1. עמוד הבית
  2. מחשבים ואינטרנט
  3. טכנולוגיה

עולם הצללים של הסייבר: תוכנת הריגול הישראלית, המדינה המוסלמית והאסיר האיטלקי

יזם הודי ניסה לשכנע את ממשלת מאוריטניה לשלם לו סכום כסף נאה תמורת תוכנת ריגול שתאפשר לה לצותת למתנגדי המשטר. בדרך הוא השתמש בשירותי האקר ישראלי וגרם לכליאתו של אזרח איטלקי על לא עוול בכפו
themarker, ב' שבט תשע"ז 29/01/2017 23:57

בחדרי חרדים לוגו צילום אילוסטרציה: דובר צה"ל



מאוריטניה, מדינה של 4 מיליון תושבים, ידועה בעיקר כאחת המדינות היחידות בעולם שבהן העבדות עדיין מותרת ושזכויות האדם בה הן בגדר המלצה בלבד. אחרי התפוצצות פרשת אדוארד סנודן, רצתה המדינה, שנאבקת באיסלאם הקיצוני, לשדרג את יכולות הריגול שלה אחרי אזרחים – באופן דומה לזה שחשף סנודן. המטרה המוצהרת של שכלול אמצעי הריגול של המדינה היא מלחמה בטרור, אבל בעולם המערבי חוששים כי הריגול יכוון נגד עיתונאים ויריבים פוליטיים של הנשיא, מוחמד ולד עבד אל עזיז. כך התחילה פרשייה בינלאומית שכללה יזם הודי, תוכנה ישראלית ואזרח איטלקי שעדיין משלם את מחיר כישלון העסקה.

למאוריטניה קשה לרכוש תוכנות ריגול מתקדמות כמו זו שבה משתמשת ארה"ב ומדינות נוספות – משום שהן יקרות מאוד. תוכנות כאלה, שמשווקות על ידי חברות נשק כמו ריית'און ונורת'רופ גרומן, מפותחות במשך שנים ומחירן גבוה מאוד והממשל האמריקאי מטיל מגבלות על שיווקן.

לכן, פנתה מאוריטניה להאקר הודי בשם מאניש קומאר, שהקים חברה שנקראת וולף אינטליג'נס וטען כי ביכולתו לספק לממשלת מאוריטניה תוכנה שתאפשר לה לצותת לקווי הטלפון הסלולריים במדינה. במאוריטניה יש רק כ-51 אלף קווי טלפון נייחים, שהממשלה יכולה להאזין להם בקלות, אבל טלפון סלולרי יש כמעט לכל אזרח – מה שמקשה על הממשלה להאזין לקווים כאלה. וולף הבטיחה לממשלה שהיא יכולה להעניק לה שליטה על כל מה שקורה במכשירי הטלפון – מבלי שהמשתמש יידע על כך בכלל.

במסגרת מאמציו לחדד את יכולות לוחמת הסייבר שלו, הגיע קומאר לישראל כדי לעבוד עם חברה שמציעה פריצה לרשתות אינטרנט אלחוטיות ושירותי סייבר אחרים. הוא המשיך ללמוד באיטליה ובמקומות אחרים במזרח התיכון ויצר הרבה קשרים בתחום. "להראות את המצגת הנכונה ליעד הנכון, כך עושים כסף. לא צריכים את המוצר הנכון", צוטט באחרונה במגזין "בלומברג ביזנסוויק". הוא החל להסתובב בעולם ולנסות לשווק את המוצרים שלו תחת החברה וולף שהקים ב-2014 ופתח משרדים במינכן, ברומניה ובדובאי.

כך, אף שלחברה שלו לא היו יכולות ממשיות, החל קומאר לשווק את המוצרים שלו בתערוכת נשק וסייבר גדולות שבהן השתתפו השחקניות הגדולות בתחום, עד שלקראת סוף 2014 יצר קשר עם ממשלת מאוריטניה בתערוכה שנערכה בקטאר. כעבור שישה שבועות חתמו הצדדים על החוזה.

אבל כשקומאר, שלמד איך לפרוץ למחשבים מסרטוני יוטיוב, נפגש עם גורמי ממשל רשמיים שחתמו אתו על החוזה בשווי של 2.5 מיליון דולר, הוא ידע שהוא לא יוכל לספק לממשלה את כל מה שהבטיח. כאן נכנסים לתמונה האקרים מישראלים, שהצליחו למצוא פרצה במערכות ההפעלה של גוגל ושל אפל לסמארטפונים – אנדרואיד ו-iOS – אבל תג המחיר של הקוד החסר שיאפשר לו לפרוץ למכשירים היה מיליון דולר.

ממשלת מאוריטניה לא היתה מוכנה להעביר לקומאר את התשלומים – עד שיתחיל לספק תוצאות, מה שהקשה עליו לרכוש את הקוד החסר. בשלב מסוים הצליח קומאר לשכנע את ממשלת מאוריטניה להעביר לו 2 מיליון דולר – כדי שיוכל לקדם את חוזה הריגול אחרי הקווים הניידים. מכר ישראלי שלו חיבר בין קומאר לדובי שטרנברג הישראלי – שטען, לפי הכתבה ב"בלומברג ביזנסוויק" שהוא יכול לספק לו את הקוד המבוקש.

קומאר נדרש להעביר ישר 100 אלף דולר – עוד לפני שהשניים נפגשו – לחשבון בהונג קונג. אחרי שהוצג לו וידאו שמוכיח את יכולות התוכנה – נדרש קומאר להעביר 400 אלף דולר נוספים. כדי לקבל את התוכנה המבוקשת, נתן לו שטרנברג חודש להעביר לחשבון בהונג קונג עוד חצי מיליון דולר. "בלומברג ביזנסוויק" לא הצליחו להשיג את תגובת שטרנברג.

התוכנה הישראלית שולחת לטלפונים ניידים הודעת SMS מבלי שהמשתמש בכלל יודע על כך – וכך המכשיר פרוץ לריגול. שטרנברג הבטיח כי באמצעות התוכנה שלו יוכל ההאקר לקבל נתוני מיקום ואפילו הקלטות של השיחות שניהל המשתמש. כדי להשלים את העסקה הגיע קומאר לפגוש את שטרנברג במשרדו בתל אביב כמה פעמים. בפעם השנייה שהגיע לתל אביב, המשקיע השותף של קומאר הביע נכונות להעביר את הסכום הנדרש של 400 אלף דולר כדי לראות את ההדגמה של מתקפת ה-SMS השקט. אבל קומאר חשש שעובדים עליו.

קומאר רצה שהכסף יגיע ממשלת מאוריטניה שעיכבה את התשלום, ורצה לערוך הדגמה נוספת בפני הנשיא ויועציו. לצורך ההדגמה, ומחשש לביטחונו, גייס קומאר אזרח איטלקי, כריסטיאן פרוביסיאנו, שיעזור לו במצגת – מתוך מחשבה שממשלת איטליה לא "תעלים" במהירות אזרח איטלקי. אבל אחרי שהמצגת בוטלה ופרוביסיאנו היה אמור לעזוב את המדינה, הרשויות במאוריטניה לא איפשרו לו – וכל התקרית נהפכה לשערורייה בינלאומית.

פרוביסיאנו נעלם וקרובי משפחתו לא הצליחו ליצור איתו קשר. רק אחרי חודשים ארוכים גילתה שגרירות מרוקו במאוריטניה כי הוא עצור באשמת הונאה והלבנת כספים. פרוביסיאנו טען כי הוא לא ידע מהמזימה הזו וכי קומאר ומנהלו הישיר עבדו עליו. מאוריטניה הציבה בפני משפחתו של פרוביסיאנו תנאי לשחרורו תמורת 1.5 מיליון דולר – הסכום שלטענתם גנב מהם קומאר.

בינתיים, פרוביסיאנו נשאר בכלא במאוריטניה, אף שמותר לו לפגוש כיום בני משפחה. גורלה של התוכנה הישראלית לפריצה למכשירים לא ידוע, והחברה של קומאר ממשיכה לשגשג.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.