היד הנעלמה שדואגת להעניק מדי שנה מתנה גדולה ויקרה לארנון מילצ'ן

"הפטור מדיווח ומתשלום מס שניתן לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים על פי תיקון 168 נועד לתרום לעלייה ולשיבה לארץ. ואולם מתן פטור נרחב מדיווח עלול ליצור תמריץ להלבין הון או להשתמש בהון שהולבן בחו"ל, דברים העלולים לפגוע בחברה ובמשק. מדינת ישראל אינה פועלת בחלל הריק. עליה להשתלב במלחמה של מדינות העולם בהלבנת ההון ובמקלטי המס באמצעות נקיטת צעדים להגברת השקיפות וחילופי מידע".

במלים אלה קבע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח מ–2013 את עמדתו על התיקון לפקודת מס הכנסה שפוטר עולים ותושבים חוזרים מדיווח למס הכנסה (חוק לתיקון פקודת מס הכנסה [מס' 168 והוראת שעה], התשס"ח, 2008). ואולם, אף שמשרד האוצר ורשויות המס מסכימים לחלוטין עם המבקר, ואף שהמשרד מוסיף מדי שנה לחוק ההסדרים תקנה לשינוי החוק — שזכה לכינוי "חוק מילצ'ן", על שמו של איש העסקים ומפיק הסרטים ארנון מילצ'ן — מדי שנה צצה יד נעלמה שמוציאה את השינוי מהצעת החוק ומשאירה את הפטור על כנו, לטובת מילצ'ן ובעלי הון אחרים.

למה המבקר מתכוון? ב–2008 אושר בכנסת תיקון המעניק פטור בן עשר שנים לעולים חדשים ולתושבים חוזרים מתשלום מס על כל עסקיהם בחו"ל, וחשוב מכך — פטור מלא מדיווח כלשהו לרשויות. מתוקף מהותו וניסוחו זהו חוק שמותאם לטייקונים, גדולים וקטנים גם יחד.

בפשטות, החוק קובע כי מרגע שיהודי עולה לישראל, או מרגע שתושב חוזר משתקע בה מחדש, המדינה פוטרת אותו מכל מס על נכסיו, עסקיו והכנסתיו בחו"ל, מכל סוג: ריבית, דיווידנדים, תשלומים, שכר דירה, משכורות ורווחי הון — הכל. החוק גם פוטר את העולה או התושב החוזר המאושר מכל מגע עם מס הכנסה: הוא לא צריך לדווח דבר, הוא לא צריך להגיש דו"חות, ואינו נדרש לפתוח תיק אצל הרשויות.

מרגע שנחקק התיקון, מיהרו אנשי עסקים יהודים בחו"ל וישראלים ששהו שנים ארוכות מעבר לים לנצל אותו. כשלעצמו, החוק אינו פוטר באופן אוטומטי עולים ותושבים חוזרים מתשלום מסים בארצות המוצא, ולכן הוא כמעט שאינו רלוונטי לשכירים, אפילו כאלה שהרוויחו לא רע. אבל עבור אנשי העסקים מתוחכמים שעושים מאמצים לאפס את תשלומי המסים שלהם, החוק הוא מתנה משמים.

מדוע? משום שאותם אנשי עסקים יוצרים מבנים של חברות ונאמנויות במקלטי מס כאלה ואחרים. כך, כדי לגבות מס על ההכנסות בארץ המוצא, נדרשות הרשויות לקיים חקירות שדורשות שיתוף פעולה בינלאומי. זאת התועלת הגדולה של תיקון 168: מרגע שאיש עסקים מציג לרשויות בחו"ל מסמך על פטור ממס ובעיקר פטור מדיווח, הרשויות שמעבר לים מבינות שלא יזכו לשיתוף פעולה מצד הרשויות בישראל — מהסיבה הפשוטה שאין להן שום מידע כזה. במקרים רבים הן יוותרו על בדיקה ויניחו לנישום לנפשו. בעבור אילי הון מרובי נכסים, זו תקנה ששווה מיליארדים.

במשך השנים התיקון זכה בישראל לכינוי חוק מילצ'ן, על שמו של איש העסקים שחזר לישראל, כך על פי הפרסומים ב–2009. בידיעה מאותה שנה מאת יהודה שרוני ויוסי גרינשטיין באתר NRG — אז אתר האינטרנט של "מעריב" — נכתב כי התקנה הפכה את ישראל למקלט מס, ולפי ההערכות, שווי ההטבות שיינתנו למילצ'ן בזכות החוק יגיע למאות מיליוני שקלים.

עו"ד פיני רובין, מומחה למיסוי בינלאומי המתמקד בשירותים עבור בעלי הון, חגג אז את ההחלטה של מילצ'ן לחזור לארץ במלים הבאות: "אני שמח שהמדינה יכולה להתברך באיש עסקים כמו מילצ'ן ושכמותו, המחליטים לעלות לישראל... פעלתי לשכנע את נציבות מס הכנסה שהתיקון לחוק יסייע לאילי ההון לחזור לישראל, ואני שמח שזה הצליח".

מילצ'ן, כמובן, אינו היחידי שמנצל את החוק. ב–NRG נכתב אז כי גם איש העסקים יגאל אהובי ניצל אותו, ומקורבים לעניין מדווחים על מספר לא קטן של אנשי עסקים צרפתים שהשתמשו בו. על השאלה מדוע התיקון זכה דווקא לכינוי על שם מילצ'ן אין תשובה חד־משמעית. אולי זה מפני שהוא איש העסקים הבולט מבין אלה שניצלו אותו, ואולי מפני שהוא פשוט השם המוכר ביותר מבין אלה שנחשפו בתקשורת.

כיום, מילצ'ן מוכר בציבור בשל עניין אחר: הוא איש העסקים הנמצא במרכז חקירת תיק 1000, שבו נחשד ראש הממשלה בנימין נתניהו בקבלת טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים ממילצ'ן. על פי הפרסומים ב"הארץ", בערוץ 10 ובערוץ 2, מילצ'ן העניק לנתניהו במשך שנים סיגרים יקרים ובקבוקי שמפניה, לעתים בעקבות דרישה מפורשת מצד נתניהו.

נתניהו עצמו, מדברים שאמר מעל בימת הכנסת ועל פי פרסומים מתוך חדר החקירות, ענה לחשדות בשלל טענות — החל בהיותו של מילצ'ן חבר של משפחת נתניהו וש"מותר לקבל מתנות מחברים", וכלה בטענה כי כלל לא ידע על בקבוקי השמפניה שהתקבלו במעונו — משום שאלה טופלו בלעדית על ידי רעייתו, הגברת שרה נתניהו.

במסגרת תיק 1000 מנסים חוקרי המשטרה לברר גם אם נתניהו העניק למילצ'ן דבר מה כנגד אותן המתנות. בין השאר, פורסם ב"הארץ" כי נתניהו פעל מול שר החוץ האמריקאי דאז, ג'ון קרי, ומול שגריר ארה"ב בישראל דאז, דן שפירו, כדי שהממשל האמריקאי יעניק למילצ'ן — אזרח ישראלי השוהה בארה"ב מכוח אשרה (ויזה) — אשרה לעשר שנים, במקום האשרה לתקופה קצרה יותר שהחזיק מילצ'ן עד אז.

אבל נחזור לענייני תיקון 168: בשנים האחרונות מנסה משרד האוצר לבטל חלק מהפטור שניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. זאת, משום שה–OECD והמדינות החברות בו דורשים מישראל לשתף פעולה בביקורת ומעקב אחר אנשי עסקים בינלאומיים, וגם בשל קביעתו של מבקר המדינה בדו"ח מ–2013.

אלה נימוקים כבדי משקל. משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס נאמן פירסם באתר האינטרנט שלו עדכון ללקוחותיו האמידים, ובו מוסבר כי הסיבה לדרישה לביטול הפטור היא "כישלון מתמשך של ישראל מול חקירות של OECD, קשיים ביישום הסכמי החלפת מידע בנוגע לעולים חדשים וחברותיהם, קושי בביקורת מס יעילה על עולים חדשים וסיכונים הקשורים בהלבנת הון".

מכל הסיבות הללו החליט משרד האוצר לשלב, בכל אחד משלושת ספרי התקציב וחוקי ההסדרים בשנים האחרונות, סעיף שמבטל את הפטור מדיווח. משרד האוצר אינו מבקש לבטל את הפטור כולו — אלא "רק" את הפטור מדיווח, כדי שמס הכנסה יקבל את המידע ויעביר, במקרה הצורך, חלקים ממנו לרשויות מס בחו"ל, בהתאם לדרישות ה–OECD.

אלא שבכל שנה מגיעה אותה יד נעלמה וגורמת, בדרך כזו או אחרת, למשרד האוצר להסיר את התיקון לחוק ברגע האחרון. זה קרה ב–2013, ב–2015 וגם בתקציב הדו־שנתי ל–2017–2018.

למי שייכת היד הזאת, אשר מדי שנה, תקציב אחר תקציב, חוק הסדרים אחר חוק הסדרים, מעלימה את יוזמת ביטול הפטור מחובת דיווח לטייקונים? על כך אין לנו תשובה. ככל הידוע, בין המתנגדים לתיקון החוק נמצא משרד הקליטה, בטענה כי ביטול הפטור יפגע בעלייה. בשנים שבהן התנגד המשרד לתיקון, עמדו בראשו סופה לנדבר (ישראל ביתנו) וזאב אלקין (ליכוד).

כאשר בוחנים את נתוני העלייה, הטענה של משרד הקליטה נראית משעשעת מעט. הפטור כולו נוגע כמעט אך ורק לאנשי עסקים מתוחכמים — ולפיכך, מספר האנשים שעלולים לוותר על עלייה לישראל בשל ביטול הפטור לא אמור להיות גדול במיוחד. לא תירשם השפעה שלילית על הדמוגרפיה הישראלית.

אז אם לא משרד הקליטה — מי בכל זאת מקפל בשקט וביעילות את מס הכנסה ואת משרד האוצר שר אחרי שר, מיובל שטייניץ, דרך יאיר לפיד ועד משה כחלון? משרד האוצר יודע להיות נחרץ מאוד, וכאשר הוא מכניס תיקוני מיסוי שנדרשים על ידו ועל ידי מבקר המדינה לגרסאות מתקדמות של חוק ההסדרים — הם לא נעלמים משם סתם כך, מבלי שמישהו יפעל וילחץ. מישהו עבד על זה, גם אם אנחנו לא יודעים מי.

לעומת זאת, ברור לגמרי מי נהנה מהוצאתו של התיקון מחוק ההסדרים פעם אחר פעם: ארנון מילצ'ן ואנשי עסקים נוספים. המפיק ההוליוודי הפעיל את החוק עבור עצמו ב–2009, והוא ימשיך ליהנות מהפטור מדיווח על עסקיו עד 2019 לפחות. גם לאחר מכן הוא ייהנה מפטורים חלקיים ממס, בהתאם לנוסחה הבנויה בתיקון 168. אם משטרת ישראל תבדוק ותמצא שנתניהו, או אנשים מטעמו, פעלו להוצאת הסעיף המבטל את הפטור מדיווח מחוק ההסדרים — אולי יתווסף עוד אקדח מעשן שיקשור בין המתנות שמילצ'ן העביר לנתניהו, לבין מה שנתניהו עשוי היה להעניק למילצ'ן בתמורה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!