ט"ו אייר התשפ"ד
23.05.2024

כמה גדולים עיני חכמים

היו שפקפקו. היו שנלחמו בשצף קצף. אבל היום, עם הכרעת בג"צ כי 'חוק טל' חוקי, הוכח כי גדולי ישראל שתמכו בחוק, הצילו את עולם הישיבות

כמה גדולים עיני חכמים
הגראי"ל שטיינמן. צילום: שוקי לרר

החלטת בג"צ בהרכב מורחב של תשעה שופטים שדחו את העתירות שדרשו את ביטול 'חוק טל', עוררה מחדש את מאבק האיתנים שהתנהל בשעתו סביב החוק. היו כאלו שפקפקו בחוק וסברו שלא יתן פתרון לנושא דחיית גיוסם של בני הישיבות. אחרים אף נלחמו נגד החוק ותומכיו בשצף קצף. אך היום הוכח עד כמה גדולים עיני חכמים.

היה זה אחד המאבקים הסוערים ביותר ביהדות החרדית. פשקווילים התעופפו לכל עבר, כתובות נאצה רוססו על כל גבעה ופח זבל, קירות ירושלים ורחובותיה, כמו גם יתר הריכוזים החרדיים, כוסו בהמוני כרוזים ומודעות, שנוסחו בלשון ברוטאלית, גסה ומחוצפת.

הדברים אינם מכוונים כלפי אלו שהתנגדו לחוק משיקולים עניינים, מבחינתם. בוודאי לא לכמה רבנים נכבדים, שזכותם לחשוב אחרת. אך בעיקר היו אלה אותם גסי וקלי הרוח, שמצאו בפרשה זו בקעה להתגדר בה, כדי לחרף ולגדף את גדולי ישראל, מנהיגי היהדות החרדית, שדעתם היתה נחרצת וברורה בתמיכתם בחוק.

לא. גם הם לא רצו בו כלל ועיקר. גם הם היו שמחים אם לא היה צורך לגשת להליכי חקיקת החוק המורכב לפרטיו וסעיפיו, אך מי שזוכר את קורות הימים ההם, יודע שלא היה מנוס מכך. החלטת בג"צ שההסדר שהיה נהוג בשעתו, לפיו שוחררו בני הישיבות שתורתם אומנותם משירות צבאי מבוטל, גרם לחשש כבד מפני התוצאות המסוכנות והקשות שיהיו להחלטה זו.

הליכי חקיקת 'חוק טל' נמשכו זמן רב, אבל היהדות החרדית שיגרה לועדת טל כמה מעסקניה היותר מוכשרים ומנוסים, והבולט שבהם, ראש עיריית בני-ברק לשעבר, ר' מוטל'ה קרליץ.

על כשרונותיו איש אינו חולק, כך גם על ניסיונו בנבכי העסקנות הציבורית, קשריו המיוחדים עם הצמרת השלטונית, אך מעל לכל, הפקחות המיוחדת בה ניחן קרליץ, כשרון מולד שהוכיח את עצמו בסוגיה הקשה והמורכבת.

אבל בעיקר הוכיחו את עצמם ההתיעצויות הקבועות שקיים עם הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן. מאות שעות של שיחות ערך קרליץ באותה תקופה עם השניים, עד לגיבוש הסופי של סעיפי החוק.

מי שהחליט לשגר את קרליץ לוועדה, היה הגראי"ל שטיינמן, שמכיר אותו מקרוב שנים רבות. קרליץ פעל בוועדה לצד כהונתו כראש עיריית בני-ברק.

עוד בטרם פרסום דו"ח ועדת טל, פתחו המתנגדים במלחמת חורמה נגד כל ניסיון לגבש חוק מוסכם שיסדיר את דחיית שירותם הצבאי של בני הישיבות. היו להם גם נימוקים כבדי משקל להתנגדות זו, אך ההתנגדות היתה מנותקת מהמציאות שלא הותירה כל ברירה מפתיחת ההליכים להכנת החוק.

לאחר פרסום הדו"ח, גברה המלחמה ביתר שאת. המתנגדים גייסו לעזרתם כל גורם, כדי שיוכיח באותות ובמופתים, בחוות דעת וניירות עמדה, עד כמה החוק מסוכן וחמור. כל מילה ואפילו כל פסיק, נבדקו בזכוכית מגדלת, וקיבלו פרשנות השקפתית, משפטית ומעשית מדוע יש להתנגד, ובכל תוקף, לחוק טל.

אבל גדולי ישראל החליטו אחרת. בעיקר היה זה הגראי"ל שטיינמן, שלקח על כתפיו את כל האחריות הכבדה, ותמך בחוק טל באופן נחרץ ובלתי מתפשר. הוא לא נרתע מכלום. כי כך היא דרכם של גדולי ישראל מאז ומקדם.

וזה לא היה קל ובכלל לא פשוט. ההתנגדות גם היתה בתוך עולם הישיבות.כולל אישים תורניים מהשורה הראשונה. ומול כל אלו, שלא לדבר אל מול המלחמה שהתנהלה בסגנון ביבים ירוד, שלא הותיר שום קיר בירושלים חשוף בלי כתובות נאצה מבחילים, שבשלב מסויים אף הגיעו למעשי אלימות קשים – עמד הגראי"ל שטיינמן במלוא תוקפו ומנהיגותו.

היום – לאחר החלטת בג"צ – כולם נאלצים לכבוש את פניהם בקרקע ולהסתיר את פניהם בסימטאות 'מאה שערים'. היום הוכח, שחוק טל אכן הביא להסדרת מעמדם של בני הישיבות באופן חוקי, ולא רק כהסדר מתמשך ובלתי מחייב מתקופת הקמת המדינה והוראת שר הבטחון דאז, דוד בן-גוריון.

היום גם הוכח, שכל החששות שהציגו מתנגדי החוק, התבדו לחלוטין. אפילו שופטי בג"צ, שאינם ידועים כחסידים מושבעים של בני הישיבות ועולם התורה, נאלצו לומר "אמן" בעל כורחם.

והלוואי, ופרשה מסעירה זו בתולדות היהדות החרדית בארץ-הקודש, תלמד את כולנו לקח אחד ופשוט: לדעת, להאמין ולהכיר בעובדה הברורה, עד כמה גדולים עיני חכמים. שהוראת התורה "ועשית ככל אשר יורוך" אינה בגדר המלצה בלבד, אלא דרך חיים – דרכם של שלומי אמוני ישראל.

וזכינו גם לראות, כיצד גדולי ישראל שמנהיגים ומובילים בנבכי תקופה קשה וסוערת זו, זכו וזוכים לסייעתא דשמיא.

קישורים:
אז מי שולט? יצחק הורוויץ במאמר מיוחד על בג"צ
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד