ט"ו אייר התשפ"ד
23.05.2024

ירצו לשכוח

הכל על בימת הכבוד הריקה, הכניסה הנפרדת, המחלוקות. הוועידה שעסקני המפלגה יעדיפו לשכוח ולהשכיח

רגע של התרגשות. הגראי"ל שטיינמן נושא דברים
רגע של התרגשות. הגראי"ל שטיינמן נושא דברים



הכל היה צפוי, אך איש לא ציפה שזה יהיה בעוצמה כה גדולה וחריפה.

מארגני ועידת 'דגל התורה', שנפתחה אתמול אחר הצהריים במלון 'עדן אין' בזכרון יעקב, קראו את הידיעה שפורסמה כאן אתמול. בעיקר תפסו את עינם הכותרות - מחלוקות. יריבויות. ויכוחים.

הכל היה ידוע להם ומקרוב. ובכל זאת הם קיוו ורצו בכל מאודם לטשטש במעט את הדברים. לפחות להציג כלפי חוץ 'עסקים כרגיל'. אבל שום דבר רגיל לא היה בוועידה הזו.

זה התחיל עוד הרבה לפני שטקס הפתיחה החל. שום דבר לא היה סגור.

כפי שנכתב כאן, לא היה ברור כלל אלו גדולי תורה יגיעו לטקס הפתיחה, סדר הנאומים, והאם תהיה בכלל הופעה משותפת של כלל חברי מועצת גדולי התורה של 'דגל'. סדר היום של הוועידה ומשתתפי המושבים אף הוא לא היה ברור.

אך על הכל האפיל טקס הפתיחה.

ארגון למופת

ב'דגל' יודעים העסקנים לארגן אירועים. לא סתם יודעים, אלא עושים זאת על הצד הטוב ביותר. עוזריהם של רביץ וגפני, משה שיפמן ויוסי גרז, מנוסים ומשופשפים היטב במלאכת הארגון. השניים, שהיו מופקדים על כל הצדדים הטכניים והלוגיסטיים של הוועידה, הצליחו לעמוד במשימה בכבוד. הם זכו על כך לשבחים מצירי הוועידה.

הכל טוב ויפה, אבל גרז ושיפמן לא יכולים לעשות דבר וחצי דבר כשמעליהם מכריעים ואומרים את המילה האחרונה רבני 'דגל', ולא רק שני עסקנים אלו. גם יתר השותפים למלאכת ארגון הוועידה עמדו נבוכים וחסרי אונים, כשראו כיצד מעשי ידיהם וטרחתם הרבה הולכים לריק בהינף רגע אחד.

מי שחש זאת היטב על בשרו, היה העיתונאי אריה זיסמן, עליו הוטל לארגן ולהנחות מושב מיוחד שיעסוק בנושא 'תקשורת והחרדים'. הוא הזמין לפאנל מספר עיתונאים בכירים, כדי לגוון את הדיון, שהיה צפוי לעניין את כל צירי הוועידה ולהיות חם ומרתק.

זיסמן הזמין את העורכים יעקב ריבלין ('בקהילה') ואברימי רוזנטל ('משפחה') להצטרף לעיתונאי 'יתד' בני רבינוביץ ואליעזר ראוכברגר – הרכב חזק ומעניין לכל הדיעות. זיסמן לא הסתיר את סיפוקו על שהצליח להביא את צוות העיתונאים הבכיר והוותיק. אבל השמחה התפוגגה תוך זמן קצר. רבני 'דגל' הודיעו, שהם אינם מאשרים את ההרכב, ונתנו את הסכמתם להופעתם של כותבי 'יתד' בלבד.

למרות הכל, הדיון היה מרתק ונמשך עד השעות הקטנות של הלילה. לדיון עלו נושאים מגוונים, הן ביחס כלפי התקשורת הכללית, והן הביקורת החריפה שנשמעה כמעט מקיר לקיר נגד בטאון המפלגה- 'יתד'. (על כך בידיעה נפרדת).

מוקד הסערה

מוקד הסערה היה ללא ספק טקס הפתיחה של הוועידה. כפי שכבר דווח אתמול, ערך מזכיר מועצת גדולי התורה, הרב אברהם רובינשטיין, סבב ביקורים אצל חברי מועצת גדולי התורה של 'דגל', כדי להבטיח את השתתפותם של מרבית הרבנים. ניסה, אך העלה חרס בידו.

הוא שמע מחלק מהרבנים סירוב ברור וחד-משמעי, ומאחרים התחמקויות אלגנטיות. רק זה היה חסר לו, שגם הגראי"ל שטיינמן לא יגיע לוועידה. וזה לא היה רחוק מכך. עד הרגע האחרון לא היה ברור האם הגראי"ל יגיע לוועידה, וגם אם כן - האם תהיה 'כניסה משותפת' של גדולי התורה שהודיעו על בואם.

צירי הוועידה שתפסו את מקומותיהם באולם, קלטו כבר מהרגע הראשון שזה הולך להיות מעמד לא מכובד. אפילו מביך. מפה לאוזן דלפו השמועות, כי מרבית גדולי התורה לא יגיעו לוועידה; הגר"פ שיינברג, הגר"נ קרליץ, הגרנ"צ פינקל, הגר"ג אידלשטיין, הגר"ש אויערבאך, הגר"ח קנייבסקי, הגרמ"ש שפירא והגרא"י זלזניק.

כן היה ברור לכל, כי המאמץ האדיר שהושקע כדי להביא את ברכתו של הגרי"ש אלישיב בשידור ישיר, נכשל. אפילו חלק מחברי ועדת הרבנים של 'דגל' לא הגיעו, וכך נותרה בימת הכבוד כמעט ריקה ממרבית גדולי התורה והרבנים של 'דגל', ואת השורה השנייה על הבמה, מילאו בעסקני המפלגה. לא רק בראשי רשויות, אלא גם בסגניהם.

באיחור ניכר נפתחת הוועידה. על הבמה כבר יושבים שני חברי מועצת גדולי התורה, האחרונים שצורפו למועצת, הגר"י שיינר והגרמ"צ ברגמן. בקולו של הרב שמואל דויטש, שמוזמן לומר שני פרקי תהילים, כבר אפשר היה לחוש את מה שמרגישים כל הנוכחים באולם; אוירת נכאים ומבוכה.

מי שכן הצליח לרתק במעט את הנוכחים, היה הח"כ לשעבר הרב שלמה לורנץ, אשר חרג ממנהגו מזה שנים רבות שלא לשאת דברים בכינוסים ציבוריים. כך תיאר במשך שעה ארוכה כיצד הנחו גדולי התורה זצ"ל את דרכה של היהדות החרדית ונציגיה, בכל התקופות הקשות והסבוכות מאז הקמת המדינה.

קרע מוחלט

אחריו נושא דברים הגרמ"צ ברגמן, ואז נכנס לאולם הגרמ"י ליפקוביץ. משתתפי הוועידה היו סבורים כל העת, כי הוא יכנס יחד עם הגראי"ל שטיינמן, אך לא. מפה לאוזן עוברת השמועה, שעד שהגרמ"י ליפקוביץ לא יסיים את נאומו ויעזוב את האולם, כף רגלו של הגראי"ל שטיינמן לא תדרוך באולם, וכל מה שנכתב כאן אתמול על הקרע הגדול שקיים בין השניים, היא עובדה מוגמרת ומעכשיו גם פומבית.

הקהל באולם, שמנה כ-150 איש, קם על רגליו ומפזם בשקט את ה'ימים'. שום התרגשות לא ניכרת באולם. אבל מרגע לרגע נעים הצירים באי נוחות על מקומותיהם. הם לא ציפו בחלומותיהם הגרועים ביותר, שישמעו דברים בוטים וחריפים, ועוד בפומבי, נגד עמדתם של מנהיגי 'דגל' - הגרי"ש אליישיב והגראי"ל שטיינמן - בנושא מבחני המיצ"ב.

הגרמ"י נושא נאום ארוך על ההחלטות השונות שהתקבלו במשרד החינוך בשנים האחרונות, ובעיקר תוקף, כאמור, את מבחני המיצ"ב, וכי כל מי שנענה ומבצע זאת, הוא בגדר של "נותן יד לפושעים'. הנאום בא ימים ספורים לאחר שהופץ מכתבו בחוצות הערים נגד מבחני המיצ"ב. הנוכחים נעים על מקומותיהם באי נחת בולט. הם יודעים היטב שמבחנים אלו קיבלו את חותם הכשרות של מועצת גדולי התורה של 'דגל', ובראשם הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן.

הגרמ"י מסיים את הנאום, והגראי"ל שטינמן עדיין לא בא. יחלפו עוד דקות ארוכות עד שיגיע. בינתיים יוצאים הצירים להפסקת עדכון ועישון. מכוניתו של מנכ"ל 'שפע שוק', יהודה פורת, נכנסת לחצר ובה יושב הגראי"ל שטיינמן. ר' מוטק'ה בלוי קורא לצירים לחזור לאולם. ה'ראש ישיבה' מגיע, הוא מכריז בקולו הרועם והצרוד.

סוף סוף אפשר היה לחוש בהתרגשות של הקהל. במשך דקות ארוכות הם עמדו על רגליהם, שרו ומחאו כפיים. הגראי"ל שטיינמן כבר תופס את מקומו, אך השירה נמשכת ואף מתגברת. אורי לופליאנסקי ניצב ממש מאחוריו, וכולו מתלהב כמו 'ילד טוב ירושלים'. השיר מתחלף מ'ימים' ל'כי ימים'.

הרב יוסף אפרתי המתין במשך שעה ארוכה לרגע הזה. את המכתב של הגרי"ש אלישיב הוא מחזיק בכיסו כבר מפתיחת מושב הפתיחה, אך, בניגוד לכל המעמדים הדומים, הוא לא הוזמן להקריאו מיד בפתיחת המעמד. הוא חיכה שהגראי"ל שטיינמן יגיע. הוא פותח 'ברשות מורנו ורבנו ראש הישיבה שליט"א', מקריא את המכתב ונושא נאום קצר.

"ראש הישיבה האהוב"

ואז מגיע תורו של הרב לורנץ להזמין את נואם המשא המרכזי 'מורנו ורבנו ראש הישיבה האהוב שכולנו נהנים ממנו עצה ותושיה'. היה זה אחד הנאומים היותר חזקים של הגראי"ל שטיינמן. קולו היה צלול וחזק, שרק הלך והתגבר מרגע לרגע. הוא היה נמרץ, חד וברור. נאום ארוך, שלא כהרגלו. גם המסר היה כזה. אין שום דבר חוץ מתורה וגמילות חסדים. ועד כמה חבל שאנחנו לא יודעים להעריך מספיק את התורה ואת לימודה, כמו שאנחנו מעריכים דברים אחרים.

הנאום המרתק מסתיים. קצת קורת רוח ניכרת על פניהם של העסקנים והצירים. הם הגיעו מכל קצות הארץ. הם מודעים היטב למסכת הקרבות שצפויה להם בוועידה, לחיזורים מכל עבר (פינדרוס מכאן וגוטרמן משם), והם רוצים וגם מותר להם להעלות חיוך על פניהם. בחוץ כבר מנתחים מה שהתרחש בשעתיים האחרונות: בימת הכבוד הריקה, הכניסה הנפרדת. הצירים ובעיקר עסקני המפלגה, יעדיפו לשכוח ולהשכיח את הוןעידה הזו, וכמה שיותר מהר.

תור האוכל מגיע. הכל על טהרת הכשרות של 'שארית ישראל'. הארוחה מסתיימת, וכבר עוברים למושב הבא – מושב כלכלי בו השתתפו אורי לופליאנסקי, יעקב ורז'בינסקי, מנכ"ל הביטוח הלאומי ד"ר יגאל בן שלום ואישי כלכלה נוספים. נאומים לא רעים, אך דיון די משעמם. עד שמגיע תורם של אנשי התקשורת לעלות על הבמה. אך על כך בידיעה נפרדת.

קישורים:
עוד בנושא
תמונות
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 23 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד