כמה נשלם על דמעות בגלל 'הפלג' / טור כואב
אם על הדמעות של אמהות אויבנו כדוגמת הגר ואמו של סיסרא, שילם עם ישראל לאורך השנים מחיר כואב כל כך, כמה נצטרך לשלם, השם ירחם ויציל, על דמעות האמהות השכולות שצופות בהתפרעויות הפלג
- רוני תשובה מרק
- כ"א אדר התשע"ז
- 45 תגובות
צילום: יונתן זינדל פלאש 90
מר אבירם גרובר, ראש עירית רמת השרון, חגג לבנו השבת בר מצווה בשעה טובה ומוצלחת. במחווה מרגשת הוא הזמין לסעודת השבת ברחבת בית כנסת גאולת ישראל את כל בני משפחתו, חבריו ואת כל קהילת בית הכנסת. "כאן זה הבית" אמר בהתרגשות ראש העיר לאחד המתפללים במהלך האירוע "לכאן באתי בתור ילד ובהמשך עשיתי בר מצווה, לכאן אני מגיע כל ראש השנה וכיפור".
חיוך רחב האיר את פני כולם: חילונים, מסורתיים וחרדים, כשבנו הצעיר של סגנו החרדי קם לכבוד חתן השמחה ושר לו עם אביו את ריבון העולמים. חברי הקואליציה החילוניים מחאו כפיים בהתרגשות יחד עם כולם. בימים אלו בפרט, בהם יש מי שסוגר באכזריות פיות של נציגים חרדים, פוליטיקאים בלי שום נקיפות מצפון דורשים את הראש החרדי, המחווה המאחדת הזו מצד ראש עיר חילוני, מרגשת עוד יותר.
זכות אבות עמדה לנו כדי להגיע עד הלום: הגר"י זצ"ל שתמיד האיר פנים לכל אחד ואחת, ידע לעזור לזוג העולים שגרו לידו בשכנות – הוריו של גרובר, שיאריכו ימים בטוב. לאור אותה פשטות, מאור פנים ואהבת ישראל שבה קיבל את פני הוריו הגר"י זצ"ל, מבקש להתייחס גרובר לכל תושב ותושב ללא הבדל דת והשקפה.
כשיושבים בבועה הנדירה הזו של אהבת ישראל, קשה שלא לתהות עד כמה התפרעויות הפלג תורמות לשנאה כלפי המגזר החרדי. נכון, עוד טרם ההתפרעויות חרדים לא היו חביבי הקהל בלשון המעטה. בחברה החילונית שבה השירות הצבאי הוא ערך מקודש מימי הקמתה ועד היום קשה לקבל את תורתו אומנותו כשהעובדה שתורת ישראל מגינה על עם ישראל כלל לא ידועה בחברה שבה מורות לתנ"ך בבית הספר מלמדות את הילדים הרכים למצוא סיבה והגיון לכל מאורע.
אפילו קריעת ים סוף אחד הניסים הגדולים שידענו, מוזכר כלאחר יד כתיזמון נכון של בני ישראל בזמן גאות ושפל – היהודים היו חכמים לעבור את הים בשעת השפל והמצרים שרדפו אחריהם כבר נכנסו לשעת הגאות...
כשזה החינוך החילוני, כשהתקשורת מחפשת לאורך השנים איך להנציח את התדמית השלילית בחברה החרדית, כשמעלים על נס את ההקרבה הבאמת באמת גדולה ומופלאה של נערים ונערות בני 18 שמתגייסים מתוך ידיעה שאולי לא יזכו לסיים בחיים את השירות הצבאי בלי להראות לציבור החילוני את ההקרבה של בן תורה שבוחר בחיים של דלות וצניעות לאורך כל חייו וחיי משפחתו, כדי להגן על עם ישראל בזכות תורתו, אפשר לראות איפה התחילה השנאה.
הבורות נמשכת והתקשורת מנציחה אותה כי יש מי שגוזרים עליה קופון שמן ויש להם אינטרס טוב לשמר אותה. אחד מאלה הוא יאיר לפיד שספק אם היה לו מה להציע לבוחריו בלי לרכב על סוס השנאה לדתיים. כשהוא כבר דור שני בפוליטיקה הישראלית מנציח ומגביר את האיבה בין המגזרים, באו עלינו לכלותינו הפגנות הפלג.
בחברה שנושאת בקרבה את השכול הישראלי כפצע אוניברסאלי מדמם ופתוח, בחברה שאין כמעט בית שלא פגע בו השכול אם לא בבני משפחה אז בחברים ומכרים, קשה שלא להתפלץ ממראות של מפגינים שאפילו לא טורחים להצהיר כחוק על תורתם אומנותם, ומשבשים בהמשך את החיים הסדירים ברחובות, הרחק מבית המדרש שם הם אמורים ללמוד תורה למען כלל ישראל.
עד כמה שההתנהגות הזו מקוממת את רובנו דתיים וחילוניים כאחד, היא מכאיבה עשרות מונים למשפחות השכולות שהיקרים להם מכל איבדו את חייהם במהלך השירות הצבאי.
אם על הדמעות של אמהות אויבנו כדוגמת הגר ואמו של סיסרא, שילם עם ישראל לאורך השנים מחיר כואב כל כך, כמה נצטרך לשלם, השם ירחם ויציל, על דמעות האמהות השכולות שצופות בהתפרעויות הפלג?
חיוך רחב האיר את פני כולם: חילונים, מסורתיים וחרדים, כשבנו הצעיר של סגנו החרדי קם לכבוד חתן השמחה ושר לו עם אביו את ריבון העולמים. חברי הקואליציה החילוניים מחאו כפיים בהתרגשות יחד עם כולם. בימים אלו בפרט, בהם יש מי שסוגר באכזריות פיות של נציגים חרדים, פוליטיקאים בלי שום נקיפות מצפון דורשים את הראש החרדי, המחווה המאחדת הזו מצד ראש עיר חילוני, מרגשת עוד יותר.
זכות אבות עמדה לנו כדי להגיע עד הלום: הגר"י זצ"ל שתמיד האיר פנים לכל אחד ואחת, ידע לעזור לזוג העולים שגרו לידו בשכנות – הוריו של גרובר, שיאריכו ימים בטוב. לאור אותה פשטות, מאור פנים ואהבת ישראל שבה קיבל את פני הוריו הגר"י זצ"ל, מבקש להתייחס גרובר לכל תושב ותושב ללא הבדל דת והשקפה.
כשיושבים בבועה הנדירה הזו של אהבת ישראל, קשה שלא לתהות עד כמה התפרעויות הפלג תורמות לשנאה כלפי המגזר החרדי. נכון, עוד טרם ההתפרעויות חרדים לא היו חביבי הקהל בלשון המעטה. בחברה החילונית שבה השירות הצבאי הוא ערך מקודש מימי הקמתה ועד היום קשה לקבל את תורתו אומנותו כשהעובדה שתורת ישראל מגינה על עם ישראל כלל לא ידועה בחברה שבה מורות לתנ"ך בבית הספר מלמדות את הילדים הרכים למצוא סיבה והגיון לכל מאורע.
אפילו קריעת ים סוף אחד הניסים הגדולים שידענו, מוזכר כלאחר יד כתיזמון נכון של בני ישראל בזמן גאות ושפל – היהודים היו חכמים לעבור את הים בשעת השפל והמצרים שרדפו אחריהם כבר נכנסו לשעת הגאות...
כשזה החינוך החילוני, כשהתקשורת מחפשת לאורך השנים איך להנציח את התדמית השלילית בחברה החרדית, כשמעלים על נס את ההקרבה הבאמת באמת גדולה ומופלאה של נערים ונערות בני 18 שמתגייסים מתוך ידיעה שאולי לא יזכו לסיים בחיים את השירות הצבאי בלי להראות לציבור החילוני את ההקרבה של בן תורה שבוחר בחיים של דלות וצניעות לאורך כל חייו וחיי משפחתו, כדי להגן על עם ישראל בזכות תורתו, אפשר לראות איפה התחילה השנאה.
הבורות נמשכת והתקשורת מנציחה אותה כי יש מי שגוזרים עליה קופון שמן ויש להם אינטרס טוב לשמר אותה. אחד מאלה הוא יאיר לפיד שספק אם היה לו מה להציע לבוחריו בלי לרכב על סוס השנאה לדתיים. כשהוא כבר דור שני בפוליטיקה הישראלית מנציח ומגביר את האיבה בין המגזרים, באו עלינו לכלותינו הפגנות הפלג.
בחברה שנושאת בקרבה את השכול הישראלי כפצע אוניברסאלי מדמם ופתוח, בחברה שאין כמעט בית שלא פגע בו השכול אם לא בבני משפחה אז בחברים ומכרים, קשה שלא להתפלץ ממראות של מפגינים שאפילו לא טורחים להצהיר כחוק על תורתם אומנותם, ומשבשים בהמשך את החיים הסדירים ברחובות, הרחק מבית המדרש שם הם אמורים ללמוד תורה למען כלל ישראל.
עד כמה שההתנהגות הזו מקוממת את רובנו דתיים וחילוניים כאחד, היא מכאיבה עשרות מונים למשפחות השכולות שהיקרים להם מכל איבדו את חייהם במהלך השירות הצבאי.
אם על הדמעות של אמהות אויבנו כדוגמת הגר ואמו של סיסרא, שילם עם ישראל לאורך השנים מחיר כואב כל כך, כמה נצטרך לשלם, השם ירחם ויציל, על דמעות האמהות השכולות שצופות בהתפרעויות הפלג?
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 45 תגובות