'טיש' בלי 777
ב'טישים' של גור וקרלין הפסיקו לשתות 777 בגלל הכפלת המחיר. 'כרמל' כינסו מסיבת עיתונאים וניסו להסביר
במסיבת העיתונאים. צילום: HNN
מעטות החברות שנקלעו לחובות כבדים, ומצליחות בכל זאת להשתקם ולהמשיך לתפקד. אחת מהן היא 'יקבי כרמל'.
הנתונים הקשים הראו על הפסד של 80 מיליון ש"ח ב-3 השנים האחרונות, וחוב של 200 מליון ש"ח לבנקים. ההון עצמי, שעמד לפני 3 שנים על 102 מליון ש"ח, נשחק עד סוף שנת 2004 ל-38 מליון ש"ח בלבד. על כל הצרות האלה נוסף סוג של 'חוב אבוד' בסכום של 8 מליון ש"ח מהרשת הקורסת 'קלאבמרקט', שפגם בתזרים המזומנים של האגודה.
הבעלות על יקבי כרמל מתחלקת בין 200 משפחות כורמים פרטיים (75%) והסוכנות היהודית המייצגת 25 קיבוצים ומושבים (25%).
מאבקי כוח קשים בתוך היקב, על אפשרות הנפקה או גיוס משאבים, גררו את היקב לביב שופכין.
היקב חייב היה לצאת לתכנית הבראה מקיפה. חברת 'שלדור' מונתה להמליץ על בצוע תוכנית הבראה.
עברו 3 חודשים והמנכ"ל דוד זיו התפטר, ובמקומו מונה משה מירון למנכ"ל. וליו"ר אגודת הכורמים מונה ישראל איבצן. השניים קיבלו יחד מנדט ליישם את תכנית ההבראה ולשקם את היקב.
ההנהלה החדשה הצליחה להפוך חובות מידיים לבנק לאומי, בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, לחובות ארוכי טווח.
היקב החל לחזור לפעילות.
אבל איך מגיעים למצב ביש כזה?
במסיבת עיתונאים שכינסה הנהלת היקב ביום ה' בראשון לציון (המסיבה הופקה על-ידי משרד יחסי הציבור הכללי - יפה אפרתי), פירטו ראשי החברה את התהליך שעובר היקב בתקופה האחרונה.
לדבריהם, הניהול הכספי של היקב עד השנה האחרונה, היה כושל ולא לקח בחשבון הוצאות רבות שגרמו להפסדים בכל מכירה. עתה, מנסה היקב לאתר מהם המוצרים הגורמים להפסדים והיכן אפשר להתייעל.
אחת מהנקודות שגרמו ליקב להפסדים קשים, היא אי-גביית מס הקנייה הגבוה על מכירת משקאות אלכוהוליים, שעומד על 75% מערך הקנייה. לא פחות. ביקב היו חייבים לעשות מעשה.
הצעד המשמעותי של היקב לגבי המגזר החרדי, היה עם ליקר 777, שכיבד את שולחנות ה'טיש' של אדמורי"ם רבים. הליקר עלה כ-27 שקלים בעבר, אך לא כיסה את הוצאות היקב ואת מס הקנייה, והיה אחד מהגורמים לקריסת היקב.
ההנהלה החדשה אמנם זועמת על המס הגבוה ומצפה מוועדת הכספים שתשנה את החוק המפלה בין יין תוצרת ישראל לבין יין תוצרת חוץ. ובכל זאת, מכיוון שהחוק עדיין לא שונה, נאלצה הנהלת היקב להקפיץ ולהכפיל את מחירי ה-777 עד לכ-70 שקלים. כתוצאה מכך, החרימו כמה חסידויות, בהן גור וקרלין, את הליקר ועברו לליקר בננות פשוט.
בהנהלת היקב הרגישו היטב את החרם הצרכני, כאשר לא רק שהוא כבר אינו עולה על שולחנם של האדמורי"ם, גם החסידים עצמם כבר אינם רוכשים אותו.
בהנהלת היקב מיצרים על כך, אך אומרים כי אין באפשרותם לנהוג אחרת, וכי באם ימשיכו למכור במחיר הפסד, זה יוביל לקריסת היקב.
בימים אלו בוחנים בהנהלת היקב מהלך למיתוג מחדש של היקב ויציאה במהלכים שיווקיים להגדלת המכירות, או לפחות לא לתת להעלאת המחיר להשפיע בצורה דרסטית על המכירות.
באדיבות 'עניינים'
הנתונים הקשים הראו על הפסד של 80 מיליון ש"ח ב-3 השנים האחרונות, וחוב של 200 מליון ש"ח לבנקים. ההון עצמי, שעמד לפני 3 שנים על 102 מליון ש"ח, נשחק עד סוף שנת 2004 ל-38 מליון ש"ח בלבד. על כל הצרות האלה נוסף סוג של 'חוב אבוד' בסכום של 8 מליון ש"ח מהרשת הקורסת 'קלאבמרקט', שפגם בתזרים המזומנים של האגודה.
הבעלות על יקבי כרמל מתחלקת בין 200 משפחות כורמים פרטיים (75%) והסוכנות היהודית המייצגת 25 קיבוצים ומושבים (25%).
מאבקי כוח קשים בתוך היקב, על אפשרות הנפקה או גיוס משאבים, גררו את היקב לביב שופכין.
היקב חייב היה לצאת לתכנית הבראה מקיפה. חברת 'שלדור' מונתה להמליץ על בצוע תוכנית הבראה.
עברו 3 חודשים והמנכ"ל דוד זיו התפטר, ובמקומו מונה משה מירון למנכ"ל. וליו"ר אגודת הכורמים מונה ישראל איבצן. השניים קיבלו יחד מנדט ליישם את תכנית ההבראה ולשקם את היקב.
ההנהלה החדשה הצליחה להפוך חובות מידיים לבנק לאומי, בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, לחובות ארוכי טווח.
היקב החל לחזור לפעילות.
אבל איך מגיעים למצב ביש כזה?
במסיבת עיתונאים שכינסה הנהלת היקב ביום ה' בראשון לציון (המסיבה הופקה על-ידי משרד יחסי הציבור הכללי - יפה אפרתי), פירטו ראשי החברה את התהליך שעובר היקב בתקופה האחרונה.
לדבריהם, הניהול הכספי של היקב עד השנה האחרונה, היה כושל ולא לקח בחשבון הוצאות רבות שגרמו להפסדים בכל מכירה. עתה, מנסה היקב לאתר מהם המוצרים הגורמים להפסדים והיכן אפשר להתייעל.
אחת מהנקודות שגרמו ליקב להפסדים קשים, היא אי-גביית מס הקנייה הגבוה על מכירת משקאות אלכוהוליים, שעומד על 75% מערך הקנייה. לא פחות. ביקב היו חייבים לעשות מעשה.
הצעד המשמעותי של היקב לגבי המגזר החרדי, היה עם ליקר 777, שכיבד את שולחנות ה'טיש' של אדמורי"ם רבים. הליקר עלה כ-27 שקלים בעבר, אך לא כיסה את הוצאות היקב ואת מס הקנייה, והיה אחד מהגורמים לקריסת היקב.
ההנהלה החדשה אמנם זועמת על המס הגבוה ומצפה מוועדת הכספים שתשנה את החוק המפלה בין יין תוצרת ישראל לבין יין תוצרת חוץ. ובכל זאת, מכיוון שהחוק עדיין לא שונה, נאלצה הנהלת היקב להקפיץ ולהכפיל את מחירי ה-777 עד לכ-70 שקלים. כתוצאה מכך, החרימו כמה חסידויות, בהן גור וקרלין, את הליקר ועברו לליקר בננות פשוט.
בהנהלת היקב הרגישו היטב את החרם הצרכני, כאשר לא רק שהוא כבר אינו עולה על שולחנם של האדמורי"ם, גם החסידים עצמם כבר אינם רוכשים אותו.
בהנהלת היקב מיצרים על כך, אך אומרים כי אין באפשרותם לנהוג אחרת, וכי באם ימשיכו למכור במחיר הפסד, זה יוביל לקריסת היקב.
בימים אלו בוחנים בהנהלת היקב מהלך למיתוג מחדש של היקב ויציאה במהלכים שיווקיים להגדלת המכירות, או לפחות לא לתת להעלאת המחיר להשפיע בצורה דרסטית על המכירות.
באדיבות 'עניינים'
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות