חוק הישיבות הקטנות יצא לדרך
ניצחון היסטורי למפלגות החרדיות: לאחר מאמצים רבים אושר במליאת הכנסת חוק הישיבות הקטנות. המשמעות: החל משנת הלימודים הבאה תממן המדינה את בחורי הישיבות, ללא צורך בלימודי הליבה
בחורי ישיבה (צילום: מנח זרקא)
כ' תמוז תשס"ח יירשם בספר דברי הימים החרדי ליום היסטורי למנהלי מוסדות הישיבות הקטנות, לנציגות החרדית בכנסת ולציבור החרדי כולו בארץ. לאחר מאמצים בלתי נדלים ומאבקים אין סופיים חוקק היום בצהריים (ד) במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק הישיבות הקטנות.
המדובר בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, שיאפשר למדינת ישראל החל משנת הלימודים הבאה תשס"ט לממן באופן חוקי את בחורי הישיבות הקטנות (עד גיל 18), ללא כל צורך בלימודי הליבה.
אמנם אין מדובר במאה אחוזי תקצוב. מדובר בלא יותר מ-60% מכלל תקציב המוסדות העל יסודיים בחינוך הכללי. אולם זהו הזמן לבוא ולספר כי בשקלול כללי של המוסדות, קיימות ישיבות רבות העשויות לקבל החל משנת הלימודים הבאה תקציבים מוגדלים מאלו שקיבלו עד עתה.
בעוד שעד תחילת השנה הנוכחית (עד שבג"ץ הורה לעצור את תקציבי הישיבות) זכו כל הישיבות הקטנות לתקציב ממוצע של 55 אחוזים, כשחלקן מקבלות יותר וחלקן פחות (משתנה על פי תארי מגידי השיעורים והשירותים השונים שמציעה כל ישיבה וישיבה), הרי שכעת, לאחר מלחמה עיקשת עם משרד האוצר והחינוך שדרש להפחית את גובה התקצוב, השוו תקציבי כל הישיבות הקטנות לתעריף אחיד העומד על 60% אחוזי תקצוב ביחס למוסדות הכלליים העל יסודיים.
כמו כן, על פי החוק החדש יקבלו הישיבות הקטנות את תקציבי החינוך המיוחד. אמנם על פי התעריף הנמוך ביותר לתקצוב ילדי החינוך המיוחד, אך עצם עיגונו של התקציב האמור בחוק, מעניק משנה תוקף ולגיטימיות אל מול רוחות הבג"ץ שספק רב אם יוכלו לו בעתיד.
כאמור, החוק המיוחל ייכנס לתוקף רק בשנת הלימודים הבאה. באשר לתקציבי השנה הנוכחית – תשס"ח, העתיד עדיין לוט בערפל. מזה חודשים ארוכים אמורים שופטי בג"ץ להכריע באשר למעמדם התקציבי – דבר שכידוע עד עתה לא נעשה.
גורמים עמם שוחח 'בחדרי חרדים' מעריכים כי בג"ץ עשוי להשוות את המעמד התקציבי של תקציבי תשס"ח למעמד החוקתי החדש של שנת הלימודים הבאה, או לחילופין למעמד התקציבי של שנת הלימודים תשס"ז, אך לא למתווה הפטור.
בדרך לאישור המיוחל עבר החוק דרך חתחתים שלא פסקה עד לרגע אישורה הסופי. עד ערבו של יום ג' נראה היה כי ההצבעה על החוק תידחה לשבוע הבא מאחר והפקידות הממשלתית עדיין לא סיימה לנסח את החוק. השר ישי וח"כ משה גפני נשארו עד השעות המאוחרות באולם מליאת הכנסת בכדי שיתאפשר חוקתית לשבצו על סדר יום המחר, כפי שאכן כך היה.
זאת ועוד: הנוהג הוא שבימי רביעי נדונות רק הצעות בקריאה טרומית, אבל הפעם החליטה יו"ר הכנסת דליה איציק, בלחץ השר ישי, לחרוג מהנוהג. הנציגות החרדית ביכרה לעשות זאת בזהירות כאשר המליאה ריקה, ולא ביום שני לאחר הצעות האי אמון כאשר היא מלאה. בוקרו של יום האתמול לא היה קל יותר. אחד הרבנים בוועדת הרבנים לענייני חינוך העלה הסתייגות מסוימת שכמעט וקברה את המשך התהליך. רק התערבותו המהירה של הגראי"ל שטיינמן החזירה את הגוון ללחיי החכי"ם החרדיים והחקיקה הפכה לעובדה מוגמרת.
מה שנותר כעת הוא להילחם על הקרדיט. כי כמו תמיד, לניצחונות אבות רבים. אין ספק כי לולא עתירתם הכואבת של הרפורמים לפני למעלה משלוש שנים, אשר הובילה לעצירת תקציבי הישיבות בבג"ץ לא היינו מגיעים ליום הזה – לעיגון תקציבי הישיבות הקטנות בחוק.
אין ספק כי לולא בג"ץ היה מקפיא את תקציבי הישיבות לא היה החוק מתקדם לשום מקום. בג"ץ עשה זאת פעם אחר פעם באין ספור דיונים, פסקים ותתי פסקים שטרטרו את הנציגות החרדית בכנסת ולא אפשרו להזרים את תקציבי משרד החינוך לחשבונות הישיבות הקטנות כסדרם, וכאמור, אף כעת עדיין לא אמר את מילתו האחרונה באשר לתקציבי השנה הנוכחית.
לצד כל אלה, אין ספק כי המחותנת הראשית שהובילה את החוק המיוחל היא הנציגות החרדית בכנסת שפעלה ללא לאות סביב קידומו של החוק במהלך כל השנה האחרונה. לולא הלחצים האינטנסיביים שהופעלו על ידי סגן ראש הממשלה השר אלי ישי על ראש הממשלה ושרת החינוך, לולא חימומי המנועים שעשה ח"כ משה גפני ליו"ר וועדת החינוך מיכאל מלכיאור (שהפך בשבועות האחרונים לחבר הכנסת השביעי של יהדות התורה בכל הנוגע לקידום חוק הישיבות הקטנות) ואל מול כל אנשי המקצוע שעסקו בחוק, ושאר חברי הכנסת החרדים, איש איש בשמו הטוב יבורך – לא היה מגיע החוק לידי חקיקה סופית.
אולם השושבינים הגדולים שהובילו את חקיקתו של החוק לידי גמר הם חברי ארגון 'איגוד מנהלי הישיבות' בראשותו של הרב אברהם פרידמן והמזכיר הנמרץ ר' שלמה ברילנט שפעלו במסירות וללא לאות לאחד את השורות ואת הדעות בין הנציגים החרדיים בכנסת ומול הפקידות הממשלתית. כולם לטוב ייזכרו.
המדובר בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, שיאפשר למדינת ישראל החל משנת הלימודים הבאה תשס"ט לממן באופן חוקי את בחורי הישיבות הקטנות (עד גיל 18), ללא כל צורך בלימודי הליבה.
אמנם אין מדובר במאה אחוזי תקצוב. מדובר בלא יותר מ-60% מכלל תקציב המוסדות העל יסודיים בחינוך הכללי. אולם זהו הזמן לבוא ולספר כי בשקלול כללי של המוסדות, קיימות ישיבות רבות העשויות לקבל החל משנת הלימודים הבאה תקציבים מוגדלים מאלו שקיבלו עד עתה.
בעוד שעד תחילת השנה הנוכחית (עד שבג"ץ הורה לעצור את תקציבי הישיבות) זכו כל הישיבות הקטנות לתקציב ממוצע של 55 אחוזים, כשחלקן מקבלות יותר וחלקן פחות (משתנה על פי תארי מגידי השיעורים והשירותים השונים שמציעה כל ישיבה וישיבה), הרי שכעת, לאחר מלחמה עיקשת עם משרד האוצר והחינוך שדרש להפחית את גובה התקצוב, השוו תקציבי כל הישיבות הקטנות לתעריף אחיד העומד על 60% אחוזי תקצוב ביחס למוסדות הכלליים העל יסודיים.
כמו כן, על פי החוק החדש יקבלו הישיבות הקטנות את תקציבי החינוך המיוחד. אמנם על פי התעריף הנמוך ביותר לתקצוב ילדי החינוך המיוחד, אך עצם עיגונו של התקציב האמור בחוק, מעניק משנה תוקף ולגיטימיות אל מול רוחות הבג"ץ שספק רב אם יוכלו לו בעתיד.
כאמור, החוק המיוחל ייכנס לתוקף רק בשנת הלימודים הבאה. באשר לתקציבי השנה הנוכחית – תשס"ח, העתיד עדיין לוט בערפל. מזה חודשים ארוכים אמורים שופטי בג"ץ להכריע באשר למעמדם התקציבי – דבר שכידוע עד עתה לא נעשה.
גורמים עמם שוחח 'בחדרי חרדים' מעריכים כי בג"ץ עשוי להשוות את המעמד התקציבי של תקציבי תשס"ח למעמד החוקתי החדש של שנת הלימודים הבאה, או לחילופין למעמד התקציבי של שנת הלימודים תשס"ז, אך לא למתווה הפטור.
בדרך לאישור המיוחל עבר החוק דרך חתחתים שלא פסקה עד לרגע אישורה הסופי. עד ערבו של יום ג' נראה היה כי ההצבעה על החוק תידחה לשבוע הבא מאחר והפקידות הממשלתית עדיין לא סיימה לנסח את החוק. השר ישי וח"כ משה גפני נשארו עד השעות המאוחרות באולם מליאת הכנסת בכדי שיתאפשר חוקתית לשבצו על סדר יום המחר, כפי שאכן כך היה.
זאת ועוד: הנוהג הוא שבימי רביעי נדונות רק הצעות בקריאה טרומית, אבל הפעם החליטה יו"ר הכנסת דליה איציק, בלחץ השר ישי, לחרוג מהנוהג. הנציגות החרדית ביכרה לעשות זאת בזהירות כאשר המליאה ריקה, ולא ביום שני לאחר הצעות האי אמון כאשר היא מלאה. בוקרו של יום האתמול לא היה קל יותר. אחד הרבנים בוועדת הרבנים לענייני חינוך העלה הסתייגות מסוימת שכמעט וקברה את המשך התהליך. רק התערבותו המהירה של הגראי"ל שטיינמן החזירה את הגוון ללחיי החכי"ם החרדיים והחקיקה הפכה לעובדה מוגמרת.
מה שנותר כעת הוא להילחם על הקרדיט. כי כמו תמיד, לניצחונות אבות רבים. אין ספק כי לולא עתירתם הכואבת של הרפורמים לפני למעלה משלוש שנים, אשר הובילה לעצירת תקציבי הישיבות בבג"ץ לא היינו מגיעים ליום הזה – לעיגון תקציבי הישיבות הקטנות בחוק.
אין ספק כי לולא בג"ץ היה מקפיא את תקציבי הישיבות לא היה החוק מתקדם לשום מקום. בג"ץ עשה זאת פעם אחר פעם באין ספור דיונים, פסקים ותתי פסקים שטרטרו את הנציגות החרדית בכנסת ולא אפשרו להזרים את תקציבי משרד החינוך לחשבונות הישיבות הקטנות כסדרם, וכאמור, אף כעת עדיין לא אמר את מילתו האחרונה באשר לתקציבי השנה הנוכחית.
לצד כל אלה, אין ספק כי המחותנת הראשית שהובילה את החוק המיוחל היא הנציגות החרדית בכנסת שפעלה ללא לאות סביב קידומו של החוק במהלך כל השנה האחרונה. לולא הלחצים האינטנסיביים שהופעלו על ידי סגן ראש הממשלה השר אלי ישי על ראש הממשלה ושרת החינוך, לולא חימומי המנועים שעשה ח"כ משה גפני ליו"ר וועדת החינוך מיכאל מלכיאור (שהפך בשבועות האחרונים לחבר הכנסת השביעי של יהדות התורה בכל הנוגע לקידום חוק הישיבות הקטנות) ואל מול כל אנשי המקצוע שעסקו בחוק, ושאר חברי הכנסת החרדים, איש איש בשמו הטוב יבורך – לא היה מגיע החוק לידי חקיקה סופית.
אולם השושבינים הגדולים שהובילו את חקיקתו של החוק לידי גמר הם חברי ארגון 'איגוד מנהלי הישיבות' בראשותו של הרב אברהם פרידמן והמזכיר הנמרץ ר' שלמה ברילנט שפעלו במסירות וללא לאות לאחד את השורות ואת הדעות בין הנציגים החרדיים בכנסת ומול הפקידות הממשלתית. כולם לטוב ייזכרו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות