בגלל מקלב: הח"כים יקבלו תוספת של קרוב למאה מיליון לקדנציה
הסתייגות של ח"כ מקלב בחוק מימון מפלגות, הדורשת להגדיל את יחידת המימון למפלגות, הוסיפה לתקציבו של כל ח"כ סך של 13.5 אלף שקל לחוד המהווה תוספת של קרוב למאה מיליון בתקציב לקדנציה לכלל הח"כים
- יעקב גרודקה
- כ"ג אדר התשע"ז
- 1 תגובות
מקלב: צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מימון מפלגות של ח"כ יואב קיש. בקריאה שלישית תמכו 41 והתנגדו 27.
על פי הצעת החוק, תוטל חובת התארגנות ודיווח וכן הגבלות על תרומות, על אזרח או קבוצת אזרחים המעוניינים לבצע פעילות בחירות, שלא דרך מפלגה או גוף הקשור לסיעה, בהתאם למדרגות שנקבעו.
בנוסף, התקבלה ואושרה הסתייגותו בהצעת החוק של ח"כ אורי מקלב - הדורשת להגדיל את יחידת המימון למפלגות. לדבריו של מקלב מדובר ב"הצעה שמצמצמת את השחיקה הגדולה בתקציב פעילות המפלגות".
בפועל, ההסתייגות של מקלב הוסיפה לתקציבו של כל חבר כנסת סך של 13.5 אלף שקל לחודש, סך הכל תוספת של קרוב למאה מיליון בתקציב לקדנציה לכלל חברי הכנסת.
לפי הצעת החוק, פעילות בחירות מוגדרת: יצירת מאגר מידע ובו פרטים מזהים של בוחרים לצד מידע בדבר כוונות ההצבעה שלהם, הסעת בוחרים ביום הבחירות שלא לפי חוק ושלא בתמורה מלאה לשם הבטחת הצבעתם, פנייה ישירה לבוחרים להצביע בעד או נגד רשימה מסוימת וכן תעמולה באמצעות מודעות פרסום שמטרתה לקרוא להצביע בעד או נגד רשימת מועמדים.
הצעת החוק קובעת שלוש מדרגות לגיוס תרומות ופעילות בחירות: עד לסכום של 100 אלף ש' - לא תחול כל הגבלה. בין סכום של 100 אלף ש' ועד ל-400 אלף ש' - תחול חובת רישום אצל מבקר המדינה והגבלת תרומות. ואילו פעילות מעל סכום של 400 אלף ש' תחייב התאגדות ומינוי רו"ח ותחיל הגבלה חמורה יותר על גובה התרומות. כמו כן נקבע כי תותר קבלת תרומות מחו"ל, אך רק עד שליש מסך התרומות, כשסך התרומות הכולל לא יעלה על 600 אלף ש'.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "במהלך תקופות הבחירות במדינת ישראל חוק מימון מפלגות מאותגר על ידי גופים שונים שמנסים להשפיע דרך ארגון ומימון חוץ מפלגתי על תוצאות הבחירות בישראל. כך היה בתופעת "עמותות ברק" וכך גם במהלך הבחירות לכנסת ה-20.
בארה"ב קיימות פרצות רבות בחקיקה דומה אשר מאפשרות לבעלי הון לממן בצורה עקיפה מפלגה או מועמד ללא קשר לקמפיין הישיר של אותו מועמד. נוצרה תופעה שבתקופת בחירות בארה"ב למעשה אין מגבלה אפקטיבית על איילי הון להתערב בבחירות ונוצר מרוץ שלילי אחרי גיוס הון חוץ מפלגתי. על מנת למנוע מצב שבו בעלי הון ינצלו את ממונם כדי להטות את תוצאות הבחירות בישראל מוצע התיקון הנ"ל.
גם בישראל בבחירות לכנסת ה20 פעלו מספר תנועות במטרה ברורה להשפיע על תוצאות הבחירות. הדומיננטית שבהן הייתה תנועת V15, אשר טענה שאינה מזוהה עם גוף פוליטי מסוים. התנועה העבירה מסרים שליליים כנגד אישים פוליטיים ובראשם ראש הממשלה אולם לכאורה לא הביעה תמיכה פומבית באף אחת מהרשימות שהתמודדו לכנסת.
פעילותן של התנועות האמורות לא הסתכמה בהבעת דעות גרידא שבוודאי חוסה תחת חופש הביטוי, אלא בשורה של פעולות שבאופן טבעי נעשות רק על ידי מפלגות כחלק מתעמולת בחירות, לרבות פעולות בעלות אופי ארגוני כגון איסוף מידע ורישום של כוונות הצבעה, לצורך ארגון מערך הסעות ועידוד הצבעה של מצביעים "מזוהים" ביום הבחירות. פעולות אלה נעשו במימון גלוי של נדבנים תושבי חוץ.
החוק הנוכחי, קובע שבכדי להוכיח שפעילותו של גוף "קשורה לסיעה", יש להראות שפעילים מרכזיים במפלגה הינם גם פעילים בגוף החיצוני או להראות זיקה משמעותית במקורות המימון או בפעילותו קושרים את הגוף לסיעה.
לפי הדין הקיים, פעיל בולט של מפלגה אשר מודיע בסמוך לבחירות שאינו מעורב בפעילות מפלגתית (אך הוא עדיין מזוהה עם המפלגה ציבורית), רשאי להיות מעורב בגוף חוץ מפלגתי אשר מקיים פעילות שבאופן טבעי נעשית על ידי מפלגות.
זאת ועוד, לפי הדין הקיים פעילות תעמולת בחירות הנעשית ללא קשר למפלגה אך תורמת למפלגה או לגוש פוליטי אינה כפופה למגבלות החלות על מפלגה על אף שתכלית הפעילות דומה מאוד אם לא זהה - השפעה על תוצאות הבחירות לכנסת.
כך, ניתן לעקוף "בדלת האחורית" את הוראות החוק באופן שברור לתורמים לגוף שאינו מפלגתי שהם משרתים בפועל את מטרתה של מפלגה מסוימת או קבוצת מפלגות מגוש פוליטי מסוים. בכך נפתחת אפשרות להשפעת מימון אסור לרבות מימון זר ומימון תאגידי על מערכת הבחירות בישראל."
ח"כ יואב קיש הציג את ההצעה: "הצעת החוק נועדה למנוע מצב שבו אנשים וגופים שונים, שלא באמצעות המפלגות, משקיעים סכומי כסף משמעותיים במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות לכנסת, תוך כדי עקיפה של דיני המימון והרגולציה שהחוק מטיל היום על המפלגות והגופים הקשורים אליהן. חשוב לי להדגיש, שההצעה הזו איננה באה לסתום פיות או למנוע מאנשים להביע דעות ועמדות בעניינים ציבוריים, אלא מטרתה להסדיר פעולות שנעשות למען מפלגה מסוימת או נגד מפלגה מסוימת".
על פי הצעת החוק, תוטל חובת התארגנות ודיווח וכן הגבלות על תרומות, על אזרח או קבוצת אזרחים המעוניינים לבצע פעילות בחירות, שלא דרך מפלגה או גוף הקשור לסיעה, בהתאם למדרגות שנקבעו.
בנוסף, התקבלה ואושרה הסתייגותו בהצעת החוק של ח"כ אורי מקלב - הדורשת להגדיל את יחידת המימון למפלגות. לדבריו של מקלב מדובר ב"הצעה שמצמצמת את השחיקה הגדולה בתקציב פעילות המפלגות".
בפועל, ההסתייגות של מקלב הוסיפה לתקציבו של כל חבר כנסת סך של 13.5 אלף שקל לחודש, סך הכל תוספת של קרוב למאה מיליון בתקציב לקדנציה לכלל חברי הכנסת.
לפי הצעת החוק, פעילות בחירות מוגדרת: יצירת מאגר מידע ובו פרטים מזהים של בוחרים לצד מידע בדבר כוונות ההצבעה שלהם, הסעת בוחרים ביום הבחירות שלא לפי חוק ושלא בתמורה מלאה לשם הבטחת הצבעתם, פנייה ישירה לבוחרים להצביע בעד או נגד רשימה מסוימת וכן תעמולה באמצעות מודעות פרסום שמטרתה לקרוא להצביע בעד או נגד רשימת מועמדים.
הצעת החוק קובעת שלוש מדרגות לגיוס תרומות ופעילות בחירות: עד לסכום של 100 אלף ש' - לא תחול כל הגבלה. בין סכום של 100 אלף ש' ועד ל-400 אלף ש' - תחול חובת רישום אצל מבקר המדינה והגבלת תרומות. ואילו פעילות מעל סכום של 400 אלף ש' תחייב התאגדות ומינוי רו"ח ותחיל הגבלה חמורה יותר על גובה התרומות. כמו כן נקבע כי תותר קבלת תרומות מחו"ל, אך רק עד שליש מסך התרומות, כשסך התרומות הכולל לא יעלה על 600 אלף ש'.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "במהלך תקופות הבחירות במדינת ישראל חוק מימון מפלגות מאותגר על ידי גופים שונים שמנסים להשפיע דרך ארגון ומימון חוץ מפלגתי על תוצאות הבחירות בישראל. כך היה בתופעת "עמותות ברק" וכך גם במהלך הבחירות לכנסת ה-20.
בארה"ב קיימות פרצות רבות בחקיקה דומה אשר מאפשרות לבעלי הון לממן בצורה עקיפה מפלגה או מועמד ללא קשר לקמפיין הישיר של אותו מועמד. נוצרה תופעה שבתקופת בחירות בארה"ב למעשה אין מגבלה אפקטיבית על איילי הון להתערב בבחירות ונוצר מרוץ שלילי אחרי גיוס הון חוץ מפלגתי. על מנת למנוע מצב שבו בעלי הון ינצלו את ממונם כדי להטות את תוצאות הבחירות בישראל מוצע התיקון הנ"ל.
גם בישראל בבחירות לכנסת ה20 פעלו מספר תנועות במטרה ברורה להשפיע על תוצאות הבחירות. הדומיננטית שבהן הייתה תנועת V15, אשר טענה שאינה מזוהה עם גוף פוליטי מסוים. התנועה העבירה מסרים שליליים כנגד אישים פוליטיים ובראשם ראש הממשלה אולם לכאורה לא הביעה תמיכה פומבית באף אחת מהרשימות שהתמודדו לכנסת.
פעילותן של התנועות האמורות לא הסתכמה בהבעת דעות גרידא שבוודאי חוסה תחת חופש הביטוי, אלא בשורה של פעולות שבאופן טבעי נעשות רק על ידי מפלגות כחלק מתעמולת בחירות, לרבות פעולות בעלות אופי ארגוני כגון איסוף מידע ורישום של כוונות הצבעה, לצורך ארגון מערך הסעות ועידוד הצבעה של מצביעים "מזוהים" ביום הבחירות. פעולות אלה נעשו במימון גלוי של נדבנים תושבי חוץ.
החוק הנוכחי, קובע שבכדי להוכיח שפעילותו של גוף "קשורה לסיעה", יש להראות שפעילים מרכזיים במפלגה הינם גם פעילים בגוף החיצוני או להראות זיקה משמעותית במקורות המימון או בפעילותו קושרים את הגוף לסיעה.
לפי הדין הקיים, פעיל בולט של מפלגה אשר מודיע בסמוך לבחירות שאינו מעורב בפעילות מפלגתית (אך הוא עדיין מזוהה עם המפלגה ציבורית), רשאי להיות מעורב בגוף חוץ מפלגתי אשר מקיים פעילות שבאופן טבעי נעשית על ידי מפלגות.
זאת ועוד, לפי הדין הקיים פעילות תעמולת בחירות הנעשית ללא קשר למפלגה אך תורמת למפלגה או לגוש פוליטי אינה כפופה למגבלות החלות על מפלגה על אף שתכלית הפעילות דומה מאוד אם לא זהה - השפעה על תוצאות הבחירות לכנסת.
כך, ניתן לעקוף "בדלת האחורית" את הוראות החוק באופן שברור לתורמים לגוף שאינו מפלגתי שהם משרתים בפועל את מטרתה של מפלגה מסוימת או קבוצת מפלגות מגוש פוליטי מסוים. בכך נפתחת אפשרות להשפעת מימון אסור לרבות מימון זר ומימון תאגידי על מערכת הבחירות בישראל."
ח"כ יואב קיש הציג את ההצעה: "הצעת החוק נועדה למנוע מצב שבו אנשים וגופים שונים, שלא באמצעות המפלגות, משקיעים סכומי כסף משמעותיים במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות לכנסת, תוך כדי עקיפה של דיני המימון והרגולציה שהחוק מטיל היום על המפלגות והגופים הקשורים אליהן. חשוב לי להדגיש, שההצעה הזו איננה באה לסתום פיות או למנוע מאנשים להביע דעות ועמדות בעניינים ציבוריים, אלא מטרתה להסדיר פעולות שנעשות למען מפלגה מסוימת או נגד מפלגה מסוימת".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות