את האצבע ארזת לבד?
הכינו את האצבעות: בנובמבר יחל בנתב"ג השימוש במערכת זיהוי ביומטרית. כך תיועל הבדיקה הביטחונית, אבל גםתעורר בעיה: פרטיו של כל נוסע יישמרו במאגר
נתב"ג. בשלב הראשון תופעל המערכת רק באופן חלקי וניסיוני
הנוסעים בנמל התעופה בן-גוריון כבר מכירים היטב את השאלות של אנשי הביטחון: "האם ארזתם לבד,"? "האם ביקשו ממכם להעביר חפץ כלשהו"? ו"איפה היו המזוודות כל הזמן,"? אבל מי שכבר שינן את סדר התשובות הנכון מוזמן להפסיק ובמקום זה לשלוף את האצבע: מערכת חדשה שתותקן בשדה התעופה תקצר בקרוב את שלב השאלות, באמצעות מערכת זיהוי ביומטרית.
לפי דיווח בעיתון 'מעריב', החל מחודש נובמבר, ייחל מערך הביטחון בשדה התעופה להשתמש במערכת ממוחשבת חדישה, בה נעשה שימוש בטביעות אצבע לבדיקת זהות הנוסעים. המערכת תוכל לזהות דרכונים מזויפים באמצעות השוואה בין טביעת האצבע של כל נוסע ובין המידע הקיים עליו במאגר של גופי הביטחון ומשרד הפנים. המערכת הביומטרית אמורה להתריע בכל מקרה שבו ינסה אדם לעלות לטיסה בזהות בדויה ודרכון מזויף.
השיטה החדשה פותחה באחרונה על ידי מערך האבטחה של רשות שדות התעופה. מאחורי הפיתוח עומד הצורך להתמודד עם ריבוי הידיעות על זיוף דרכונים ישראליים ומכירת דרכונים לגורמים זרים.
בשלב הראשון תופעל המערכת רק באופן חלקי וניסיוני, ותבדוק 15 אלף נוסעים, רובם מבין נוסעי מחלקת העסקים של חברת אל־על. בשלב הבא מתכננים בנתב"ג להכניס את המערכת לשימוש מלא בשדה, וכל הנוסעים שיתייצבו לטיסה יעברו דרכה. "אנחנו מקווים שהמערכת הזאת תקצר את תהליך הבדיקה הביטחונית ותקל על הנוסעים בפחות שאלות טורדניות," אומר שריג.
כרגע מתבססת המערכת על מאגר טביעות האצבע של נוסעים אשר חתמו על כרטיס מעבר גבולות ביומטרי, וכן על המאגר הביטחוני, בו נמצאות טביעות האצבע של כל מי שהתגייס לצבא או נעצר על ידי המשטרה.
בנתב"ג מבטיחים כי השימוש במידע שיאסף על אזרחים ישמש רק לצורך הבידוק הביטחוני הראשוני, ואולם, בדרכה של השיטה החדשה ליישום מלא היא תצטרך להתגבר על מתנגדים חריפים אשר רואים בצעד מן הסוג הזה חדירה לפרטיות. העובדה כי טביעות האצבע של כל אדם מאוחסנות וזמינות לשימוש כלל מערכת הביטחון צפויה לעורר התנגדות עזה, ותצטרך לעבור את אישור הכנסת.
לפי העיתון, בימים אלה ממש עומדת שאלת הגישה למאגרי מידע ממשלתיים, והשימוש בהם, במרכזו של קרב איתנים בוועדת החוקה. ההצעה מעוררת המחלוקת עוסקת במתן גישה ישירה למשטרה אל מאגרי המידע של החברות הסלולריות וחברת בזק. הנושא מעורר סערה ציבורית גדולה בשל החשש שאישור הצעת החוק יאפשר לרשויות החוק לחדור לחייו הפרטיים של כל אזרח ואזרח ללא פיקוח וגבולות. ואולם, מגיני החוק טוענים כי הצעת החוק רק תקצר תהליכים, ולא מקנה למ־שטרה יותר זכויות מאשר אלה שהיא ממילא נהנית מהן היום.
לפי דיווח בעיתון 'מעריב', החל מחודש נובמבר, ייחל מערך הביטחון בשדה התעופה להשתמש במערכת ממוחשבת חדישה, בה נעשה שימוש בטביעות אצבע לבדיקת זהות הנוסעים. המערכת תוכל לזהות דרכונים מזויפים באמצעות השוואה בין טביעת האצבע של כל נוסע ובין המידע הקיים עליו במאגר של גופי הביטחון ומשרד הפנים. המערכת הביומטרית אמורה להתריע בכל מקרה שבו ינסה אדם לעלות לטיסה בזהות בדויה ודרכון מזויף.
השיטה החדשה פותחה באחרונה על ידי מערך האבטחה של רשות שדות התעופה. מאחורי הפיתוח עומד הצורך להתמודד עם ריבוי הידיעות על זיוף דרכונים ישראליים ומכירת דרכונים לגורמים זרים.
בשלב הראשון תופעל המערכת רק באופן חלקי וניסיוני, ותבדוק 15 אלף נוסעים, רובם מבין נוסעי מחלקת העסקים של חברת אל־על. בשלב הבא מתכננים בנתב"ג להכניס את המערכת לשימוש מלא בשדה, וכל הנוסעים שיתייצבו לטיסה יעברו דרכה. "אנחנו מקווים שהמערכת הזאת תקצר את תהליך הבדיקה הביטחונית ותקל על הנוסעים בפחות שאלות טורדניות," אומר שריג.
כרגע מתבססת המערכת על מאגר טביעות האצבע של נוסעים אשר חתמו על כרטיס מעבר גבולות ביומטרי, וכן על המאגר הביטחוני, בו נמצאות טביעות האצבע של כל מי שהתגייס לצבא או נעצר על ידי המשטרה.
בנתב"ג מבטיחים כי השימוש במידע שיאסף על אזרחים ישמש רק לצורך הבידוק הביטחוני הראשוני, ואולם, בדרכה של השיטה החדשה ליישום מלא היא תצטרך להתגבר על מתנגדים חריפים אשר רואים בצעד מן הסוג הזה חדירה לפרטיות. העובדה כי טביעות האצבע של כל אדם מאוחסנות וזמינות לשימוש כלל מערכת הביטחון צפויה לעורר התנגדות עזה, ותצטרך לעבור את אישור הכנסת.
לפי העיתון, בימים אלה ממש עומדת שאלת הגישה למאגרי מידע ממשלתיים, והשימוש בהם, במרכזו של קרב איתנים בוועדת החוקה. ההצעה מעוררת המחלוקת עוסקת במתן גישה ישירה למשטרה אל מאגרי המידע של החברות הסלולריות וחברת בזק. הנושא מעורר סערה ציבורית גדולה בשל החשש שאישור הצעת החוק יאפשר לרשויות החוק לחדור לחייו הפרטיים של כל אזרח ואזרח ללא פיקוח וגבולות. ואולם, מגיני החוק טוענים כי הצעת החוק רק תקצר תהליכים, ולא מקנה למ־שטרה יותר זכויות מאשר אלה שהיא ממילא נהנית מהן היום.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות