י"ב ניסן התשפ"ד
20.04.2024

"החרדים מזלזלים במוות" • פאנל מיוחד

חוסר המודעות בציבור החרדי למשמעות המילים 'כביש', 'תאונה' ו'סכנה', גורם לתוצאות קשות עד קטלניות • ראשי ארגוני ההצלה החרדיים בפאנל מרתק וחשוב בנושא • "עצור! דם לפניך" - פרק חמישי בסדרה

חרדי חוצה (צילום: מנח זרקא)
חרדי חוצה (צילום: מנח זרקא)



"חוסר מודעות לכללי הזהירות בדרכים, והסתכלות והתייחסות גלותית לכל דבר שמתחייב מ'חוקי מדינה'", מאשים יהודה משי-זהב, "הם הגורמים לתאונות הדרכים הרבות כל כך בציבור החרדי. "המודעות של הציבור החרדי לכל נושא הזהירות בדרכים היא מאד נמוכה", קובל-קובע שמשי גרוסברגר. "חוסר מודעות לחגירת חגורת בטיחות, תשתית הכבישים ברמה ירודה ומספר הילדים", טוען אושי שלומוביץ. "נהיגה בצורה רשלנית - הורגת, נקודה", מכריע ירח טוקר.

כמה כותרות מעניינות עולות מן הפאנל. גרוסברגר: "התראיינתי ל'קול החרדי' מהמקום בו נשמעו ברקע קריאות השבר של בני המשפחה, הדבר גרר ביקורת שאולי לא היו צריכים להשמיע את ההקלטה הזאת". משי-זהב: "אל"ף: התייחסות העיתונות החרדית לעברייני תנועה, להפסיק למרוח את סיפור התאונה הקטלנית, אלא כשישנם אשמים, להדגיש ולהבליט זאת ללא כחל וסרק". טוקר: "בארכיון 'איחוד הצלה' כמעט ואין תמונות זוועה מזירות".

מדוע הציבור החרדי פחות ממושמע על הכביש ונפגע באחוזים כה גבוהים? האם מספרם הגבוה של אנשי ההצלה אכן מועיל? אולי כדאי להתחיל ולפרסם תמונות זוועה? מדוע רוב תקציבי הארגונים הולכים להצלה ולא למניעה? ומה תעשו בשביל לעבור את החופש, הבא עלינו לטובה, עם ילדיכם בשלום.

גן חיות בכבישי אלעד
תיבת פנדורה בשכונת סנהדריה

במסגרת פרויקט "עצור! דם לפניך", אנו מגישים פאנל מיוחד בו משתתפים בכירי ארגוני ההצלה החרדיים: יהודה משי-זהב (יו"ר זק"א), ירח טוקר (דובר איחוד הצלה), אושי שלומוביץ (מנכ"ל הצלה גוש-דן) ושמשי גרוסברגר (מנכ"ל הצלה ישראל) עונים על כל השאלות, ושמים את הקלפים על השולחן.

כמתנדבים הפועלים במגזר החרדי בעיקר, האם אתם סבורים שהמגזר שלנו אכן פחות ממושמע על הכביש מציבורים אחרים בארץ?

משי-זהב: "בהחלט כן"

שלומוביץ: "לצערנו המודעות לסכנות בכביש במגזר החרדי נמוכה ויש לדאוג לשינוי במצב זה".

טוקר: "התופעה הזאת אינה קיימת רק במגזר החרדי אלא בכל האוכלוסיות, הכאב שלנו הוא שגם אצלנו זה קיים. החיוב של 'ונשמרתם לנפשותיכם' איננו המלצה אלא חיוב התורה ומיהודים יראי שמים שמקיימים ומקפידים על מצוות ארבע מינים, סוכה, ומצה, ברוב הידור, היינו מצפים שינהגו גם כך במצוות 'ונשמרתם לנפשותיכם'".

גרוסברגר: "ההגדרה שהציבור שלנו פחות ממושמע היא לא בדיוק ההגדרה הנכונה כי בסך הכל הציבור החרדי מאד מודע ל"ונשמרתם", אבל המודעות של הציבור החרדי לכל נושא הזהירות בדרכים היא מאד נמוכה".

מה הסיבה לכך, לדעתך?

גרוסברגר: "הסיבה לכך שהמודעות של הציבור נמוכה לדעתי הינה מחוסר החינוך לזהירות בדרכים שמתחיל עוד בגיל הרך וזאת כתוצאה שאין דרישות מספקות מצד ההורים או מצד המחנכים לשוחח על הנושא".

טוקר: "אדם שנוהג כך הוא פשוט חסר כל אחריות. אין בנהיגה על הכביש או בחצייתה התיר או הגיון להשתמש בשיטת ה"סמוך", "יהיה בסדר" או "לי זה לא יקרה". נהיגה בצורה רשלנית - הורגת, נקודה. אנשים חייבים להבין זאת. גם "אין לסמוך על הנס", היא איננה המלצה אלא הוראה וחיוב לפעול בהשתדלות אישית. הציבור חייב פשוט להבין, זה לא משחק ילדים. אנו מאמינים גדולים בהטמעת הנושא בציבור ובהגברת המודעות בנושא בטיחות בדרכים, אבל כל זה לא יעזור אל מול אנשים שהם פשוט חסרי כל אחריות ובטוחים ש"להם זה לא יקרה". אנשים חייבים להבין שזה קרה, וחלילה גם יכול לקרות לכל אחד, גם לי ולך לא עלינו".

אין הסברה. אושי שלומוביץ (צילום: דוברת הצלה גוש-דן)צילום: אין הסברה. אושי שלומוביץ (צילום: דוברת הצלה גוש-דן)
אין הסברה. אושי שלומוביץ (צילום: דוברת הצלה גוש-דן)




משי-זהב: "חלק בגלל חוסר מודעות לכללי הזהירות בדרכים. וחלק בגלל הסתכלות והתייחסות גלותית לכל דבר שמתחייב מ'חוקי מדינה'. הנטייה וההסתכלות היא כאילו ומדובר בעוד איזה 'חוק של הגויים' שאין שום בעיה לא לקיימו או לא להתייחס אליו".

שלומוביץ: "בציבור החרדי לעומת הכללי אין הסברה מספקת בנושא, פחות מודעות לחגירת חגורת בטיחות, תשתית הכבישים ברמה ירודה וכמובן שיש הרבה יותר ילדים וממילא זה גורם המשפיע ביותר על אחוז התאונות במגזר".

אין חולק על כך שהציבור החרדי מתאפיין במספר רב של בעלי ידע בהצלה מהירה. האם זה משפיע על סטטיסטיקת ההרוגים החרדיים מתאונות?

טוקר: "הטיפול המהיר בתאונות דרכים אכן מציל חיים ללא ספק, אך לצערנו התאונות הקשות באמת, פעמים רבות אינם מותירות כל אפשרות וכל סיכוי לנפגעים. המהירות, מצב הנפגע לאחר שמשאית פגעה בו או אופנוען שעף מהאופנוע וכו', מצבים כאלו פעמים לא מותירים כל סיכוי, כך שלמרות שמהירות החובשים היא אכן גדולה ומשמעותית, פעמים רבות למרבה הצער, היא אינה יכולה לסייע".

שלומוביץ: "ודאי. מהירות הסיוע והעזרה משפיעה מאד על סטטיסטיקת ההרוגים מתאונות דרכים. בייחוד בעקבות יחידת האופנועים הרחבה של 'הצלה גוש דן' הפרושה בכל רחבי גוש דן ומפחיתה את זמן ההמתנה לסיוע רפואי לפחות מ-2 דקות מרגע הקריאה לעזרה".

גרוסברגר: "מטבע הדברים, ועל פי חוק מד"א מתנזרים המתנדבים ממסירת מידע רפואי כזה או אחר מהאירועים, אבל מסרים מזוויעים מתאונות קשות עוברות מפה לאוזן ב'שטיבלאך' או באסיפות חברתיות או שמחות למיניהם, והדבר הזה מוביל לירידה משמעותית בתאונות הקטלניות".

יותר גרוע מהשכונות הערביות. יהודה משי-זהב בפעילות (צילום: דוברות זק"א)צילום: יותר גרוע מהשכונות הערביות. יהודה משי-זהב בפעילות (צילום: דוברות זק"א)
יותר גרוע מהשכונות הערביות. יהודה משי-זהב בפעילות (צילום: דוברות זק"א)




משי-זהב: "בוודאי שבמושג 'שעת הזהב', מספר רב של בעלי ידע בהגשת עזרה ראשונה והצלת חיים אמור להשפיע על ההבדל בין 'הרוג' ל'פצוע'. אבל לצערי, נתון זה מרגיז יותר. כי מצד אחד המודעות הגדולה לעזוב את הכל ולרוץ להגיש עזרה ראשונה ללא הבדל דת גזע ומין, במובן של "כל המציל נפש אחת' 'לא תעמוד על דם רעיך'. מצד שני הזילות, והזלזול בכללי הזהירות בדרכים ואי הציות לחוקי התנועה במובן של 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'.

"לצערי גם הסטטיסטיקה היא לרעת הציבור החרדי: בשנת 2005 נהרגו בירושלים כתוצאה מת.ד. 29 אנשים. בשנת 2006 נהרגו 25. בשנת 2005 אירעו בירושלים 126 תאונות חמורות ובשנת 2006 138 תאונות חמורות. מעל חמישים אחוז מהתאונות הקטלניות והחמורות אירעו בשכונות החרדיות, יותר אפילו מאשר בשכונות הערביות".

נראה שאסונות קורים אחד אחרי השני, והציבור אדיש. אתם, ארגוני ההצלה, מצלמים בזירות האירועים, אבל משחררים רק תמונות 'מעודנות'. אולי, במסגרת המלחמה בתאונות, יהיה כדאי 'להוריד את הכפפות' ולפרסם תמונות זוועה. אולי רק אז תיסדק חומת האדישות?

גרוסברגר: "הציבור הרחב בכלל והנוער בפרט, רגישים מאד לתמונות זוועתיות. זכורה לנו תקופת הפיגועים הקשה לפני כמה שנים וההשפעה השלילית על הציבור מהתמונות הקשות עד כדי כך שהגיעו דרישות חד משמעיות למערכות העיתונים והמדיה המצולמת לצמצם עד כדי הורדת הנושא הזה בכלל. לעומת זאת, ניתן לצאת בקמפיינים מזעזעים ללא תמונות ש"יזיז" משהו אצל הציבור בנושא".

משי-זהב: "לפני הורדת הכפפות, יש כמה דברים קודמים שצריך לעשות. אל"ף: התייחסות העיתונות החרדית לעברייני תנועה, להפסיק למרוח את סיפור התאונה הקטלנית, אלא כשישנם אשמים, להדגיש ולהבליט זאת ללא כחל וסרק.

- בי"ת: הפסקת תמיכה כספית של הרשויות בהסעות תלמידים, למוסדות ותלמודי תורה המסיעים את תלמידיהם ברכבים שאינם עומדים בתקן. ולצערי כבר נתקלנו ב'טנדרים של הסעות' המסיעים תלמידים יותר גרוע מאשר מסיעים בהמות.

- גימ"ל: לחייב מוסדות חינוך ותלמודי תורה להכניס במסגרת הלימודים תוכניות והסברה מונעת בכללי הזהירות בדרכים, גם כשאין לכך תקציב ממשרד החינוך, לא כל דבר הוא כסף. אני יכול להעיד בעדות אישית, שבזמנו פניתי למנהל ת"ת שאחד מילדיו נהרגו בתאונת דרכים לעשות פעילות של הסברה מונעת. תשובתו החצופה של מנהל המוסד היתה: "מבחינתי זה תרבות פנאי, ואין לי זמן לתרבות פנאי". אמרתי לו שלצערי לא שמעתי שמלאך המוות מגדיר זאת כתרבות פנאי".

תרבות פנאי. התאונה בה נדרס למוות הילד עקיבא פרוש, השבוע (צילום: דוברות זק"א). צילום: תרבות פנאי. התאונה בה נדרס למוות הילד עקיבא פרוש, השבוע (צילום: דוברות זק"א).
תרבות פנאי. התאונה בה נדרס למוות הילד עקיבא פרוש, השבוע (צילום: דוברות זק"א).




טוקר: "ראשית, נושא התמונות הוא רגיש מאד. אינני מכיר חובש אחד שמסוגל לצלם מראה זוועה, כמו שאין עיתון שיסכים לפרסם זאת. כך שבארכיון 'איחוד הצלה' כמעט ואין תמונות זוועה מזירות. אבל גם אם יהיו, יש גבול למה שניתן לעשות במסגרת של הסברה ומודעות. בציבור הכללי הדיון היה דומה ושם ניסו לטפטף פרסומים מחרידים שאכן השפיעו מעט.

"אנו לא מאמינים שזה חינוכי או הגיוני להראות לילדי החמד בתלמודי התורה תמונות זוועה של הרוגים ופצועים מדממים. במידה ואכן נקבל המלצות מהגורמים המקצועיים עימם אנו פועלים בשיתוף פעולה ובהכוונה מקצועית כי הדבר אכן נחוץ ויעיל במאבק בתאונות הדרכים גם במגזר שלנו, נפנה זאת לוועד רבני 'איחוד הצלה' שיחליטו כיצד ואם לבצע זאת".

שלומוביץ: "לא. בתאונות הדרכים, בדומה לסיגריות, האיום במוות לא מרתיע. ("לי זה לא יקרה"). לחשוף תמונות נפגעים במצב לא נעים יגרום הרבה נזק ויביא מעט תועלת. הדרך היחידה להילחם בנגע מבוססת על הסברה מגיל קטן והדרכת נהגים חדשים".

ארגוני ההצלה משקיעים רבות בציוד ובמתנדבים, המספקים מענה רק לאחר שכבר קרה האסון. אולי אם חלק מהמשאבים היו מופנים למניעה מראש, התוצאות היו אחרות?

משי-זהב: "גם כאן ארגוני ההצלה המודעים יותר מאחרים בתוצאה הסופית הקשה של תאונות הדרכים, צריכים להתעלות מעל האגו הפרטי. ולשתף פעולה במלחמה בתאונות הדרכים, בקמפיינים משותפים, הסברה מונעת והקצאת משאבים".

טוקר: "מאז הקמת הארגון השקענו אין ספור משאבים, כספים וכוחות, כוח אדם ומחשבה, ישיבות ותכניות - בנושא המניעה. לפני מספר חודשים סיימנו את הקמפיין הגדול והמוצלח שעשינו במשך שבועות ארוכים עם עיתון 'בקהילה' ובו פרסמנו בכל שבוע עמודים עם תמונות חובשים ומסרים חשובים בנושא. בשבוע זה התחלנו קמפיין דומה בנושא בטיחות בדרכים עם עיתון 'משפחה' והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. פעלנו בנושא בכלי תקשורת נוספים ואנו נמשיך בכל הכוח והמרץ גם בהמשך. גם בתחום החינוכי והמעשי עשינו זאת מספר רב של פעמים, לפני כחצי שנה ערכנו יום שלם בנושא בשיתוף קופת חולים 'לאומית' עם הפעלה ויצירה למאות ילדים והמתנדבים הסבירו לילדים אישית כיצד יש לחצות כביש בבטחה וכדומה.

"כמו כן ביום הראשון שבו שינו את כל מסלולי התנועה בשכונת גאולה בירושלים פרסנו עשרות מתנדבים לכוון את הציבור ולמנוע אסון. עשינו זאת גם במקומות נוספים. בימים אלו אנו עמלים על תכניות רבות לעתיד וליצירת שיתופי פעולה חדשניים ומרעננים בנושא. בעינינו נושא המניעה הוא חשוב יותר מההצלה עצמה. החובשים מאמינים בכך ורוצים ומבקשים ליטול חלק במבצעים שכאלו".

פרסנו עשרות מתנדבים. אנשי איחוד הצלה מדריכים ילדים (צילום: דוברות איחוד הצלה)צילום: פרסנו עשרות מתנדבים. אנשי איחוד הצלה מדריכים ילדים (צילום: דוברות איחוד הצלה)
פרסנו עשרות מתנדבים. אנשי איחוד הצלה מדריכים ילדים (צילום: דוברות איחוד הצלה)




שלומוביץ: "ארגוני ההצלה הוקמו על מנת לסייע לכל אדם במצוקה. מטבע הדברים מוזעקים המתנדבים לתאונות רק אחרי שהם קרו. מאחר שבתקופה האחרונה עלה מספר הנפגעים בתאונות דרכים באופן משמעותי, נרתם ארגון 'הצלה גוש-דן' למלחמה בתאונות הדרכים במקביל לטיפול בהם. הארגון יצא במערך הסברה לילדים במהלכו הוסברו הסכנות בכביש ודרכי התנהגות נאותה בכביש. בנוסף, משקיע ארגון 'הצלה גוש דן' על מנת למנוע כל סוג פגיעה הנובעת מחוסר מודעות. כדוגמא ניתן לראות את תוצאות המבצע האחרון בנושא הנפצים שנערך לקראת חג הפורים בכל בתי הספר בעיר ונחל הצלחה גדולה בקרב בני הנוער בבני ברק".

גרוסברגר: "ייתכן מאד שאם יגיעו משאבים לחינוך הציבור מראש אכן נוכל לצאת בקמפיין נרחב וכפי שכבר עשינו בעבר. ארגון 'הצלה ישראל' עוסק בעיקרו בהצלת חיים כפי שהגדרתם את הנושא "לאחר שכבר קרא האסון" אבל בכל זאת איננו טומנים ידינו בצלחת והרבה מוסדות מבקשים מאתנו להגיע להציג את הציוד שלנו את האופנועים ולמה משמש כל דבר ע"מ להכניס מודעות יתר בתלמידים בגיל הצעיר, אבל זה קורה רק אחרי בקשות מפורשות של מנהלי המוסדות".

אנחנו בפתח החופש הגדול. כבקיאים בתחום, תנו טיפ להורים: "כיצד תשמרו על ילדכם בחיים".

שלומוביץ: "מבט של ילד קטן על הכביש שונה לחלוטין ממבטו של אדם בוגר.שיקול הדעת,תפיסת המחרב ואיתור הסכנות אצל הילד נמוכות בהרבה לכן ילד עד גיל 10 לפחות לא מתקרב לכביש ללא ליווי אדם מבוגר בנוסף תרבות נהיגה עדינה יותר עשויה לסייע אף היא בהפחתת כמות הנפגעים.תפקידם של ההורים חשוב מאוד בחינוך בשמירה ובהדרכת הילד בהתנהגות נאותה בסביבת הכביש".

משי-זהב: "לשמור עליהם כאילו והיה מדובר באוצר כספי גדול, אף אחד לא היה מעלה בדעתו להשאיר סכום גדול ללא פיקוח ושמירה צמודה".


גרוסברגר: "אענה לך במספר כללים:
1. על מנת להטמיע אצל ילדיכם את האחריות לחיים כל נסיעה לחגור לילדים את חגורות הבטיחות ולהסביר להם מה הסיבה.
2. לא להשאיר ילד לבד ברכב, ועל אחת כמה וכמה לא ברכב סגור.
3. בנסיעה לחניונים כלשהם או לפארקים להשגיח בשבעה עיניים היכן הילדים מסתובבים ולקחת בתשומת לב שהנהגים לא רואים ילדים קטנים דרך החלון, והמראות.
4. להשגיח יותר על מעבר בכבישים רק במעברי חציה ובליווי מבוגר.
5. כל כללי הזהירות בנסיעה באופניים.
6. ובעיקר!!! להחדיר שוב ושוב במוסדות החינוך את הנושא של בטיחות בדרכים בצורה נעימה ויסודית על ידי מבצעים והדרכות, על ידי שמירה יסודית על נושאי ההסעות בבתי הספר, ומכאן הקריאה לכל המחנכים בעם אנא הטמיעו בילדים תמידים כסדרם את הנושא, ולהורים היקרים אנא דברו יותר עם הילדים על הנושא הזה אם זה פעם בשבוע בארוחת ערב, או כשאתם נתקלים אתם בתאונת דרכים, הסבירו להם את כל נושא זה"ב".

טוקר: "אנו מבקשים מההורים לעבור בימי החופשה עם הילדים על חוקי הבטיחות, כיצד חוצים כביש וכו'. אנו ממליצים להורים לערוך מבצעים לילדים עם נקודות ופרסים כפי שהורים רבים עושים בנושאי הברכות, תפילה ועוד, כך גם בנושא בטיחות בדרכים, חציה נכונה של הכביש, וכו'. מבצע כזה של 'ונשמרתם' יכול להציל את חיי הילד וחבריו. כשהוא ילמד את הכללים ויידע מה מותר ומה אסור, הוא ייזהר מהם כל חייו".

לסיום, הבמה שלכם.

טוקר: "מעל לכל הסיסמאות, דבר אחד הוא המרכזי ביותר. הדוגמא האישית. היא זאת שתמנע מהילד שלך לפעול כמוך ולהיפגע. אם אנו ננהג באחריות, לא נוותר על חגורות הבטיחות, לא נתפשר על גובה הנסיעה וכו', הילדים יקבלו ויבינו כי אכן מדובר בכללים שתכליתם הצלת חיים וכך גם הם ינהגו בעברם את הכביש. אם כל אחד מאיתנו ייקח את עצמו בנושא הזה בצורה הרצינית והאחראית ביותר ויקפיד על חוקי הבטיחות והתנועה, אין צל של ספק כי חיי אדם רבים יינצלו וזאת תקוות ותפילת כולנו בעזרת השם".

גרוסברגר: "כאדם שפעיל ומתנדב הרבה שנים במגן דוד אדום ובהצלה נתקלתי במקרים קשים מאד, רק לפני כמה שבועות נהרגה תושבת ביתר עילית כתוצאה מחציית כביש שלא במקום חציה מסודר, בכניסה לעיר, בתאונה הזאת נוכחתי בעצמי ובראיון ל'קול החרדי' מהמקום נשמעו ברקע קריאות השבר של בני המשפחה, הדבר גרר ביקורת שאולי לא היו צריכים להשמיע את ההקלטה הזאת אבל כפי שקיבלתי לאחר מכן פידבקים מהקהל הדבר זעזע את הציבור ואקווה גם שהועיל מאד לנהג שאחז בהגה אחרי ששמע את הראיון הזה.

עוד שבריר שניה של תשומת לב. שמשי גרוסברגרצילום: עוד שבריר שניה של תשומת לב. שמשי גרוסברגר
עוד שבריר שניה של תשומת לב. שמשי גרוסברגר




"נתקלתי בהרבה מאר תאונות דרכים במגזר הן קשים יותר והן קשים פחות ומכאן אני יוצא בקריאה רוב תאונות הדרכים קורים כתוצאה מאי זהירות בדרכים הן על ידי הנהגים והן על ידי הולכי הדרך, אנא מכם נהגים ומשתמשי הדרך השגיחו יותר שימו עוד טיפה, עוד שבריר שנייה של תשומת לב לכביש ולסכנות ועל ידי כך תגרמו להרבה יותר משפחות מאושרות ויהי רצון שלא נשמע עוד שוד ושבר בקהלינו".

שלומוביץ: "הגורם הקבוע הקיים בכל תאונת דרכים הוא גורם ההפתעה ולכן חשוב מאוד שכל נהג במיוחד בעת שהוא נוהג באזורים המאוכלסים בילדים או במקומות בהם שדה הראיה שלו מוגבל יחפש כל העת את ההפתעה המסוכנת".

משי-זהב: "'בין הזמנים' של שנה שעברה נחרת כ'בין הזמנים השחור', בו נהרגו שבעה בחורי ישיבה, ללא שום סיבה, אך ורק בגלל חוסר מודעות וזלזול בכללי הזהירות. אסור לנו ואנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשלם גם השנה מחיר כה קשה. אל תזלזלו בשום הוראה אם זה בכביש ואם זה בשטח במדבר יהודה או ברמת הגולן, ההוראות והאזהרות הם לא גחמה של מישהו שכך התחשק לו, אלא תוצאה של הרבה חשיבה ובדיקה. אפשר לטייל ואפשר ליהנות, רק צריך להפעיל קצת שיקול דעת".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 29 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד