למה מדדו את בית הקברות באומן?

שטח זה (הבית שבתמונה. נמצא מול מלון שערי ציון), השייך לאנשי ה"מיגומטר" (חברה מקומית), עומד על שטח בית הקברות העתיק באומן, ובניה במקום פירושה: חילול בית הקברות.

למרות שכל שטח בית הקברות סומן (בסימון צהוב על הכביש) על מנת למנוע כניסת כהנים, הרי שעל חלקו נבנו מבנים לאחר מלחמת העולם השניה, ובנייני מגורים (בני 9 קומות) בשלהי שנות ה-1960, כך שלמרות שרק חלק משטח בית החיים (האזור שנקנה, סביב ציון רבינו) מגודר כבית החיים, בפועל גדול שטח בית החיים הרבה יותר כידוע, והוא כולל גם את השטח עליו מדובר.

דיירי הבניינים הסמוכים מתנגדים, מסיבותיהם הם, לבניה במקום, וכאשר ניסו אנשי המיגומטר לקחת דגימות עפר מהשטח, חסמו הדיירים בגופם את הכניסה לטרקטור שביקש להכנס, ובכך גם מנעו, בנתיים את חילול כבוד המתים.

לאחר שקיבלו אנשי המיגומטר אישורי בניה בשטח, וכל הנסיונות למנוע את האישורים ואת הבניה עלו בתוהו, עלה ביום שלישי האחרון טרקטור לשטח והחל לחפור.

בית הקברות באומן, שחלקו כבר חולל לפני שנים, ועל חלקו עומדים בניינים רבי קומות, עומד להיות מחולל שוב.

קצת היסטוריה

בית הקברות העתיק של אומן, בו קבור גם רבינו, הינו בית קברות עתיק עד מאוד, עד כדי כך שכבר לפני כ-200 שנה הפסיקו לקבור בו מתים ועברו לקבור בבית הקברות "החדש" (היום: בכביש היציאה מאומן, לכיוון כביש קייב אודסה, בצד ימין של הכביש. בביתה קברות הזה קבורים רבי נפתלי תלמיד רבינו, רבי אברהם ב"ר נחמן ועוד רבים וגדולים). אף רבינו אמור היה להטמן בבית הקברות החדש, אלא שרבי נתן, שידע שרבינו רצה להטמן דווקא בבית הקברות הישן – מהסיבות הידועות לו, שחלקן מפורטות ב"חיי מוהר"ן – התעקש עד שהצליח.

בית הקברות הזה עמד עד לאחר מלחמת העולם השניה. גם במלחמה עצמה לא נגרם, לפי הידוע, נזק לבית הקברות, מלבד האוהל שעמד על ציון רבינו שנהרס ע"י פגז בעת הקרבות על כיבושה מחדש של אומן בידי הרוסים.

לאחר מלחמת העולם השניה, הודיעו שלטונות בריה"מ כי שטח בית הקברות הזה יוצא למכרז לחפצים לבנות עליו בתים. המכרז יצא, השטחים נמכרו (את השטח בו עמד ציון רבינו קנה ר' זנוויל ליוברסקי. על השטח הזה בנו את הבית בעל הקיר הצהוב, שהיה מזוהה עם הציון שנים כה רבות, ובבנייתו סימנו את מיקומו המדויק של הציון).

גם הוילה שעומדת על השטח המדובר נבנתה אז, כפי שהעיד ר' יצחק גלבך, שכבר אז ידעו שלכהנים אסור להכנס לשטח הוילה הזו משום שהיא בשטח בית הקברות.

אולם, הוילות שנבנו אז, נבנו ללא יסודות, והקברים שעמדו שם – אף כי חוללו מן הסתם – לא הוצאו ממקומם. כל שטח בית הקברות מלא בעצמות, כידוע לכל מי שעסק בענין.

בשלהי שנות השישים, במסגרת בניית בנייני מגורים רבי קומות בכל רחבי בריה"מ, תכננו שלטונות בריה"מ להרוס את כל הוילות שעמדו על שטח בית החיים (ווילות נוספות שעמדו באזור) ולבנות עליהם בנייני מגורים. כאשר נודע הדבר לחסידי ברסלב, התעוררה מחאה עולמית שהגיעה – בסיועו של האדמו"ר רבי יואל מסטמר זצ"ל, שקידם משלחת בראשותו של רבי מיכל דורפמן זצ"ל שנסעה לארה"ב בענין – עד לבית הלבן ולשיחות סאל"ט הראשונות. וסוף סוף ניצל הציון עצמו וחלק מבית הקברות, אולם חלקו כבר נהרס ונבנו עליו הבניינים (פושקינא 46, פושקינא 44 וחלק מפירוסקא 6).

השטח המדובר, העומד ברחוב פושקינא, בין בניין מס' 38 לבנין מס' 44, עבר במשך הזמן לידיהם של בעלי המיגומטר (המיגומטר הוא המפעל לשעבר העומד ברחוב בילינסקי, בתחתית הרחוב.) שכעת החליטו לבנות עליו.

מהעסקנים המטפלים בענין נמסר, כי היות והשטח אינו מוכר על ידי השלטונות כשטח בית החיים, והיות ועיריית אומן כבר העניקה אישורי בניה, הרי שהדרך היחידה – כך נראה – לעצור את החילול היא באמצעות הפעלת לחצים, מכל הכיוונים, על שלטונות אוקראינה לבל יחללו קברי ישראל.

הפעולות בכיוון זה החלו מיד כאשר החלו החפירות, משרד החוץ הישראלי עורב בפרשה, ופנה לממשלת אוקראינה, שבתחילה הכחישה את החפירות מכל וכל. לאחר שהוכח כי אכן החלו לחפור במקום, הודיעה ממשלת אוקראינה כי תשלח שליח למקום וכי תעצור את החפירות עד לבירור הענין.

אולם, העבודות עדיין לא הופסקו.

אמש (חמישי) התקיימה פגישה עם שגריר אוקראינה בישראל, בהשתתפות רבני ברסלב ועסקנים ובהשתתפות חבר הכנסת מאיר פרוש.

בפגישה סיפר השגריר על הקשר החם שלו עם חסידי ברסלב, על הערכתו לחסידים שנוסעים לאומן, על הערכת העם האוקראיני את חסידי ברסלב ועל כיבוד ושימור הקברים. על הבעיה שהשטח המדובר אינו מוכר כחלק מבית הקברות אמר השגריר שמדובר בבעיה משפטית ולא בדבר שהוא יכול לעזור.

הרה"ח משה קרמר הסביר את חשיבות בית החיים, הרה"ח אלעזר מרדכי הסביר שמדובר בבית החיים גם אם השלטונות אינם מכירים בו ככזה. ח"כ מאיר פרוש ביקש מהשגריר לעצור את הבניה באופן מיידי למרות הוויכוח על השטח. פרוש הסביר שעשרות אלפי חסידי ברסלב ילחמו באש ובמים ואפילו יפגינו.

את הפגישה סיכם הרב מתתיהו חשין בכך שהשגריר ישתדל לפעול באופן זמני למניעת הבניה עד לבירור העניין המשפטי, כמו"כ צוות מקצועי מחסידי ברסלב, אתרא קדישא ואנשי השגרירות יבדקו את העניין בצורה מקצועית.

קישורים:
שער ברסלב

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!