מקורות הירקון - לא מה שחשבתם

סוג: רגל
מקום: ליד ראש העין
אורך המסלול (ק"מ): כ- 1
משך הטיול: עד שעתיים
תחנת הרכבת: סגולה
נקודת מוצא: תחנת הרכבת סגולה, פתח תקווה
נקודת סיום: נקודת המוצא
דרגת קושי: קל
עונה: אביב, קיץ, סתיו, חורף
סוג המסלול: מעגלי
מתאים לילדים: כן
כניסה: בתשלום

בעשרות השנים האחרונות הפך את פניו הנחל הגדול והחשוב ביותר במרכז הארץ ממקור עצום של מים צלולים, שהחי והצומח בו היו לאגדה, לתעלה בה זורמים מי ביוב. אולם, חשוב לדעת שחלקו העליון של הירקון עודו חי ונושם, עם שפע של צמחי מים וגדות, ברכיות וסופיות, שפמנונים ונוטריות, ומאפשר טיול קצר ושליו בלב גוש דן ההומה.

בין תחנת הרכבת סגולה אל הגן הלאומי ירקון מפרידים 1.7 קילומטרים שהם כ-20 דקות הליכה. מתחנת הרכבת יוצאים רגלית לכיוון צפון אל הצומת עם כביש 40 בצומת פונים ימינה, מזרחה, לכיוון כפר הבפטיסטים ועוקבים אחר השילוט עד לגן הלאומי מקורות הירקון. בכניסה לגן, משלמים, נכנסים ופונים שמאלה לחניון הראשון.

ניקוז אקוויפר ההר

עם כושר ספיקה של כ-200 מיליון מ"ק בשנה, נחשב הירקון לנחל השני בגודלו בארץ אחרי הירדן. מקור מעיינות הירקון במי הגשמים היורדים בהרי שומרון ויהודה, מחלחלים בסלע ונקווים באקוויפר ההר. באזור ראש העין פורצים המים במעיינות הפזורים על פני שטח של כ-350 דונם. מי המעיינות נשאבים כאן למוביל הארצי, וביחד הם זורמים בשני קווי מים גדולים המרווים את הנגב, ובקו נוסף לגוש דן. בסך הכל עוברת כאן כשליש מכמות המים של ישראל. שאיבת מקורות המים של הירקון הביאה לייבוש הביצה שהייתה במקום ולהיעלמותו של החי והצומח שהתלווה לה. החיים בירקון מתאפשרים רק הודות לזרימה שעדיין קיימת בערוץ העליון, המגיעה ממעיינות קטנים ומקומיים ומגשמי חורף.

אל הגן הלאומי


את הטיול הזה במקורות הירקון נהדר לשלב עם פיקניק בגן הלאומי. יוצאים מהחנייה צפונה, לעבר המבנה הגדול והמקושת שבמרכז הפארק – טחנת הקמח אל-מיר, הקרויה כך על שם הכפר שישב בסמוך לה. תושבי הכפר, שהגיעו מסודן, היו עמידים לקדחת הביצות שהשתוללה כאן במאה ה-19. אל-מיר, העליונה מבין חמש טחנות שנבנו לאורך הירקון, הפסיקה לפעול בתחילת המאה ה-20, אחרי כ-2,000 שנות פעילות (על אותו בסיס עבדו לאורך השנים טחנות שונות). אם אתם כאן בזוג, או אם סתם מתחשק לכם להרחיב את המסלול, הנה המלצה קטנה: ממול טחנת הקמח אל-מיר יוצא "השביל הרומנטי", העובר בתוך מנהרה של צמחיית קנה ובוגנוויליה אדומת פריחה. אחרי כקילומטר מגיע השביל לבית הבטון הראשון שנבנה בארץ. בשנת 1912 שוכנה בבית אחר כבוד משאבת המים הממונעת הראשונה בשרון, שהשקתה את פרדסי פתח תקווה.

תוכים בירקון

כ-200 מטר אחרי הטחנה (עדיין צפונה) מגיעים לגדות נחל הירקון. עצי אקליפטוס ענקיים מצלים על המים הירוקים וחיים שלמים ומלאים רוחשים על הגדות ובתוך המים. באמירי האקליפטוסים דוגרים עורבים אפורים ובזי עצים. מתוך הסבך מציצים פשושים קטנים וחמודים, חוחיות צבעוניות ופטפטניות, וגם השחרור שחור הגלימה וכתום המקור, ששירתו הרמה מהדהדת כאן בקיץ ובאביב. על גדות הנחל מהדסים סופיות, אגמיות ושאר ברווזים, נוטריות, נמיות, ארנבות וחוגלות. בתוך המים שוחים ומקפצים אמנונים ודגי שפמנון אימתניים, ותוכי דררה ירוקי זנב צווחים להם ממעל, לומר אנחנו לא מקומיים אבל באנו כדי להישאר. פונים ימינה (מזרחה) והולכים לאורך הירקון. מהר מאוד מבחינים על הגדה השנייה במבנה אבן, שריד לבית חווה מהתקופה העות'מאנית, שבעליו בחרו למקם אותו על שפת הנחל ממש, ולידו בנו משאבת מים שהשקתה את שדותיהם.

הנופר הצהוב

מבית האבן ממשיך המסלול לכיוון דרום-מזרח, לאורך הנחל השליו וצמחיית הגדות השופעת המעטרת אותו. אחרי כ-300 מטר צפים על פני המים, בצפיפות גדלה והולכת, כתמים רחבים וירוקים – עליה של מלכת פרחי המים, הנופר הצהוב. לנופר הצהוב יש קנה-שורש מעובה, הנאחז בקרקעית ושולח עלים ופרחים על פני המים. פטוטרת העלה ארוכה מאוד והיא המעלה את חלקו השטוח של העלה, כשהוא מגולגל כמגילה, אל פני המים. כאן מתיישר העלה, ובעזרת חללי האוויר הרבים שבו הוא צף לאורך חלק ניכר מהשנה. אם תגיעו לכאן בין מאי לספטמבר תוכלו לראות את פריחתה הצהובה המרהיבה של המלכה. מגיעים לגשר הרכבת, העובר מעל הירקון ומקורו ברכבת בריטית מתחילת המאה ה-20. ליד הגשר הוקמה עמדת פילבוקס (קופסת כדורים) שנועדה לשמור עליו מפני פיגועים. אם רוצים, אפשר להמשיך מכאן כ-400 מטר מזרחה, עם השביל העובר מחוץ לפארק ומסתיים ב"בריכת הנופרים" היפה. מהגשר חוזרים מערבה, בדרך העוברת בתוך הפארק, בין האקליפטוסים, דרך החנייה [1], בנתיב זהה לדרך ההגעה, עד לתחנת הרכבת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!