חקירה פלילית נגד גוטרמן?
כך עולה מדיון שנערך בבג"צ בפרשת הבניה הבלתי חוקית במודיעין עילית. איסור הבנייה והאכלוס יימשך
סיפק אישורים לא חוקיים. יעקב גוטרמן (צילום: שוקי לרר)
ראש מועצת מודיעין עילית, יעקב גוטרמן, צפוי לעמוד בקרוב בפני חקירה פלילית. כך עולה מהודעת פרקליטות המדינה, במהלך דיון שנערך ביום ד' בבג"צ, בפרשת הבנייה הבלתי חוקית ביישוב. בג"צ גם הותיר על כנו את הצו האוסר להמשיך את הבנייה וכן לאכלס את הדירות שכבר נבנו. השופטים אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה ואליעזר ריבלין גם העלו את האפשרות, לחייב את חברות הבנייה 'חפציבה' ו'גרין פארק' להשיב לרוכשי הדירות את כספם.
פרשת הפסקת הבנייה בפרויקטים הגדולים של 'חפציבה' ו'גרין פארק', מטרידה את מנוחתם של מאות זוגות צעירים שרכשו דירות בשני הפרויקטים, וכן עסקנים ומשפטנים רבים, זאת לאחר שתנועת 'שלום עכשיו' עתרה לפני כחודשיים בדרישה להפסיק את הבנייה ואת אכלוס הדירות, בגין "עבירות בנייה במימדים קולוסאליים", כפי שהגדיר זאת היועץ המשפטי של מודיעין עילית, עו"ד גלעד רוגל.
במכתב שכתב עו"ד רוגל למהנדס המועצה נכתב: "אתמול נודע לי לתדהמתי מפיו של אבי עדן, גזבר המועצה, כי בימים אלה ממש, מתבצעת לאור השמש עבירת בנייה במימדים קולוסאליים, כאשר חברה יזמית בשם 'גרין פארק' החלה לבנות מתחם שלם של בניינים ללא היתר בנייה, כל זאת בידיעתך המלאה".
דברים דומים כתב מבקר המועצה, שמואל הייזלר לחברי המועצה: "ביום ב' בשבט תשס"ד (25.1.2004) כתבתי, לבקשת מנהלת האגף למנהל מוניציפלי במשרד הפנים, דו"ח על התנהלות המועצה. בפרק על נושא התכנון במועצה כתבתי, בין השאר, 'החמור מכל, רשות הרישוי [ראש המועצה ומהנדס המועצה] אישרה בנייה בפרויקט 'מתתיהו מזרח' בניגוד לתכנית התב"ע המאושרת. החריגות הן בהיקף נרחב". הייזלר אף טען, כי על רקע דיווחיו בנושא בדו"ח ביקורת שחיבר - הביא ראש המועצה לפיטוריו.
ואילו מנהל לשכת התכנון, אדריכל שלמה מושקוביץ' כתב למבקר מועצת מודיעין עילית את הדברים הבאים: "ההיתרים שניתנו במתתיהו מזרח, ללא ספק ניתנו בניגוד להוראת התכנית שבתוקף ולכן ללא סמכות של רשות הרישוי. הנימוק להוצאת ההיתרים (כפי שנמסר לי בעל-פה) היא קביעת עובדות בשטח, מניעה מחברת חפציבה מלעזוב את האתר".
בעתירה נטען עוד, כי בהליכי התכנון שטרם נסתיימו נפלו פגמים מהותיים שאינם מאפשרים את המשך הליכי האישור ואף מחייבים את ביטולן למפרע, וללא קשר לשאלת חוקיות הליכי התכנון שנעשו, הרי שהתכנית טרם אושרה באופן סופי, כך שלא ניתן היה להוציא על-פיה היתרי בנייה.
בעקבות עתירה זו, הוציאה השופטת פרוקצ'יה צו ביניים, האוסר על המשך הבנייה והאכלוס. במהלך החודשיים האחרונים, הוגשו מספר רב של בקשות מצד כל הנוגעים בדבר. כך, בין השאר, צורפו רוכשי הדירות כמשיבים לעתירה, זאת לאחר שנאלצו לשכור בכספם עורך-דין, כדי שייצג את עמדתם בדיונים המשפטיים. כל אחד מהרוכשים בפרויקט 'חפציבה' נאלץ לשלם אלפיים דולר, זאת בנוסף לעובדה שהם נותרו, בשלב זה, ללא דירה ועם הוצאות כבדות לצורך שכירת דירה אחרת.
בעתירה הועלתה סוגיה נוספת, המכונה 'העסקה הסיבובית'. כך נטען, כי אדמת הכפר בילעין עליה אמורה לקום השכונה הוכרזה בשנת 1990 כאדמת מדינה, אך לטענת העותרים התברר בדיעבד, שהליך ההכרזה בוצע תוך ידיעה של המינהל האזרחי, כי האדמה אינה נטושה או חסרת בעלים, וכי יש טענת רכישה של יהודים. על טענה זו הגיב עו"ד רנאטו יאראק המייצג חלק מהמשיבים, כי ההכרזה נועדה "להסוות את המכירה" ולמנוע את פרסום שמותיהם של מוכרי הקרקעות, מחשש שגורמים פלשתינים יתנכלו להם.
בדיון שנערך בבג"צ הודיעה נציגת פרקליטות המדינה, עו"ד אורית קורין, כי היא מתנגדת לחידוש הבנייה בשני הפרויקטים, אך לא הביעה התנגדות לאכלוסם של הבניינים שבנייתם הושלמה. היא בקשה מבית המשפט לקבוע קריטריונים לאכלוס.
השופטים אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה ואליעזר ריבלין התייחסו לעניין זה כשהעלו את האפשרות לחייב את חברות הבנייה 'חפציבה' ו'גרין פארק' להשיב לרוכשי הדירות את כספם. השבת הכספים עשויה להיות שלב מקדים לקראת היענות לדרישת בא-כוחה של 'שלום עכשיו', עו"ד מיכאל ספרד, להרוס את כל הבניינים שנבנו באופן לא-חוקי.
נציגת הפרקליטות מסרה במהלך הדיון, כי נשקלת פתיחת חקירה פלילית נגד האחראים לבנייה הלא-חוקית של השכונה, על קרקע שלטענת תושבי הכפר הסמוך בילעין נמצאת בבעלותם. בדיון התברר, כי במסגרת ההליכים הלא תקינים לאישור תוכנית הבנייה, פורסמו פרטיה דווקא בעיתונים 'המודיע' ו'יתד נאמן'. לדברי עו"ד קורן, בכוונת המדינה להתחיל את הליכי הפקדת תוכנית-המתאר מחדש, ולהעבירה את מסלול האישורים בוועדות התכנון והבנייה באופן תקין.
בניגוד לעמדת נציגת הפרקליטות, ביקשו נציגי חברות הבנייה ורוכשי הדירות, לאפשר את המשך בניית 40 הבניינים בשכונה, שחלקם נבנו בהתאם לתוכנית מתאר בלתי חוקית שאושרה במועצת מודיעין-עילית, וחלקם נבנו בלא היתרי בנייה כלל, אך בג"צ לא קיבל עמדה זו, והותיר את צו הביניים בתוקפו. ההכרעה על העתירה לגופה, תתקבל במועד אחר.
יצויין, כי עיתון 'הארץ' והעיתונאי עקיבא אלדר חשפו לראשונה את הפרשה. בכתבות אלו נטען, כי הפרויקטים נבנים על קרקע פרטית של תושבי הכפר הסמוך בילעין, כאשר חלק מהאדמות נרכשו באמצעות סוחרי קרקעות על-ידי ייפויי כוח החשודים כמזויפים, ועל התצהיר בדבר הבעלות על הקרקע חתם פרקליט של עמותת המתיישבים במקום מוכתר הכפר, כנהוג.
"לטענת הפלסטינים וארגוני שמאל, קביעת תוואי הגדר הושפעה מתוכניות הבנייה. האדמות הפרטיות הוסבו לאדמות מדינה, והוחכרו אחר כך לחברות בנייה המנוהלות בידי ראשי המתנחלים. הקמת גדר ההפרדה עודדה את הרוכשים לממש בהקדם את 'זכויותיהם' ולקבוע עובדות בשטח. את אישורי הבנייה הלא-חוקיים סיפק ראש מועצת מודיעין עלית, יעקב גוטרמן", כתב אלדר.
פרשת הפסקת הבנייה בפרויקטים הגדולים של 'חפציבה' ו'גרין פארק', מטרידה את מנוחתם של מאות זוגות צעירים שרכשו דירות בשני הפרויקטים, וכן עסקנים ומשפטנים רבים, זאת לאחר שתנועת 'שלום עכשיו' עתרה לפני כחודשיים בדרישה להפסיק את הבנייה ואת אכלוס הדירות, בגין "עבירות בנייה במימדים קולוסאליים", כפי שהגדיר זאת היועץ המשפטי של מודיעין עילית, עו"ד גלעד רוגל.
במכתב שכתב עו"ד רוגל למהנדס המועצה נכתב: "אתמול נודע לי לתדהמתי מפיו של אבי עדן, גזבר המועצה, כי בימים אלה ממש, מתבצעת לאור השמש עבירת בנייה במימדים קולוסאליים, כאשר חברה יזמית בשם 'גרין פארק' החלה לבנות מתחם שלם של בניינים ללא היתר בנייה, כל זאת בידיעתך המלאה".
דברים דומים כתב מבקר המועצה, שמואל הייזלר לחברי המועצה: "ביום ב' בשבט תשס"ד (25.1.2004) כתבתי, לבקשת מנהלת האגף למנהל מוניציפלי במשרד הפנים, דו"ח על התנהלות המועצה. בפרק על נושא התכנון במועצה כתבתי, בין השאר, 'החמור מכל, רשות הרישוי [ראש המועצה ומהנדס המועצה] אישרה בנייה בפרויקט 'מתתיהו מזרח' בניגוד לתכנית התב"ע המאושרת. החריגות הן בהיקף נרחב". הייזלר אף טען, כי על רקע דיווחיו בנושא בדו"ח ביקורת שחיבר - הביא ראש המועצה לפיטוריו.
ואילו מנהל לשכת התכנון, אדריכל שלמה מושקוביץ' כתב למבקר מועצת מודיעין עילית את הדברים הבאים: "ההיתרים שניתנו במתתיהו מזרח, ללא ספק ניתנו בניגוד להוראת התכנית שבתוקף ולכן ללא סמכות של רשות הרישוי. הנימוק להוצאת ההיתרים (כפי שנמסר לי בעל-פה) היא קביעת עובדות בשטח, מניעה מחברת חפציבה מלעזוב את האתר".
בעתירה נטען עוד, כי בהליכי התכנון שטרם נסתיימו נפלו פגמים מהותיים שאינם מאפשרים את המשך הליכי האישור ואף מחייבים את ביטולן למפרע, וללא קשר לשאלת חוקיות הליכי התכנון שנעשו, הרי שהתכנית טרם אושרה באופן סופי, כך שלא ניתן היה להוציא על-פיה היתרי בנייה.
בעקבות עתירה זו, הוציאה השופטת פרוקצ'יה צו ביניים, האוסר על המשך הבנייה והאכלוס. במהלך החודשיים האחרונים, הוגשו מספר רב של בקשות מצד כל הנוגעים בדבר. כך, בין השאר, צורפו רוכשי הדירות כמשיבים לעתירה, זאת לאחר שנאלצו לשכור בכספם עורך-דין, כדי שייצג את עמדתם בדיונים המשפטיים. כל אחד מהרוכשים בפרויקט 'חפציבה' נאלץ לשלם אלפיים דולר, זאת בנוסף לעובדה שהם נותרו, בשלב זה, ללא דירה ועם הוצאות כבדות לצורך שכירת דירה אחרת.
בעתירה הועלתה סוגיה נוספת, המכונה 'העסקה הסיבובית'. כך נטען, כי אדמת הכפר בילעין עליה אמורה לקום השכונה הוכרזה בשנת 1990 כאדמת מדינה, אך לטענת העותרים התברר בדיעבד, שהליך ההכרזה בוצע תוך ידיעה של המינהל האזרחי, כי האדמה אינה נטושה או חסרת בעלים, וכי יש טענת רכישה של יהודים. על טענה זו הגיב עו"ד רנאטו יאראק המייצג חלק מהמשיבים, כי ההכרזה נועדה "להסוות את המכירה" ולמנוע את פרסום שמותיהם של מוכרי הקרקעות, מחשש שגורמים פלשתינים יתנכלו להם.
בדיון שנערך בבג"צ הודיעה נציגת פרקליטות המדינה, עו"ד אורית קורין, כי היא מתנגדת לחידוש הבנייה בשני הפרויקטים, אך לא הביעה התנגדות לאכלוסם של הבניינים שבנייתם הושלמה. היא בקשה מבית המשפט לקבוע קריטריונים לאכלוס.
השופטים אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה ואליעזר ריבלין התייחסו לעניין זה כשהעלו את האפשרות לחייב את חברות הבנייה 'חפציבה' ו'גרין פארק' להשיב לרוכשי הדירות את כספם. השבת הכספים עשויה להיות שלב מקדים לקראת היענות לדרישת בא-כוחה של 'שלום עכשיו', עו"ד מיכאל ספרד, להרוס את כל הבניינים שנבנו באופן לא-חוקי.
נציגת הפרקליטות מסרה במהלך הדיון, כי נשקלת פתיחת חקירה פלילית נגד האחראים לבנייה הלא-חוקית של השכונה, על קרקע שלטענת תושבי הכפר הסמוך בילעין נמצאת בבעלותם. בדיון התברר, כי במסגרת ההליכים הלא תקינים לאישור תוכנית הבנייה, פורסמו פרטיה דווקא בעיתונים 'המודיע' ו'יתד נאמן'. לדברי עו"ד קורן, בכוונת המדינה להתחיל את הליכי הפקדת תוכנית-המתאר מחדש, ולהעבירה את מסלול האישורים בוועדות התכנון והבנייה באופן תקין.
בניגוד לעמדת נציגת הפרקליטות, ביקשו נציגי חברות הבנייה ורוכשי הדירות, לאפשר את המשך בניית 40 הבניינים בשכונה, שחלקם נבנו בהתאם לתוכנית מתאר בלתי חוקית שאושרה במועצת מודיעין-עילית, וחלקם נבנו בלא היתרי בנייה כלל, אך בג"צ לא קיבל עמדה זו, והותיר את צו הביניים בתוקפו. ההכרעה על העתירה לגופה, תתקבל במועד אחר.
יצויין, כי עיתון 'הארץ' והעיתונאי עקיבא אלדר חשפו לראשונה את הפרשה. בכתבות אלו נטען, כי הפרויקטים נבנים על קרקע פרטית של תושבי הכפר הסמוך בילעין, כאשר חלק מהאדמות נרכשו באמצעות סוחרי קרקעות על-ידי ייפויי כוח החשודים כמזויפים, ועל התצהיר בדבר הבעלות על הקרקע חתם פרקליט של עמותת המתיישבים במקום מוכתר הכפר, כנהוג.
"לטענת הפלסטינים וארגוני שמאל, קביעת תוואי הגדר הושפעה מתוכניות הבנייה. האדמות הפרטיות הוסבו לאדמות מדינה, והוחכרו אחר כך לחברות בנייה המנוהלות בידי ראשי המתנחלים. הקמת גדר ההפרדה עודדה את הרוכשים לממש בהקדם את 'זכויותיהם' ולקבוע עובדות בשטח. את אישורי הבנייה הלא-חוקיים סיפק ראש מועצת מודיעין עלית, יעקב גוטרמן", כתב אלדר.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות