יום הנכּבה החרדי
תחת הכותרת "אתם אומרים שירה ומעשי ידי טובעים בים" מבכה הגולש אפי את המצב הבלתי-נתפס אליו גלשה היהדות החרדית. על הורים שחוגגים, ואלו המשקיפים עליהם מבין חרכי התריסים, עצובים
(צילום אילוסטרציה: סוזן דה-צ'ילו, ניו-יורק טיימס)
תמונת חיים
איזה יופי פיוטי יש בתמונת הרחוב של תחילת שנת לימודים
אברך רך בשנים צועד ברחוב. בידו האחת הוא אוחז את בנו כשפאותיו מדיפות ריח של ג'ל עיצוב, בידו השנייה הוא אוחז בבתו שעולה לראשונה בחייה לכיתה א'. על גבה ילקוט ענק שקיבל את כל אישורי חריגת הבניה מהמחלקות הרלוונטיות בעירייה.
תמונה זו מעלה אושר צרוף אצל כל אב ואם. תמונה שמסמלת משפחתיות. תמונה שמייצרת בכל אחד מאיתנו רצון להגשים את חלומותיו אשר לא התגשמו בילדיו הרכים.
בסופו של יום יודע כל אחד ואחד מאיתנו: רב, עסקן, פועל חרוץ ואברך משי. נשיקת ה'לילה טוב' לילדים בלילה היא הדחף והגורם לעמל היום יומי בפרנסה לתפילות הרבות על הצלחה בחינוך ולכל מה שאנו בעצם שואפים להשיג בעולם יפה שברא הקב"ה בשישה ימים. חמלה
אבל ישנם ילדים והורים שהיום הזה בשבילם אינו תמונה יפה ממוזיאון. היום הזה מסמל בשבילם את "יום הנכבה" של מערכת החינוך החרדי.
זה יכול להיות הורה שהתחנך בישיבות / בסמינרים המעולים ביותר וחטאו היחיד הוא צבע חולצתו.
זה יכול להיות הורה שצעדיו הראשונים להכרת היהדות התחילו לפני עשרות שנים אך מבחינת ועדות הקבלה זה כאילו קרה היום.
זה יכול להיות הורה שחטאו היחיד הוא שמשפחתו "סובלת" מאוריינטציה מזרחית.
הורים אלו אינם מבחינים ביופי הנשקף ברחובות ביום פתיחת השנה .
הורים אלו חגגו בסיומה של השנה הקודמת 4 חודשים של "תשעה באב" ועדיין לא קיבלו את הסימן לסיומו של צום.
הורים אלו עסוקים במלחמה יום יומית על נפש ילדם / ילדתם ומשחקים משחק פסיכולוגי של 'להיות בלי ולתת תחושה של עם'.
הורים אלו לא יזכו להגשים חלום שבו ילדתם הקטנה צועדת עם חברותיה מהשנה שעברה בגאווה בסיומו של יום.
הורים אלו מנהלים פנקסנות ביתית המלווה בהאשמות ובהפרת שלום הבית של 'בשלך קרה הדבר'. פוליטיקה
אבל יסלחו לנו אותם הורים סובלים וימתינו בסבלנות עד שתסתיים עונת ה'קעמפים'. כי הלא שלוחא דרבנן שלנו עסוקים בעבודת קודש. אם זה חבר הכנסת הנכבד ליצמן העסוק בהסברה פנימית בחצר גור ובפנים מלאות התלהבות ילדותית קופץ ואומר הראיתי לגפני/פרוש/רובנשטיין [מחק את המיותר] מי הבעל הבית.
ואם עסקינן בחבר הכנסת הנכבד ראש הכולל המושאל גפני העסוק בהסברה החוצה ובלשונו החדה והסרקסטית מלמד את נערי הדור כיצד מקיימים את מאמר חז"ל: "אמור לי מי חברך ואתעלל בלשוני גם בך". תפילה
כולי תפילה שהציבור יתעשת ובשעת רעווא דרעוין של הנהו שלוחא דרבנן - יום הבחירות לכנסת, יזכרו את דברי האדמו"ר מסאטמר זצ"ל שאסר להצביע לכנסת המינים [האיסור היה בתוקף למרות ההישגים בעבר ומקבל משנה תוקף ללא הישגים כלל ע"ע קצבאות הילדים, תקציבי הישיבות המקוצצים]. קישורים:
המאמר פורסם בפורום 'בחדרי חרדים אלעד'
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 73 תגובות