1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

"נר מצווה ותורה אור"

יש שוני בין חגי ישראל לשבועות ושמיני עצרת. בעוד שהחגים מתייחדים במצווה ייחודית, חג השבועות ושמיני עצרת הם חגים בעלי משמעות גדולה ורחבה
הרב שמואל רבינוביץ, ה' סיון תשס"ו 01/06/2006 08:21

הרב רבינוביץ'. "הגורם ההלכתי הסיר את אחריותו".



חג השבועות נקרא בפי חז"ל בשם "עצרת". כמו שנאמר בפסחים (ס"ח): הכול מודים בעצרת דבענינן נמי לכם, חג שמחת תורה נקרא אף הוא בתורה שמיני עצרת "ביום השמיני עצרת תהיה לכם" (דברים כ"ט ל"ה).

באם נשים לב, נמצא דברים משותפים נוספים שיש בשני חגים אלו. ראשית, לשניהם אין יום מוגדר בפני עצמו. שמיני עצרת הוא היום השמיני לחג הסוכות, וחג השבועות הינו יום החמישים ממחרת יום טוב של חג הפסח, כמו שנאמר: "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות ועשית חג שבועות לה' אלוקיך..." (דברים ט"ז ט').

זאת ועוד. לשניהם אין מצווה שמייחדת אותם, כדוגמת השופר בראש השנה, הצום ביום כיפור, ארבעת המינים והסוכה בחג הסוכות והמצות בחג הפסח. אפילו החגים שתוקנו על-ידי חז"ל יש בהם מצוות מיוחדות כמו הדלקת הנרות בחנוכה, והמצוות של חג הפורים. אולם חג השבועות ושמחת תורה אין בהם כל מצווה מיוחדת. זאת גם אחת משלושת הסיבות שמונה בעל הקדושת הלוי זי"ע לסיבת השם המשותף "עצרת". כי מלבד עצירת המלאכה אין בהם מצוה נוספת.

דבר משותף נוסף שיש בהם הוא התורה: חג השבועות הוא יום מתן תורה וגם שמיני עצרת הונהג על-ידי חז"ל להיות יום שמחת תורה, בו מסיימים את קריאת חמשה חומשי תורה ומתחילים לקרוא מחדש את התורה.

ושניהם מצוינים ביום אחד בלבד.

ה'שפת אמת' מבדיל ביניהם לבין חגי ישראל האחרים על פי הפסוק "נר מצווה ותורה אור"- נר משמש להאיר נקודה מצומצמת וממוקדת, בעוד שהאור מופשט ומאיר סביבה רחבה וגדולה.

זה מהות השוני בין חגי ישראל האחרים לחג השבועות ושמיני עצרת. בעוד שהם מתייחדים במצווה ייחודית כמו הנר המאיר ממוקד ומיוחד, הרי שחג השבועות ושמיני עצרת הם חגים בעלי משמעות גדולה ורחבה, משום הקשר שלהם לתורה ההופכת את כל מהות האדם לאחר, כמו האור המופשט והרחב. על כן, ראשית יש להתחיל במשהו קטן יותר, ב"נר מצווה" - חג הסוכות וחג הפסח. לאחר הכנה מתאימה של שמונה ימים או חמישים יום ניתן להגיע ל"תורה אור" להיקף גדול ורחב יותר והוא העצרת - חג השבועות ושמיני עצרת.

על פי זה ניתן גם לפרש את דבריו המפורסמים של רב יוסף (פסחים ס"ח) אשר ציוה בחג השבועות להכין לו סעודה מובחרת, אמר: אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. וכבר תמהו המפרשים האם זה מהותו של יום מתן תורה שכביכול בלעדיו היו מוצאים רבים כמו רב יוסף בשוק? אלא יש לומר שכוונת רב יוסף היתה משום "תורה אור". שיום זה מיוחד הוא בהשפעתו על מהות האדם, שעושה אותו לאיש אחר, כפי שמפרטת המשנה בריש פרק שישי באבות עד שמגדלתו ומרוממתו על כל המעשים, ובכך עדיף יום זה על כל הימים המיוחדים האחרים שיש במשך השנה ועל כך עשה סעודה מיוחדת.

יהי רצון שבזכות התורה אור חדש על ציון יאיר ונזכה כולנו יחד במהרה לאורו.

הרב שמואל רבינוביץ הוא רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.