצא מדברי רש"י הק' שאם אוסרים דברים המותרים משום חשש איסור, במצב שאדם בהול על ממונו, בסוף הוא יעשה זאת בכל מקרה אף באיסור. וכמו שאנו רואים במו עינינו, שברגע שהאדם
מרגיש שממילא הוא כבר 'לא בסדר' ואינו עושה כשורה, אזי כבר לא אכפת לו אם יש לו סינון או לא ואין שום חילוק בעיניו בזה. ומציאות זו כואבת באופן נורא. ישנם היום כאלו שלא היתה להם ברירה והיו חייבים להשתמש במכשיר, ובעקבות כך חשו עצמם כ'פושעים' רח"ל, וחשבו בעצמם שהרי בקהילה שלהם אין שום הבדל בין מכשיר מסונן או לאו, עד שהגיעו רח"ל לדיוטא התחתונה בשימוש במכשיר פרוץ לגמרי. זו תוצאה של יחס בלתי נכון למכשירים אלו כאמור.

לסיכום:

א. עפ"י תורה א"א לאסור דבר המיועד לצרכי יום יום, גם אם יש חשש מכשול.

ב. במבחן המציאות, אין פתרון לאסור מכשירים ספציפיים כשהצורך משתנה כל העת.

ג. כתוצאה מהאיסור הגורף, רבים נכשלים ואומרים "הכל שרי".

חלק ג' - הדרך הנכונה להתמודד עם פגעי הטכנולוגיה דרכי ההתמודדות בתאונות דרכים ניתן להשוות מלחמה זו למלחמה הנצחית בתאונות הדרכים, מכיון שכפי שהזכרנו, גם ברכב אי אפשר לאסור באופן גורף, ומצד שני חייבים ללחום בכל העוז נגד הנזק שהרכב גורם. גם במישור זה
הכאב גדול מאוד. ישנם הרוגים ופצועים.

הבה ננסה להתחקות אחר דרכי ההתמודדות והפתרונות המקובלים בעולם הגדול מול בעיה זו הגובה
אלפי ורבבות קורבנות.

בהתבוננות, ניתן לחלק את דרכי ההתמודדות בדרכים לשלושה חלקים.

1. חוקים, אביזרים ותקני בטיחות בתקופה הראשונה להמצאת הרכב עדיין לא היו קיימים שכלולי הבטיחות שישנם כיום. לדוגמה: 'בלם יד' המיועד לעצירות פתאומיים - הוא רעיון שנוצר במשך הזמן ולא היה מתחילה. או: כיסי אויר להגנה במקרה של תאונה, ההקפדה על חגורות הבטיחות, ולאחרונה אף טכנולוגיה המזהה עצמים סמוכים ברדיוס קרוב לרכב ומתריעים על כך בצפצוף קולני, גם אורות אזהרה בעת התחממות יתר וכו'. במשך הזמן רק משתכללים ומוסיפים רעיונות ועזרים לבטיחות. כך גם חוקי התנועה משתדרגים ומשתנים לטובה מעת לעת לייעול הבטיחות. ובכל זאת, כל אלו אינם מהווים פתרון קסם שיפתור לגמרי את בעיית התאונות. אך אין זה פוטר מלפעול במירב היכולת ואכן נמנעות ב"ה הרבה תאונות הודות לכך.

2. נושא ההסברה ישנו גוף הנקרא: "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים" הפועל ללא הפסקה להפיץ תעמולה, סיסמאות והסברה מסיבית, כמו: "אל תתעסק בנהיגה בדברים אחרים כי הילדים מחכים לך בבית", ושלל רעיונות ופרסומים הבאים לעורר ולשכנע את ציבור הנהגים לשמור על כללי הנהיגה, בתיאורים מסמרי שער על מה שעלול לקרות למי שלא שומר את הכללים, בצבעים חיים, בקול רעש גדול. כך גם הגברת המודעות לאי נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אין ספק שזה משפיע לטובה על אנשים.

3. יש כאלו שאסור להם לנהוג למרות כל תקני הבטיחות האמורים ולאחר מסע ההסברה הכביר, ישנם כאלו שהכביש אינו מיועד עבורם. נהגים שאסור להם להחזיק בהגה. אמנם את חלקם מורידים מהכביש בהזדמנות הראשונה ורישיונם נשלל, אולם, אין הצלחה מלאה באכיפה. ככל שמנסים לעשות את המקסימום, תמיד יהיו כאלו שיצליחו להשתחל לכביש ולגרום לנזקים ואף אסונות, אם מפאת חוסר בגרות או אי התאמה לנהיגה בתוואי המסוכן של הכביש. דימוי דרכי ההתמודדות האלו להתמודדות בטכנולוגיה מכיוון שהטכנולוגיה נמצאת ולא תעזוב אותנו בעתיד הקרוב ככל הנראה, אם כך, כפי שאין לנו תכנית לחזור לעידן הכרכרה והסוסים למרות הסכנות הכרוכות בכלי התחבורה, והפתרון הוא רק להתמודד עם המצב הקיים באופנים הנ"ל, א"כ - כך גם בפגעי הטכנולוגיה, יש ללחום ולהתמודד בשלושת האופנים הנ"ל.

תקני הבטיחות
א. סינון ההתמודדות הראשונה וההכרחית ביותר היא התקנת סינונים טובים בכל סוגי המכשירים. אין בכך שום צל של ספק, וחשוב לדעת כי ככל שהציבור יותר מתעניין ודורש את הסינון, החברות משקיעות בכך יותר, משתכללות ומספקות אמצעי סינון טובים ויעילים ביותר. כתוצאה מתחרות בריאה במישור זה ייווצרו בוודאי אמצעי בטיחות היעילים במקסימום האפשרי. ולא שלאחר הסינון נעלמים לגמרי המכשולות. גם על הכביש ישנן לצערינו כל העת תאונות. אולם, ההשוואה בין מכשיר מסונן לבלתי מסונן הוא כרחוק מזרח ממערב; וב"ה לאחר השקעה מרובה מראש, כנגד כל התחזיות, זכינו לקצור היום את הפירות וכבר עומדים הכן חברות הסינון הבאות לקראתנו עמן בעז"ה נתמודד במלחמה בשנים הבאות.

אכן חבל על כל האנרגיה המושקעת בשנים האחרונות במאבקים למנוע כליל את סוגי הטכנולוגיה, תמורתם היה עדיף להשקיע את כל המשאבים בשיפור סוגי הסינון, אותם ניתן לשפר ולייעל בהרבה מישורים, במטרה שהכל יתנהל על טהרת הקודש.

ב. ההסברה גם לאחר שיש סינון, עדיין ישנם מכשולות והתמודדויות שהיצר מנסה להשחיל בכל דרך. ולכן יש צורך 1)במערך הסברה עקבי, לשוב ולעורר בכל עת על הבעיות הקיימות, וכדלהלן;2)להתמקד בשורשי הבעיות עצמן ולהילחם בה, ולא במעטפת החיצונית – שאוסרים מכשיר זה או אחרת וכו' וכדלהלן. 1) ההסברה - מלחמה מתמשכת ותמידית עלינו להחדיר לראשנו בכל עוז כי ההסברה היא מלחמה תמידית ומתמשכת, שאי אפשר לנצח בה באבחה אחת. לא מדובר כאן בקרב של רגע בו ישנו מנצח אחד. אנו שרויים במאבק תמידי כפי שהיהודי ניצב בכל ימי חלדו בחזית המערכה מול גייסות היצר וזהו מאבק תמידי בו אין שום קיצורי דרך.

כפי שהזכרנו את ההשוואה לשכנינו הערבים שנמצאים כאן בארץ הקודש ואינם מתעתדים ללכת לשום מקום באופק הקרוב, משכך אין לנו ברירה אחרת אלא להילחם ולהמשיך להילחם בהם בדרכים הנכונות עד ביאת הגואל. כך גם בהתמודדות שבסכנות התחבורה, הפעילות היא תמידית. תארו לעצמכם שקבוצת נהגים חדשה תתכנס לשם מסירת שיעור הסברה בחומר סכנות הכביש וחובת הזהירות בנהיגה, ולפתע יבוא מישהו מן הצד ויפנה למרצה בשאלה: "למה לך לבזבז זמנך בהוראת הכללים? הרי לפני 50 שנים כבר לימדו לכל הנהגים את כללי הבטיחות ומאום לא הועיל. הנה ראה כמה תאונות אירעו בכל התקופה האחרונה, חבל אפוא על זמנך המתבזבז עבור הרצאות מיותרות שאינן מועילות!..." כמובן שנתייחס אליו כאל כסיל וטיפש. בוודאי זאת הדרך היחידה להתמודד ולהשפיע.

ויודגש: בל נטעה שאם נאסור באיסור גורף לא נצטרך למלחמה תמידית, זו טעות!!, שהרי כפי שאנו רואים, אלו שבעבר אסרו כבר את הכל... מתכנסים שוב שוב לכנסי הסברה וכו'. ולכאורה נשאלת השאלה כיצד זה ייתכן? הרי הכל נאסר כבר בתכלית האיסור ובכל תוקף, ואין מי שמעז להכניס את התועבה לתוך ביתו, קל וחומר לכיסו, מה לנו אם כן להמשיך ולהילחם, להסביר ולהתכנס שוב ושוב???.

התירוץ הוא שאי אפשר למגר את הטכנולוגיה מחיינו, משום שהיא נעשית יותר ויותר בגדר דרך העולם, ולכן אין ברירה אלא ללחום מלחמה תמידית. אלא שישנם כאלו שמתמקדים במלחמה התמידית דווקא במכשיר זה או אחר, והדבר הנאסר תמיד משתנה משנה לשנה, אך ישנה עוד דרך כדלהלן....
2)להתמקד בבעיה עצמה - לא במעטפת במקום לאסור המכשירים, יש ללחום עם מהות הבעיות. להלן נפרט בהרחבה על שלל הבעיות שיש במכשירים אלו, דברים אלו הם הם הדברים הצריכים חיזוק בכל יום. לשוב ולהתריע על הסכנות הטמונות בו, ולאפוקי אלו שעסוקים בלעשות תעמולה על המעטפת החיצונית, ולהגזים עם ביטויים והשוואות נוראיים בחומר האיסור של מכשיר זה או מכשיר אחר, במקום להתמקד בעיקר ולחזק את הדברים הצריכים חיזוק באמת. ג. אנשים שאכן אסור להם לאור הדימוי הנ"ל לכללי הזהירות בדרכים, אכן גם כאן בסכנות הטכנולוגיה בוודאי ישנם כאלו שאסור
להם להחזיק במכשירים כאלו. כפי שבנהיגה לא כולם מקבלים רישיון נהיגה, ולפעמים הרישיון נשלל מאנשים לאחר שהוברר שהם אינם מתאימים לנהיגה זהירה על הכביש. הוא הדבר גם במכשירים אלו בהתייחס ליחידים שאינם יכולים לשמור על עצמם.

איברא שלנהוג ברכב יש צורך ללמוד ולהיבחן על כללי הנהיגה, ובמכשירים האלו יש אפשרות לכל מאן דבעי ללכת ולקנות ככל העולה על לבו, והסכנה הוא בכפליים. אולם אין הרבה מה לעשות בענין, שהרי איסורים למיניהם אינם חוסמים את הדרך והיצר.וסוף כל סוף אין דרך למנוע מאנשים מלספק יצרם, וכל אחד יש לו לשקול בעצמו אם הוא מסוגל להשתמש בו באופן הראוי והנכון.

דוגמה נוספת לכך היא ההחזקה בכרטיס אשראי, גם כאן מדובר בכלי שבוודאי אינו נחשב לכל הדעות כ'חפצא דאיסורא', ומכל מקום אין ספק שרבים המיטו על עצמם ועל משפחתם חורבן נורא בעטיו של כרטיס קטן ותמים זה. אכן ישנם טיפשים בעולם שאין להם את היכולת המינימלית להתמודד נכונה בחיים, והם אכן אסורים בכלים אלו.

אף בארה"ב קיים כידוע וויכוח לגבי נשיאת נשק אישי ובאופי הפיקוח הנדרש על החזקת נשק. אולם, בכך לית מאן דפליג שישנם אנשים שאסור להם להחזיק אקדח וכל נשק שהוא. ושוב, הבעיה היא לא בעצם ה'חפצא' אלא המודד הוא באדם עצמו האם הוא משתמש בו כראוי. במקרה שמשתמשים בה
שלא כראוי, הרי הוא גורם לדברים איומים, ושוב פעם הבעיה אינו מצד ה"חפצא" של המכשיר, אלא
מצד ה"גברא" הבעייתי.

לכאורה ניתן לדמות לכך את האמרה הידועה מרבותינו הקוה"ט על מידת השמחה וי"א על מקוה שהיא אינה מצווה אך מביאה את האדם למה ששום מצווה אין בכוחה להביאו, וכן להיפך, העצבות היא מידה שאינה בגדר עבירה אך מסוגלת לגרור את האדם למה ששום עבירה אינה יכולה להביאו. ייתכן כי כך היא המידה גם בטכנולוגיה, היא עצמה אינה חפצא דאיסורא, אולם בכוחה לגרור את האדם מטה יותר מהרבה עבירות.

במישור המעשי
בענין הראשון: אין צורך להרחיב בענין הסינון, שהרי דבר פשוט הוא שכל אחד ואחד חייב להתקין סינון טוב וחזק שלא יהא מכשירו פרוץ לכל הזוהמה והתועבה שבעולם. ואין הרבה מה להרחיב על זה, גם בעני4 אלו שאכן אסור להם אין זה נודע כ"כ במישור המעשי כפי שהובהר, שאכן אין שום ערב לכך שאותם בודדים יצייתו ולא יחזיקו במכשירים כאלו. אלא העיקר מה שיש להרחיב הוא בהסברה על המכשולות שישנם ועל הזהירות שצריך כשמשתמש בהן.

חלק ד' - ביאור פרטי המכשולות האם מותר לרכוש מכשיר סמארטפון?

כהקדמה לרשימת הבעיות שישנן בטכנולוגיה יש לחדד שללא כל ספק, מי שאינו מחזיק במכשיר כזה ואינו נצרך לו, אין שום סיבה לרכוש מכשיר ולהכניס ראשו בסבך. מה חסרה ההתמודדות הזו, במידה והיא מיותרת? הדברים אמורים גם לאחר הסינון, בכל זאת ההתמודדות קיימת. מאידך, נציין כי אלו שאכן נצרכים לכך, אם הם משתמשים בו בכובד ראש ומתוך יראת שמים וזהירות יתירה המציאות מוכיחה כי אין שום פגם בהתנהגותם חלילה ואינם נופלים כלל בעבודת ה' מאחר והם משתמשים בעולמו של הקב"ה כרצונו וכרצון יריאיו ואינם נגררים אחר שום פיתויי היצר ח"ו.

אך כאמור, לא כל אחד יכול לעמוד בכך בכבוד ובהצלחה מקסימלית, ולכן מי שאינו נזקק לכך כלל, אין לו להיכנס להתמודדות כזו מרצון. גם לפעמים נראה לו שהוא יקל על חייו במכשיר כזה כאשר מתברר שההפך הוא הנכון. הוא רק הקשה וסיבך את עצמו בעטיו של המכשיר.

מהי הגדרת הצורך?

על שאלה קשה זו, התשובה היא: שאין תשובה. אי אפשר לקבוע בכך מסמרות וקווים כלליים. על כל אחד לבחון את עצמו, את צרכיו ואת יכולותיו הרוחניות ולדעת האם אכן הוא צריך מכשיר זה או לאו.

לדוגמה: נהג הרוצה להשתמש באפליקציית 'וויז' על מנת לקצר את נסיעותיו ולהקדים את ביאתו למחוז חפצו, במידה והוא יבזבז זמן רב כדי לשחק ב'ווייז' ולתכנן כיצד יקצר את דרכו ב-5 דקות, הרי יצא שכרו בהפסדו; וזו רק דוגמה לעיוות מוחלט של מד הצורך וההזדקקות למכשיר כזה.

לפעמים ישנם כאלו המשתעבדים לגמרי למכשיר זה, והופכים לעבד נרצע של המכשיר במקום שהוא ישמש אותם. הגולם קם על יוצרו. הם מבזבזים לעיתים שעות רבות על מנת לבצע קיצור דרך במטרה לחסוך להם זמן בהמתנה לסידור כלשהו, כאשר במבחן התוצאה הם הפסידו זמן רב יותר מאשר ללא השימוש בקיצור זה. וכבר אמר התנא: "הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה".

צילומסך ערוץ 2
צילומסך ערוץ 2

רשימת ההתמודדויות
להלן 10 נקודות בהן ניתן להיכשל ח"ו בשימוש בלתי אחראי ונכון במכשירים אלו. חשוב להדגיש, המדובר הוא לא רק על המכשירים הניידים אלא על האינטרנט בכללותו על שלל מכשיריו וכל צורות ההתקדמות וההתפתחות במישור זה.

עוד חשוב מאוד לוודא שכאשר עוסקים בחלק הבעיות העלולות להיווצר ממכשירים אלו, אכן ממשיכים לשלב הבא, בודקים את הפתרונות לכל דבר ומיישמים בפועל. אם לא כן, הסכנה גדולה בנפילה בשדה הקרב שדודים ברשת היצר.

יעשה אפוא כל אחד בעצמו חשבונו של עולם, ויחשב שכר השימוש כנגד הפסדו, כדי שיידע לאזור עוז ותעצומות להיזהר בכל אלו ולעשות רצון קונו באהבה.

1. "שמירת העיניים" הבה נתמקד בחיובי. בהתבוננות מסביב נוכל לזהות אברכים משכמם ולמעלה גבוהים העוסקים בתורה ובעבודת ה' בלהט אש קודש, למרות שהם מחזיקים במכשירים כאלו באופן קבוע. זאת, מכיוון שהם משכילים לשמור על עיניהם בכל תוקף. ואז, אדרבה, שמירה יתירה זו מביאה להם תענוג וחיות דקדושה ומגביהה אותם טפח וטפחיים מעל הקרקע המגושמת של זמננו. ידועים דברי כ"ק מרן אדמוה"ז זי"ע שדווקא מתוך החושך ניתן להתרומם ולגלות את אור הקדושה. משכך, נדרשת אפוא מאתנו ההתגברות בענין זה, וחבל להפסיד את דרגות הקדושה שאפשר לקבל מהתמודדות ראויה בשמירת העיניים הנדרשת על כל צעד ושעל.

2. "ביטול זמן" בלהט המערכה נגד מכשירים אלו נשכח לגמרי ענין נורא זה של ביטול הזמן. הרי ישנם המבלים ימיהם ושעותיהם במכשירים שונים או במחשבים וכו'. ואדרבה, הרי כלים אלו כאשר מנצלים אותם כראוי נועדו דווקא להספיק ולהרוויח זמן רב, ניתן דרכם לנצל כל רגע לשמיעת שיעורי תורה, או למצוא מקורות שונים ומגוונים באוצרות התורה שבעבר היה קשה להגיע אליהם. כך גם במעשי חסד מופלאים שניתן להיעזר עבורם בטכנולוגיות האלו. גם בנקודה זו יש להילחם ולהתמודד באופן תמידי. להסביר ולהזכיר שיש לחוס על הזמן היקר מפז שלא ילך לריק בעטיים של המכשירים השונים.

3. "אובדן הריכוז" הטכנולוגיה הזו מעניקה לנו את האפשרות להתעדכן אונליין בכל דבר. מקטן ועד גדול. נראה כאילו כל אירוע זניח בפינה נידחת בעולם וכל מה שמאן דהו אמר על מישהו, מוכרחים כולם להתעדכן ולהיחשף לכך בכל רגע נתון. כתוצאה מכך, האדם מאבד את הריכוז, הוא אינו חושב על מה שהוא צריך לחשוב באופן ראוי. הילדים בבית חשים זאת, הלימוד עם האב ב'אבות ובנים' או בכל הזדמנות אחרת נקטע בכל רגע לעדכון אחר או הודעה, במידה והאב אינו משכיל להתנתק מהמכשיר לפחות בעת הלימוד עם בנו. על רבים מגדולי ישראל מסופר שהיו מקדישים זמן מיוחד בכל יום להתעדכן בנעשה והנשמע בעולם, במידה והדבר נצרך להם לתועלת הכלל. אולם, במשך כל היום הם היו מרוכזים במה שצריך. אף כל אדם חייב לשמור על ריכוז ועל סדר בחיים שלא לאבד את כל ראשו מרוב עדכונים ושימוש יתר במכשיר. ניתן להקציב זמן עבור עיסוק זה אם הדבר חשוב, אך לא להיות שקועים בכך 24 שעות ביממה.

4. "התמכרות" מדובר בבעיה מוכרת ברחבי העולם. אף הגויים עוסקים בדרכי ההתמודדות בתופעה זו המעבירה את האדם לגמרי מדעתו. הבעיה לא מאפיינת בדווקא את המכשירים המתקדמים האלו, אף בקווי נייעס, 'כשרים' כביכול, קיימת תופעה של התמכרות. אנשים מתמכרים ורודפים כל היום אחר 'דרמות' ועדכונים סוערים. הנפש הבהמית דורשת כל העת גירויים וריגושים מתקדמים יותר. לנו כיהודים יראי שמים הדבר מפריע הרבה יותר. אם יהודי מגיע למצב שההתמכרות מפריעה לו להתפלל, או למשל בשבת הוא תופס לפתע בדש חולצתו וממשמש בכיסו עד שנזכר "שבת היום"... הרי הוא בגדר "מכור" בדרגה המפריעה לסדר יומו כיהודי ירא שמים. זאת סיבה נוספת ותמרור אזהרה למי שאין לו צורך אמיתי בכך, שלא ייכנס לזה ולא יגרור את עצמו לסכנת התמכרות הרסנית חלילה.

5. "כבוד בית הכנסת" זאת בעיה נוספת שאינה קשורה כלל למכשירים אלו בדווקא. אף במכשירים הכשרים כרוכה תופעה נלוזה זו של חילול כבוד בית הכנסת, כאשר טלפונים מצלצלים ומטרטרים בתוככי בתי המדרשות,ואף באמצע התפילה חלילה. הרי בוודאי הדבר הזה צריך תיקון גדול. אם נעורר את הענין ונקפיד על השמירה על קדושת בית הכנסת, בוודאי תיעלמנה גם התופעות השליליות האלו אצל כל מחזיקי הטלפונים למיניהם. יש להחדיר את ענין קדושת וכבוד בית הכנסת המלחמה בכבוד בית הכנסת. איסור חמור זה עומעם בהרבה לצערנו, מאחר וכל החיצים הופנו רק לחומר האיסור על המכשיר ולא לאיסורים אמיתיים הנוספים ונלווים לכל סוגי השימוש במכשירים בבית הכנסת.

6."רדידות" תמיד היו אנשים שרמת המשכל שלהם רדודה ופחותה מהרמה הממוצעת, אך בעבר ידעו אנשים לזהות אותם מראש ולשמור על מרחק תדמיתי מרמה זו. אף בשיחה עמם ידעו לשמור על קו מפריד בין האדם הרדוד לבין המשכיל והחכם יותר. כיום, בשימוש מוטעה במכשירים כאלו, בקבוצות השונות, נוצרה תופעה בה קבוצה שלימה של כמאה אנשים נגררת אחר סוג דיבור ירוד, רמה נמוכה של בדיחות, רחוביות, לשון גסה וכו' זאת בעקבות הרדודים שבחבורה. אנשים מולעטים כיום בחומר רב של חדשות, ידיעות ותכנים שרובם נובעים ממקורות רדודים מאוד, והדברים משפיעים על הרמה הרוחנית והכבוד העצמי של אותו אדם וכתוצאה מכך, גם בני משפחתו וילדיו הסועדים עמו בסעודת השבת וכו'. אנו נתקלים ברדידות הזו כיום באירועים, כאשר עשרות ידיים מורמות עם מכשירים לצילום ותיעוד הרגע ההיסטורי המנוצח כאן כעת לדורות. בהמשך רוחשת חגיגה של שליחת תיעודים קצרים וארוכים, מצחיקים ומצערים וכהנה רבות. פעם היינו מתייחסים לאחד כזה שמנסה לקלוט מישהו בפוזה מעניינת ושולח את התמונה לכל החברים - כאל משוגע לאותו דבר שאינו מן היישוב. כיום זה נהפך לנחלת הכלל. כולם נהנים וצוחקים מהקטע התורן, וללא משים רבים יורדים לרמה נמוכה מאוד בחיים. גם בכך יש להילחם, להסביר ולהתריע, ולעמוד על המשמר לזכור את המעמד המכובד שלנו כיהודים יראי ה' העוסקים בתורה ובעבודה וביראת שמים.

7."השחתת הנפש" ישנן ראיות שאינן אסורות מבחינה הלכתית, אולם הן משחיתות את הנפש העדינה והאצילית של יהודי. כמו למשל מחזות של אלימות ח"ו וכדו' הרי דברים אלו הורסים את העדינות הטבעית של קדושת ישראל. זאת מעבר לבעיה שכאשר צופים שעות רבות בסרטים וכדו' המח נהיה מטומטם ומתרגל שלא לחשוב ולהתאמץ. העולם הרפואי מעיד שכאשר אדם משתמש בחושיו, בראיה, שמיעה ומחשבה עבור דברים של מה בכך, שטויות וכדומה, הוא גורם לנזק לנפשו, וחבל.

8. "חינוך הבנים" תחשבו לרגע, מהי הדוגמה האישית שהילד רואה אצל אביו, בשעה שהוא יושב ומבלה שעות מול מסך מרצד. הרי בבוא הזמן הילד ינסה לחקות את אביו ששיחק כילד קטן והשתטה שעות ע"ג שעות. חבל מאוד שלא לחשב את ההנאה הרגעית הזו מול ההפסד הנצחי שבחינוך הילדים ומניעת ריווח של נחת אמיתית מהצאצאים לדורי דורות.

9. "רגש דקדושה" לאדם ישנם חושים מחודדים המסייעים לו לנווט ולנתב את תחושותיו לכל דבר שבקדושה, במידה והוא מנצל את אותם חושים )הראיה, השמיעה וכו'( להבלי העולם כתוצאה מכך הוא ייצא נפסד בעבודת הקודש ויאבד את הרגשותיו הטהורות ברוחניות.

10. "לא מתאים" כפי שהעולם אומרים: "ספאס'ט נישט"... ישנם דברים שאינם מתאימים לאברך חסיד. אין צורך להכביר מילים בכך.

11. "מעילה בתפקיד החשוב של חינוך הילדים" נקודה זו, העיר והוסיף כ"ק אד"ש בעת הרצאת הדברים בקו"פ - האב העייף מיום עבודה מתיש מגיע לפעמים הביתה ורצה להשתחרר מעט מהעול הקשה שלו. הוא שוקע במכשיר שלו ומבלה בו את זמנו הפנוי, בה בשעה שילדיו היקרים מתרוצצים בבית סביבו וחשים בליבם שאין להם אבא... אביהם היקר אינו כאן איתם. הוא התעופף וטס מהם למקום מרוחק מאוד. וזאת למודעי כי התרופה והעצה הטובה ביותר להצלחת הילדים היא הענקת תשומת לב מרבית, חום ואהבה לילדים. זאת הם עלולים להפסיד כאשר האב שקוע במכשיר מרתק זה. הוא עלול לשלם אח"כ מחיר יקר על נוהג זה, כאשר יצטרך לשלם כפל כפליים למורים פרטיים או מטפלים. הילדים חייבים לקבל תשומת לב אבהית, והאב מחויב להעניק להם זאת.

אלו הנקודות העיקריות עימן יש להתמודד במלחמה נצחית זו. מן הראוי היה שכל אחד יחזיק בכיסו רשימה מפורטת של נקודות אלו, ומעת לעת יבדוק ויוודא היכן הוא ממוקם בעמידה על המשמר מול פגעים אלו. כך יוכל להמשיך, להילחם ולהתמודד באופן קבוע במלחמה זו.

האחריות הציבורית מוטלת על כל יחיד
נחזור ונשנן: במידה ולא נילחם בדברים הללו בוודאי לא נצליח במלחמה, אך אם אכן נעשה לנו בתחבולות מלחמה אזי בעזרת ה' נילחם כראוי וננצח במערכה. כפי ש'דרך' הוא מסלול מסוים שהצועד בו יגיע בבטחה ליעד שבקצה המסלול, ואילו אם יבחר במסלול אחר, יגיע ליעד שונה לגמרי - כך גם אם נצעד בדרך סלולה זו ונילחם כראוי ננצח, ואם חלילה נבחר בדרך אחרת לא ננצח ולא נגיע ליעד המיוחל שלנו כרצון ה' יתברך.

בקצרה: דרכנו היא לאפשר הטכנולוגיה עבור מי שנצרך לכך, אולם בד בבד להילחם בכל עוז בדרך היעילה לטווח הארוך - במלחמה מבפנים, בטיפול בשורשי הבעיות ובהתמודדות נכונה מולן. מול כל בעיה בפני עצמה. עצם המלחמה כלולה בעיקר מב' החלקים: א, הסינון. ב', ההסברה על 11 הנקודות ההתמודדות במהות הבעיה.

מדובר כאן באחריות ציבורית והדדית שכל אחד נושא בה בצוותא וכל אחד מחויב לנהל את הקרב. כולנו יחד בכח האחדות ומתוך ערבות הדדית, נילחם ונעורר זה לזה למי שצריך לתקן ולשפר מעשיו בעניינים אלו בדרכי נועם וחיבה - רק כך נערוך את המלחמה האמיתית במהות ענין חמור זה. יעזור ה' שבאמת נצליח במלחמה עד ביאת משיח צדקנו בב"א.



עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אפשר לסכם ב5 שורות? קשה לי לקרוא כ"כ הרבה. אז מה בסוף נפסק?  (ל”ת)

    מאיר

    • ממש גוף הבעיה 

      איתמר

  2. ברור!!!!!!!! וחד!!!!!!!!!!!! וחזק!!!!!!!!  

    כל הכבוד

  3. לימודי אקדמיה אקסטרנים במדעים ורפואה באוניברסיטה הפתוחה במקום אינטרנט ופלא-פונים  

    חינם על חשבון המדינה במקום לימודי ליבה בתלמודי התו

  4. לימודים אקדמאים אקסטרנים באוניברסיטה הפתוחה על חשבון המדינה  

    המלחמה הכי אפקטיבית בפגעי הטכנולוגיה

  5. הטכנולוגיה, כלי עוצמתי, שצריך לדעת איך להשתמש בו, ולטובה. ההתנגדות אליו מפוררת את הקהילה. ומאיצה את תהליך שקיעת החרדיות. עד להיעלמות המוחלטת באבק ההיס  (ל”ת)

    לענ"ד הרצוצה והמושפלת

  6. מדהים - סוף כל סוף חסידות עם גישה נכונה, וואו  (ל”ת)


  7. ימות המשיח  (ל”ת)

    שימי

  8. היו לומדים רפואה ומדעים מספרים בהיתר במסגרות צנועות ליהודים דתיים וחרדים  (ל”ת)

    לפני שהיו לומדים רפואה ומדעים עם פגעי הטכנולוגיה

  9. היצה"ר ועסקניו זועקים-פגעי הטכנולוגיה. היצר טוב וחילותיו הק' זועקים : אתגרי הטכנולוגיה.  


  10. דברים כדורבנות  

    אברהם ישעיהו

  11. שיטת היצה"ר להגחיך את העסקנים וגדוליהם. שידברו נגד נגד ונגד...................  (ל”ת)


    • והעסקנין מכשילין הגדולין בזה שוב ושוב............. (ל”ת)


  12. מה זו המגילה הזו? מי יקרא אותה בכלל? כ"כ מסובך לכתוב שהאינטרנט הוא חיוני , והסינון הוא חיוני ג"כ? מאד פשוט. לא צריך לסבך את החיים.  (ל”ת)

    מיכאל

  13. כבר מזמן לא זכיתי לשמוע גדול בישראל כל-כך חכם, הלוואי והאדמו"ר מקרלין יהיה מנהיג הדור !  (ל”ת)

    יהודי

    • הוא אכן מנהיג הדור, יש דברים שהוא פועל תחת השולחן, תזכורת: נסיון נסיעת כל גדולי הדור לאמריקה לזעוק נגד הגיוס... (ל”ת)

      אחד מהעסקנים

  14. כנראה שבקרלין. אין עסקנים שצריכים לחתן, ולהרוויח, והרבה. אחרת כמו אצל............היו דואגים לסובב אותו. ולהרוויח, והרבה...........  (ל”ת)

    דעת תורה היפך דעת עסקנין וגדוליהן.

  15. אמלק  (ל”ת)


  16. איפונים  


  17. יישר כח על הבאת הדברים  


  18. חכם מאוד  

    איציק

  19. פשט ודרש  

    מפרש

  20. למי יש כח לקרוא כזה הרבה  (ל”ת)

    אנאלפבית

  21. רואים מהכתבה שמי שהכותב, יודע מצוין מה קורה אצל מחזיקי הסמארטפונים, ולא איזה עסקן מטומטם שכל מה שהוא יודע להגיד זה "שייגעץ" "צא מפה&quo  (ל”ת)

    אבי

  22. העסקנין. מהרסין כל יושר. וכל חלקה טובה, משחיתין.  (ל”ת)


  23. דפח"ח  

    יובל

  24. מדהים!!! מבט מפוכח ואמיתי!!!  

    מוטי

  25. דרכא אחרינא  

    אלף בית

    • כנראה לא הבנת את פשט הגמרא. עיין שוב (ל”ת)

      מומו

  26. רשת  

    דיוד

  27. וואו!  

    מושיקו הקופיקו

  28. מעניין למה הדבר הפשוט הזה, לא כ"כ פשוט לכל המפיצי פשקוילים והמודעות נגד ה"אינטרנט" בכללות,  (ל”ת)

    מעניין

  29. חבל שלא קראת את כל המאמר,  

    חבל