כך בלמה הרבנות את חוק הכשרות של עזריה
הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה שבאה להפריט את הכשרות מהרבנות הראשית ירדה מסדר היום בועדת השרים, לאחר שהרבנות שיגרה התנגדות עזה שגובתה על ידי היועץ המשפטי • פרסום ראשון
- יעקב גרודקה
- י"ז טבת התשע"ז
- 6 תגובות
הרבנים הראשיים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
כך בלמה הרבנות את חוק הכשרות של עזריה: הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה שבאה להפריט את הכשרות מהרבנות הראשית ירדה מסדר היום בועדת השרים, זאת לאחר שהרבנות שיגרה התנגדות עזה שגובתה על ידי היועץ המשפטי של הרבנות הראשית הראל גולדברג.
"בחדרי חרדים" מביא בפרסום ראשון את מסמך ההתנגדות המשפטי של הרבנות הראשית ששוגר לשר הדתות דוד אזולאי.
על פי טענות היועץ המשפטי כפי שכתב לשר אזולאי, "הצעת החוק מבקשת להפריט את שירותי הכשרות בישראל, ולקבוע שהגורם המוסמך לתת תעודות הכשר יהיה גוף שיחזיק ברישיון מתאים. על פי ההצעה, את הכללים למתן רישיון, תקבע ועדה מייעצת שבראשה יעמוד הרב הראשי המכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית, ויהיו בה חברים שלושה רבני ערים, שתי יועצות הלכה, שני נציגי ציבור, ומנהל אגף הכשרות ברבנות הראשית לשעבר, ובלבד שעסק או מועסק בתפקיד רב פוסק בכשרות בתאגיד עסקי גדול".
"על פי ההצעה" כותב גולדברג, "ימונה על ידי הממשלה באמצעות ועדת איתור, גורם שיעניק רישיונות לגופי הכשרות הפרטיים, יפקח על התנהלותם ויהיה מוסמך לבטל רישיונות אלו. ההצעה מסדירה את סמכויותיו של גורם זה, וכמו כן, את תנאי סף לקבלת רישיון למתן תעודות הכשר, ובין היתר, שהגוף מבקש הרישיון רשום כמוסד ציבורי. כמו"כ, על פי ההצעה, תישלל סמכותו של רב מקומי ליתן תעודות הכשר".
בשלב זה תוקף היועץ המשפטי את תזמון הצעת החוק של ח"כ עזריה, בשעה שוועדה מיוחדת יושבת על המדוכה בנושא: "מאז חודש מרץ 2112," כותב גולדברג "פועלת ועדה אשר מונתה על ידי הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב דוד לאו, במטרה לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים למערך הכשרות בישראל, ולהציע דרכים לשנות או לתקן, במידת הצורך, את ההסדרים הקיימים במערך זה. לוועדה שותף גם מנכ"ל משרדך והופיעו בפניה גורמים נוספים ממשרדך".
"הוועדה יושבת על המדוכה זה חודשים ארוכים וקיימה מספר רב של ישיבות במהלכן נפגשה עם גורמים שונים מהמגזר העסקי ואחרים, הרלוונטיים לתחום הכשרות, על מנת לשמוע את עמדתם בסוגיה זו לרבות נציגי משרד האוצר, נציגי גופים ציבוריים, נציגי בד"צים, ראשי מועצות דתיות, ארגונים יציגים שונים מהמגזר העסקי כגון התאחדות המלונות, התאחדות האולמות, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, נציגי ההסתדרות, מנהלי מחלקות כשרות במועצות הדתיות, חברי כנסת בהווה ובעבר העוסקים בתחומי דת ומדינה ועוד", נכתב.
"הועדה סיימה את פגישותיה עם הגורמים החיצוניים הרלוונטיים כאמור ובמפגשים הבאים תעסוק בגיבוש המלצה וכתיבת דו"ח מסכם. הוועדה צפויה לסיים את עבודתה תוך מספר שבועות. בנסיבות המפורטות לעיל, אנו סבורים כי מן הראוי לאפשר לוועדה להשלים את גיבוש המלצותיה, ולא לקדם חקיקה פרטית לעת הזו. למעלה מן הצורך, הגם שאיננו רואים לנכון להתייחס באופן פרטני לרכיבי הצעת החוק הנדונה נוכח האמור לעיל, נבהיר כי אנו מתנגדים להצעה לגופה, וסבורים כי היא טומנת בחובה חסרונות וקשיים לא מעטים".
"כמו כן, נוכח העובדה שמדובר בנושא רחב היקף בעל השלכות רבות, אנו סבורים כי המסגרת הראויה להסדרת הנושא הינה באמצעות יוזמת חקיקה ממשלתית ולא פרטית", נכתב ע"י היועץ המשפטי לאזולאי.
"בחדרי חרדים" מביא בפרסום ראשון את מסמך ההתנגדות המשפטי של הרבנות הראשית ששוגר לשר הדתות דוד אזולאי.
על פי טענות היועץ המשפטי כפי שכתב לשר אזולאי, "הצעת החוק מבקשת להפריט את שירותי הכשרות בישראל, ולקבוע שהגורם המוסמך לתת תעודות הכשר יהיה גוף שיחזיק ברישיון מתאים. על פי ההצעה, את הכללים למתן רישיון, תקבע ועדה מייעצת שבראשה יעמוד הרב הראשי המכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית, ויהיו בה חברים שלושה רבני ערים, שתי יועצות הלכה, שני נציגי ציבור, ומנהל אגף הכשרות ברבנות הראשית לשעבר, ובלבד שעסק או מועסק בתפקיד רב פוסק בכשרות בתאגיד עסקי גדול".
"על פי ההצעה" כותב גולדברג, "ימונה על ידי הממשלה באמצעות ועדת איתור, גורם שיעניק רישיונות לגופי הכשרות הפרטיים, יפקח על התנהלותם ויהיה מוסמך לבטל רישיונות אלו. ההצעה מסדירה את סמכויותיו של גורם זה, וכמו כן, את תנאי סף לקבלת רישיון למתן תעודות הכשר, ובין היתר, שהגוף מבקש הרישיון רשום כמוסד ציבורי. כמו"כ, על פי ההצעה, תישלל סמכותו של רב מקומי ליתן תעודות הכשר".
בשלב זה תוקף היועץ המשפטי את תזמון הצעת החוק של ח"כ עזריה, בשעה שוועדה מיוחדת יושבת על המדוכה בנושא: "מאז חודש מרץ 2112," כותב גולדברג "פועלת ועדה אשר מונתה על ידי הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב דוד לאו, במטרה לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים למערך הכשרות בישראל, ולהציע דרכים לשנות או לתקן, במידת הצורך, את ההסדרים הקיימים במערך זה. לוועדה שותף גם מנכ"ל משרדך והופיעו בפניה גורמים נוספים ממשרדך".
"הוועדה יושבת על המדוכה זה חודשים ארוכים וקיימה מספר רב של ישיבות במהלכן נפגשה עם גורמים שונים מהמגזר העסקי ואחרים, הרלוונטיים לתחום הכשרות, על מנת לשמוע את עמדתם בסוגיה זו לרבות נציגי משרד האוצר, נציגי גופים ציבוריים, נציגי בד"צים, ראשי מועצות דתיות, ארגונים יציגים שונים מהמגזר העסקי כגון התאחדות המלונות, התאחדות האולמות, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, נציגי ההסתדרות, מנהלי מחלקות כשרות במועצות הדתיות, חברי כנסת בהווה ובעבר העוסקים בתחומי דת ומדינה ועוד", נכתב.
"הועדה סיימה את פגישותיה עם הגורמים החיצוניים הרלוונטיים כאמור ובמפגשים הבאים תעסוק בגיבוש המלצה וכתיבת דו"ח מסכם. הוועדה צפויה לסיים את עבודתה תוך מספר שבועות. בנסיבות המפורטות לעיל, אנו סבורים כי מן הראוי לאפשר לוועדה להשלים את גיבוש המלצותיה, ולא לקדם חקיקה פרטית לעת הזו. למעלה מן הצורך, הגם שאיננו רואים לנכון להתייחס באופן פרטני לרכיבי הצעת החוק הנדונה נוכח האמור לעיל, נבהיר כי אנו מתנגדים להצעה לגופה, וסבורים כי היא טומנת בחובה חסרונות וקשיים לא מעטים".
"כמו כן, נוכח העובדה שמדובר בנושא רחב היקף בעל השלכות רבות, אנו סבורים כי המסגרת הראויה להסדרת הנושא הינה באמצעות יוזמת חקיקה ממשלתית ולא פרטית", נכתב ע"י היועץ המשפטי לאזולאי.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות