כ"ב אייר התשפ"ד
30.05.2024

הפרסומאים נעלבו

לא כל יום יוצאים פרסומאים חרדים להגן על יוקרתם המקצועית. מאמר אינטרנט גרר תגובות זועמות

"אולי תלמד משהו חדש?" גינגי פרידמן
"אולי תלמד משהו חדש?" גינגי פרידמן

מה גרם לכמה פרסומאים במגזר החרדי לצאת מחוריהם ולהגן בחירוף נפש על יוקרתם? זה התחיל עם מאמר של גינגי פרידמן, בעל חברת ההשמה לתחום הפרסום ADMAN וכותב מאמרים, שהחליט הפעם להכות בשבט לשונו את הפרסום החרדי.

את המאמר, שהתפרסם באתר YNET, כתב פרידמן בעקבות ראיון טלפוני מהיר שערכה עמו עיתונאית מעיתון 'בקהילה'. התשובות שנתן לעיתונאית לא מצאו חן בעיניו. לדבריו, "עיתונות האינסטנט", שבה נערכים ראיונות ללא הכנה מוקדמת וללא שהות למחשבה תחילה, גרמו לכך שתשובותיו ניתנו בשליפה ובצורה רדודה.

בראיון, שנסוב על תחום הפרסום הפוליטי בציבור החרדי, פרידמן יצא להגנתו של הפרסום החרדי העכשווי. "יש מי שחושב שהחברה החרדית אינה מבינה מספיק ואפשר להאכיל אותה בחומר מיושן", אמר פרידמן, "אך זו טעות. אני עוקב אחר משרדי הפרסום החרדיים הגדולים והללו עושים עבודה מקצועית, שאינה נופלת ברמתה מזו של החילוניים. מה שמראה שגם לציבור החרדי צריך להגיש חומר מקצועי וברמה".

במחשבה שנייה, פרידמן החליט לחזור בו, ובמאמר הנוכחי, הוא ביקש לתקן את דבריו ולפרט את דעתו על בעיותיו של תחום הפרסום החרדי. "הבעיה, ויש בעיה, מקורה במקום אחר לגמרי והיא בקרב אנשי המקצוע המאיישים את הפונקציות השונות במשרדים: ארטדיירקטורים, קופירייטרים, פלנרים ותקציבאים. כי הטובים נוטים להדיר את רגליהם ממשרדי הפרסום המגזריים: הם רואים בעבודה בהם "פחיתות כבוד", "חוסר תהילה", "כתם ברזומה", "חוסר חירות קריאייטיבית" ו"ירידה מליגת העל לליגה הארצית". אפילו שכר גבוה מהמקובל, איננו מצליח לפצות על אותם חסרונות לכאורה ו/או לשמש ככוח משיכה.

"כתוצאה מהנ"ל", ממשיך פרידמן, "רוב העוסקים במשרדי הפרסום המגזריים הם או בתחילת דרכם המקצועית או בסופה. או שהם לא מספיק טובים בשביל המשרדים ה"קונבנציונאליים". בכל מקרה, בחירתם במשרדי הפרסום המגזריים היא בבחינת ברירת מחדל".

הפתרון למצב הביש של הפרסום החרדי, לדעת פרידמן, הוא "מתוך העדה החרדית" – הקמת בתי אולפנא לפרסום ושיווק המיועדים לקהל החרדי. "מהם אמורה לבוא "הישועה" לפרסום החרדי", מסיים פרידמן.

מאמרו של פרידמן הצליח להרגיז את הפרסומאים החרדים. בתגובות למאמר, כותבת "פלנרית מגזרית גאה", על פי הגדרתה, את הדברים הבאים: "על מה אתה מתבסס כשאתה כותב את מה שאתה כותב??? היום משרדי פרסום מגזרים רבים עושים עבודה מצויינת הן בתחום האסטרטגיה והן בתחום הקריאטיב".

הפרסומאי מאיר גל, סופרוויזר ב'פרסום גל', בחר לענות לפרידמן בצורה מעט יותר נחרצת: "אם אתה לא יודע מה זה איצקוביץ', מה זה שוטנשטיין, מה ההבדל בין בעלזא לויז'ניץ, איזה כלי מדידה יכולים להיות לך ל"קריאייטיב חרדי"? אתה מבין בזה כמו שאתה מבין בפרסום למהגרים המוסלמים בנורווגיה... לכל הפחות היה ראוי שתשים סימן שאלה בסוף הנחות העבודה שלך ולא סימני קריאה, מי יודע, אולי עוד תלמד משהו חדש??"

גם עופר ענו, מנהל הקריאטיב שערק לאחרונה מ'אפיקים' ל'פרסום גל', כותב :" אני, כמנהל קריאייטיב של משרד מגזרי עם נסיון במשרדים אחרים, חושב שצריך להצדיע לצוות קריאייטיב המצליח למרות המגבלות לעשות קריאייטיב מוצלח. יש משרדים מגזריים שהעבודות שלהם יכולות בקלות לצאת גם מבית מדרשם של משרדי פרסום מובילים".

היה גם מי שטרח להזכיר כי משרד פרסום חרדי, 'טריו', הוא הראשון שזכה במדליית 'גרנאד פרי' בפסטיבל קאן, מה שלא זכה אף משרד פרסום חילוני אחר.

מסקנה אחת ברורה עולה מכל הפרשה. גם פרסומאי חרדי סופר מקצועי, יהיה מוכן להתבזות ולהילחם על יוקרתו כאחרון הטוקבקיסטים.

והוא גם לא ישכח להוסיף עשרים סימני קריאה.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד