1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

'בין השורות' מבקש סליחות

עיתונות ב'נבצרות זמנית', מלאכתם הקלה של המעתיקנים, וצל"ש לנתן אנשין. א. מור קרא עיתונים
א. מור, כ"ו אלול תשס"ו 19/09/2006 04:06

קורא עיתון



'במוצאי מנוחה', ברוח ימי הסליחות והרחמים, התיישב כותב השורות, כשהקולמוס האחוז בידו מכוון אלי ספרם של צדיקים גמורים, תחת האווירה הרגילה של "תלויים ועומדים".

אפשר ובאווירת 'אימת הדין' האמורה, התאחדה (כמעט) העיתונות החרדית כולה בקשר של שתיקה, סביב פרשיית הנשיא ונבצרותו מטכס ההשבעה.

כאקט הזדהות, יצאה גם עיתונות המגזר לתקופה של "נבצרות זמנית", כשהיא נמנעת כליל מלדווח על 'פרשיית השבוע' שעמדה במוקד סדר היום השבועי.

אם בראשית הפרשייה, עוד ניתן היה לתלות את ההתעלמות הראשונית, שסוקרה בשעתו במדור זה, בחוסר יכולתם של כותבי המגזר להפריד בין החטא לעונשו, הרי שהפעם, כך נדמה, מדובר ב'עליית מדרגה' של התעלמות אף מספיחי ספיחיה הפוליטיים של העבירה החמורה, ר"ל.

כחריג היוצא מן הכלל וכאילו אינו מושפע כלל מרוח ימי התשובה, כמו גם מ"פתיתי" המוסר של עמיתו 'איש הרוח' דובר 'מחלק המוסר', לא נרתע אף הפעם ציניקן עיתונאי המגזר יעקב ריבלין מלהשחיז את עטו ולהביא בהרחבה יתירה, כאילו כדי לחפות על "הקולגות הנבצרות" את "פרשת השבוע" ככתבה וכלשונה, בבחינת, שניים מקרא ואחר תרגום...

להתעלם מדיווחי 'דעת היחיד' אל מול הנבצרות הכללית שאחזה בלבלרינו אי אפשר, אך להימנע מלדרוש את כותבי או נבצרי הרשומות 'שלא לשבח', אפשר גם אפשר, באווירת ימי הסליחות.

תשב אנוש 'עד דקה'...


"במשך כ-20 דקות (ויש אומרים 22) שוחחו האדמו"ר והרב ביחידות בנושאים שונים. לאחר הביקור ביקשו אנשי בית הרב להתעדכן בנושאים שנדונו, אך הגראי"ל שטיינמן אמר להם: "אם הייתי מעוניין לספר לכם על הנושא, הייתי משוחח איתכם ולא עם האדמו"ר מגור". כך מתאר נתן וייס ב'משפחה' את רשמי ביקוריהם ההדדיים של האדמו"ר מגור והגראי"ל שטיינמן, תוך שהוא מדגיש בהגינות ראויה לציון כי מעבר להשערות גרידא, מידע של ממש בדבר תוכן הפגישות, לא דלף לאוזניו.

והנה, הפלא ופלא, בשבועון המתחרה, לא זו בלבד שההשערה בדבר העלאת ענייני החינוך העצמאי על סדר יומה של הפגישה, הופכת, במחי קולמוסו של ריבלין, למידע, בתוספת קינוח של עדכון 'יומני המסע' לחיזוק הקהילות בתפוצה, אלא שלעיני הקורא המרותק אף מובא, כנתינתו ליונגרייז משטיבע'ל, המלל המדוייק של ה'משא התורני' שהתנהל בין שני גדולי האומה.

"ודעת לנבון נקל", כי אחת מהשתיים, או שאת שפספסה אוזנו של כתב 'משפחה', קלטו אוניהם הקשובות של צמד כתבי 'בקהילה'. או שמא לחילופין, את ששיערו המקורבים באוזני כתב 'משפחה', הפכו צמד כתבי השבועון המתחרה, לעובדה מוצקה, בתוספת נלווית של חן ונופך משלה.

העיתון החרדי לאנשים חושבים


העיתון החרדי הנפוץ ביותר, הפך ל"לגיליון אחד", לעיתון החרדי לאנשים חושבים.

את דיווחי האקטואליה החוזרים על עצמם בעיתונים המתחרים, בקרים ל"חדשות", החליפו כתבות לעוסות קצת פחות. בצד "הכתבות הזהות" בענייני אולמרט, פרץ, אדם, ו"להבדיל" קלטות השבוי רון ארד, מציג העיתון את הפן האחר של חדשות האקטואליה השבועיות.

א. בן אהרון, תחת הכותרת "מי יחליף את בוש"?, סוקר בעניין רב את חימום המנועים בפוליטיקה האמריקנית לקראת הקרב הצפוי בדרך לבית הלבן. תוך שהוא יורד לרזולוציה של פרטי הפרטים של המועמדים השונים, ויחסם לישראל. גם הכתב הפוליטי אליעזר ראוכברגר במדורו 'פוליטיקה', מביא את סיפורו של מנהיג 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן, כשהוא "מנפץ את המיתוס הפוליטי" ויורד לפרטי הפרטים של יכולותיו ותכונותיו.

אלא, שהמתבונן אל 'בין השורות', מבחין על נקלה, ובסיועם האדיב של הכותבים, כי שתי הכתבות המשובחות מבוססות על "כתבות מקור" בעיתון לאנשים חושבים. כך בן אהרון, כמו גם "צביאלי", מצטטים לפרקים "קטעים נבחרים" ממקורות כתבותיהם.

הנה כי כן, קלה היא מלאכתם של כתבי המגזר בדרך לקטיפת תואר הכבוד "הכתבה המקורית של השבוע"...

הכל כתיב


כותרת הכתבה "11 שנות דיקטטורה שיפוטית" והרקע ה'שחור משחור' (תרתי משמע) נראים ברגע הראשון כעוד פתיח לכתבה מגמתית מכור ההיתוך של "מעתיקי השמועה". אך לא ממש. וליתר דיוק, ממש לא! בכתבה ערוכה בטוב טעם פוסע העיתונאי בצלאל קאהן במשעול תקופת כהונתו של אהרון ברק, לא בצעדים דורסניים ומתלהמים, אלא עקב בצד אגודל, פסיקה אחר פסיקה, תוך הערכת כישוריו של השופט האינטלקטואל, איש התרבות המערבית מחד, וביקורת נוקבת אך מוכוונת מטרה כנגד סגידתו לתרבות החילונית והעלאתה עד למדרגת דת של ממש.

קאהן אינו מסתפק רק בפרשני המגזר, דוגמת ח"כ אברהם רביץ ומשפטן חרדי עלום שם (לא משה נגבי, מן הסתם...), אלא מרבה לצטט, כפרשנות נלווית "פרשנויות נבחרות" מעיתון הארץ... העיתון החרדי לאנשים חושבים, כבר אמרנו?

בניגוד לדרכם של עיתונאי המגזר לבטל כלאחר יד את פסיקותיו של אבי תזת "הכל שפיט", הרי שקאהן, מפתיע בהתייחסותו הרצינית והעניינית, תוך מתיחת ביקורת נוקבת, גם אם לעיתים בינונית.

והיא ש'עמדה'


את השורות הבאות, לשם שינוי, לא בדה כותב השורות מליבו, אלא העתיק מילה במילה, כמנהג אחרוני הלבלרים, ממדורו של נתן אנשין 'עמדה', בעיתון 'משפחה'.

וכך כותב אנשין (לא נגענו): "עם עלייתה של 'תוכנית הערבים' לאויר העולם, החלו בוקעים הקולות מהחלונות של 'מועדון המחותנים', שהמוות, ברוך השם, לא עלה בהם: 'הבו לנו גם תוכנית הצלה! וכי מה 'אשמים' אנחנו שנותרנו בחיים למרות כל העובר עלינו?' וכאילו התקנאו החיים במתים: יענקל'ה שאין לו אב – יתחתן כמו מלך, ואילו יוסל'ה שיש לו אב – ינשא, במקרה הטוב, כמו שנורר מושפל.

"ויש מי שטוענים טענה עקרונית יותר: 'חמישים אלף הדולרים האלה שיקבל כל יתום', אומרים הם, 'נותנים לגיטימציה לעיוות הגדול הקיים במחננו, שכל אב חייב להוציא סכומים אסטרונומיים על כל ילד שהוא מחתן'. לדידם, עד שאנו באים לפתור את בעיית היתומים, צריכים היינו לדאוג קודם כל שלא יהיו יתומים נוספים, על ידי ריכוז כל המאמצים והתוכניות למיניהן כדי להביא קץ למצב הבלתי נסבל הזה'... עכ"ל ודי לחכימא בבירורא.

בימים כתיקונם, מן הראוי היה להתחקות אחר הפתרונות שמציע אנשין, או ליתר דיוק אחר "הסיטואציה החברתית מוכתבת ההימור" (עי"ש), אלא שנאמנים להבטחתנו 'בראש כל מדור', לא באנו, לעת הזאת, אלא לשבח, לפאר ולרומם, את היחיד באנשי 'משפחה' שלא נרתע מלדון בסוגיה הכאובה.

אדון הסליחות


* דיווחי מ. כרמלי-גשייד בשבוע שעבר ב'המודיע' על פרויקט ה'ננו-טכנולוגיה', של 'הוזה המזרח התיכון' שמעון פרס, נראו 'בשעתו' לכותב השורות, ולא רק לו, ככתבת נפל הזויה חסרת פשר. אלא שמסתבר, כי באותה שעה ממש, נכתבו הדברים, מפה קודשו של 'השר המפותח', בעיתון הגדול במדינה, שמטעמי דת ומצפון, לא היה תחת ידו של כותב השורות באותה שעה...

* אחרי שבשבוע שעבר הושמו הקילוסים דלפני שבועיים ללעג וקלס, לא נותר לכותב השורות אלא להוריד את הכובע, שלא לומר, לאוכלו...

'דילו' הגדול של ריבלין מלפני שבועיים שהפך, שבוע אחר כך ל'ספינו' של יעקב אייכלר, קרם השבוע עור וגידים בעיתונות כולה, המגזרית ומחוצה לה. נהרי, כך על פי הפרסום, עתיד לקבל סמכויות נרחבות כשר במשרד האוצר, בדיוק כפי שצפה ריבלין ב'ספינו', לא פחות.

לכותב השורות, שנסחף אך לפני שבוע, באווירת הלגלוג הספינולוגי האייכלרי, לא נותר אלא "להכות על חטא - שחטאנו לפניך, בזלזול עיתונאים וסקופיונרים".

קישורים:
לטורים קודמים של בין השורות - לחץ כאן




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כגודל הציפיות, גודל האכזבות  

    מוטי

  2. כל הכבוד, רק מי שיודע לבקש סליחה יכול להעביר גם ביקורת  

    מתפעל

  3. פתטי  

    יהודה

  4. שנון ויפה  (ל”ת)

    חיים

  5. הטור הכי חלש של העונה  

    יוסי

  6. ההצלחה הגדולה של א. מור  

    ישראל (ערב זה לזה)

  7. אל תזלזל באיכלר הוא עוד יהיה ענק!!!!  (ל”ת)

    בוגי

  8. ב' הכתבים צודקים  

    מ.ד.

  9. הנהלת בחדרי וא. מור, תודה.  

    שימי

  10. הנושא חשוב אך השפה  

    יעקב

  11. מור, השבוע קנית אותי  

    יהודה איש קריית ספר

  12. אני אוהבת את הסגנון של א. מור  

    תהילה

  13. יש לך עוד הרבה מה ללמוד על איך לקרוא 'בין השורות'  

    תגובה ל-1 הלא מרוצה

  14. מתה על הביקורת שלך  

    נעמה

  15. רדוד  

    בלום

  16. א. מור, יעקב ריבלין, ואיחולי שנה טובה.  

    עיתונאי

  17. ממש לא אהבתי את הקטע של בצלאל קאהן  

    יוסי

  18. תגובה ל17, לא כל מי שטועה הופך לעגלה ריקה  

    יוספי

  19. נתן אנשין - יצאת בחסד...  

    קול מ"מועדון המחותנים"

  20. 19, יפה אמרת. יצא בחסד.  

    נתן

  21. שנון וחמוד  (ל”ת)

    שירה

  22. מילא האדמו"ר מגור אבל הרב שטיינמן?  

    ליטאי אמיתי

  23. מה הפואנטה?  

    שמעון

  24. ומה עם אליטוב? הוא היה גרוע במיוחד השבוע  

    יואל

  25. כמה תגובות שנראות כמו תגובות של יעקב ריבלין עצמו  (ל”ת)

    עיתונאי גדול

  26. טור יפה  

    נועה

  27. אחלה טור  

    אינו נראה

  28. תגובה ל 25  

    אליעזר

  29. מרנן ורבנן תמשיך להילחם  

    אלעדי

  30. תגובה ל1  

    מושיקוש

  31. השבוע אין על מה לכתוב  

    נמאס ממשפחה

  32. טור חמוד  

    נאוה

  33. על ההזיות של פרס לא צריך לבקש סליחות  

    חוזה או הוזה?

  34. בין השורות מבקש סליחות  

    כוננ

;